חוסר אמון...חיית טרף בבית

the evil 1

New member
אני לא אמרתי שאין דרך אחרת

אני בטוחה שיש ים של דרכים, אבל הן לא פרקטיות או שמישות להרבה אנשים, הרבה אנשים באים לפה אם בעיות התנהגות של חתולים ואתן לא ממהרות לענות להם למרות שאלה אנשים שמעוד סובלים מהם, ולדעתי זה ממש לא הוגן לא כלפי הבעלים ולא כלפי החתול כי הבעלים שלו מתחילים לשנוא אותו. יש המון אנשים שמשקיעים בחתולים שלהם אבל לא כל אחד יכול או מוכן לעשות את זה.
 

sigidov

New member
את מנסה בכל כוחך להגן על תפיסתך

וממשיכה לטעון שהדרכים שאנחנו מציעים אינן פרקטיות. האם ניסית אותן? אנחנו כן, ואצלנו זה עובד - יום יום, שעה שעה - אז למה זה לא פרקטי? לגבי אותם אנשים שלא עונים להם - אף אחד מהכותבים בפורום אינו מתיימר לדעת הכל. אף אחד גם לא נמצא פה 24/7 כדי לענות מייד לכל שאלה. מעבר לזה, יש לפורום מנוע חיפוש - על הרבה מהשאלות, שכביכול לא נענו, יש תשובות מפורטות מאד. כל מה שצריך זה להזין מילת חיפוש. זה הכל. בנוסף, בטאגליינס ישנם מאמרים מעולים בנושאי התנהגות + פתרונות וטיפים. אני ממליצה בחום רב לקרוא אותם לפני שפונים בשאלות לפורום. ולבסוף, יש את מרתה, יועצת ההתנהגות, שאמנם לא נמצאת כל הזמן בפורום, אבל אפשר לשלוח לה מסר.
 

Noaal

New member
איך את יודעת מה פרקטי או לא?

הרי כל חתול זה אחרת. מה שבטוח, ידוע שגם באנשים כמו בחתולים, אלימות היא לעולם לא הפתרון. לגבי המענה לאחרים - למרות האוסף האדיר של בעלי ניסיון בפורום, לא תמיד יש לכולנו תשובות. אף אחד מאיתנו גם לא מחוייב להיות 24/7. אז נכון, מנסים לעזור וברוב המקרים דברים נפתרים באמצעות הפורום, אבל לפעמים אין מנוס מלפנות לבעל מקצוע - אם זה וטרינר במקרים רפואיים ואם זה יועץ התנהגותי במקרים התנהגותיים.
 

the evil 1

New member
ועגב החתולה שלי

לחתלה המקסימה שלי יש ים של ביטחון עצמי, היא מרוצה ומפונקת, יש לה המון צעצועים שרובם הכנתי, היא לא שורטת רהיטים, היא נקייה ומטופחת (טוב טיפה טריטוריאלית, אבל זה חלק מה חן שלה כשהיא מגוננת עלי) והיא לעולם אבל לעולם לא תיתנפל עלי ותישרוט או תינשך אותי או אף אחד אחר חזק (חלש זה סיפור אחר) כי היא יודעת שזה מחוץ לתחום! גם אמא חתולה מרביצה לגורים שלה, חתולים מרביצים אחד לשני כל הזמן כדי להעמיד במקום.
 

verawolf

New member
לי יש את אותה הביעה

אבל אצלי זה לא רק אני חוטפת אלה גם הגורה... אני מקווה שההמלצה שלך תעבוד... כי גם אני יוצאת מדממת מהקרבות האלה
 

sashalola

Well-known member
אמון נקנה באהבה

כשבעל חיים תוקף הוא במצוקה כלשהי. למה? לפעמים אין לדעת, לפעמים זה לא קשור בבעלים יכול להיות ריח או רעש מבחוץ בהלה פתאומית, ועוד אין ספור סיבות, (בהנחה שהחתול בריא-נבדק, ונשללה בעיה רפואית) נכון הוא תקף, ותפקידינו הבעלים (החכמים) להגיב- באהבה כן. ככל שבעל החיים יותר כועס, זועם, תוקף, כך הסביבה האנושית צריכה להגיב ביותר אהבה, ומה זה אהבה? לא לכפות עליו ליטופים, אף לא קרבה, לשמור על השקט בסביבתו, לדבר אליו בנועם, בלחש, ברוגע לא להעניש, אלא להפך, לפצות אותו על מצוקתו, לפנק במאכלים טובים, לסדר לו מקום שקט שיוכל להתבודד, אפשר לחשוב כך: חתול מתנהג "באלימות" כי איבד משהו מהאמון שהוא רכש לבעליו הבעלים צריכים לזכות בחזרה באמונו של החתול במערכות היחסים שאנו יוצרים עם בעלי חיים ההתנהגות האינסטיקטיבית הבלתי נשלטת היא של החיה לנו יש את האפשרות לעצור, לחשוב, לפעול בשיקול דעת, ויותר מהכל להבין, לשנות דפוסי התנהגות. מי ייתן ו"תשלימו" אהבה ובריאות לכם
 
זאת הטעות שלך, את לא הבעלים של החיה,

את שותפה איתה לחיים. תזכרי שחתולים על דגמיהם היו כאן הרבה לפני בני האדם הנחותים מהם בכל צורה.
 

sashalola

Well-known member
בהחלט שותפים../images/Emo140.gif

שבשפה העברית המילה "בעלים" מפורשת כך: מי שהדבר הוא שלו, ובעצם זה אומר שאני האחראית עליהם.(לשלומם רווחתם, ובפני החוק) אני יודעת שיש כל מיני סוגי"בעלים" עם קונוטציות פחות חיוביות (למשל, לזה שהתחתנתי איתו אני קוראת בן זוגי, לא סובלת את המילה בעל) ובכל זאת, בהקשר לחתולים, מותר לומר שאני הבעלים, (האוהב, מפנק וכו') והדבר לא מצביע על כוונת שולט/נשלט או חזק/חלש בעלים זאת הגדרה מקובלת (פשוטה) שנאמרת ברמת השפה.. :) וכמובן שהכל ברוח טובה.
 

Deerhoof

New member
לפעמים אין ברירה וחייבים להתייעץ עם איש מקצוע

אני מאוד מבינה את תחושבת העלבון והכעס. יש לי חתולה זקנה שלפעמים נושכת אותי פתאום בלי סיבה, והתסכול הוא מאוד גדול. נדמה לי שאצלך בבית, זה הגיע למצב כזה שאת צריכה עזרה של מומחה. כמו שלפעמים חייבים ללכת לוטרינר (או למומחה וטרינרי), אני חושבת ששווה לך להשקיע בטיפול אישי - חפשי יועץ או יועצת התנהגות חתולים. ובעניין הזה - וטרינר הוא לא מומחה להתנהגות. נכון, לחלקם יש נסיון ולפעמים אפילו עצות טובות, אבל ייעוץ התנהגותי הוא מקצוע שצריך ללמוד ולהתמחות בו. ויש לי הרגשה שלא צריך אפילו להגיד לך כמה העיצה של "לתת מכה לחתול" היא לא נכונה, במיוחד כשיש בעיה אמיתית. זו לא הדרך להחזיר מחדש את האמון בינך לבין החתול.
 
במלחמה עם חתול - למרות שלנו המאסה הגדולה

יותר - להם הארסנל הגדול יותר, וכל היתרונות הטקטיים והלוגיסטיים
. ראיתי בדאגה וזעזוע את העצות שמכוונות "להראות לחתול מי הבוס" - סגנון המערב הפרוע, שיטות שעבר עליהן הקלח גם כשמדובר בבעלי חיים אחרים (על שנים ועל ארבע). הבעיה עם השיטה היא שאכן - כמו במערב הפרוע - כל אחד מהצדדים הולך ומוציא כל פעם כלי נשק יותר גדול (אלא אם כן אחד מהצדדים לומד להיות מובס - שזה סיפור אחר אבל גם הוא לא טוב). החתול ש"חטף" ממך כבר היה במצב של עוררות בגלל הסטרס של הגור החדש. המתקפה הראשונה שלו היתה כנראה תוצאה של תיסכול - ואולי גם תגובה לריח הגור עלייך. ברגע ש"החזרת מלחמה" הפכת לצד פעיל בלחצים שמופעלים על החתול - לגורם מאיים ישירות שיש להתגונן בפניו - ובמקרה, ובגלל שהוא כבר היה במצב של התרגשות גדולה - במקום לברוח (שזו ההתנהגות המועדפת על חתול שמרגיש מאויים) הוא התקיף אותך, והגביר את ההתקפה כי הפעם הוא קיבל הוכחה שאת מתכוונת להרע לו - עובדה - הרבצת לו או טלטלת אותו או הדפת אותו בכח. כל התגובות האלו שלך מובנות - שלא ישתמע שאני שופטת אותך! אבל, בדיוק בגלל הסיבות שפורטו למעלה - הן לא יעילות ואפילו מזיקות: הן מזיקות מיידית: אני יודעת כמה כואבות יכולות להיות שריטות ונשיכות של חתול, וכמה מפחיד לראות את הטורף הקטן הזה במתקפה ממוקדת כפי שקורה כשהוא חושב שחייו תלויים בכך... התנהגות כזו כלפי החתול מזיקה גם לטווח ארוך אם לא נוקטים בצעדים מתקנים: החתול תקף בגלל שהוא לא מרגיש בטוח בסביבתו - שהשתנתה עקב כניסת הגור. כשאת מגיבה אליו בתוקפנות בעצמך - את מוכיחה לו עד כמה הוא "צדק" שמקור כל צרותיו הוא הגור: זה לא יעשה דבר לקירוב הלבבות ביניהם ולהיפך. עכשיו גם נוספה למשוואה בעייה של חוסר אמון של החתול כלפייך (שהרבה יותר קשה לתקן בעייה של עלבון וחוסר אמון שלך כלפי החתול). לכן - התנהגות של אימות עם החתול לא תעבוד, ולכן הגישה של "חינוך" חתולים על מנת להראות להם מה מקומם באמצעים של ענישה לעולם לא תעבוד. יתכן שלמראית עין במקרים מסויימים היא מניבה פירות - אבל מי שמתעמק יכול לראות שאלו פירות רקובים. אז מה עושים? במקרה שאת מתארת - אני מיצאה הפרדת כוחות מיידית: את החתול להעביר לחדר בו יהיו לו כל הדברים אליהם הוא רגיל: אוכל, מים, ארגז חול מרוחק ככל האפשר מכל אלו, מקום רביצה נעים ומקום מחבוא, ושם - בחדר הבטוח שלו - הוא יוכל להרגע. בזמן זה - גם את תוכלי להרגע
. לאחר שאת רואה שהחתול נינוח, תכנסי אליו ודברי איתו, הביאי איתך משחק חכה ופתי אותו למשחק (אבל אל תכריחי - אם הוא לא מעוניין, פשוט תשבי שם תקראי לך להנאתך, או תראי טלויזיה תוך התעלמות מופגנת ממנו, אחרי כמה זמן תצאי מהחדר, וכעבור שעה או שתיים - נסי שנית לגשר על הכעסים ועל הפחד ההדדי. יכול להיות שיקח מספר ימים, אבל תוכלו בסופו של דבר להתגבר על המקרה המצער ולחזור לשגרה האוהבת. תשתדלי כשאת ניגשת אליו לשטוף היטב ידיים על מנת לא לייבא איתך ריחות של הגור. אחרי שהמצב מתייצב - אני מאד ממליצה לחזור ולהציג את החתולים זה לזה באופן הדרגתי על ידי הפרדה וחשיפה הדרגתית -חוש כל פעם. להדגמת התהליך אנא קראי כאן. ולהבא - כשחתול תוקף אותך או חתול אחר - אל תשתמשי באברי גופך על מנת להתיר את המגע. אפשר ליצור הסחה על ידי חבטה חזקה ברהיט בסביבה (כשהחתול לא רואה שאת זו שגורמת לרעש) או להכניס בינך לבין החתול (או בין החתולים הלוחמים) לוח פלסטיק או קרטון קשיח - גדול דיו שהידיים שלך עדיין יהיו רחוקות מה"אקשיין" - שיפריד פיזית ביניהם ויפסיק את מגע העין. מרגע ניתוק המגע - להתרחק מהחתול ואם אפשר -"להוביל" אותו לחדר הבטוח שלו על מנת שירגע. בהצלחה, מרתה
 

sigidov

New member
מרתה, אין כמוך

אם אפשר להוסיף את התשובה הזו לתגליין כדי שניתן יהיה להפנות אליה שואלים נוספים, זה יהיה מעולה.
 

1גרייס

New member
המון תודה לך ולכם...

ממרחק של כמה שעות ועם כדור נגד כאבים יכולה לראות את הטעות שעשיתי... אלימות נגד אלימות ברוב המקרים לא עובדת...והרגשתי את זה על בשרי היום. כל הסרט אימים שהיה פה הבוקר נגרם רק בגלל קנאה (משום מה זה לא מחמיא לי כל כך..) מקווה שאהיה חכמה יותר לפעם הבאה...מקווה מאוד שלא תהיה כזאת. אבל תודו...די מפחיד לפעמים לחיות עם ה"נמרים" האלה. מצבנו לרגע זה די רגוע ומתלטף. תודה שוב. מצ"ב התמונה של הקנאי.
 
למעלה