חתול בוגר וחתולה חדשה
היי לכולם, יש לנו חתול בוגר (מצאתי אותו כבוגר בחניון פיקניקים בנגב והיה ברור שהוא ננטש שם - מאוד תלותי וביתי) כבר כשנה וחצי. הוא די דרמה קווין אבל מאוד אהוב, חי בבית ויוצא כרצונו דרך דלת אלקטרונית שנפתחת רק בשבילו. בחודשים האחרונים התחלנו לשים לו פורמולות הרגעה שהותאמו על ידי אשת מקצוע, אם כי הוא בקושי נעזר בהן.
לפני 4 ימים הבאנו חתולה נוספת, בת כ-4 חודשים קטנטנה, עם עבר רפואי קשה מאוד, מי שהצילה אותה נלחמה על חייה שבועות ארוכים. היא חששנית קצת אבל נפתחה פה מהר מאוד ופורחת. יום אחרי שהיא הגיעה החליטה שעכשיו זמן מושלם להתייחם פעם ראשונה, אז עכשיו - כאמור 4 ימים אחרי שהבאנו אותה - היא כבר אחרי עיקור ומרגישה מצוין.
אז אחרי כל הרקע הזה השאלה המתבקשת - החתול הבוגר לא אוהב אותה בכלל. היינו מופתעים כי קרה לא מעט שבחצר הוא הסתדר יפה מאוד עם חתולים זרים מגודלים ולא מסורסים. ביום הראשון הפרדנו ביניהם, נתנו לגדול להריח את הקטנה דרך הכלוב והוא היה מזועזע... אבל כשהיא התחילה להשתחרר ולגלות סקרנות נתנו לה להתחיל לטייל בבית ולפגוש את הגדול, תמיד בהשגחה. היא ישר רצה אליו ורוצה ליצור קשר אבל הוא מיילל ונושף עליה. בחיים לא ראיתי את התפוח אדמה הזה נושף! אנחנו לא מתערבים במפגשים ביניהם כי הם לא מגיעים אף פעם לתקיפות, וכן מנסים ללטף ולעודד ברגעים הנדירים שהוא מסכים לשהות בבית כשהיא נמצאת (הוא לא בקטע של חטיפים). המצב כרגע זה שהוא כל הזמן בורח מהבית וכואב הלב עליו. בלילות בינתיים אנחנו סוגרים את הקטנה בחדר נפרד כדי שלפחות אז הוא יוכל להיות בבית בשלווה ולישון איתנו.
ההתלבטות שלי כרגע היא האם לעזוב את זה ככה ולראות מה קורה או לעשות מדי פעם נסיונות לחסום לו את היציאה מהבית. אינטואיטיבית מרגיש לי לא נכון לחסום לו את היציאה, אבל אם הוא לא יתמודד עם הנוכחות שלה הוא לא יתרגל אליה בחיים, ובבית יש מקומות גבוהים שהיא עוד לא מסוגלת להגיע אליהם, כך שזה לא שאין לו שום דרך מילוט.
אשמח לשמוע דעות ורעיונות, מצרפת תמונה של התינוק המגודל ליחס
היי לכולם, יש לנו חתול בוגר (מצאתי אותו כבוגר בחניון פיקניקים בנגב והיה ברור שהוא ננטש שם - מאוד תלותי וביתי) כבר כשנה וחצי. הוא די דרמה קווין אבל מאוד אהוב, חי בבית ויוצא כרצונו דרך דלת אלקטרונית שנפתחת רק בשבילו. בחודשים האחרונים התחלנו לשים לו פורמולות הרגעה שהותאמו על ידי אשת מקצוע, אם כי הוא בקושי נעזר בהן.
לפני 4 ימים הבאנו חתולה נוספת, בת כ-4 חודשים קטנטנה, עם עבר רפואי קשה מאוד, מי שהצילה אותה נלחמה על חייה שבועות ארוכים. היא חששנית קצת אבל נפתחה פה מהר מאוד ופורחת. יום אחרי שהיא הגיעה החליטה שעכשיו זמן מושלם להתייחם פעם ראשונה, אז עכשיו - כאמור 4 ימים אחרי שהבאנו אותה - היא כבר אחרי עיקור ומרגישה מצוין.
אז אחרי כל הרקע הזה השאלה המתבקשת - החתול הבוגר לא אוהב אותה בכלל. היינו מופתעים כי קרה לא מעט שבחצר הוא הסתדר יפה מאוד עם חתולים זרים מגודלים ולא מסורסים. ביום הראשון הפרדנו ביניהם, נתנו לגדול להריח את הקטנה דרך הכלוב והוא היה מזועזע... אבל כשהיא התחילה להשתחרר ולגלות סקרנות נתנו לה להתחיל לטייל בבית ולפגוש את הגדול, תמיד בהשגחה. היא ישר רצה אליו ורוצה ליצור קשר אבל הוא מיילל ונושף עליה. בחיים לא ראיתי את התפוח אדמה הזה נושף! אנחנו לא מתערבים במפגשים ביניהם כי הם לא מגיעים אף פעם לתקיפות, וכן מנסים ללטף ולעודד ברגעים הנדירים שהוא מסכים לשהות בבית כשהיא נמצאת (הוא לא בקטע של חטיפים). המצב כרגע זה שהוא כל הזמן בורח מהבית וכואב הלב עליו. בלילות בינתיים אנחנו סוגרים את הקטנה בחדר נפרד כדי שלפחות אז הוא יוכל להיות בבית בשלווה ולישון איתנו.
ההתלבטות שלי כרגע היא האם לעזוב את זה ככה ולראות מה קורה או לעשות מדי פעם נסיונות לחסום לו את היציאה מהבית. אינטואיטיבית מרגיש לי לא נכון לחסום לו את היציאה, אבל אם הוא לא יתמודד עם הנוכחות שלה הוא לא יתרגל אליה בחיים, ובבית יש מקומות גבוהים שהיא עוד לא מסוגלת להגיע אליהם, כך שזה לא שאין לו שום דרך מילוט.
אשמח לשמוע דעות ורעיונות, מצרפת תמונה של התינוק המגודל ליחס
