הרהורים בנושא חלב

[mise]

חלב אורז/סויה?

קשה להתרגל, אבל כשמתרגלים, זה מאוד טעים. משקה דגנים במבו + חלב סויה זה מאוד טעים ומזכיר טעם של קפה. לא יודעת איך זה יהיה עם קפה אמיתי. אולי אפשר לנסות לשתות בלי שום תוספת? מה שנקרא "אספרסו-ארוך (מאוד)".

 

[רוני של השלוש]

חלב שקדים גם טעים

אבל כאמור, אנחנו צורכים חלב פרה ואין לנו שום בעיה איתו.

 

[mise]

לא ניסיתי.

באופן אישי אין לי בעיה לשתות מדי פעם משקה דגנים עם חלב, אני פחות אוהבת את יתר התוספות המוצעות בשוק, פרט לחלב סויה, שהוא הנחמד ביותר לטעמי.

 

[postdoc]

שותים אספרסו ../images/Emo8.gif

ואין שום דבר רע בצריכה מתונה של קפה (אבל אני יודע שתכף יקפצו עלי עם הוכחות לנזקי הקפאין).

 

[postdoc]

לקטוז ועוד....

בהעדר מאמרים קונקרטיים אני אמשיך לדבוק בנתונים שלימדו אותי שחוסר יכולת לעכל לקטוז לא כל כך נפוץ אצל אנשים ממוצא אירופי. הייתי שמח לראות את המאמרים שמראים אחרת אבל מנסיון אישי, אף אחד לא מפרסם מאמר בעיתון של מדע פופולרי כשיש לו הזדמנות לשלוח לשיפוט מדעי, כך שכנראה גם שם ידעו החוקרים שיש בעיתיות בנתונים שלהם. לגבי שלל התגובות ללקטוז אפשר להקצין יותר ולטעון שאי סבילות ללקטוז גורמת גם לצורך ללהשתין תוך שעתיים אחרי שתית חצי ליטר חלב. אין בעיה אפילו להוכיח קורלציה סטטיסטית, רק שברור לכולם שאין קשר בין לקטוז להשתנה (הדוגמא קיצונית לא בשביל לזלזל בטיעונים שהועלו פה אלה בשביל להמחיש את הבעיתיות שלהם). כל כך הרבה סימפטומים בגלל גורם אחד, שחלק מהאנשים לא מסוגל לעכל, נשמע מוגזם ודורש יותר הוכחה מ"ניסיתי וזה עזר לי". אבל בשורה התחתונה, לפחות שלושה ממשתתפי השירשור הזה הצהירו שאין להם או לבני משפחתם בעיה עם לקטוז. כך שגם אם אנחנו שלוש המשפחות היחידות בישראל שמעכלות לקטוז זה עדיין לא אמור להפריע לנו לצרוך חלב ומוצרי חלב. הנטיה להפיל את כל צרות העולם על לקטוז ולטעון שאנשים לא מודעים לבעיות שהוא גורם להם מזכירה לי שלפני כ 15 שנים כש'אופנת' הרגישות לחלב הגיע לקיבוץ שלי, היו כמה הורים ש'התבאסו' מזה שהילד שלהם לא רגיש לחלב. אז נוצר המושג המופלא 'אלרגיה סמויה' , ועל זה אמרה חברה שלי כ"ל כך סמויה שהיא לא גורמת לכלום..." ולטיעונים שהעלתה Mise, הסיפור על מחלקת יולדות לא ממש ברור לי. יש לך נתונים שמראים על בעיה בצריכת חלב? אם כן שתפי אותנו. ןלגבי השיעור בביוכימיה, אחרי עשר שנים באוניברסיטה העברית יש לי לא מעט נקודות זכות בביוכימיה בכלל ובביוכימיה של חלבונים בפרט. אז הנה שיעור קצר; כל החלבונים בטבע בנוים מאותן אבני בנין שקרויות חומצות אמינו ושקשורות לשרשרת ארוכה באמצעות קשר כימי. במערכת העיכול שלנו מפורקים כל החלבונים בחזרה לחומצות אמינו. החלבונים עצמם לא עוזבים את מערכת העיכול. הפירוק נעשה בעזרת אנזימים שהבולטים שבהם נקראים פפסין וטריפסין. לשני האנזימים האלה לא משנה מה המקור של החלבון, טריפסין למשל חותך כל חלבון מיד אחרי חומצות אמיניות מסוג ליזין או ארגינין. האדם כאוכל כל מעכל חלבון מכל מקור. נכון להקפיד על כמות מסוימת של חלבון בדיאטה שלנו, אבל כוס חלב או גבינה בכריך עדיין לא יוצרות תזונה עם עודף חלבון.

 

[mise]

ועוד..

נכון. כל החלבונים בטבע בנויים מאותן אבני יסוד - חומצות אמינו. הגוף לא יכול לספוג חלבון ולהשתמש בו בצורה הטבעית, אלא חייב לעכל ולפרק אותו לחומצות אמיניות, שנספגות לדם דרך המעיים ואז הגוף בונה את כל החלבונים הדרושים לו. לאדם יש שני מקורות לחומצות אמיניות, אחד חיצוני ואחד פנימי. החיצוני הוא המזון שאנחנו צורכים והפנימי מקורו בתהליך מחזור חלבון של תאים מתים בגוף. הצמחים מסנתזים את החומצות האמיניות ויוצרים חלבונים מיסודות המצויים באדמה ובאויר ואילו בעלי החיים מקבלים את החומצות האמיניות מצמחים או בעלי חיים שניזונו מצמחים. הצמח הוא יצרן של מזון ובעל החיים הוא צרכן של מזון. צריכת חלבון קשורה לגדילה ולא לאספקת אנרגיה (כמו שחשבו פעם, שמי שעוסק בעבודה פיסית או ספורטאים, צריכים לצרוך הרבה חלבון) והיות והאדם מתפתח לאט מאוד בהשוואה ליונקים אחרים, הוא אינו זקוק לכמות גדולה של חלבון. זו גם הסיבה שכמות החלבון בחלב אם היא הנמוכה ביותר במשפחת היונקים. כמות החלבון ליום האופטימלית (והמקובלת, עד כמה שידוע לי, על רוב חוקרי התזונה) היא בין 30-40 גרם. אפשר בקלות להשיג את הכמות הזו מ - 2 קילו פירות וירקות ביום, למשל. יש הסבר טוב מאוד שנתן hal767 למעלה, אני קצת אחזור על הדברים: עודף חלבונים בתזונה גורם בטווח הרחוק (בעצם, גם הקרוב, רק לא לכרוניות) למחלות כרוניות רבות. כשהגוף צורך יותר חלבון ממה שהוא יכול להשתמש, נוצרים בדם עודפים של חומרי פסולת המכילים חנקן ולעליה של 3 תרכובות שקשורות שתפקוד הכליות: אוריאה, חומצת שתן וקרטנין. זה בתורו גורם לעומס על הכבד ועל הכליות שצריכים לעבוד ביתר כדי לסלק את הפסולת הזו. חומצת שתם גורמת לחוסר סידן, אבנים בכליות ובעיות פרקים (שלא לומר, דלקת פרקים), עליה של האוריאה הוקרטנין עקב אי-תפקוד תקין של הכליות גורם בין היתר (ואולי במקום הראשון?) לעלייה בלחץ הדם. עודף חלבונים בתזונה גורם לוסת קשה אצל נשים (ולהתכווצויות רחמיות קשות מאוד לאחר לידה, למשל), לבעיות בהריון (כמו רעלת) ולסבל בגיל המעבר. משרד הבריאות מפרסם שאצל הישראלים חלה ירידה בתפקוד הכליות מגיל 40. הישראלים צורכים ה - מ - ו - ן חלבון. עכשיו, מה הבעיה בעצם עם צריכת חלבון מהחי? ראשית, כמות החלבון במוצרים מהחי היא עצומה. הרבה יותר ממה שזקוק לו האדם. שנית, את החלבונים מהחי צריך 'להעביר' תהליך בישול או חימום, שהורס אותם (גם הורס את הסידן, נניח, במוצרי חלב, שהופך להיות ב - 50% לא אורגני, שזה אומר, לשתות את האבנית שבקומקום) והופך את השומנים שבהם לרווים. זה על רגל אחת. אמת - כוס חלב או גבינה בכריך עדיין לא יוצרות תזונה עם עודף חלבון, בתנאי שהצריכה של כוס החלב או הגבינה בכריך אינה על בסיס יומיומי, שאם כן, יש סכנה בצריכת עודף חלבון. אגב רגישות ללקטוז - רגישות לא חייבת להתבטא בהתקפים אקוטיים. היא באה לידי ביטוי בתור שיהוקים, גזים, גרפצסים עם ריח המאכל כמה שעות אחרי. אנחנו רואים את התופעות האלה כטבעיות, אבל הן לא. ומי שאין לו תופעות בכלל, באיזה מצב הוא? אולי הקיבה שלו עשויה ממגף של רומאי? רמת הבריאות לא נמדדת בכמה אתה פחות רגיש לדברים. אני חושבת שדווקא בכמה אתה רגיש להם. והרי סיפור מהחיים: בהיותי צעירה עבדתי במסעדה. ערב אחד אכלו בעל המסעדה, ושתי עובדות נוספות סלט עם רוטב מיוחד שמכינים במסעדה (בין היתר מבוסס מיונז). בבוקר למחרת, הגענו לעבודה ולכל אחד היה סיפור. אחת הקיאה כל הערב, אחת שלשלה ולבעל המסעדה לא היה כלום (טוב, הוא עבר תהליך הסתגלות

). הוא היה בטוח שהוא הכי בריא מכולם. אבל איזו בריאות זו? להכניס לגוף חומר מקולקל ולהשאיר אותו שם. זו שהקיאה היתה במצב בריאות הטוב ביותר - היא פלטה את המזון לפני שעבר עיכול. זו ששלשלה נמצאת אחריה, המזון עבר תהליך עיכול, אבל זיהה שזה מקולקל והגביר את הפריסטלטיקה ואת הנוזלים למעיים כדי להפטר מהחומרים הרעילים, שחלקם כבר תססו ועשו נזק. זה שלא הגיב -

מה הגוף שלו עשה עם המיונז הזה (שהסתבר שעמד כל היום בקיץ ללא קירור כי הקירור של "הפס הקר" לא עבד)? האדם הבריא ביותר זה שהיה מזהה מראש שיש כאן משהו שאסור להכניס לגוף.

 

[postdoc]

חלבון ותזונה

נתחיל עם הנקודות שאנחנו מסכימים בהן (אם אני מבין נכון את מה שכתבת). - הגוף שלנו מפרק חלבונים בלי קשר למקור שלהם. - תזונה מאוזנת כוללת כמות קטנה של חלבון. אבל אם נמשיך את הנקודה הקודמת המקור לא באמת משנה. לגבי החימום, בישול (ולא פיסטור שהשפעתו על מבנה החלבון זניחה) גורם לדה-נטורציה של החלבון, כלומר אובדן מבנים תלת מימדיים של החלבון. זה עדיין לא משנה את העובדה שהחלבון הוא שרשרת של חומצות אמינו שתפורק למרכיבים שלה (שגם הן לא עברו שינוי בבישול). זה גם דומה למה שעושה הגוף לחלבון בעזרת החומצה שמופרשת בקיבה (האפקט של חום וחומצה על חלבון דומה מאוד) ולכן גם לחם מחיטה מלאה נחשב בכמות הכוללת של חלבון שאנחנו אוכלים. אפשר בהחלט להגיע לתפריט בריא ומאוזן גם אצל צמחונים ואפילו אצל טבעונים, אבל זה לא סותר את העובדה שאפשר להגיע גם לתפריט מאוזן ובריא אצל אנשים וילדים שצורכים מזונות מהחי. העובדה שישראלים רבים (ועוד יותר מזה האמריקאים שבקרבם אני גר) עדיין מתעקשים על תפריט עמוס חלבון, שומן וקלוריות, לא מוכיחה שזה בלתי אפשרי אלה שהם פשוט לא עושים את זה. לגבי הלקטוז, אני מתחיל לעייף את עצמי ולכן זאת האמירה האחרונה שלי בנושא. אין לי ולא לילדים שלי חוסר יכולת לעכל לקטוז! אין לנו שום תופעת לוואי. לא כאבי ראש או אוזניים, לא בעיות במערכת העיכול ולא בעיות בעור, בקיצור שום דבר (ואני לא מכיר שום מחקר שטוען שכל בני האדם לא מעכלים לקטוז כך שגם מבחינה מדעית אין כאן שום דבר חדש). ולכן כולנו צורכים מוצרי חלב בהנאה רבה ומפיקים תועלת תזונתית מהחלבון סוכר ויטמינים ושומן שיש בלב כחלק מתזונה מאוזנת יחסית ובריאה מי שטוען אחרת מדבר מהרהורי ליבו ולא על סמך נתונים. לגבי הנקודה האחרונה שהעלת, מה לעשות בני אדם שונים זה מזה במידת הרגישות שלהם לדברים כמו גם בעמידות שלהם למיקרובים (שבעל המסעדה כנראה כבר נחשף להם בעבר ולכן לא חלה). ולכן, לענין הלקטוז, אפשר להשליך שיש כאלה כמוני שלא נגרם להם שום נזק, יש את הקצה השני של אלה שיסבלו מכאב בטן חריף מכל חשיפה מינימלית ללקטוז, ויש הרבה אנשים באמצע שיכולים בהחלט לטעון שפרוסה של עוגת גבינה או מנה של גלידה מצדיקות 'ישיבה סוערת' בשרותים בבוקר שאחרי....

 

[mise]

אז אנחנו מסכימים על רוב הדברים.

נתחיל בזה שאני מאמינה (יותר נכון, יודעת, אבל כדי לסבר אני כותבת "מאמינה") שתזונת האדם אינה צריכה לכלול מזונות מהחי. נמשיך בזה שאני מודעת למגבלות בהן אנו חיים ובעולם מערבי נגוע. אפשר בהחלט להגיע לתפריט בריא ומאוזן גם אצל צמחונים (ולא מסכימה עם המילה "אפילו" אצל טבעונים, כי התזונה שלהם, להשקפתי היא המאוזנת ביותר) וגם אצל אנשים וילדים שצורכים מזונות מהחי. כשאדם מבקש עזרה בתזונה, אני בהחלט לוקחת בחשבון את המרכיבים שהוא צורך מהחי, ומכלילה אותם בתפריט התזונתי שלו. במידה והוא סובל מחולי כרוני/אוקטי מסוים, אני בונה תפריט ללא המרכיבים האלו, עד שיחלים. יש חולים, למשל אלו המוגדרים כחולי קרוהן, שהתפריט שלהם אינו יכול לכלול שום מרכיב מהחי בין שנה לחמש שנים, תלוי כמה מתקדם מצבם וכמה זמן הם נוטלים תרופות, שלא לדבר על אלו שעברו כריתת מעיים. אבל כן, אפשר לחיות עם רכיבים מהחי, בצורה מאוד מוגבלת ועדיין להיות ניזון בצורה פחות או יותר בריאה (אני חייבת לסייג עם הפחות או יותר, משום שכמו שציינתי, אני מאמינה שהתזונה הטובה ביותר לאדם אינה צריכה לכלול רכיבים מהחי).

 

[hal767]

יש הבדל עקרוני בין חלבונים

מהחי, לאלו ממקור צמחי. החלבונים מהצומח אינם דורשים חומציות גבוהה בקיבה כדי לפרק את החלבונים הפשוטים האלה. ואכן חומציות הקיבה של האדם הצמחוני היא נמוכה, מעט יותר מ-1%. לא כך הוא כשמדובר בחלבונים מהחי. ואכן אצל הטורפים חומציות הקיבה גבוהה פי שבעה ויותר. אדם הינו חיה צמחונית וכאשר הוא אוכל בשר, מרביתו נרקב ולא מקבל פירוק ע"י מיצי העיכול. ואכן מוצאים במעי אדם האוכל חלבון מהחי, חיידקי רקבון בכמות גדולה. בצואתו ימצאו בכל סמ"ק למעלה משישה מיליון חיידקי רקבון. אלה מספרים לנו מה קרה לבשר וליתר המזונות מהחי במערכת העיכול- הוא נרקב ברובו. משמעות הרקבון הזה הוא הרעלה במעיים. חיידקי הרקבון מייצרים במהלך פרוק המזון מהחי רעלים מסוכנים. רעלים אלה פוגעים במעיים ומייצרים את מחלות המעיים [דלקות, כיבים ועוד] וחלקם ניספג במעיים למחזור הדם ובאמצעותו מועברים לכל הגוף. הרעלה זו קשורה להיווצרות מחלות רבות, חלקן קטלניות וגורמות לסבל רב כמו מיגרנה, לחץ דם גבוה, סרטן ועוד. ד"ר טילדן וד"ר בירכר בנר, רופאים וחוקרים ידועים בזמנם, הביאו למדע הרבה ידע בנושא והוכיחו הצלחות בריפוי מחלות כרוניות שונות באמצעות תזונה צמחונית נטולה כל מזון מהחי. ד"ר בירכר בנר כתב "בבשר השרירים, משתנים חומרי החלבון מיד אחרי המוות. אחר כך הוא משתנה ע"י החימום במטבח. החלבון מתפרק ונחלש... רוצה האדם להיזון בבשר-ילמד מחיות הטרף. הללו שותים את הדם החי של טרפם, ואחר כך קורעים את טרפם לנתחים, אוכלים תחילה את הקרביים והקיבה, על כל תוכנם הצמחי, לאחר מכן את כרי השומן והעצמות, ורק לבסוף את בשר השרירים. רק כך הם מקבלים מזון מאוזן. אבל האדם הנאור, אוכל הבשר, ניזון בעיקר מבשר שרירים מבושל ומטוגן, שחלבונו מוחלש והוא חסר ויטמינים ומינרלים. כיצד אפשר לקיים את הבריאות במזון כזה?" ובאשר לחלבוני החלב, הרי יכולת פרוקם קיימת אך ורק אצל תינוקות וילדים קטנים. פרוק חלבון החלב נעשה ע"י מיץ עיכול מיוחד. לאחר גיל הגמילה, האנזים שמפרק חלבון חלב נעלם בהדרגה. אדם מבוגר אינו מסוגל לפרק חלבון של חלב. חלבון ממקור צמחי נכון כמו פירות, ירקות, אגוזים טבעיים, שומשום וכד', מתפרק ונעכל בקלות במערכת העיכול האנושית ואינו נרקב. אכילת תזונה צמחונית נכונה, אינה מייצרת רקבונות במערכת העיכול, והצואה של הצמחוני אינה מכילה חיידקי רקבון כמו אצל אוכלי המזונות מהחי.

 

[mise]

אה.. רגע.. ../images/Emo13.gif

מקור החלבון כן משנה. חלבונים מהחי מכילים כולסטרול, חומצת שתן, הם גורמים להתרבות חיידקי רקבון במעיים (ומערכת העיכול שלנו היא לא של טורפים) שעשויים לגרום לתופעות כרוניות במעיים, החלבונים מהחי עניים בסידן ועשירים בזרחן, מה שמשבש את מאזן הסידן-זרחן בגוף (ובעצם גורם לאיבוד סידן). כתוצאה מכל העסק הזה הם מפרים את מאזן החומצה-בסיס בגוף מה שגורם הזדקנות מוקדמת על כל המשתמע ממנה (מוקדמת, היינו - פתלוגית = מחלות).

 

[postdoc]

חלבונים לא מכילים כולסטרול

מזונות מהחי מכילים שומנים רווים וכולסטרול, ולכן כאשר מכלילים אותם בדיאטה שלנו צריך לקחת את זה בחשבון. חלבונים לא מכילם סידן בכלל וכמויות הזרחן בחלבונים קטנות, ולכן חלבונים מהחי או מהצומח אינם מקור לסידן או זרחן. הקיבה שלנו אינה דומה לקיבה של טורפים מהטעם הפשוט שאנחנו אוכלי כל ולא טורפים. לכן אין שום בעיה להגיע לתזונה מאוזנת ובריאה עם שימוש במוצרים מהחי. ועם הקפדה על עוד כמה דברים כמו פעילות גופנית והמנעות מעישון אפשר בהחלט גם להמנע מרוב המחלת הכרוניות כמו סוכרת יתר לחץ דם ומחלות לב. אני גם לא אוהב את הגישה שכל מה שנכנס לנו לפה חייב להיות 'מאוזן'. אין שום בעיה בארוחת בוקר שעיקרה אנרגיה זמינה (לחם עם משהו או אפילו קרואסון) והשלמת יתר המינרלים, ויטמינים וסיבים בהמשך היום. מה שקובע הוא הצריכה הכוללת ומחסורים נוצרים כאשר לאורך זמן חסר משהו בתזונה שלנו.

 

[hal767]

מזון מהחי הוא מהגורמים למגפת

הכולסטרול, וזאת עוד הוכחה לכך שאינו מתאים למאכל אדם. תזונה צמחונית נכונה אינה עושה את העוול הזה לגוף. להפך, הריפוי הטבעוני משתמש בתזונה צמחונית נכונה כדי לרפא אנשים הסובלים משומנים גבוהים מידי בדמם וגם לפתוח כלי דם סתומים מהיסתיידויות הנובעות מאכילת שומנים מהחי. כל המזונות מהחי מייצרים חומציות גבוהה בדם, המביאה לאובדן מינרלים בסיסיים, בעיקר סידן וברזל. עוד סיבה לא לצרוך אותם. חלבונים מהצומח מאוזנים היטב ע"י מינרלים בעלי אופי בסיסי, זה מונע החמצת האורגניזם. גם אגוזים, בהם תכולת החלבון גבוהה, מייצרים בגוף חומציות קלה ביותר, המתאימה לו, ואינה משבשת את המאזן חומצה בסיס שלו, שהוא 80% בסיסיות ו-20% חומציות. כלומר, הגוף האנושי הוא בסיסי ותפקיד התזונה הוא לשמור על בסיסיות זו. כל המזונות מהחי מפרים את בסיסיות הגוף בגלל תגובתם המאד חומצית. התוצאה היא חוסר סידן, ברזל ויתר המינרלים הבסיסיים, אבנים בכליות וכיס מרה, היסתיידויות בכלי הדם ועוד מחלות רבות ומוכרות. בחלב כמות הזרחן גבוהה מידי משמעותית, דבר הגורם לאובדן סידן מהגוף האנושי. עוד הוכחה לאי התאמת חלב פרה לאורגניזם האנושי. נכון, הקיבה שלנו אינה דומה לזאת של הטורפים וחומציותה אינה מתאימה לפרוק חלבונים מהחי. לכן רק 10% מחלבון הבשר מתפרק, ו-90% נרקב ומרעיל את הגוף. "אנרגיה זמינה {לחם עם משהו או קוראסון}"-ציטוט מדבריך. שני "מזונות" אלה מכילים כמות עצומה של עמילן קשה לעיכול. שעות רבות דרושות כדי לפרק את העמילנים המורכבים האלה, עד שיהפכו לסוכר זמין לגוף. זמינותם לגוף היא רק לאחר שעות ארוכות אלו, בהם בוזבזה המון אנרגיית עיכול והתשת הלבלב. "מזונות" אלה מייצרים בגוף חומציות גבוהה ואובדן מינרלים חיוניים, ערכם התזונתי הוא אפסי בגלל כל תהליכי העיבוד והחימום בטמפרטורה גבוהה. הם אינם ראויים לתואר "מזון". הם אינם מזינים הם רק גוזלים. לעומתם, הפירות מכילים סוכרים זמינים שאינם דורשים פרוק. אם הם נאכלים על קיבה ריקה, הם נמצאים בדם תוך פחות משעה ונותנים אנרגיה לגוף. הם שומרים על בסיסיות הגוף ומזינים אותו בחומרי מזון חיוניים הנמצאים בהם בשפע. עיכולם של הפירות הוא קל ומהיר, אינו מתיש את הלבלב ואת יתר מערכת העיכול ואינו יוצר תחושת עייפות. הפירות הם האנרגיה הזמינה והנכונה לגוף. הם ראויים לתואר "מזון".

 

[mise]

|・|

 

[mise]

תודה על התיקון.

מזונות מהחי מכילים את כל אלו שציינתי, לא חלבונים. קשה להקליד בהמשכים... אני לא מסכימה עם זה ש"אין שום בעיה בארוחת בוקר שעיקרה אנרגיה זמינה (לחם עם משהו או אפילו קוראסון)", כי העניין הוא לא ההשלמה של יתר הדברים אח"כ, העניין הוא הנזק שנגרם מאכילת השודדים שציינת.

 

[postdoc]

אז נסכים שאנחנו לא מסכימים ../images/Emo13.gif

כמו שאמרתי, צברתי כבר ידע לא מועט בביולוגיה אבל אין לי כוונה לחנך אף אחד. הצעתי, ניפגש בעוד ארבעים שנה, אם אהיה במצב גופני סביר לאדם בן 80 תתוסף לי עוד הנאה קטנה בחיים אחרי שאומר 'אמרתי לך!' ואם לא אז כנראה שאת צודקת....

 

[mise]

לא, לא מסכימים.

תראה, אין ספק שאין לי נסיון אישי מבחינה בריאותית, כמו שאני לא יכולה ממש לדבר מפרספקטיבה של הורה לילדים מעל גיל שנתיים, כי זה הכי גבוה שיש לי כרגע, אבל יש לי נסיון עם חולים ויש לי נסיון עם מכרים, שדרך חייהם הטבעית הוכיחה את עצמה. מעבר לזה, יש את ההגיון של איך לחיות ומה לאכול מתוך הידע התזונתי הקיים. אני לא עושה איתך תחרות

היקום גדול ומי יודע מה יוליד יום? *אבל* - אם כבר העלת רעיון כזה, בוא תסתכל על אנשים בני 80 היום. אני לא רוצה לדבר עליך או עליי. מאחלת לך לחיות שנים ארוכות בבריאות טובה ואיתנה, בשיקול דעת ועצמאות. זו לא חכמה להגיע לגיל 80, לחיות על כדורים, לסיים עם אלצהיימר ולמות מדלקת ריאות שהסתבכה או סרטן הכבד. בוא נדבר על אנשים בני 80 זקופים, איתנים, בעלי שיקול דעת, מדברים לעניין, זוכרים, עושים ספורט, אוכלים טוב, עם עור בריא, קצת יותר איטיים, אבל בסך הכל כמו צעירים. אני מכירה כמה כאלה.

 

[postdoc]

אז הנה הנסיון האישי שלי

ההורים שלי בגיל שבעים בערך בריאים ופעילים הרבה יותר ממה שהיו ההורים שלהם באותו גיל, ואני בתחילת שנות הארבעים שלי יותר בריא ממה שהם היו לפני שלושים שנה. אז אמנם אני אוכל מעט יותר אוכל מעובד וקנוי ממה שהם אכלו אבל בסך הכל שומר על דיאטה מאוזנת יותר על משקל תקין יותר ועל פעילות גופנית סדירה. יחד עם המנעות מעישון אני חושב שזה חוסך לי את העיסוק הכמעט אובססיוי בתכולת המינרלים או הרכב החלבונים של כל ביס שנכנס לי לפה. או במילים אחרות אין לי שום יסורי מצפון או חרדות קיומיות רק כי אכלתי עוגת גבינה אתמול בערב (אחרי שעה וחצי של משחק כדורסל) או כי ביום העצמאות אני מחסל מנת סטייקים שמספיקה לכפר קטן... השירשור הזה קצת סטה מהשאלה המקורית אבל אני חושב שהבנת את הנקודה שלי. מתינות היא העיניין ואני חושש שעיסוק כמעט כפייתי בהרכב האוכל הופך להיות עוד אחת מהפרעות האכילה המודרניות (אולי לא קטלנית כמו אנורקסיה אבל בעיתית בכל זאת). אני קצת מרחם על אותם אנשים שמוותרים על סטייק טוב עם כוס בירה ועל עוגה טובה וקפה ובסוף יגלו שהם לא יותר בריאים ממני וגם לא מאריכים חיים יותר ממני.

 

[ממולדה]

מתי זה "גיל הגמילה"? ../images/Emo13.gif

 

[אביטלתל]

אני חושבת שבכוונה לא מצויין מספר

כנראה הכוונה לגיל שבו הילדים מפסיקים לינוק רצונם החופשי, או לפחות גדולים מספיק בשביל שתזונה של מזון רגיל יספק את צרכיהם

 

[רחלי@]

גם אני נגד קיצוניות מכל סוג, אבל

אתה אומר 'כוס חלב בבוקר ובערב, מנה או שתיים של יוגורט או גבינה כמנת חלבון בארוחה עוד לא גרמו לנזק לאף אחד.' אתה יכול להוכיח שלא נגרם נזק או שחלק מהמחלות מקורן לא בתזונה המבוססת על חלב?