עתודה? פשוט לא
ההורים לוחצים?
חושבים שיהיה כיף לעקוף את החברים ולהתחיל תואר 3 שנים קודם?
הצבא יתן ניסיון תעסוקתי ראשוני?
מקום לגדול בו עד הפנסיה?
הנה כמה דברים שלא חשבתם עליהם עד הסוף:
1.אף אחד לא מבטיח לכם תפקיד כמו באזרחות: התפקידים בצבא הם בעיקר של פקיד שתחת אחריותו נושא משעמם צבאי, שיש יתרון קטן-זניח להיות בו מהנדס. גם הנדסאי יוכל לעשות אותו בכיף. כן, אני יודע שאתם בטח מכירים מישהו עתודאי שכיף לו ועובד במקצוע - מהיכרותי (6 שנים כעתודאי) מדובר במיעוט של כ 10% בלבד. הרוב סובל ומקטר בשקט.
2. מה אם תתחרטו?
גם אם אתה בטוח ב100% שאתה יודע מה אתה רוצה בחיים. אתה רק בן 17, אם אתה קורא את ההודעה שלי. כרנאה שתשנה את דעתך עד גיל 28. אם במהלך התפקיד תגיד: חלאס! המקצוע לא בשבילי, אין מוצא. להשתחרר מצה"ל זה רק קב"ן או כלא עד שהם יתיאשו ממך. נדיר ביותר שמשחררים עתודאי - גם כזה שעשה שביתה איטלקית.
3. להיות חייל.
כן, אני יודע שהאלטרנטיבה היא ללכת לצה"ל ל3 שנים ולא יצא לך מזה כלום, חוץ מתחושת תרומה למדינה. אבל ברצינות? את\אתה רואה את עצמך מקבל פקודות ומסתדר בשלשות בקורס צבאי כלשהו בגיל 30? אני שירתתי בקבע בתקופת ההתנתקות ושלחו אותי לעזה, להוציא משפחות מהבית שלהם. איזה ארגון באזרחות היה מוותר בכזו קלות על כח עבודה של המהנדסים שלו? בצבא: אתה קודם חייל אחר כך מהנדס.
4. עד הפנסיה?
תחשוב שוב. אין יותר פנסיה תקציבית (רק צוברת). מה שהפרשת זה מה שתקבל.
זה אומר שמתישהו בשנות ה40 לחייך תפוטר ותחכה לגיל 67, כשכל הניסיון שהיה לך הוא צה"ל. בהצלחה!
5. תנאים:
השכר לא תחרותי בשוק - בעיקר בהייטק
שעות העבודה לא גמישות וכוללות גם שבתות וחגים
האוכל בצבא זוועה (מילא 3 שנים - אבל 20 שנה?)
6. שיבוץ:
אם חלמתם על תפקיד זהב, ומכירים מישהו מאיזו יחידה שטוב לו וימשוך אתכם - תדעו שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להתגבר על "צרכי צהל" בזמן השיבוץ. ז"א, אם אתה צריך תפקיד בתל אביב וחסר מהנדס בחיפה, אתה תמצא את עצמך כל יום על הרכבת. אין לך כח להשפיע וגם אם עשית מחקר ויצרת קשרים, אתה עלול להגיע ליחידה שרצית לתפקיד שלא רצית.
7. חוסר שייכות:
כשכל החברה שלך יצאו שבת מהיחידות שלהם וידברו על הצבא אתה תחרוש למבחן. כשכל האנשים שלומדים איתך (לא עתודאים) יעשו חיים כסטודנטים, אתה תרגיש ילד לידם וזה יהיה מוזר להם להסתובב איתך מחף ללימודים.
בשירות עצמו, אתה תסתובב בין ילדים ותרגיש כאילו ירדת 3 כיתות.
לסיכום:
ברוב המקרים הבחירה בעתודה היא לא נבונה. מכיר כמה אנשים שעשו קריירה טובה מזה, אבל מדובר בעיקר בעתודאים ששירתו מחוץ לצה"ל.
ההורים לוחצים?
חושבים שיהיה כיף לעקוף את החברים ולהתחיל תואר 3 שנים קודם?
הצבא יתן ניסיון תעסוקתי ראשוני?
מקום לגדול בו עד הפנסיה?
הנה כמה דברים שלא חשבתם עליהם עד הסוף:
1.אף אחד לא מבטיח לכם תפקיד כמו באזרחות: התפקידים בצבא הם בעיקר של פקיד שתחת אחריותו נושא משעמם צבאי, שיש יתרון קטן-זניח להיות בו מהנדס. גם הנדסאי יוכל לעשות אותו בכיף. כן, אני יודע שאתם בטח מכירים מישהו עתודאי שכיף לו ועובד במקצוע - מהיכרותי (6 שנים כעתודאי) מדובר במיעוט של כ 10% בלבד. הרוב סובל ומקטר בשקט.
2. מה אם תתחרטו?
גם אם אתה בטוח ב100% שאתה יודע מה אתה רוצה בחיים. אתה רק בן 17, אם אתה קורא את ההודעה שלי. כרנאה שתשנה את דעתך עד גיל 28. אם במהלך התפקיד תגיד: חלאס! המקצוע לא בשבילי, אין מוצא. להשתחרר מצה"ל זה רק קב"ן או כלא עד שהם יתיאשו ממך. נדיר ביותר שמשחררים עתודאי - גם כזה שעשה שביתה איטלקית.
3. להיות חייל.
כן, אני יודע שהאלטרנטיבה היא ללכת לצה"ל ל3 שנים ולא יצא לך מזה כלום, חוץ מתחושת תרומה למדינה. אבל ברצינות? את\אתה רואה את עצמך מקבל פקודות ומסתדר בשלשות בקורס צבאי כלשהו בגיל 30? אני שירתתי בקבע בתקופת ההתנתקות ושלחו אותי לעזה, להוציא משפחות מהבית שלהם. איזה ארגון באזרחות היה מוותר בכזו קלות על כח עבודה של המהנדסים שלו? בצבא: אתה קודם חייל אחר כך מהנדס.
4. עד הפנסיה?
תחשוב שוב. אין יותר פנסיה תקציבית (רק צוברת). מה שהפרשת זה מה שתקבל.
זה אומר שמתישהו בשנות ה40 לחייך תפוטר ותחכה לגיל 67, כשכל הניסיון שהיה לך הוא צה"ל. בהצלחה!
5. תנאים:
השכר לא תחרותי בשוק - בעיקר בהייטק
שעות העבודה לא גמישות וכוללות גם שבתות וחגים
האוכל בצבא זוועה (מילא 3 שנים - אבל 20 שנה?)
6. שיבוץ:
אם חלמתם על תפקיד זהב, ומכירים מישהו מאיזו יחידה שטוב לו וימשוך אתכם - תדעו שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להתגבר על "צרכי צהל" בזמן השיבוץ. ז"א, אם אתה צריך תפקיד בתל אביב וחסר מהנדס בחיפה, אתה תמצא את עצמך כל יום על הרכבת. אין לך כח להשפיע וגם אם עשית מחקר ויצרת קשרים, אתה עלול להגיע ליחידה שרצית לתפקיד שלא רצית.
7. חוסר שייכות:
כשכל החברה שלך יצאו שבת מהיחידות שלהם וידברו על הצבא אתה תחרוש למבחן. כשכל האנשים שלומדים איתך (לא עתודאים) יעשו חיים כסטודנטים, אתה תרגיש ילד לידם וזה יהיה מוזר להם להסתובב איתך מחף ללימודים.
בשירות עצמו, אתה תסתובב בין ילדים ותרגיש כאילו ירדת 3 כיתות.
לסיכום:
ברוב המקרים הבחירה בעתודה היא לא נבונה. מכיר כמה אנשים שעשו קריירה טובה מזה, אבל מדובר בעיקר בעתודאים ששירתו מחוץ לצה"ל.