לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1708117,081 עוקבים אודות עסקים

פורום עתודה

ברוכים הבאים לבית החם של העתודאים "האנשים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול" עתודאים... מה אנחנו בעצם? חיילים? סטודנטים? כנראה שלא זה ולא זה. באקדמיה אנחנו חבורה של צעירים גאונים... לטוב ולרע. בצבא אנחנו כבר קצינים... אז? מה יש לנו כאן? דבר ראשון מקום להפגש בו עם עוד חבר'ה שנמצאים באותה סירה, מקום שנוכל להתעדכן בו בכל בחדשות הרלוונטיות אלינו, לאשר ולאשש את כל השמועות הנופלות עלינו. ננסה לתת מענה לכל בעיה שיש לעתודאי או להפנות למקום המתאים ביותר לפתרונה. כמו כן, ננסה לעזור לתלמידי תיכון שניצבים בפני צומת דרכים ומתלבטים האם להכנס למסלול העתודה.
אם אתם חדשים בפורום עתודה, הקפידו לקרוא את ההודעה לחדשים על מנת לחסוך לכם ולנו זמן ולספק מענה מהיר ומדוייק לשאלות (הקישור בראש עמוד הפורום) או בכתובת: http://users.tapuz.co.il/atuda/new.asp בקהילה תוכלו למצוא גם קישורים שונים: מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות צבאיים, טכנולוגיות רלוונטיות, חומר עיוני לגבי קורסים וכו`. הקהילה מעמידה לרשותכם מגוון עצום של מאמרים, שנכתבו בעמל רב ולאחר ניסיון של כותביהם. נצלו זאת וקראו את פנינות החוכמה הללו. תמצאו מידע רב גם ב"שאלות הנפוצות" ובאתר הפורום "הבוידעם" (קישור בראש עמוד הפורום).
חברי הפורום מבקשים להודות לשמש27, מנהלו של הפורום במשך שנתיים וחצי, החל מה-9.9.2002 - על ההשקעה האדירה, המסירות והאכפתיות, העזרה הבלתי-נגמרת לכולם, אך בעיקר על הפיכתו של הפורום לבית החם של העתודאים. אנו גם מבקשים להודות למנהלי הפורום שכיהנו בו בעבר ולקחו חלק בייסודו ב-10 השנים האחרונות.  ֿ
 
אנו תקווה שנוכל לעזור לכם בעזרת כל הידע והנסיון שצברנו במהלך שנותינו בין גלגלי המערכת הצבאית והאקדמית. אנו סבורים שנוכל ללמוד ממכם לא פחות, ואנו מברכים אתכם על הצטרפותכם לקהילת העתודאים הותיקה, היציבה, הגדולה והאמינה באינטרנט מאז ומעולם. נשמח מאוד לראות השתתפות פעילה מצדכם ולקבל מכם תגובות, הערות ,הארות, בקשות ,בעיות, הצעות או סתם מילה טובה.
 
שלכם תמיד, GVBlack

הנהלת הפורום:

אודות הפורום עתודה

ברוכים הבאים לבית החם של העתודאים "האנשים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול" עתודאים... מה אנחנו בעצם? חיילים? סטודנטים? כנראה שלא זה ולא זה. באקדמיה אנחנו חבורה של צעירים גאונים... לטוב ולרע. בצבא אנחנו כבר קצינים... אז? מה יש לנו כאן? דבר ראשון מקום להפגש בו עם עוד חבר'ה שנמצאים באותה סירה, מקום שנוכל להתעדכן בו בכל בחדשות הרלוונטיות אלינו, לאשר ולאשש את כל השמועות הנופלות עלינו. ננסה לתת מענה לכל בעיה שיש לעתודאי או להפנות למקום המתאים ביותר לפתרונה. כמו כן, ננסה לעזור לתלמידי תיכון שניצבים בפני צומת דרכים ומתלבטים האם להכנס למסלול העתודה.
אם אתם חדשים בפורום עתודה, הקפידו לקרוא את ההודעה לחדשים על מנת לחסוך לכם ולנו זמן ולספק מענה מהיר ומדוייק לשאלות (הקישור בראש עמוד הפורום) או בכתובת: http://users.tapuz.co.il/atuda/new.asp בקהילה תוכלו למצוא גם קישורים שונים: מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות צבאיים, טכנולוגיות רלוונטיות, חומר עיוני לגבי קורסים וכו`. הקהילה מעמידה לרשותכם מגוון עצום של מאמרים, שנכתבו בעמל רב ולאחר ניסיון של כותביהם. נצלו זאת וקראו את פנינות החוכמה הללו. תמצאו מידע רב גם ב"שאלות הנפוצות" ובאתר הפורום "הבוידעם" (קישור בראש עמוד הפורום).
חברי הפורום מבקשים להודות לשמש27, מנהלו של הפורום במשך שנתיים וחצי, החל מה-9.9.2002 - על ההשקעה האדירה, המסירות והאכפתיות, העזרה הבלתי-נגמרת לכולם, אך בעיקר על הפיכתו של הפורום לבית החם של העתודאים. אנו גם מבקשים להודות למנהלי הפורום שכיהנו בו בעבר ולקחו חלק בייסודו ב-10 השנים האחרונות.  ֿ
 
אנו תקווה שנוכל לעזור לכם בעזרת כל הידע והנסיון שצברנו במהלך שנותינו בין גלגלי המערכת הצבאית והאקדמית. אנו סבורים שנוכל ללמוד ממכם לא פחות, ואנו מברכים אתכם על הצטרפותכם לקהילת העתודאים הותיקה, היציבה, הגדולה והאמינה באינטרנט מאז ומעולם. נשמח מאוד לראות השתתפות פעילה מצדכם ולקבל מכם תגובות, הערות ,הארות, בקשות ,בעיות, הצעות או סתם מילה טובה.
 
שלכם תמיד, GVBlack

לצפיה ב-'דבר הותיקים - ראיון'
דבר הותיקים - ראיון
<< ההודעה הנוכחית
17/10/2010 | 01:53
83
1558
שבוע טוב לכל חברי הפורום.
כמו שחלקכם שמתם לב, חזרו לכאן כמה מותיקי הפורום, אם לביקור או לתמיד. זאת הזדמנות טובה לנסות לשאול את השאלות המעניינות בתחילת המסלול ולשמוע תשובות מפרספקטיבה קצת אחרת.

כמה הערות זריזות: עדיף שהשאלות יהיו כלליות ככל האפשר (ורצוי גם קצרות), כדי שגם הקוראים הסמויים יוכלו להגיב. אם ניתן, אשמח אם תציינו את המקצוע הנלמד והשלב בעתודה בו אתם נמצאים (לימודים\חובה\קבע\אזרחות). כל זה רק כדי שיהיה לי קל יותר להפוך את השרשורים למאמרים, אם יהיה בכך צורך.

וכמובן, אם יש רעיונות טובים יותר, אשמח לשמוע.

אתחיל עם כמה שאלות, כולם מוזמנים להוסיף :)
עתודה >>
לצפיה ב-'האם אתם מרגישים שאתם ממצים את עצמכם במסלול'
האם אתם מרגישים שאתם ממצים את עצמכם במסלול
17/10/2010 | 01:53
9
325
מבחינה אישית, מבחינה מקצועית?
עתודה >>
לצפיה ב-'מיצוי - לא ממש'
מיצוי - לא ממש
17/10/2010 | 08:32
390
מבלי לחשוף את זהותי יותר מדי אציין שאני רופא שיניים בשלב מתקדם של שירות החובה. כיאה לכל רופא שיניים, אני אכן מועסק במקצוע ועוסק בקידוחים וסתימות.

עם זאת, לצערי אני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי עד הסוף מבחינה מקצועית, והדבר נובע בראש ובראשונה מכך שמרבית רופאי השיניים בצה"ל (ואני בתוכם) לא מבצעים טיפולים שאינם כלולים בזכאות הבסיסית של חיילי החובה - וביניהם שיקום הפה (מכל סוג שהוא - בין אם ע"י כתרים ובין אם שיקום נשלף), השתלות וכד'. אפילו סתימות אסתטיות (לבנות), שאני אישית מאוד אוהב לעשות, קשה לעשות במתאר הצבאי עקב חוסר היכולת שלי לשלוט בחומרים שישנם במרפאה בכל רגע נתון. אז נכון, אני עושה הרבה סתימות אמלגם ("כסופות", בלשון העם), עקירות, טיפולי שורש - אבל זה ממש לא מיצוי היכולות שלי.

גם מבחינה אישית היכולות שלי לא מגיעות לידי מיצוי מספק. מאוד קשה בצבא להתפתח מבחינה אישית, היות ונטיית הלב של חיל הרפואה היא לא לאפשר דברים כאלה, גם כאשר אין סיבה אובייקטיבית. בשביל כל קורס קטן, אפילו על חשבונך, כל כנס אזרחי חד-יומי, כל סדנה, הנוהל הרווח הוא ש"קודם כל תעבור שבעה מדורי גיהנום, תחתים את כל העולם ואשתו, ואחר כך אולי נאשר לך, אבל סביר להניח שלא - כי אם אחרים לא קיבלו, לא ניתן גם לך בשביל לא ליצור אפליה". ואם זה מה שקורה לגבי קורסים וסדנאות - הס מלהזכיר לימודים אקדמיים...
עתודה >>
לצפיה ב-'אני בהחלט הרגשתי "ממוצה" במסלול'
אני בהחלט הרגשתי "ממוצה" במסלול
17/10/2010 | 11:01
403
רקע קצרצר: הייתי עתודאי למדעי המחשב. למדתי בשנים 85-88, שירתתי ב-88-94 ביחידת מחשבים.

במהלך השירות למדתי הרבה, התקדמתי מבחינה מקצועית.
מרוב השרות הייתי מרוצה וללא ספק הוא נתן לי בסיס מקצועי להמשך העבודה באזרחות.
עד היום אני עובד כמנהל פרויקטים - מקצוע שלמעשה למדתי מניסיון צבאי.

מבחינה אישית - השרות נתן לי עצמאות והוביל אותי להכיר את אשתי...
עתודה >>
לצפיה ב-'חד משמעית כן'
חד משמעית כן
17/10/2010 | 18:02
375
לא הייתי יכול להפיק את ההישגים והסיפוק שחוויתי - בראש ובראשונה כבן אדם - אבל גם כרופא, משום קומבינציה אחרת של לימודי רפואה וצבא.
אני באמת מרגיש שהמסלול שעשיתי כעתודאי הפך אותי, בדרך קשה ומורכבת, לאדם יותר טוב ממה שהייתי בתחילתו, ולרופא יותר טוב ממה שהייתי בלעדיו.
כמובן ששילמתי על זה גם מחירים, חלקם כואבים (מאוד!). הן במישור המקצועי, והן במישור האישי.
שורה תחתונה - זה היה שווה את זה.
עתודה >>
לצפיה ב-'כן'
כן
17/10/2010 | 18:40
301
אני עתודאי למדעי המחשב, משרת ביחידת תוכנה קצת פחות מ6 שנים.

מבחינה מקצועית הייתי בתפקידים מעניינים ומאתגרים במשך כל השירות ולא היה לי משעמם או הרגשתי שאני מתעסק בעבודה שחורה (למעט תקופות קצרות של בדיקות, אבל ככה זה אצל תוכניתנים).

עתודה >>
לצפיה ב-'פחות או יותר'
פחות או יותר
17/10/2010 | 21:41
321
אני משרת בקבע בתפקיד פיקודי/טכני בעולם התוכנה.
יש מידה מסויימת של מיצוי מקצועי, אם כי ביחידה שלי יש בעיה לקצינים להתפתח במישור המקצועי.
כנראה שאם הייתי בחוץ, הייתי מכוון את עצמי לתפקיד יותר טכני ופחות ניהולי - אולי לעשות את מה שהחיילים שלי עושים.
עתודה >>
לצפיה ב-'לא לחלוטין'
לא לחלוטין
18/10/2010 | 01:03
323
למדתי מדעי המחשב ואני משרת ביחידת תוכנה מזה 5 שנים. למדתי המון ועבדתי על פרוייקטים מעניינים הן מבחינה מקצועית והן מבצעית.
עם זאת, בכל 5 שנותיי ביחידה, קרה רק פעם אחת שבאמת נתקלתי בבעייה מקצועית ולא היה לי מושג איך אני הולך לפתור אותה, אפילו לא רעיון. אז באמת הרגשתי אתגר. מעבר לכך לא היו לי אתגרים מקצועיים בכל השירות ותמיד ידעתי בהינתן בעייה למצוא מספר פתרונות אפשריים. כל מה שהיה צריך זה רק להחליט את מי מהם לבחור בהתאם ללוחות הזמנים ושיקולי הנדסת תוכנה כאלה ואחרים.
עתודה >>
לצפיה ב-'לא'
לא
18/10/2010 | 11:19
325
קצת על עצמי, בקצרה. למדתי ה. חשמל בטכניון (94-98) ושירתתי בחיל הים (98-04).

בתפקיד השטח בו שירתתי בתחילת השירות היתה הרבה עבודה, אבל לא מקצועית.
אח"כ במטה, היתה מעט מאד עבודה - גם היא לא מקצועית.

בשנה וחצי האחרונות של השירות שלי הצלחתי להתגלגל לתפקיד מקצועי יחסית.
עתודה >>
לצפיה ב-'לא'
לא
18/10/2010 | 20:40
322
למדתי הנדסת חשמל בטכניון ושירתתי בין השנים 1998-2003.

מבחינה מקצועית, ברוב השירות היה מדובר בבזבוז זמן כמעט טוטאלי.
עתודה >>
לצפיה ב-'לא.'
לא.
19/10/2010 | 09:38
287

בלי לפרט יותר מדי, בשל ההגדרה הרחבה מאד של צה"ל בכל הקשור ל"עיסוק במקצוע" בתחום המזרחנות, הגעתי למקום שלא היה רלוונטי לא לכישורים שלי, לא להכשרה שלי ולא למה שמעניין אותי. אחרי שלוש שנים בהן המערכת לא העריכה ולא חיבבה אותי, ואני בתמורה לא הערכתי ולא חיבבתי אותה, נלחמתי לעבור למקום אחר שבו היה לי קצת יותר טוב. יחד עם זאת, מכיוון שלא באמת עסקתי במקצוע במשך שלוש שנים, וכן עקב סיבות נוספות, לא הרגשתי שאני מתאים למקום והרגשתי שאני מתקשה להסתגל אליו מקצועית, ועזבתי גם אותו. למען האמת, במיקומי הנוכחי אני מרוצה יחסית, אבל מתלבט מאד לגבי האם ואיפה להמשיך בצבא.
עתודה >>
לצפיה ב-'אם אדם קרוב אליכם היה רוצה ללמוד בעתודה'
אם אדם קרוב אליכם היה רוצה ללמוד בעתודה
17/10/2010 | 02:00
38
296
את אותו מקצוע שלמדתם אתם, מה הייתה עצתכם? אלו שאיפות צריכות להוביל את צעדיו לעתודה ואילו שאיפות אמורות להדיר את רגליו ממנה?
עתודה >>
לצפיה ב-'אותו מקצוע - כן, בעתודה - לאו דווקא'
אותו מקצוע - כן, בעתודה - לאו דווקא
17/10/2010 | 08:48
290
נתחיל מהדבר הקל יותר. מקצוע רפואת השיניים הוא מקצוע יפה, שיש לו היבטים טיפוליים ואמנותיים, ומבחינת חופש הפעולה, התעסוקה והזמן הפנוי, הוא עדיף על הרפואה הכללית. כמובן שלבחירה במקצוע הזה יש מגוון שיקולים לכאן ולכאן, אבל ברמת העיקרון, אחרי מספר שנים ראשונות שבהן קיים קושי במציאת פרנסה מכובדת, מרבית רופאי השיניים בשוק האזרחי מגיעים לשכר חודשי נאה.

כעת, לעניין העתודה. תחום רפואת השיניים בצבא כיום סובל מחוסר בתקני קבע מובהק, מה שהופך את הקידום בצבא לקשה עד בלתי-אפשרי. בשביל לקבל דרגת רב-סרן צריך לעשות התמחות, ותקנים להתמחות (גם תוך-צבאית וגם במתקנים אזרחיים) מחולקים לרופאי שיניים במשורה. גם אם אתה קצין מצטיין, רופא מצטיין ובאופן כללי אדם מצוין (וגם פוליטיקאי טוב, וזה חשוב מאוד בצבא), בהחלט יכול להיווצר מצב שבו אחרי 7 שנים בתקן סרן יאמר לך הצבא "הייה שלום, ונתראה במילואים". קרי, התמריץ העיקרי לעתודאים לרפואה כללית, והוא האפשרות להתמחות על חשבון הצבא, ולאחר מכן לקריירה צבאית ממושכת, בעלת אופי ניהולי ומתוגמלת היטב מבחינת שכר, נמוג כמעט לחלוטין בתחום רפואת השיניים. ראיתי רופאי שיניים מעולים, ביצועיסטים, סוסי עבודה, שפשוט פוטרו מהקבע לאחר שנגמר להם תקן הקבע הראשוני.

נוסף על כך, בתחום רפואת השיניים קיימת האפשרות להתגייס לקבע לאחר סיום הלימודים האקדמיים. קרי, אותו אדם משרת בצבא בתפקיד כלשהו, לאחר הצבא מטייל, עובד, לומד, ובסיום הלימודים בוחר להתגייס לקבע. בסופו של דבר, מדובר באפשרות גמישה בהרבה, שכן החתימה של חוזרים לשירות קצרה יחסית, לסוג של תקופת ניסיון באורך עד שנתיים. הגיוס הוא לתקן סרן, מקבלים דרגות ייצוג, משרתים לרוב במרפאות גדולות ומרכזיות יחסית ומקבלים שכר נאה - ואם רוצים להמשיך בקריירה צבאית, אז כבר עושים קורס קצינים וממשיכים הלאה (כמובן שעדיין קיים הסיכון הרב לעוף מהצבא אחרי 7 שנים). מן הבחינה הזו, שירות רגיל בצה"ל וחזרה לקבע לאחר סיום הלימודים האקדמיים עדיפים על עתודה, ביחוד לבנות (שישרתו בשירות חובה רגיל שנתיים, ולא שלוש שנים כמו עתודאיות).

ומה עם שכר לימוד? מענקים? ובכן, שנת שירות אחת בקבע תאזן את כל המענקים שעתודאי מקבל במהלך הלימודים. בסופו של דבר, יחסית להוצאות המחיה השנתיות של סטודנט לרפואת שיניים במהלך הלימודים, המענקים די זניחים, ואילו ההבדל בין שכר חובה לשכר קבע משמעותי הרבה יותר.
עתודה >>
לצפיה ב-'שאלה לא קלה'
שאלה לא קלה
17/10/2010 | 11:24
16
306
אני מאמין שהעתודה לא מתאימה לכל אחד אבל כן מתאימה לכמה אנשים...

קודם כל לגבי המקצוע - מדמ"ח - במקצוע הזה רוב השיבוצים הם "במקצוע" - כלומר כתוכניתן.
הייתי ממליץ ללכת לעתודה למי שיודע בסבירות גבוהה כי מדמ"ח זה המקצוע בשבילו, שרוצה מאוד לעסוק במקצוע בשרות, ושהשאיפות שלו במקצוע כלליות - כלומר הוא אינו מכוון לתחום ספציפי כלשהו.

הייתי ממליץ שלא ללכת למי שלא יודע מה הוא רוצה, למי שרוצה ללכת לעתודה בעיקר כדי לא לשרת לקרבי, למי שרוצה במקצוע כי שמע שמרוויחים שם טוב ולמי שמצפה לשיבוץ מאוד ספציפי.
עתודה >>
לצפיה ב-'שלא תשלה את עצמך'
שלא תשלה את עצמך
17/10/2010 | 23:57
15
314
אני עצמי עתודאי מדמ"ח שמשרת כתוכניתן, *אבל*

אני יכול לומר בהערכה גסה, שכ-40%-30% מעתודאי המדמ"ח, *לא* מגיעים לתפקיד פיתוח. ( אז למה כן? למשל: קפ"ט, רש"צ (כן כן גם בלי ניסיון), ועוד כמה דברים )
עתודה >>
לצפיה ב-'30-40 אחוז?'
30-40 אחוז?
18/10/2010 | 06:19
222
נשמע לי מופרך מאוד.

בחיל האוויר זה לא מגיע ל5 אחוזים, ולדעתי הרבה פחות.
עתודה >>
לצפיה ב-'אולי זה השתנה בשנים האחרונות'
אולי זה השתנה בשנים האחרונות
18/10/2010 | 12:12
223
אבל אתה בטוח בנתונים שלך? אני נתקל מדי פעם בעתודאים למדמ"ח (בהווה או לשעבר) אבל לא בכאלה ששרתו כקפ"טים.
גם על רש"צ לא מקצועי (כלומר שלא עושה עבודה טכנית) לא שמעתי...
עתודה >>
לצפיה ב-'נראה לי שאתה חי בסרט'
נראה לי שאתה חי בסרט
18/10/2010 | 20:06
12
246
אני יכולה להגיד שבלשם יש 0% כאלה.

אבל אני מחשיבה בתפקידי פיתוח גם אנשים שעושים תחזוקה, תשתיות, דו"חות וכד'..
עתודה >>
לצפיה ב-'אני לא חי בסרט'
אני לא חי בסרט
18/10/2010 | 23:32
178
למשל, אני בוגר קורס מדמ"ח י"ג

18 עתודאי מדמ"ח שהגיעו לתקשוב בשנה שעברה

מתוכם, 4-5 הגיעו לתפקיד קפ"ט\רמ"ג במדור עוצמה בבסמ"ח\CTO. ואכן כן, גם ללשם אחד הגיע את פשוט לא מכירה כנראה.

לי אישית זה קרה, ניסו לקפ"ט אותי בהתחלה, לא הסכמתי ולכן אני תוכניתן.

חברים שלי שהגיעו למודיעין - אחד נהיה רש"צ לאחר הקק"צ (בלי ניסיון קודם), אחר נהיה סוג של אחראי.. לא הבנתי בדיוק מה, אבל בכל אופן הוא ממש לא מפתח.


וזה אפשרי בהחלט להגיע לתפקיד רש"צ כשהתפקיד הקודם לא היה טכני... הרש"צ הנוכחי שלי כזה.
עתודה >>
לצפיה ב-'אני מגיע למסקנה: ההודעות שלך הן סכנה של ממש'
אני מגיע למסקנה: ההודעות שלך הן סכנה של ממש
19/10/2010 | 01:07
5
201
את פשוט מחרטטת בלי הכרה, בצורה עקבית בחודשים האחרונים כשאת כותבת בפורום.
גם אני בלשם, מחזור או שניים תחתייך, ממדמ"ח י"א.
גם מהמחזור שלי הגיעו לבסמ"ח, והגיעו לקפ"ט,
וממחזור י"ג אני מכיר מישהו שהגיע לתפקיד לא-תכנותי בעליל (הקשר שלו למקצוע גבולי),
ובאופן כללי ממש ממש לא כולם מגיעים לתפקידים "מקצועיים".

אם יורשה לי (ואני לא בטוח), אם אני מזהה אותך נכון - את מתפקדת כמיישמת בלשם. זה תפקיד לא מקצועי, בשום מובן של המילה. לא צריך ללמוד מדמ"ח או תוכנה (אפילו לא קורס תכנות) כדי להיות מיישם.
אז את הגעת למדור כיפי, ואת משרתת בשלישות, ועל הדרך גם מצאת בן-זוג (זה לא אאוטינג, כתבת את זה בעצמך פעם), ואת כולך מאושרת.
אז מה? את לא יכולה לקחת את החוויה האישית שלך ולהשליך על כלל המתגייסים. תדעי להבדיל בין החוויות האישיות שלך ובין עובדות בשטח.

אמנם 30-40 אחוז זה מספר קצת גבוה מדי, אבל לומר שבלשם יש 0% כאלה...
מה את נורמלית? יש כמה עשרות עתודאים בלשם כרגע, את טוענת שאת מכירה את כולם? כנראה שלא.
עתודה >>
לצפיה ב-'אולי 30-40% זה טיפה מוגזם, אבל'
אולי 30-40% זה טיפה מוגזם, אבל
19/10/2010 | 19:20
3
146
אני חותם שלפחות 20% לא מתכנתים (כמובן שאני לא יכול לדעת במדויק)

ודבר נוסף, אני נתקל מצד המערכת בזילות בערך הקמ"א המתכנת.

לא מעריכים בכלל עתודאי בדרגת קמ"א שמשרת כמתכנת, ואף רואים בו כסוג של "בזבוז תקן". מבחינתם, שיתכנתו רק בוגרי קורס תיכנות.

מבחינת הצבא, אין הבדל בין בוגר קורס תיכנות בבסמ"ח לבין עתודאי מדמ"ח שמגיע לתפקיד פיתוח. מה שקצת הזוי, כי אתם מדמיינים לכם מצב כזה באזרחות שבוגר תואר ראשון במדמ"ח יתחרה שווה בשווה מול תוכניתנים בוגרי קורסי הייטק למיניהם בג'ון ברייס למשל?

לדעתי זה טיפשי שבוגרי קורס תיכנות (לא שאני מזלזל) ועתודאי מדמ"ח מגיעים לאותם תפקידים ועלולים לעשות את אותה עבודה (בהנחה שהעתודאי הגיע לתפקיד פיתוח). הצבא צריך להחליט, האם הוא רוצה כוח אדם של תוכניתנים דרך קורס תיכנות בלבד, או דרך עתודה בלבד. זה טיפשי שיש שני מסלולים שונים במהות, שאמורים להתנקז אולי לאותו מקום בסופו של התהליך.
עתודה >>
לצפיה ב-'מסכים בעניין מה שנאמר בהודעה האחרונה'
מסכים בעניין מה שנאמר בהודעה האחרונה
19/10/2010 | 19:30
73
לצפיה ב-'לאור היכרותי עם בוגרי בסמ"ח רבים'
לאור היכרותי עם בוגרי בסמ"ח רבים
20/10/2010 | 14:48
152
אני לא מסכים - קשה להשוות בין בוגרי קורס התכנות של בסמ"ח, שהוא מאוד רציני ויש בו דרישות מאוד גבוהות (או לפחות היה כך פעם...) לקורס תכנות של ג'ון ברייס או בית ספר דומה.
עתודה >>
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
23/10/2010 | 07:58
144
"לא מעריכים בכלל עתודאי בדרגת קמ"א שמשרת כמתכנת, ואף רואים בו כסוג של "בזבוז תקן". מבחינתם, שיתכנתו רק בוגרי קורס תיכנות"

3 שנים כקמ"א - לעולם לא נתקלתי בחוסר הערכה, לעולם לא הרגשתי "בזבוז תקן". אם לא מעריכים אותך אז או שהמפקדים שלך דפוקים או שאתה לא ראוי להערכה (וכניראה שהאמת היא איפשהו באמצע).

"מבחינת הצבא, אין הבדל בין בוגר קורס תיכנות בבסמ"ח לבין עתודאי מדמ"ח שמגיע לתפקיד פיתוח. מה שקצת הזוי, כי אתם מדמיינים לכם מצב כזה באזרחות שבוגר תואר ראשון במדמ"ח יתחרה שווה בשווה מול תוכניתנים בוגרי קורסי הייטק למיניהם בג'ון ברייס למשל?"

גם כשאני הגעתי זה היה נראה לי הזוי, אפילו הזוי מאוד. לא הבנתי איך זה הגיוני שישימו עתודאי ותכניתן על אותה משבצת.
התשובה תכלס היא בכך שאין היום תפקידים יעודיים לבוגרי תואר ראשון. זה חיסרון שצריך להבין אותו כשמחליטים ללכת או לא ללכת למסלול... עם זאת מה עדיף? לעשות קורס תכנות? זה אותו מסלול רק בלי תואר בסוף...
לגבי האזרחות אגב, מכירה מקומות שבהם תוכניתנים בלי תואר עושים עבודה זהה לתוכניתנים עם תואר..

"הצבא צריך להחליט, האם הוא רוצה כוח אדם של תוכניתנים דרך קורס תיכנות בלבד, או דרך עתודה בלבד"

אני לא מסכימה. מבחינת צה"ל יש 2 מסלולים לגיוס כ"א איכותי. יש אנשים שמסלול א'מתאים להם, ויש אנשים שמעדיפים מסלול ב'. אני אישית ויתרתי על קורס תכנות כדי להגיע לעתודה ומכירה כאלה שויתרו על עתודה כדי להגיע לקורס תכנוץ. אני לא כ"כ מבינה למה שהצבא יוותר על מקור גיוס 1?
עתודה >>
לצפיה ב-'קצת תגובות..'
קצת תגובות..
23/10/2010 | 07:50
117
גם מהמחזור שלי הגיעו לבסמ"ח ולתפקידים לא מקצועיים בשהם. כל מה שאמרתי זה שבלשם בוגרי מדמ"J לא עושים תפקידים לא מקצועיים.

אני לא מתפקדת כמיישמת בלשם. לדעתי אתה מתבלבל עם בחורה אחרת שבכלל לא בוגרת מדמ"ח.
הגעתי למדור כייפי, אני משרתת בשלישות ומציאת הבן זוג לא קשורה בשום אופן לצבא (נפגשנו עוד בתקופת הלימודים). אני לא כולי מאושרת ולא רואה את החיים בורוד. ישנם הרבה אנשים שהמלצתי להם לא ללכת לעתודה. אני רק חושבת שהודעות בסגנונן של עתודה זה חרא, ידפקו אותך מכל הכיוונים וזה משתלם רק לצבא הן בולשיט.

יש עשרות עתודאים בלשם, אני לא מכירה את כולם באופן אישי ואני בטוחה שלא כולם מרוצים מתפקידם. א-ב-ל אני 4 שנים בלשם ואני יכולה להגיד שאני מכירה את רוב התפקידים הקיימים במחלקה. אני מסכימה שלא בשביל כולם חייבים תואר (אגב, זה נכון גם לגבי כמעט כל תפקיד בחוץ) אבל כולם תפקידים מקצועיים עבור מדמ"חניקים.

במידה ואני טועה אשמח אם תאיר את עיני ותציין תפקידים שעושים מדמ"חניקים בלשם שאינם מקצועיים בעיניך
עתודה >>
לצפיה ב-'היתרונות שאני רואה בלשם (כאחד מבפנים) הם:'
היתרונות שאני רואה בלשם (כאחד מבפנים) הם:
23/10/2010 | 20:58
4
180
1. אין כפיה על עתודאים לצאת לקצונה (כמו במצו"ב, ויש "טונה" קא"בים), ולרוב אנשים יוצאים מרצונם (כדי לעבור תפקיד, ולאו דווקא כדי להתקדם פיקודית).
2. אם אתה מתכנת, ובגלל שמדובר במערכות מידע שלרובן יש לא מעט לקוחות, יש סיכוי לא מועט לכתוב דברים חדשים (קוד).
3. יש סיכוי יחסית סביר לא ליפול בתפקידיי מיישם או קפ"ט, כמו בשה"ם/CTO לוט"ם למשל... וראיתי גם אנשי תשתיות שיוצא להם בנוסף לפתח.
4. מפקדים גמישים יותר...

חסרונות:
1. מדובר רק מערכות מידע. ואני לא רואה תפקידים שמצריכים תואר אלא רק ראיה טכנית (שלא בהכרח יש לעתודאי מדמ"ח).

(אבל אני לא עתודאי ולא משרת כל כך עם עתודאים...)
עתודה >>
לצפיה ב-'סיכוי "לא מועט" לכתוב קוד'
סיכוי "לא מועט" לכתוב קוד
24/10/2010 | 06:34
1
142
זה נחשב יתרון?
עתודה >>
לצפיה ב-'כמו שכתבתי בהודעה למטה לגבי מצו"ב...'
כמו שכתבתי בהודעה למטה לגבי מצו"ב...
24/10/2010 | 23:25
142
אנליזה על קוד קיים יכולה להמאיס עצמה על מתכנתים מסויימים (כמוני למשל) די מהר... יותר מאשר לכתוב/להוסיף מודולים חדשים. אז כן יש כאן איזה שהוא יתרון לעומת מצו"ב.
עתודה >>
לצפיה ב-'לגבי מצו"ב...'
לגבי מצו"ב...
24/10/2010 | 21:46
1
170
מה המדיניות במצו"ב לגבי יציאה לקצונה?

יש כפייה\אין כפייה?

מה היחס לקא"בים והאם יש הרבה קא"בים?

תודה!!
עתודה >>
לצפיה ב-'היה כאן פעם סיפור עם מישהו שכפו עליו לצאת '
היה כאן פעם סיפור עם מישהו שכפו עליו לצאת
24/10/2010 | 23:16
153
(אם אני זוכר נכון), אבל לא ידוע לי אם זו ממש מגמה שם או שהוא מקרה יוצא דופן. זה היה בימיי רמ"ח מצו"ב הקודם (הנוכחי יותר גרוע...).

אבל זה לא העניין היחיד. יצא לי להתראיין בעבר לענף יחסית 'נחשב' במצו"ב לתפקיד פיתוח, ועל ההתחלה המראיין אמר לי שבשנתיים וחצי הראשונות מתעסקים רק בבדיקות (בתחום אבטחת המידע כמובן), ולא כותבים _בכלל_ דברים חדשים. גם לא התחברתי כל כך לאנשים. המקום ממש לא אליטיסטי כפי שהוא נשמע... ונדמה לי שבחלק מהתפקידים, חייב לחתום שו"ס. שזה גם באסה - בכל פעם שרוצים לצאת מהארץ, צריך לקבל אישור מהמדינה.
עתודה >>
לצפיה ב-'סמוך רק על עצמך'
סמוך רק על עצמך
17/10/2010 | 18:14
3
270
זו היתה העצה המובילה שהייתי נותן. אם אתה רוצה להיות רופא - אתה תהיה, ולא משנה איזה מכשול נראה לך שעומד בפניך. פסיכומטרי אפשר לעבור. קינן שפי אפשר לעבור. בגרויות בוודאי. דבר עם כמה שיותר בוגרי המקצוע שאתה יכול. דבר עם אנשים בלימודים. דבר עם רופאים בגדודים. דבר עם הקרפ"ח בשלהי תפקידו, דבר עם קצין רפואה בתפקיד מטה. דבר עם סא"ל מחר"פ שהמשפחה מכירה.

ובסוף תחליט מה שטוב לך ורק מה שטוב לך. תתעלם מכל הלוזרים שאומרים לך שיהיה לך קשה. את זה אתה כבר יודע לבד.

אל תבוא אם אתה פוחד לשרת בקרבי. אל תבוא אם מה שמעניין אותך זה מחקר רפואי. אל תבוא אם יש לך קשיים כלכליים חונקים או בעיות ת"ש קשות מאוד, מאחר ולמסלול יש נטיה להחריף את שני אלה. בוא אם אתה רוצה לתרום, אם אתה מוכן לאתגר, אם אתה רוצה לעשות שירות משמעותי לרווחתם של אנשים אחרים, בוא אם יש לך קצת נשמה של שאהיד שרוצה לבדוק עד כמה רחוק הוא יכול ללכת עם עצמו (בחוסר שינה, בלחץ, בפחד, בעצבים, בהגשמה, בהצלחה, בסיפוק).
בוא אם חסרות לך כמה שנים של התבגרות מהירה שאתה מרגיש שאתה חייב לעצמך.
בוא אם אכפת לך מהמדינה הזו, וממה שעוד הולך לעבור על כולנו.
עתודה >>
לצפיה ב-'כל מילה בסלע.'
כל מילה בסלע.
21/10/2010 | 20:14
148
ארז אתה אדם גדול.

בברכה,
צמרת מחזור ב'
עתודה >>
לצפיה ב-' '
29/10/2010 | 01:04
1
112
לא יאמן! עדיין חי בסרט!

תגיד, לא כדאי להוציא את הסכין מבין השיניים?

אתה עלול להיחתך.
עתודה >>
לצפיה ב-'תזכיר לי - '
תזכיר לי -
29/10/2010 | 10:06
116
מי כבודו?
עתודה >>
לצפיה ב-'עצות'
עצות
17/10/2010 | 18:45
178
אי אפשר לדעת באמת אם להיות תוכניתן זה מתאים לך לגמרי לפני המסלול, מי שמפחד מהעובדה הזו יותר מדי - שלא ילך, או שילך לקורס תכנות ויהיה לו יותר קל להתחרט.

מי שכבר בסוף התיכון יודע שהוא "לא בנאדם של מסגרות" - שלא ילך לעתודה לדעתי, הוא רק יסבול. הצבא היא מסגרת, ולהכפיל את השירות זה לא מתאים לכל אחד.

מי שחושב שמתאים לו תוכניתן אחרי הצבא ומסתדר במסגרות - אני חושב שזה מסלול לא רע בכלל עבורו.
עתודה >>
לצפיה ב-'תלוי מי אתה'
תלוי מי אתה
17/10/2010 | 21:45
130
השיבוץ יכול לקבוע כל כך הרבה, והיכולת של הפרט להשפיע עליו היא כל כך נמוכה - אז אני לא ממליץ לקחת את הסיכוי/סיכון.
עתודה >>
לצפיה ב-'חד משמעית - לא'
חד משמעית - לא
18/10/2010 | 11:20
145
אין שום יתרון שאני רואה לעתודה, על פני שירות של 3 שנים, ואז לימודים.
עתודה >>
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
18/10/2010 | 20:04
8
180
השאלות הראשונות שאני שואלת:

1. האם אתה סגור על מה אתה רוצה ללמוד?
"אמא אמרה שבמחשבים מרוויחים הרבה כסף" - אל תלך לעתודה.
"כן, בטח, או הנדסת חשמל או משפטים" - אל תלך לעתודה.
"כן, מאז כיתה ג' אני מתכנן ללמוד הנדסת חשמל" - עברת לשאלה הבאה.

2. למה אתה רוצה ללמוד בעתודה?
"כי אני לא רוצה להיות קרבי" - זה לא שיקול מספיק, אם אין לך עוד שיקולים, אל תלך לעתודה.
"כי אני מפחד שאח"כ לא יהיה לי כסף ללמוד" - אם מצבך הכלכלי ממש אבל ממש בקרשים אז זאת כניראה סיבה מספיק טובה, אם אתה סתם מתעצל לעבוד, אל תלך לעתודה.
"כי אני סגור על מה אני רוצה ללמוד, ואני חושב שזאת הדרך הטובה ביותר לתרום למדינה ולצבור ניסיון" - עבור לשאלה הבאה.

3. מה דעתך על שירות קבע?
"אההה.. בטח יש איזו דרך לצאת מזה, לא? שמעתי על עתודאים שהשתחררו אחרי החובה.." - אל תלך לעתודה!
"אין לי בעיה עם זה. אני מבין שזה חלק מהמסלול" - עבור לשאלה הבאה.

4. מה אתה יודע על השיבוצים במקצוע שאותו אתה הולך ללמוד?
"אני סומך על הצבא, הם אומרים שהשיבוצים מקצועיים" - חפש עתודאי בשירות שלמד את המקצוע שאתה רוצה ללמוד ושאל אותו.
"הבנתי שרוב השיבוצים חרא, אבל אין לי ספק שהשיבוץ שלי יהיה מצויין כי אם לא אני הולך לעשות להם מלא בלאגן" - אל תלך לעתודה.
"הבנתי שדווקא במקצוע הזה רוב השיבוצים סבבה" - לך לעתודה!

(מרינה, מדמ"ח, קבע)
עתודה >>
לצפיה ב-'את יודעת'
את יודעת
19/10/2010 | 09:59
7
127

אצלי התשובות לכל השאלות היו כן. בדיעבד, אני לא בטוח שהייתי הולך, למרות ועל אף.
עתודה >>
לצפיה ב-'אז איזה שאלות נוספות לדעתך כדאי לשאול?'
אז איזה שאלות נוספות לדעתך כדאי לשאול?
23/10/2010 | 07:59
6
105
או במילים אחרות מה גילית מאוחר מידי?
עתודה >>
לצפיה ב-'אני לא בטוח שאלה דברים שאפשר לשאול'
אני לא בטוח שאלה דברים שאפשר לשאול
23/10/2010 | 10:22
5
133

גם בגלל שאף עתודאי לא יאמין להם אם יגידו לו, כי הצבא סומך על זה שעד שנכנסים אליו אף אחד לא באמת יודע איך זה וגם כי אני לא מכיר אף בן 18 שחושב כמו שאני עומד "לחשוב בשבילו"...אבל הנה עוד כמה שאלות שהייתי יכול לשאול:

1. אם לא ישבצו אותי במקצוע, איך הדבר ישפיע על המוטיבציה שלי? האם אהיה ממורמר כל השירות או שבכל מקרה אשרת היטב?

2. האם יש לי את התכונות הנדרשות מקצין? בסופו של דבר, ולא משנה עד כמה כל אחד יכול לעבור את בה"ד 1, בינינו לבין עצמנו, לא כל אחד מתאים להיות קצין. האם יש לך יכולות פיקודיות-ניהוליות או שאתה בסך הכל רוצה לבוא בבוקר, ללכת בערב ולעשות את העבודה שמעניינת אותך בין לבין.

3. האם הצבא יתרום לקריירה שלי בתחום המסויים הזה? האם השירות יוסיף לי שורה טובה בקורות החיים, או שעדיף לעבוד שנה באיזה חברה יוקרתית במקום? אולי זה תחום שמוטב להגיע בו ישר לדוקטורט אם אתה טוב, במקום לקטוע את הלימודים. אולי זה תחום שיתיישן בתוך שש שנים ויהיה לך קשה להשאר מעודכן, אולי זה תחום שהעבודה שאתה תעשה בו בצבא איננה רלוונטית לעשיה בשוק האזרחי.

4. האם אני מבין ששירות קבע אינו עבודה כמו כל עבודה? האם אני מוכן לזה שלא יהיו לי חים במשך שש שנים, שאוכל אוכל גרוע ושיש סיכוי שסביר שלא יתייחסו אלי טוב?

5. האם אני מתאים למערכת הצבאית?  
עתודה >>
לצפיה ב-'שאלות טובות!'
שאלות טובות!
23/10/2010 | 17:48
4
97
אבל מסכימה איתך שאלה שאלות שקשה לענות עליהן בגיל 18 לפני שאתה מכיר את המסגרת הצבאית. ואם להתייחס אחת אחת:
1. שאלה חשובה. מסכימה איתך שמי שחושב שיהיה ממורמר 6 שנים - עדיף שלא ילך לעתודה.
2. חצי מסכימה.. לא יצאתי לקק"צ בגלל שהעבודה הפיקודית פחות מעניינת אותי. הבעיה היא שיש מקומות שלא כ"כ סבלניים לקא"בים כמו המחלקה שלי.
3. שאלה טובה אבל כל כך קשה לדעת את זה מראש.. האמת גם בדיאבד לא כ"כ קל לענות עליה.
4. פה אני לא כ"כ מסכימה. שירות הקבע שלי מאוד קרוב לעבודה - כמו כל עבודה. אני חושבת שבמקרים מסויימים הוא אפילו טוב הרבה יותר. מסכימה שזה לא נכון לכולם, וכניראה שאם הייתי סרן היום ולא קא"ב הייתי סובלת קצת יותר.. אני עוד יותר לא מסכימה עם עניין החוסר חיים. החיים שלי בשירות ושל רוב העתודאים שאני מכירה מעולים, לעיתים טובים משמעותית מחברינו באזרחות. תוכל לפרט למה אתה מרגיש שאין לך חיים? לגבי הסיכוי שלא יתייחסו אלייך טוב לדעתי הוא זהה לסיכוי שלא יתייחסו אליך טוב בכל עבודה אחרת. יש רק את החיסרון שאתה לא יכול לקום וללכת.
5. שאלת מיליון הדולר. לא יודעת אם יש מישהו שיודע לענות על זה לפני שהוא בילה איזה שנה במערכת
עתודה >>
לצפיה ב-'למה אני מרגיש שאין לי חיים?'
למה אני מרגיש שאין לי חיים?
24/10/2010 | 08:31
3
129

קודם כל, כי אין לי חיים. לפחות לא היו לי במשך רוב השירות שלי. כל הסדיר גרתי בבית החייל כי אני לא קל"ב, ובכל שירותי עד כה עשיתי תפקידים שהתחילו בשבע בבוקר ונגמרו בשבע בבוקר שלמחרת, בערך. צריך לדעת שהצבא זה לא רק תשע עד חמש.

מעבר לזה יש את הדברים הבסיסיים בצבא שגורמים לך להרגיש שזה ממש לא מקום עבודה. האוכל הגרוע, השירות הרפואי הגרוע, התשתיות מאזבסט, כל המסביב, העובדה שהמערכת כולה מתבססת על תחושת השליחות שלך ועל רגשות אשם ומכיוון שיש לה את זה היא לא צריכה לתת לך שום דבר אחר.

ייתכן שזה התחום שלמדתי והמקומות שהגעתי אליהם. אין ספק שיש המון קצינים וחיילים שהשירות שלהם הוא כמו עבודה. אני לא בטוח שהייתי נהנה במקום כזה, ומצד שני, גם הקיצון השני הוא לא משהו...

הסיכוי לא זהה לסיכוי שיתייחסו אליך רע בכל עבודה אחרת. כי בן אדם עם יחסי אנוש בקנטים, שמשפיל את עובדיו, או אנשים קטנים וטפשים שמנסים להפוך את כולם לפחות מהם על מנת להתקדם, או למל"מים, אנשים שלא מועילים ולא מזיקים ולמעשה לא עושים כלום רק כדי שלא ירשמו להם טעויות ברקורד, הרבה אנשים כאלה מסוננים בתהליכי הקידום במקומות העבודה באזרחות. בצבא, לא. נכון, לא כולם, אבל יש לי הרגשה שהסבירות שיהיה לך בוס אכזרי, פשוט אכזרי במלוא מובן המילה, בעבודה בלי שיהיה מישהו מעליו שתוכלי להתלונן עליו לו, הוא פחות גדול.



עתודה >>
לצפיה ב-'וואו כמה מרמור :('
וואו כמה מרמור :(
27/10/2010 | 07:47
2
113
אני מצטערת בשבילך שהגעת למקום כזה :(

אני רק רוצה להדגיש את העובדה שזה לא ככה אצל כולם!
רוב החברה אצלינו שוכרים דירה בקבע. בחובה זה נכון שדי ג'יפה לחיות באכסניות וכאלה...

האוכל הגרוע זה די מבאס אבל במידה ואתה לא עובד המון שעות אתה יכול לאכול בבסיס רק בצהריים.. בכל מקרה בקבע אפשר (לפחות אצלינו) לצאת לאכול בחוץ או להזמין אוכל).

אצלינו יש פה ושם ימי עבודה שנגמרים ב-11 ועושים גם קצת לילות אבל רוב הימים הם 8 עד 6 בערך..

הרפואה היא זוועה - מסכימה איתך, זה טיפה משתפר בקבע..

ובנוסף, זכיתי במפקדים מדהימים שהשקיעו הרבה כדי לעזור לי ולקדם אותי לאורך כל הדרך

* כל האמור לעיל לא  בא חלילה לסתור את מה שאמרת, אלא רק להראות שיש עוד צדדים למטבע.

שוב מצטערת על החוויה התראומטית שעברת שרק מדגישה כמה צריך לבדוק מראש את התפקידים במקצוע שהולכים ללמוד.
עתודה >>
לצפיה ב-'כבר בקבע, לא ממש מפצה על זה.'
כבר בקבע, לא ממש מפצה על זה.
27/10/2010 | 08:46
67
לצפיה ב-'אגב, מסתבר שב-2007 יצא דו"ח של מבקר המדינה'
אגב, מסתבר שב-2007 יצא דו"ח של מבקר המדינה
27/10/2010 | 08:52
113

בנוגע לעתודאים. הוא מבקר בחריפות את אי-המיצוי של צה"ל את העתודאים שלו.

רבים ממורמרים כי הם לא באמת עוסקים במקצוע שלמדו. רבים גויסו (כמוני) מוקדם מדי ולא הספיקו לסיים את התואר, ולמרות המלצות מבקר המדינה צה"ל לא בדיוק מקל עלינו לסיים אותו (מסקנה, סיימו אותו כבר ביוני של השנה האחרונה, ליתר בטחון...), ורק מעטים מאד נשארים מעבר לקבע שהתחייבו אליו. בקיצור, מוסד העתודה כושל.
עתודה >>
לצפיה ב-'הייתי ממליץ לו לא להירשם לעתודה'
הייתי ממליץ לו לא להירשם לעתודה
18/10/2010 | 20:42
227
ואם קרוב המשפחה מיועד לשירות עורפי הייתי ממליץ לו על צבירת קורסים באוניברסיטה הפתוחה*.







* וגם על אשכוליות ויטליה.
עתודה >>
לצפיה ב-'שאלה טובה.'
שאלה טובה.
19/10/2010 | 09:57
1
199

1. לתחושתי, בתחום מדעי הרוח, ואולי גם מדעי החברה, אין מה לעשות בצבא. לא באמת. הלימודים לא מקנים לך שום יתרון יחסי על פני אחרים בצבא. המשמעות היחידה שלהם היא במשכורת ובעובדה שלפחות למשך שלוש שנות הקבע יש לך עבודה בשכר שהוא סביר למדי לעומת מאות חבריך לספסל הלימודים, שמתקשים למצוא עבודה. אני עוד לא יודע מה יהיה באזרחות. אעדכן כשאדע. זה קשור כמובן לסוגיית התועלת שבלימוד מדעי הרוח באופן כללי, ואני לא בטוח שהיא רבה במיוחד בעולם של היום, לצערי הרב. כך שהעצה הראשונה שלי לעתודאי החובב היא לא ללמוד מדעי הרוח.

2. אל תצפה שהעתודה תהפוך את חוויית השירות שלך לנעימה יותר. אתה תחווה הלם שיהיה גדול הרבה יותר משל חייל רגיל. בסופו של דבר חוויית השירות תלויה באדם עצמו, במפקד שלו ובסביבה שלו. והעתודה לא תשנה את זה.

3. תתכונן להפתעות. לא חשבת שעתודאי לאדריכלות יכול להגיע להיות מפקד קו בקרקל? תחשוב שוב. בהחלט יכול להיות שתגיע למקומות שהקשר בינם לבין מה שלמדת הוא רופף ואסוציאטיבי עד מאד.

4. תזכור- אתה מגיע לסביבה שלא מעריכה אינטלקט. לא במובן הקלאסי שלו. נסה, מהר ככל האפשר, לוותר על הניסיון לומר משהו מקורי או לאתגר את עצמך אינטלקטואלית, אם זה בא על חשבון תוצאות. עדיף תוצאה בינונית מהר על פני תוצאה מעולה שתיקח יותר זמן משנדרש ממך. אתה מגיע לסביבה שגבולות המחשבה שלה צרים מאד ומוגבלים מאד. אתה מגיע לסביבה שבה כל מי ששונה מקוטלג כעוף מוזר. אתה מגיע לסביבה שבה יש הרבה מאד בינוניות ושאיכות האדם היא לא באמת מדד לקידום בה. והיא תעשה את המוות לכל מי ששונה.

5. והכי חשוב - תזכור, בקבלך את ההחלטה, שאתה הולך להקריב את שש השנים היחידות בחייך שבהן יתאפשר לך להיות באמת צעיר. להיות מחוץ לרשות ההורים, מצד אחד, אבל עדיין להנות מהחיים. האם אתה רוצה להגיע לגיל 28 ולגלות שבילית את השנים האלה בבסיס סגור בשטחים?
עתודה >>
לצפיה ב-'אני צריך סיגריה אחרי ההודעה הזאת'
אני צריך סיגריה אחרי ההודעה הזאת
19/10/2010 | 16:31
149
רק חבל שאני לא מעשן...
יא אללה, לטגלן ומהר!!
עתודה >>
לצפיה ב-'הייתי מציע לו לרקוד עם זאבים קודם לכן'
הייתי מציע לו לרקוד עם זאבים קודם לכן
21/10/2010 | 02:56
113
קפצתי לבקר ולראות אולי שרדו פה מישהו מהדור שלי (שהלך לעתודה אי שם בשנות ה2000'... ), ראיתי מעט, אבל מעט מאוד...
מישהו הזכיר לי את הפורום הזה, והחלטתי שלמען יראו ויראו אכתוב כמה מילים על משפטים בעתודה, כדי לנקות את המצפון שלי שעשיתי מה שאפשר למען הדורות הבאים וכדומה...

קצת על עצמי - אי שם בתחילת שנות האלפיים חשבתי לעצמי שזה יכול להיות רעיון נפלא להתחיל ללמוד כבר בגיל 18 בעתודה. לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי (סימן אזהרה ראשון) ולכן לא נרשמתי רק למשפטים, אלא גם לתוכנית נוספת (הנדסה). למזלי, לא קיבלו אותי לתוכנית השנייה.


בכל מקרה, לבסוף התקבלתי לעתודה והתחלתי ללמוד במוסד אקדמי נחשב. הלימודים עצמם היו נפלאים, אבל איפשהו לאורך הסמסטר נפל לי האסימון - זה לא זה. היה לי קשה להצביע על מה מדובר, אם זה חוסר בשלות נפשית, שכלית, מינית או all of the above - אבל משהו היה חסר. בדיעבד, ההחלטה נפלה בעיקר עקב חוסר רצינות שלי. לאחר מכן שוגרתי לבקו"ם, העברתי קצת זמן בקרבי בלאי כמובן, ולבסוף בדרך לא דרך מצאתי את עצמי בפרקליטות הצבאית, אבל בתפקיד חדש ומונפץ לחלוטין - עוזר משפטי (הייתי מחזור ראשון וניסיוני).

מבלי להתעמק על התפקיד עצמו (וחוסר ההגדרה המוטבע בתוכו) - התאפשר לי להביט מבט מעניין מהצד על שני הצדדים של שירות בפרקליטות הצבאית - גם כחוגר וגם כעתודאי (כיוון שעבדתי איתם), והייתי רוצה לחלוק את חוויותי כאן.

אך לפני כן מספר דברי אזהרה לתיכוניסט השאפתן:
1. אם אתה לא בטוח במאה אחוזים עגולים ופנטסטיים שאתה רוצה להיות עו"ד, אבל ממש עורך דין עם כל המניירות ו"ידידי המלומד" - תחתוך, עכשיו. The road not taken אצל עתודאים זאת מחלה פתולוגית, ויש האומרים אף סופנית (!)
2. אם אין לך אף אח או מישהו קרוב מאוד אליך שמשרת כרגע לפחות שנתיים, או סיים בכמה שנים האחרונות צבא - הישמר והיזהר. צה"ל הוא גוף משונה ובעל הגיון שאינו כהגיון האזרחי (בנקודה מסוימת בשירות אפילו טענתי שפיצחתי אותו) - מומלץ בחום רב מאוד שתעשה שיחה ארוכה עם מישהו קרוב אליך על "מה זה להיות חייל", בעדיפות גדולה לג'ובניק כבד (כי אתה ממש לא הולך להטיס מטוסים).
3. זכור - להיות עתודאי למשפטים משמעו שעבוד עשור שלם מחייך (4 שנות לימודים + 6 שנים בעתודה) - למסלול מסוים. אם אתה שוקל עתודה למשפטים, ייתכן מאוד שמתמטיקה היא לא הצד החזק שלך וכך קרובי משפחה ושאר "שוחרי טובתך" עשויים להתל בך במספרים. כך 10 שנים יהפכו ל6 שנים (כי הרי בכל מקרה תעשה תואר) או בעצם 3 (של הקבע) או בעצם שנתיים (כי שנה אחרונה גם ככה אס"ש) או בעצם אפילו ל... רווח נקי (כי הרי עכשיו ההתמחות זה שנתיים, והעתודה חוסכת לך את הזמן הזה גם...).
מדהים.

בפועל - יש לך ארבע שנים באוניברסיטה שלעולם לא יהיו זהות (לטוב ולרע, אבל ללא ספק לא זהות) לארבע השנים של סטודנט רגיל ולא כזה שנראה כמו המועמד ההוא בכוכב נולד (נו, זה שהגיל שהייתם נותנים לו הוא 13 בשיא...). ולגבי שאר הזמן - חביבי, אלה שש שנים ארוכות בצבא ההגנה לישראל ובשלב זה אני מחזיר אותך לנקודה מספר 2 - אם אין לך מישהו שחווה את השירות ממש עכשיו (לא דוד או אבא שהיה לו קטעים בחיל חימוש ב73'...) - אתה לוקח על עצמך סיכון שאתה לא מבין, ומומלץ כבר בשלב זה לוותר.
הסיבה שבעטיה אני ממליץ על קרוב היא פשוטה - אני עשוי להישמע לא אמין, ולעומת זאת אחיך הגדול שטוחן שמירות ופיתות בקריה (אמרנו, ג'ובניק רעל...) קצת יותר. אין דרך טובה להעביר שש שנים במדים (מדים!!!!!!!!!!) באמצעות מילים, ולכן לא אנסה אפילו.


עד כאן לגבי אזהרות..

לגבי השירות - פירטו כאן את האפשרויות השונות (חלק מהמאמרים הם מאמרים "מטעם" - זיהיתי, ובקלות ד"א, כותב מסוים שם - עתודאי מקסים, שכאשר כתב את הקטע היה מורעל מאוד על הצבא, ובינתיים השתחרר ולמיטב זכרוני לא בכיף גדול בכלל.) - לכן לא אפרט אותן, רק אדגיש ואחדד -
לא, אף אחד לא מבטיח לך להיות סופר יועץ לענייני משטים לעזה וטילים גרעיניים. דה-פקטו, קצינים צעירים בפרקליטות (נכון לשירותי, שתם ונגוז לו לפני זמן מה, אך לא רב) עוסקים בעיקר בתביעה זוטרה (כלומר הגשה של מאות כתבי אישום בעבירות סמים, ולא - לא נגד סוחרים אלא נגד "משה ציצי מרמת השרון שעישן בביתו" - המון המון ביורוקרטיה ותביעה) וסניגוריה זוטרה (הגנה על כלמיני עריקים למיניהם עם סיפורים קורעי לב). חלק הולכים לייעוץ (שהעבודה בו מאתגרת גם אם מעט קטנונית עבור הקצין הצעיר שלא מתעסק בסוגיות ברומו של עולם). חלק אחר הולך לבית ספר למשפט ועושה שכונה.

בשורה התחתונה, יש סיכוי קטן שתעשה עבודה מעניינת מאוד, ומרבית הסיכויים שתתעסק בביורוקרטיה אבל צבאית. זה לא בהכרח שונה ב180 מעלות מהתמחות במשרד באזרחות בו תהיה עבד נרצע, אבל שם תרכוש ניסיון פרקטי, למשל במשפט מסחרי.

לכן אוסיף את סעיף 4 - אם משפט פלילי זה לא הכיוון העתידי שלך - שכח מהעתודה, ועכשיו. אני דווקא אומר שאפשר להתעסק בתחומים שאינם פלילי, בהמשך הדרך, כן. אבל זה לא משפט מסחרי (אולי בלחץ רכש וגם רק בשלב מתקדם של השירות שלך) וזה לא יהיה מקפצה מרהיבה לאזרחות. שכח מזה.

לבסוף, אחרי שירות שלם בפרקליטות אני התאכזבתי לגלות לא איים, אלא אוקיינוסים של בינוניות. באמצעות רצון טוב ומצברוח התעליתי לא פעם על קצינים שהיו אפילו כמה שנים במערכת וגם זה היה מדכא למדי . לצד זאת, אני חייב לציין בהגינות שמצאתי בפרקליטות גם אנשים משכמם ומעלה, חלקם מוחות משפטיים מהמבריקים שנתקלתי בהם, ובמקרה הספציפי שלי, בחלק המתקדם של השירות שלי - גם מפקדיי הישירים. אבל העובדה שהמפקד שלי היה שפיץ-על והיה בטלפון שלי תחת "מפקדי הנערץ" לא אומר שזה יקרה לך. סביר יותר להניח שתיפול על מפקד סביר (שדרת סגני האלופים בעתודה - טובה, לפחות זה. שדרת רבי הסרנים בינונית ומטה ואתה אפילו לא רוצה לדמיין איך נראים הסרנים, באמת.).

אם אתה תותח-על, אני בכנות לא ממליץ על העתודה. רבים וטובים הגיעו - נתקעו - וביכו את מר גורלם. הבינוניות בצה"ל הוא משהו מדבק ושואב ולפני שתשים לב יהיה לך זקן ותטריד רב"טיות צעירות. לא מומלץ.
מי שאני כן ממליץ לו על העתודה הזו - מישהו שמאוד אוהב סדר בחייו, סגור ב100% שרוצה להיות עורך דין (בעדיפות ענקית לפלילית) ובעיקר פתוח לרעיון של חתימת קבע נוסף כדי אשכרה להגיע לתפקיד נורמלי (למרות שגם שם... אח, המצב לא משהו).

קיצור - תחסכו לעצמכם!

עד כאן פינת האזרח המאושר..... (עכשיו הייתי אמור להיות בשירות חובה... ברר....)
עתודה >>
לצפיה ב-'האם לדעתכם המסלול שיפר את מצבכם מול מקביליכם'
האם לדעתכם המסלול שיפר את מצבכם מול מקביליכם
17/10/2010 | 02:01
11
169
שלא בחרו בעתודה?
עתודה >>
לצפיה ב-'כן ולא'
כן ולא
17/10/2010 | 08:52
201
כן - כי מדי בוקר אני קם בבטחון מלא שב-30 לחודש אני אראה סכום כסף קבוע וידוע מראש נכנס לחשבון הבנק שלי, וכאשר אכנס לקבע הסכום הזה יגדל מאוד. לצערם של האנשים שלמדו איתי, חלקם עד היום לא מגיעים בנטו החודשי שלהם לסכום שאותו אני מקבל כרופא שיניים בשירות חובה. בקבע - בכלל אין מה לדבר, רופא שיניים שעושה את אותה העבודה בקופת חולים יצטרך לעבוד מאד קשה בשביל להגיע לסכום הזה.

לא - כי בניגוד אליי, לחברים האזרחים שלי יש חופש תעסוקה, חופש תנועה, חופש לעשות כל מה שירצו. כל אחד מהם יכול לבחור לעזוב את הארץ, להתחיל ללמוד לתואר נוסף, להתחיל התמחות (על חשבונו, כמובן), לעזוב מקום עבודה, להקים קליניקה פרטית. את כל החירויות האלה אין לי, ולא יהיו כל עוד אני בצבא.
עתודה >>
לצפיה ב-'כן - אבל אני לא יודע כמה זה רלוונטי היום'
כן - אבל אני לא יודע כמה זה רלוונטי היום
17/10/2010 | 11:27
209
כן, כי כשהשתחררתי היה לי ניסיון אמיתי וחושב מזה - היו לי ממליצים שידעו מה אני שווה.
מצאתי עבודה בקלות - אני לא חושב שאם הייתי מחפש עבודה ללא ניסיון הייתי מצליח בכך.

הניסיון הוא יתרון גדול בתקופות קשות בשוק העבודה. יש תקופות אחרות שבהן גם בוגרים ללא ניסיון ימצאו עבודה בקלות רבה.
יש תקופות בהן יש קשיים אבל לא גדולים.
יש פה לא מעט אלמנט של מזל...
עתודה >>
לצפיה ב-'לא בטוח'
לא בטוח
17/10/2010 | 18:48
171
אני מניח שאדע יותר אחרי השחרור.

לדעתי אני היום במצב מקצועי יותר טוב מאשר הייתי אם הייתי בוחר במסלול הרגיל.
עתודה >>
לצפיה ב-'כן, חד משמעית!'
כן, חד משמעית!
17/10/2010 | 21:52
208
התחום המקצועי שבו אני עוסק בצבא הוא התחום שמעניין אותי (עוד מראש), ולכן סביר שארצה לעסוק בו גם מחוץ לצבא. במקרה הזה, הנסיון בצבא הוא מעולה, ואם מישהו היה רוצה להתפתח בתחום הזה - הייתי אפילו ממליץ לו לעשות את זה בצבא.
עתודה >>
לצפיה ב-'בשלב זה אני בנחיתות'
בשלב זה אני בנחיתות
18/10/2010 | 00:29
197
כי מקביליי מהלימודים כבר בסוף התמחות או בפלואושיפ.
כנגד זה אני צברתי חוויות שאי אפשר לחוות בשום מסלול אחר.
בכירי המסלול הצבאי ומקביליהם מהעבודה האזרחית בבית החולים מתאזנים איפשהו באמצע שנות הארבעים או תחילת שנות החמישים - כולם מגיעים פחות או יותר לאותן משרות מכובדות. ההבדל היחיד הוא בדרך ובחוויות שהיא מספקת.
עתודה >>
לצפיה ב-'יחסית לחבריי שלא הלכו לעתודה'
יחסית לחבריי שלא הלכו לעתודה
18/10/2010 | 01:04
178
חד משמעית כן.
עתודה >>
לצפיה ב-'כנראה לא שיפר וגם לא הזיק.'
כנראה לא שיפר וגם לא הזיק.
18/10/2010 | 11:22
100
לצפיה ב-'לא'
לא
18/10/2010 | 20:08
1
183
אני חושבת ש-6 שנים עבודה באזרחות שמים אותך במצב טוב יותר מ-6 שנים בצבא

(מרינה, מדמ"ח, קבע)
עתודה >>
לצפיה ב-'זו לא האלטרנטיבה, בדרך כלל'
זו לא האלטרנטיבה, בדרך כלל
18/10/2010 | 20:31
138
זה 6 שנים צבא מול 3 שנים באזרחות (4 לבנות)
עתודה >>
לצפיה ב-'קשה להגיד'
קשה להגיד
18/10/2010 | 20:45
147
כשאני מסתכל על חברים שבחרו במסלול אחר, אני לא רואה יתרון לכאן או לכאן מבחינת התפתחות מקצועית. ככל שהשנים עוברות, ההבדלים, מצטמצמים.

זו לא השוואה הוגנת כי לאנשים שונים שאיפות שונות וקשה לי לומר מה היה קורה לו לא הייתי הולך לעתודה.
עתודה >>
לצפיה ב-'בטווח הקצר, בכל הקשור לכסף, בלי ספק. '
בטווח הקצר, בכל הקשור לכסף, בלי ספק.
19/10/2010 | 10:07
132


אבל צריך לזכור שהלכתי ללמוד תחום שרוב הלומדים אותו עושים את זה כדי "לצאת עם תואר". זה ממש לא תחום שעושים בו כסף. נגיד, חבריי המהנדסים בוכים רבות על זה שבאזרחות הם היו מרוויחים הרבה יותר.

ומצד שני, אם הייתי נשאר באקדמיה הייתי עכשיו עם דוקטורט במסלול ישיר. שם העריכו אותי ופרגנו לי ורצו שאשאר. הצבא, מצידו, ריסק לי לחלוטין את הביטחון העצמי, הביא לכך שבמשך חמש שנים כמעט אין לי חיים בכלל, כשאני ממלא תפקידים שוחקים עם שעות ארוכות ולא זוכה להערכה ומתקשה מאד גם ללמוד במקביל שלא לומר להצטיין. יש לי חברים שעכשיו עושים דוקטורט בקיימברידג', ואילו אני יושב ושואל את עצמי האם לא כדאי לעשות הסבה מקצועית.

עתודה >>
לצפיה ב-'איך תסכמו את חוויתכם מהמסלול?'
איך תסכמו את חוויתכם מהמסלול?
17/10/2010 | 02:02
7
98
לצפיה ב-'פחות רע מכפי שניתן היה לשער'
פחות רע מכפי שניתן היה לשער
17/10/2010 | 09:02
166
אמנם בלימודים עברתי תלאות קשות - אבל את התלאות האלה הייתי עובר גם אם לא הייתי עתודאי, וזה בכלל לא היה קשור לזה.

אמנם צה"ל הוא גוף קשה עורף, מגביל ומעצבן מאוד - אבל זה הצבא, וידעתי היטב לאן אני נכנס. מה שלא ידעתי הוא עד כמה המסגרת הזו לא תתאים לי, אבל היות ונכנסתי אליה כאדם בוגר ומנוסה יחסית, יכולת ההתמודדות שלי עם הקושי הזה גדולה הרבה יותר. במקום שבו חייל בן 18  (ואולי אף אני, בגיל 18) היה מבקש לצאת מן השירות על "אי התאמה", אני נשאר בתוך המערכת ומנסה לשפר אותה. זו עבודה סיזיפית, אבל אני מאמין שאולי בכל זאת משהו יזוז.

על כל פנים, בסך הכל אני די מרוצה מהשירות הצבאי שלי, מהיחידה שבה אני נמצא ומהאנשים שבהם אני מוקף.

ועוד מילה על כך - עם ההרשמה לעתודה, בגיל 18, אנחנו בני אדם מאוד שונים מכפי שנהיה כאשר נגיע אל החזרה לשירות (במקרה של רפואת שיניים - סביב גיל 25, וברפואה כללית אף יותר מאוחר מכך). גיל ההתבגרות בימינו נמשך עמוק לתוך שנות ה-20, והחוויות שעוברים באוניברסיטה וסביב לה מבגרות מאוד ונותנות זווית הסתכלות שונה על החיים. אני יכול לומר שבגיל 18 הייתי הרבה הרבה יותר נאיבי ורך לבב מכפי שאני כיום.

את החברים שפגשתי בזמן לימודיי באוניברסיטה, את החוויות החיוביות שצברתי, את הניסיון בעבודות שונות ומשונות, את בת-הזוג שפגשתי במהלך הלימודים ולא הייתי פוגש אחרת - לא הייתי מחליף בעד שום הון שבעולם.
עתודה >>
לצפיה ב-'קיבלתי מה שרציתי'
קיבלתי מה שרציתי
17/10/2010 | 11:30
152
ואני לא מתחרט על כך שבחרתי במסלול.
קיבלתי ניסיון מקצועי, שרות מעניין ובסה"כ כל מה שהובטח לי.
נכון שהיו גם רגעים קשים ומעצבנים - אבל זה יכול לקרות (וקורה) גם בכל מסלול אחר. צבא הוא צבא.
עתודה >>
לצפיה ב-'בחלומות הפרועים ביותר שלי בגיל 18'
בחלומות הפרועים ביותר שלי בגיל 18
18/10/2010 | 00:43
261
לא הייתי יכול לצפות 13 שנים קדימה ולנחש מה היה צפוי לעבור עלי במסלול הבסיסי של רפואה בעתודה האקדמית (לימודים + 3 תפקידים).
חוויותי מהמסלול מסוכמות במאמרים שנשמרו בפורום זה תחת הכותרת חוויות השירות. בשורה התחתונה, אני מרגיש שהקרבתי המון - נוחות, חדות מקצועית, אינספור קשרים רומנטיים, חברים שנטשו במהלך הדרך, תמימות, עידון.
אם מסכמים את כל זה לחבילה אחת גדולה, ושמים על כף המאזניים, הכל בטל בשישים לעומת מה שהרווחתי ומי שהפכתי להיות. לא הייתי בוחר אחרת אם הייתי חוזר 13 שנים אחורה, גם אם במעמד החתימה היו מגלים בפני כל מאורע ומאורע שאני עתיד לעבור. אני לא מצטער על אף חוויה שעברתי, טובה כרעה.  
העדות החזקה ביותר לאיך שאני מרגיש היא בכך שחתמתי ברצון על עוד 4 שנים של שירות קבע, עמוק לתוך תקופת ההתמחות שלי. וייתכן שמבחינתי זו רק ההתחלה.
רק הזמן יגיד.
עתודה >>
לצפיה ב-'סה"כ החוויה הייתה חיובית'
סה"כ החוויה הייתה חיובית
18/10/2010 | 01:09
148
מאד נהניתי בתקופת התואר הראשון - הן מבחינת הלימודים והן מבחינה חברתית. בצבא הגעתי ליחידה בה יש אווירה משפחתית וחיובית ומקבלים את כולם בזרועות פתוחות, היחידה ממש מקצועית ולמדתי בה המון וגם יש התגמשות רבה לטובת צרכי הפרט. והדבר החשוב ביותר - הפיקוד של היחידה עומד מאחורי כל אחד ואחד ומגבה אותו כשהוא צריך את זה מול צה"ל הגדול.

אבל אני מרגיש שזה הרבה יותר מזל משכל. אני רואה איפה החברים שלי נפלו ואני מבין שבאמת הגעתי למקום מאד חריג. כשהתחלתי את המסלול אף אחד לא הבטיח לי שאגיע ליחידה הזו וזה מרגיש כמו זכייה בגלגל המזל מאשר סיפוק ממסלול העתודה.
עתודה >>
לצפיה ב-'שנים קשות'
שנים קשות
18/10/2010 | 11:26
197
מעבר לכל הפרטים הטכניים - שנות השירות היו 6 שנים שברובן מאד לא נהיניתי. קמתי כל יום בבוקר, וקיוויתי שהיום יקרה משהו ואני מגלה שאני משתחרר.

בניגוד לכל מני עניינים של התקדמות מקצועית וכו' - את השש שנים האלה אף אחד לא יכול להחזיר.
עתודה >>
לצפיה ב-'למדתי לקח יקר, מאוד'
למדתי לקח יקר, מאוד
18/10/2010 | 20:46
128
לצפיה ב-'יש יתרונות. יכול להיות בסוף אגלה שזה היה נכון'
יש יתרונות. יכול להיות בסוף אגלה שזה היה נכון
19/10/2010 | 10:09
141

אבל כרגע אני לא בטוח שהייתי בוחר בזה שוב, אם הייתה לי אופציה. נראה מה יהיה באזרחות, ואיך יסתכמו שנות הניסיון שצברתי.
עתודה >>
לצפיה ב-'איך אני יכול לדעת שהמקצוע הזה מתאים לי?'
איך אני יכול לדעת שהמקצוע הזה מתאים לי?
17/10/2010 | 02:04
5
97
לצפיה ב-'אתה לא באמת יכול'
אתה לא באמת יכול
17/10/2010 | 09:11
112
מה צריך בשביל ללמוד רפואת שיניים (ועוד יותר חשוב, בשביל להיות רופא שיניים טוב):
- שכל, והרבה ממנו.
- עיניים טובות, קואורדינציה מצוינת וקשר עין-יד עילאי (ברמת דיוק של עשיריות מ"מ)
- נכונות להמשיך ללמוד כל ימי חייך, בלי הפסקה, כי כל הפסקה מעכבת אותך לעומת המקצוע שממשיך לדהור קדימה.
- יכולת ניהול עסק עצמאי, כי מקצוע רופא השיניים (לא בצבא, באזרחות) הוא מקצוע של עצמאים, ורק כעצמאי אפשר להתפרנס בצורה טובה באמת.
- המון סבלנות - כי הלימודים ארוכים וקשים, וכמות הפורשים רבה מאוד.
- חוסר התרגשות מדם, רוק, יתר הפרשות הגוף, פצעים, נגעים, כיבים, רקבון (והריח הנלווה אליו), מקדחים, להבים ומחטים. אם אתה לא מתרגש מכל אלה ומסוגל לגעת בהם בידיך החשופות (זו רק שאלה של מסוגלות, אנחנו בכל זאת עובדים עם כפפות) - רפואת שיניים היא בשבילך. בכל מקרה אחר - עזוב אותך, לך להיות פסיכיאטר או משהו...
- דלי וזלין (אבל זה רק בשביל הלימודים).

אם יש לך את כל הנ"ל - אתה יכול להיות רופא שיניים. בצבא או לא בצבא - פחות משנה לעניין הזה, המקצוע הוא בסופו של דבר אותו מקצוע והאנשים הם אותם אנשים.
עתודה >>
לצפיה ב-'היום הרבה אנשים נחשפים לתכנות'
היום הרבה אנשים נחשפים לתכנות
17/10/2010 | 11:31
141
הרבה לפני הצבא ויכולים לדעת אם המקצוע מתאים להם או לא.
כך גם היה איתי - למדתי מחשבים בתיכון והחלטתי שזה מתאים לי...
עתודה >>
לצפיה ב-'במקצוע הרפואה לא תוכל לדעת '
במקצוע הרפואה לא תוכל לדעת
18/10/2010 | 00:33
101
עד שתנסה זאת בעצמך. זו אחת השאלות שאף אחד לא יוכל לענות עליהן בשבילך. אין שום מבחן, שאלה או ריאיון שיכול לקבוע בנקודת זמן מסוימת מי מתאים להיות רופא בעוד שבע שנים. לא כל שכן מי יהיה רופא טוב.
על אותו עיקרון, אתה יכול לשמוע אלף שטודנטים לרפואה או רופאים מספרים לך על חוויותיהם האישיות, אבל זה עדיין רק בגדר חוויה אישית. היחיד שיכול לדעת אם זה מתאים לך זה אתה. זה בסדר לנסות ולהמר על זה. זה גם בסדר להחליט במוקדם או במאוחר שזה לא מתאים לך.
לא קורה שום אסון אם פורשים מהמסלול. להיפך - זה מראה על אומץ ובגרות. ניסית, הבנת, לא מתאים.
לא קרה שום דבר. יש עוד המון עבודות בעולם.
עתודה >>
לצפיה ב-'אתה לא יכול לדעת'
אתה לא יכול לדעת
18/10/2010 | 11:32
98
וזו בעיני אחת הסיבות לא ללכת לעתודה. ברוב המקצועות (אולי למעט מדמ"ח - למי שיש נסיון מסויים בתכנות) אין לך אפשרות לדעת אם המקצוע אליו נרשמת יתאים לך.

אצל לא עתודאים הפתרון פשוט - אפשר להחליף את תחום הלימוד באמצע, ואפשר לסיים תואר ואז ללכת ללמוד, או לעבוד במשהו אחר. ואני מכיר המון אנשים שעשו את זה.

בעתודה - הבחירה שלך מחייבת אותך לאורך כל הלימודים, והשירות.
עתודה >>
לצפיה ב-'לא בטוח שאפשר לדעת'
לא בטוח שאפשר לדעת
18/10/2010 | 20:55
87
הנדסת חשמל זה מקצוע מאוד רחב שיש לו השקה למסלולים דומים אך שונים במקצת (למשל, מדמ"ח או הנדסת מחשבים) ולא בטוח שמי שנרשם אליו יודע בדיוק לאן הוא הולך.

בדיעבד, מסלולי ההתמחות שעשיתי והתארים שאחרי לא דומים למה שחשבתי עליו כשנרשמתי.

באופן כללי לעבור מסלולים כסטודנט זו לא בעיה גדולה, למעט לעתודאים שעבורם קשה יותר להתחרט באמצע.
עתודה >>
לצפיה ב-'מיתוסים ושברם - כולנו שמענו מיתוסים כאלו'
מיתוסים ושברם - כולנו שמענו מיתוסים כאלו
17/10/2010 | 02:11
6
293
ואחרים בתור מלש"בים, שנראים לנו היום די דביליים. ספרו לנו באילו מיתוסים כאלו נתקלתם. (למשל: לעתודאים אין חיי חברה)
עתודה >>
לצפיה ב-'מיתוסים ואגדות אורבניות'
מיתוסים ואגדות אורבניות
17/10/2010 | 09:42
1
290
1. לבקשתו המפורשת של 2disturbed, המיתוס הידוע של "לעתודאים אין חיי חברה".
מדובר בבולשיט אחד גדול. קיומם או חוסר קיומם של חיי חברה תלוי קודם כל בבן-אדם עצמו. אתה רוצה שיהיו לך חיי חברה? יהיו לך! רוצה לחרוש בספרים מצאת החמה עד צאת הנשמה - אז אל תתפלא אחר-כך שאין לך חברים.
אם כי נכון הדבר שבשנים הראשונות ללימודים עתודאים נוטים להתחבר בעיקר לעתודאים אחרים, וזה טבעי, עקב הרקע המשותף ועקב כך שהחברים האחרים לספסל הלימודים מבוגרים מהעתודאים ב-3-5 שנים בממוצע. ככל שמתקדמים בלימודים, העניין נוטה להתאזן, בעיקר כי משקל החוויות המחשלות המשותפות (ובלימודי הרפואה יש הרבה חוויות כאלה) עולה בהרבה על הפרש הגילאים. מה גם שהעתודאים בסופו של דבר מתבגרים ועושים איזשהו "שינוי פאזה". כיום מרבית החברים הטובים שנשארו לי מהלימודים הם לא עתודאים, והם אכן מבוגרים ממני בכמה שנים.

2. "לעתודאים אין חיי מין".
גם כאן, מי שרוצה שיהיו לו חיי מין - יהיו לו (ולא, לא מדובר על נערות ליווי בתשלום). יכול להיות שלבחור בגיל 18 יהיה קצת מוזר להתחיל עם סטודנטית בת 23, אבל מצד אחד כבר צמחו מדברים כאלה לא מעט סיפורי אהבה (כולל חתונה, ילדים וחיים באושר ועושר till death do you part), ומצד שני - זה שהעתודאי סטודנט, ממש לא אמור להפריע לו להתחיל עם חיילות בגילו.

3. "הצבא הוא חוויה מעצבת - חבל שתפסיד אותה".
ובכן, אם הצבא הוא חוויה מעצבת (ובהתחשב בגיל הגיוס השגרתי, בסופו של דבר זה נכון), לא הייתי רוצה להתעצב בצורה שבה הצבא היה רוצה לעצב אותי (די לחכימא ברמיזא ולשטיא בכורמיזא). מן הבחינה הזו, עדיף אלף אלפי מונים להגיע אל הצבא כקצין מקצועי ובוגר, בעל אישיות בשלה ומעוצבת, כי כך קל יותר (כפי שכתבתי כבר לעיל) להתמודד עם האתגרים שקשיון עורפה של המסגרת מציב בפנינו.
מאידך, הלימודים האקדמיים, ובטח ובטח לימודי הרפואה, הם חוויה מעצבת, מבגרת ומחכימה פי כמה וכמה מהצבא, והיא מומלצת בחום - בין אם לפני השירות הצבאי ובין אם אחריו.

4. "ומתי תעשה את הטיול הגדול שאחרי הצבא?!"
התשובה הפשוטה ביותר לשאלה הזו היא - לא אעשה. לפחות לא במתכונת המוכרת של נסיעה לחצי שנה להודו לצורך רביצה במנאלי או רישיקש, עישון גנג'ה, סדנאות ויפאסנה וטרקים בהרים. הטיולים האלה לא מתאימים לכל אחד, ואני בהחלט מהטיפוסים שמעדיפים לטייל במקומות עם ציביליזציה מערבית.
אבל למי שמעוניין לטייל, ישנן אופציות רבות, בין אם לפני השירות הצבאי ובין אם במהלכו. סטודנטים רבים לרפואה כללית דוחים את תחילת הסטאז' בחצי שנה ומטיילים בזמן הזה, והצבא מאפשר את זה. במהלך השירות, בין אם חובה ובין אם קבע, ניתן להשיג את הסכמת המערכת לדח"ש (בחובה) או חל"ת (בקבע) של כמה חודשים לצורך חופשה בחו"ל - צריך רק לדעת לבקש.
ואפשר גם להסתפק בטיולים קטנים (עד חודש) פעם בשנה, וזה אפשרי גם במהלך הלימודים וגם במהלך הצבא. בעשר השנים האחרונות, אותן ביליתי בלימודים ובצבא, טיילתי בחו"ל מספיק, ואולי אפילו יותר מאשר חלק מהאנשים שלמדו איתי בתיכון ועשו את המסלול השגרתי של "צבא -> הודו -> לימודים".

5. "עתודאים הולכים לעתודה כי הם מפחדים מהצבא האמיתי"
מניסיוני אני יודע שלפחות לגבי חלק מהמקרים זה נכון, והעתודאים עצמם, או, ברוב המקרים, הוריהם הדואגים, מעדיפים ללכתלעתודה - ובכך נתפסות שתי הציפורים של "לשמור על הילד" וגם "שהילד ירכוש מקצוע לחיים". ובכן, אם זו הסיבה שבגינה אתם הולכים לעתודה, אל תלכו!!! אל תלכו ללמוד מקצוע שאתם לא מתחברים אליו, אל תלכו ללמוד אם אתם לא מרגישים בשלים לזה, אל תלכו כי ההורים שולחים אתכם או מאיימים לנשל אתכם מהירושה אם לא תעשו כדבריהם. בסוף תגיעו לצבא בכל מקרה, ואם אתם מפחדים כל-כך מהמערכת הצבאית - עדיף לנסות לצאת ממנה, מאשר להתחייב למסלול שירות עם קבע קשיח במקצוע שאתם לא בטוחים לגביו. רבים מסיפורי האכזבה מעתודה נובעים מהמקור הזה, של הורים דוחפים ומלש"ב בן 18 שלא סגור על עצמו. זה המסר העיקרי שלי ובזה אני אחתום - היסגרו על עצמכם, ורק אז, כשאתם בטוחים לגמרי שעתודה היא המסלול בשבילכם, תבואו.

שלכם באהבה רבה,
ד"ר ג.ו.בלאק
רופא שיניים, עתודאי גאה
עתודה >>
לצפיה ב-''
18/10/2010 | 11:34
138
ורק אוסיף שאני מכיר הרבה עתודאים שנסעו לטיול ארוך של אחרי הצבא כשהשתחררו מהקבע...
עתודה >>
לצפיה ב-'הדוגמא שלך מצוינת'
הדוגמא שלך מצוינת
17/10/2010 | 11:36
243
ואכן כמו שכתב GVBlack זה תלוי באדם ולא במסלול.
אני הייתי חלק מחברה מגובשת של עתודאים באוניברסיטה... זה שונה אולי מסטודנטים "רגילים" אבל לא הרגשתי שחיי החברה שלי נפגעו.

עוד מיתוס המשך הוא "בצבא תהיה מבוגר מכולם וילדים צעירים ממך יגידו לך מה לעשות"
בצבא שירתתי ביחידת מחשב שהורכב בעיקר מבוגרי קורס תכנות של ממר"מ ועתודאים. היו שם צעירים ממני אבל גם מבוגרים ממני וגם חיילים בגילי. לא הרגשתי לרגע שאני מבוגר מדי (או צעיר מדי).
המפקדים שלי תמיד היו מבוגרים ממני אבל זה לא עניין הגיל אלא הניסיון - לא הייתי חש פחיתות כבוד אם משיהו צעיר ממני - אבל מנוסה ממני - היה מפקד עליי.

ועוד מיתוס אחד - "ג'ובניקים לא תורמים כלום. באים בשמונה, חוזרים הביתה בחמש ועושים אפס באמצע"
אני מרגיש שתרמתי לא מעט לצבא. גם עבדתי שעות ארוכות...
עתודה >>
לצפיה ב-'יש כמה'
יש כמה
18/10/2010 | 20:58
2
247
"קבע זה כמו עבודה".

"הצבא לא ישקיע כל כך הרבה כסף בעתודאים ואז לא ייתן להם תעסוקה מקצועית"

יש עוד כמה משפטים חכמים כאלה שגם אני כמלש"ב האמנתי בהם. לא בטוח שאפשר היה לשכנע אותי אז שמדובר במיתוסים.


עתודה >>
לצפיה ב-''
18/10/2010 | 21:02
55
לצפיה ב-'אוי, "קבע זה כמו עבודה" היה ה-מיתוס!'
אוי, "קבע זה כמו עבודה" היה ה-מיתוס!
19/10/2010 | 19:52
156
לצפיה ב-'אציג את עצמי.'
אציג את עצמי.
19/10/2010 | 09:34
275

לא חבר בפורום. עתודאי ותיק, באמצע השנה האחרונה לשירות. למדתי לימודי האסלאם והמזרח התיכון.
עתודה >>

הודעות אחרונות

02:29 | 12.11.18 אורחים בפורום
14:57 | 21.08.18 אורחים בפורום
09:19 | 31.07.18 אורחים בפורום
17:54 | 11.06.18 אורחים בפורום
20:01 | 31.05.18 אורחים בפורום
14:27 | 28.05.18 אורחים בפורום
22:30 | 01.05.18 אורחים בפורום
14:26 | 17.09.17 ריניהיחידי
17:07 | 04.09.17 nomchi
22:03 | 27.03.17 גיל912

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ