מחשבות על עקרון הרצף

מנקודת מבט של אמא ...שרואה את מבט א

מנקודת מבט של אמא שרואה את נקודת המבט של אמה מסתדרים לי יותר הדברים שניסו להעביר בספר עקרון הרצף הנסיבות גרמו לי לעבור לגור עם אמי לקראת הלידה התינוקת בת שישה ו ...חודשים מספיק זמן כדי להבין אמי כל הזמן מרגע הלידה הזהירה אותי לא להרגיל לידיים תינוק חייב להעסיק את עצמו לא לפנק לא הניק יותר מדי לא...ולא ...ולא וזה נורא רק אז הבנתי איזו תינוקת מסכנה הייתי באמת ללא מגע שחס וחלילה לא אטריד ושלא אגזול מזמנה היקר לטובתה של אמי אומר שהיא סבתא משגעת ואוהבת את התינוקת מאוד כמו גם עוזרת לי מאוד איתה אבל הגישה ...ירחם השם וזאת היתה ...לדעתי ...פריצת הדרך של עקרון הרצף הפיצקלה גדלה לפי עקרון זה אתמול אפילו הכנו עוגה כשהיא במנשא עלי אז אם נזכור מה היה פה לא מזמן ואם נראה את הדור שגדל לפנינו אצלי זהו דור השואה נבין כמה חכם עקרון הרצף וזהו זוהי נקודת המבט בה אני רואה את היישום שלו שופית
 

פלגיה

New member
כתבת יפה ומרגש

אבל אני חייבת להגיד לך שמי שעודדה אותי הכי הרבה לשאת על הידים - היתה אישה בת הדור "הישן", מבוגרת מאימי ב- 15 שנים. היא ובעלה ראו אותי מחזיקה את ביתי הראשונה, והבעל נזף בי שהיא תגדל להיות מפונקת. לעומתו האישה אמרה "תחבקי ותרימי אותה כל עוד את יכולה. אחרת - היא תגדל ולא תרצה את המגע שלך". המשפט הזה הולך איתי עד היום, והוא מהדהד לי בראש בכל פעם שאני מחבקת את המתבגרת בת ה- 14 שלי.
 

ayala26

New member
והבן שלי בכלל לא רצה על הידיים

לא חיבוקים ולא נישוקים חשבתי שהוא לא אוהב מגע.. רק על הרצפה. תפרתי לנו מנשא - הוא לא רצה, רק ניסה לצאת ממנו כל הזמן
עכשיו הוא נזכר שהוא רוצה ידיים והוא כבר כבד - אבל זה כיף!! סוף סוף אפשר לחבק את הילד הזה, (והוא מחבק חזה
לדגדג, להתכרבל. בקשר לזה שהם כאילו יודעים מה צריך לעשות רק מחכים לרגע המתאים - זה נכון. הבן שלי בפעם הראשונה ששמתי אותו על המדרגות של הבית טיפס עד למעלה! הרגשתי כאילו הוא כבר ידע איך עולים ורק חיכה שאני ארשה לו
לא קראתי את הספר וגם לא ספרי הורות אחרים.
 
את "עיקרון הרצף" לא צריך לקרוא

כשיטה, אלא כספר אנטרופולוגי על שבט. צריך לזכור שהאנטרופולגית הנ"ל לא הייתה אמא, ולזכור ששום דבר לא בא מניסיון אלא מתצפית על שבט. אז יש דברים שמתאימים ליער ויש דברים שמתאימים לעולם המודרני שבו אנחנו חיים. זה כולל גם את ה"שבט" שיש או אין סביבינו, האם אנחנו חיים בחמולות שמישהו אחד יכול לחפות על האמא כאשר היא נמצאת עם התינוק שלה, או שאנחנו חיים בעולם שכל משפחה היא יחידה שלא פשוט "להכנס" אליה. הדוגמא הכי קטנה - הסכנות שקיימות בשבט שונות לגמרי מהסכנות שקיימות בעולם המודרני. אנחנו רק השנה בנינו לילדים מיטות הם בני שלוש וחצי וחמש. (כרגע הם בדרך כלל מתחילים את הלילה במיטות שלהם ואחרי זה מגיעים אלינו אנחנו עדיין השארנו מיטה כפולה) לכולם היה ברור שאנחנו מחנכים ילדים לפי עיקרון הרצף רק בגלל שהם ישנים איתנו במיטה, התחלנו לישון עם הילדים כי ככה היה לנו נוח ומתוך ההורות שלנו הגענו למסקנה שזו החלטה הכי טובה למשפחה שלנו. לא החלטנו לפני הלידות איך נגדל את ילדינו ומותוך איזה עיקרון. משום מה כל מי שמגדל את ילדו בארץ בשיטה קצת יותר "טבעית" ישר מתייגים אותו בתור "עיקרון הרצף" גם בלי לדעת מה זה במדוייק.
 

אום נטע

New member
../images/Emo45.gif גם אותי 'האשימו' שאני מגדלת

לפי עקרון הרצף, ולא קראתי אותו בכלל ...
 

mise

New member
עקרון הרצף.

מודה שלא קראתי כל השרשור, רק את ההודעה המקורית שלך. אקרא אח"כ ומקווה שלא חוזרת על דברים. אני משתדלת להקנות לילדי עקרונות של רצף, כן. ברור לי שקשה ליישם את עקרון הרצף (עד בלתי אפשרי), בחברה המערבית עם אמא אחת על ילד(ים) ולא כמה ידיים על ילדים ובחברת ילדים ומבוגרים. אני רואה את זה במפגשי החינוך הביתי שהתחלתי ללכת אליהם על בסיס קבוע. בד"כ הכל כל כך הרבה יותר קל! כל אחת מבשלת או מכינה משהו לאכול ומביאה, יש חברת ילדים בכל מיני גילאים, חברת אמהות/אבות שחלקם יושבים ביחד חלקם משחקים עם הילדים, את לא צריכה להתעסק עם אוכל כל היום ומטבח (יש לך עוד זעטוטים חוץ מנועה? כי אם כן, את יודעת, אם לא.. חכי שנועה תגדל ותהיי במטבח כל היום
) הילדים מתרוצצים ופחות חסרי סבלנות/לא מוצאים את עצמם כמו שקורה הרבה פעמים שעות רבות בבית והדבר העיקרי, שבעצם אליו את מתייחסת: המנשא. אז נחשפתי לאחרונה לשתי נשים שנושאות במנשא, שימי לב: עד שהילד מבקש בעצמו לרדת ואני רוצה להגיד לך שזה נראה לי קשה, אבל הוקסמתי. הן לא מורידות את הילד בכלל, רק לשינה במיטה המשותפת או בכסא הבטיחות ברכב. זהו. לא זוכרת את שם המנשא שלהן, אבל הוא נראה מאוד נוח. ילדה אחת בת חצי שנה והשניה נדמה לי בת ארבע חודשים. מה אגיד לך - שתיהן נראות מאושרות על אמא. אין ציוצי בכי. הן כ"כ פעילות בתוך המנשא, במיוחד בת החצי שנה, בועטת, קופצת, אבל מה - לא מבקשת לרדת (וכשתינוק מבקש לרדת לך מהידיים זה הרי ברור) וזה כ"כ יפה, היא נראית כ"כ מאושרת. הכל זמין לה, אמא, השד, הסביבה, כשהיא צריכה לפשפש או לעשות קקי האמא מפשפשת אותה בצד. משהו. באמת הוקסמתי. ילדיי אמנם גדלו במנשא (ועד היום.. הגדולה באחורי והקטן בקדמי), אבל בבית הם היו מונחים רוב הזמן לידי בשכיבה, או כשישנו, ישנו בד"כ במיטה, לא במנשא. במנשא בבית לעתים רחוקות ובחוץ בטח שישנו עליי. לא ניסיתי מעולם לגדל אותם ממש ככה, כמו עקרון הרצף. פעם ראשונה שניתקלתי בזה וזה באמת היה נראה לי מקסים ומעבר לזה: נכון. זה פשוט היה נראה לי נכון לילד. מאוד. לא יודעת אם לאמא בחברה המערבית, אבל בעצם, אם האמא שלמה עם החלטתה, אי הנוחות שנובעת מתוך החיים בחברה מערבית שבעצם סותרת את עקרון הרצף תהיה מינורית עבורה (עבור האמא).
 

צימעס

New member
אני מכירה אמא שהמצב הטבעי שלה הוא

שני ילדים במנשאים + בטן. מקסים. אני, נראה לי, מזמן הייתי מאבדת סבלנות מרוב עייפות.
 
כדאי לזכור מי הכותבת../images/Emo66.gif

כותבת הספר אינה אם. ואפילו לא עבדה כמטפלת בתינוקות. בסך הכל היתה תיירת שהתרשמה ובנתה תיאוריה. את הרבה יותר חכמה ממנה במה שנוגע ליחסיך עם בתך.
 

noa3470

New member
הרגת אותי עם ההגיגים האלו

אני כבר יומיים מסתובבת עם העניין בראש... ודווקא מתגשת בי תשובה.... מתגבשת אך עוד אינה מגובשת.. תני לי עוד יום אחד להתגבש... בינתיים......... נראה לי שאני כמעט באותו בלבול כמוך.. רק שאצלי יש כמה פינות שכבר התיישבו בשקט.. כמו ההנקה הלילית התכופה (מאוד תכופה אצלינו) שהיום אני כבר מחבקת ומקבלת.... כמו הידיים/מנשא האינסופי עם ילדה ששוקלת כבר מעל 9 קילו (יש יותר מה לאהוב!) כמו עקרון ה- בלי מוצץ (אצלה מוצץ זה מילת גנאי... אם לא ראית את דניאל נלחמת נגדו לא ראית נעילת לסתות מה היא) - שמזמןןןןןןןןןןןןןןןןןן ויתרתי ואפילו לא שוקלת לנסות שוב (קטנה קטנה אבל יודעת מה היא רוצה- ואני לא אשבור לה את המילה בעניין הספציפי הזה) וכמו ההרדמות ציצי... שהגעתי כמה פעמים לנק' שבירה - עם הפנמתי שאני מוצץ אנושי ...... ומהם גדלתי להכרה שאם התינוקת שלי צריכה שאני אהיה כרגע אמא שלה.. האוכל שלה... המרכז פעילות שלה... הבטחון והחוזק הנפשי והפיסי שלה... המחנכת והמורה שלה לעולם.. וגם המוצץ שלה SO BE IT....... היא לא תיקח אותי איתה לביה"ס תיכון נכון? אז אני נהנית מזה כמה שאפשר לפני שנגמר.... אבל תני לי להתגבש עוד קצת... אני אחזור אליך עם זה... ווואווווו תיק גדול הפלת עלי. נהדרת..... מחר.... חן
 

נורקס

New member
הצלחת לבטא את הבלבול שלי

בצורה ממש מדוייקת. וגם את התחושות שלי לגבי המוציצי והנקות הלילה ו....מחכה שתתגבשי (מה יש עוד מה לגבש??) ותחזרי
 

noa3470

New member
היה לי יום ארווווך אז עדיין מתגבשת

שלא תחשבי שעזבה אותי המחשבה.. להיפך כל אינטרקציה עם דניאל ממשיכה לי את קו המחשבה... מבטיחה להתגבש מהר.. (כמו בננה.. אם לא מחכים להבשלה מלאה מפספסים את כל הדבשששששש)
 

noa3470

New member
סיימתי להתגבש....

יצא לי ארוך מהמצופה (וגם מאגוזי....) אז אני מורידה לוורד ושולחת ....
 

mazgn

New member
ריאתי תמונה והתגעגעתי לתקופה

שבה היא היתה נרדמת עלי בלי בעיות בשניות, איזה כייף זה, עכשיו אם היא נרדמת עלי היא ישנה הרבה פחות טוב ומתעוררת אחרי כמה דקות בדר"כ (בפעמים נדירות היא ישנה ככה שעתיים שלוש באמצע היום) ואז חשבתי- שאני בטח אתגעגע לזה שהיא נרדמת לי על הציצי לפעמים (ולפעמים בידים , ע"י לחישת שששששששש) אז הפסקתי להרדים אותה בדרכים אחרות (שאחרים יעשו את זה-אבא סבתא, אני מרדימה על הציצי !!! איזה כייף זה ) (זה קצת שונה מההודעה שלי מלפני כמה ימים אה?)
 
למעלה