איך אתם מתמודדים עם הערות, שאלות
וביקורות מצד הסביבה הקרובה? אנחנו הורים לבן שנה וחצי, מגדלים אותו שונה מהסביבה: הוא יונק, לא הולך לגן - נמצא איתי בבית, משתדלים שיאכל מזון בריא, אורגני ולא מציעים לו בינתיים ממתקים וחטיפים (והוא עדיין לא מבקש). אני מוצאת את עצמי לרוב נפגעת ולא יודעת איך לענות על שאלות וביקורות מצד הסביבה, בעיקר קרובי משפחה, בעיקר מבוגרים, ואני לא רוצה לענות להם לא יפה, או להעליב. אולי יש לכם רעיונות איך לענות לשאלות הבאות: 1. מתי את רושמת אותו לגן (כנראה שלא לפני גיל 3, או בכל מיקרה אני לא מבינה מה הלחץ בגיל שלו, כשהוא עוד לא ממש מדבר, אבל אם אני אומרת את זה יש להם עוד תגובות מכשילות, למשל 2. תראי, כשתרשמי אותו לגן תהיה לו קפיצה בהתפתחות. 3. בגן הוא היה רואה ילדים אחרים (ברור, הרי אני כולאת אותו בבית איתי, בבידוד חברתי כי ככה אני מאמינה שטוב לו). 4. צריך לתת לילד להתנסות בכל סוגי המזון (נאמר כשאני מסרבת למי שרוצה לתת לו ממתק או חטיף, ואומרת שבינתיים אנחנו לא נותנים לו ממתקים). 5. הוא כל הזמן כרוך אחרייך, תלוי עלייך וכד' (משום מה נראה לי טבעי לגיל שלו, בעיקר במקומות שהוא לא ממש מכיר). 6. הוא נראה כל כך מפוחד/מבוהל (זה בגלל איך שאת/ה נראה - מפחיד/ה......חחח אם רק היה לי האומץ לומר...) 7. "היא" (אני שומעת שנאמר עליי כשאני בסביבה) נותנת לו רק אוכל בריא. כשילך לגן תהיה לה בעיה, הוא ירצה ממתקים. 8. ילד שלא נותנים לו ממתקים נמשך אליהם יותר כי זה אסור לו (השאלה היא האם ילדים שנותנים להם ממתקים אינם נמשכים לממתקים? בשטח אני רואה שזה לא ככה) 9. אנשים שנדהמים כשמגלים שאני עדיין מניקה....
וביקורות מצד הסביבה הקרובה? אנחנו הורים לבן שנה וחצי, מגדלים אותו שונה מהסביבה: הוא יונק, לא הולך לגן - נמצא איתי בבית, משתדלים שיאכל מזון בריא, אורגני ולא מציעים לו בינתיים ממתקים וחטיפים (והוא עדיין לא מבקש). אני מוצאת את עצמי לרוב נפגעת ולא יודעת איך לענות על שאלות וביקורות מצד הסביבה, בעיקר קרובי משפחה, בעיקר מבוגרים, ואני לא רוצה לענות להם לא יפה, או להעליב. אולי יש לכם רעיונות איך לענות לשאלות הבאות: 1. מתי את רושמת אותו לגן (כנראה שלא לפני גיל 3, או בכל מיקרה אני לא מבינה מה הלחץ בגיל שלו, כשהוא עוד לא ממש מדבר, אבל אם אני אומרת את זה יש להם עוד תגובות מכשילות, למשל 2. תראי, כשתרשמי אותו לגן תהיה לו קפיצה בהתפתחות. 3. בגן הוא היה רואה ילדים אחרים (ברור, הרי אני כולאת אותו בבית איתי, בבידוד חברתי כי ככה אני מאמינה שטוב לו). 4. צריך לתת לילד להתנסות בכל סוגי המזון (נאמר כשאני מסרבת למי שרוצה לתת לו ממתק או חטיף, ואומרת שבינתיים אנחנו לא נותנים לו ממתקים). 5. הוא כל הזמן כרוך אחרייך, תלוי עלייך וכד' (משום מה נראה לי טבעי לגיל שלו, בעיקר במקומות שהוא לא ממש מכיר). 6. הוא נראה כל כך מפוחד/מבוהל (זה בגלל איך שאת/ה נראה - מפחיד/ה......חחח אם רק היה לי האומץ לומר...) 7. "היא" (אני שומעת שנאמר עליי כשאני בסביבה) נותנת לו רק אוכל בריא. כשילך לגן תהיה לה בעיה, הוא ירצה ממתקים. 8. ילד שלא נותנים לו ממתקים נמשך אליהם יותר כי זה אסור לו (השאלה היא האם ילדים שנותנים להם ממתקים אינם נמשכים לממתקים? בשטח אני רואה שזה לא ככה) 9. אנשים שנדהמים כשמגלים שאני עדיין מניקה....