סוכר חום
- פותח הנושא אשכר ש
- פורסם בתאריך
נטל ההוכחה
קשה להגיד מה הם תגובות בעייתיות. כשהאיש שלי מטפל באנשים ו"מוריד" להם חלב מהתפריט כולם מדווחים על הקלה בסימפטומים. חד משמעית. אך האם אנחנו מחשיבים שלשולים, עצירויות, כאבי ראש, פריחות, חצ'קונים, חטטים, כאבי בטן, כאבי שרירים ועוד... כתגובות בעייתיות של החלב? אנחנו לא מודעים בכלל לעובדה שכנראה מקורם בכך. בעבודה שנעשתה בבית-דגן כתבו החוקרים ש70-80% מהאנשים בארץ כנראה לא מסוגלים לעכל לקטוז ברמות כאלה או אחרות. וכאן מדובר במוצר שאנחנו צורכים מזה 11,000 שנים, כפי הנראה. כלומר, כל הזמן הזה הביא לכך שרק 5-20% מהאוכלוסיה (תלוי איפה) הפכו עמידים בפני תגובות בעייתיות למוצר. ו- אנחנו לא מייחסים את הבעיות למוצר עצמו. קשה לי לראות מצב שבו נערך מחקר בלתי-תלוי, יסודי ואפקטיבי בנושא ההנדסה הגנטית כעשור לאחר המצאתה, במצב בו אנו נמצאים היום.
קשה להגיד מה הם תגובות בעייתיות. כשהאיש שלי מטפל באנשים ו"מוריד" להם חלב מהתפריט כולם מדווחים על הקלה בסימפטומים. חד משמעית. אך האם אנחנו מחשיבים שלשולים, עצירויות, כאבי ראש, פריחות, חצ'קונים, חטטים, כאבי בטן, כאבי שרירים ועוד... כתגובות בעייתיות של החלב? אנחנו לא מודעים בכלל לעובדה שכנראה מקורם בכך. בעבודה שנעשתה בבית-דגן כתבו החוקרים ש70-80% מהאנשים בארץ כנראה לא מסוגלים לעכל לקטוז ברמות כאלה או אחרות. וכאן מדובר במוצר שאנחנו צורכים מזה 11,000 שנים, כפי הנראה. כלומר, כל הזמן הזה הביא לכך שרק 5-20% מהאוכלוסיה (תלוי איפה) הפכו עמידים בפני תגובות בעייתיות למוצר. ו- אנחנו לא מייחסים את הבעיות למוצר עצמו. קשה לי לראות מצב שבו נערך מחקר בלתי-תלוי, יסודי ואפקטיבי בנושא ההנדסה הגנטית כעשור לאחר המצאתה, במצב בו אנו נמצאים היום.
יש לך טעות
ישנן הרבה הוכחות לנזקי הכימיקלים, הנמצאים בשימוש בחקלאות, לאדם. מגפת הסרטן, מחלות כרוניות רבות, מחלות עצבים, מחלות עור, תת תזונה ועוד ועוד, הם תוצאה ישירה של כימיקלים אלה. תזונה אורגנית היא השקעה מעולה בבריאות. היא החלק החשוב ביותר ברפואה מונעת, וגם בדרך הריפוי הטבעי. ישנן הרבה הוכחות והרבה מאד ידע המוכיחים את יתרונות המזון האורגני הנקי מכימיקלים על זה שגודל כימית. היתרון כמזון הוא שמזון אורגני עשיר יותר תזונתית, אינו מחמיץ את הגוף, בונה אותו טוב וחזק יותר ואינו גורם לנזקים, לעיתים בלתי הפיכים, לתאי הגוף, כפי שעושים הכימיקלים. בוודאי שהגידול האורגני אינו מרעיל את הסביבה כפי שעושים הכימיקלים. הדשן האורגני הוא קומפוסט ולא רק זבל עופות. חדירתו לקרקע היא איטית מאד ונמשכת לאורך זמן. זאת בניגוד לדשן הכימי, החודר במהירות, ודורש כמויות גדולות של מים להשקייה. השילוב של הדשן הכימי והרבה מים גורם להמלחת הקרקע לגבי צמחים מהונדסים, הם מאד חשודים כגורמים לבעיות שונות. עדיף לא להשתמש בהם, עד שהנושא יחקר וילמד כראוי.
ישנן הרבה הוכחות לנזקי הכימיקלים, הנמצאים בשימוש בחקלאות, לאדם. מגפת הסרטן, מחלות כרוניות רבות, מחלות עצבים, מחלות עור, תת תזונה ועוד ועוד, הם תוצאה ישירה של כימיקלים אלה. תזונה אורגנית היא השקעה מעולה בבריאות. היא החלק החשוב ביותר ברפואה מונעת, וגם בדרך הריפוי הטבעי. ישנן הרבה הוכחות והרבה מאד ידע המוכיחים את יתרונות המזון האורגני הנקי מכימיקלים על זה שגודל כימית. היתרון כמזון הוא שמזון אורגני עשיר יותר תזונתית, אינו מחמיץ את הגוף, בונה אותו טוב וחזק יותר ואינו גורם לנזקים, לעיתים בלתי הפיכים, לתאי הגוף, כפי שעושים הכימיקלים. בוודאי שהגידול האורגני אינו מרעיל את הסביבה כפי שעושים הכימיקלים. הדשן האורגני הוא קומפוסט ולא רק זבל עופות. חדירתו לקרקע היא איטית מאד ונמשכת לאורך זמן. זאת בניגוד לדשן הכימי, החודר במהירות, ודורש כמויות גדולות של מים להשקייה. השילוב של הדשן הכימי והרבה מים גורם להמלחת הקרקע לגבי צמחים מהונדסים, הם מאד חשודים כגורמים לבעיות שונות. עדיף לא להשתמש בהם, עד שהנושא יחקר וילמד כראוי.
אז חזרתי להודעתך הראשונה וראיתי
שבאנת לא הבנתי אותה. את כותבת כי יש בעיות לחקלאות הרגילה, אך הפתרון האורגני הוא דתי. אני לא מבינה - הבעיה בחקלאות הרגילה היא בחומרים בהם עושים שימוש. החקלאות האורגנית מבקשת לגדל מזון בלא שימוש בחומרים הבעייתיים, או לכל הפחות להקטין את השימוש בהם עד מאוד (נגיד, כמו מה שמנסים עם "ביו-תות"). עכשו - כיצד הסרת הגורם הבעייתי מהווה פתרון "דתי"?
שבאנת לא הבנתי אותה. את כותבת כי יש בעיות לחקלאות הרגילה, אך הפתרון האורגני הוא דתי. אני לא מבינה - הבעיה בחקלאות הרגילה היא בחומרים בהם עושים שימוש. החקלאות האורגנית מבקשת לגדל מזון בלא שימוש בחומרים הבעייתיים, או לכל הפחות להקטין את השימוש בהם עד מאוד (נגיד, כמו מה שמנסים עם "ביו-תות"). עכשו - כיצד הסרת הגורם הבעייתי מהווה פתרון "דתי"?
החקלאות האורגנית מזניחה כמה בעיות
שלא מסתדרות טוב עם התיאוריה. למשל, צמח שהותקף על ידי פטריות או חרקים מייצר חומרי הגנה טבעיים לחלוטין אבל לפעמים גם רעילים מאוד (ניקוטין וסטריכנין הן רק שתי דוגמאות) האם היותם טבעיים הופכת אותם למסוכנים פחות? חידקים ופטריות שנמצאים בצמח לא מטופל מיצרים גם הם רעלנים (טבעיים אבל עדין רעלנים). השיפון לא היה פופולארי מאוד כי לפעמים בשיבולת שלו גדלה פטריה שמיצרת חומר הלוצינוגני שיכול לגרום למוות. דשן אורגני עשיר מאוד באמוניה, שאומנם נוטה פחות להשטף למי תהום אבל גם לא זמינה לצמח. על מנת שהצמח יקלוט את החנקן, האמוניה מחומצנת לניטראט, שזמין לצמח אבל נשטף למי תהום. בחקלאות מודרנית מנסים לצמצם את הבעיה על ידי ערבוב אמוניה וניטראט או בטכנולוגיה של דישון איטי דרך מערכת ההשקיה או בחלקיקים שישחררו לאט דשן בקרקע. שימוש בקומפוסט מציף את הקרקע באמוניה, יוצר פריחה של חידקים מחמצני אמוניה ובעקבות זה ליצור כמות גדולה של ניטראט שמזהם מי תהום. מעבר לזה מחברת הדשנים אפשר להזמין דשן בהרכב מתאים, בקומפוסט קשה יותר לשלוט. עודף או מחסור יחסי באחד האלמנטים בדשן יוביל לתת ניצול וזיהם מי תהום. עד גבול מסוים תוספת חומר אורגני מיטיבה את הקרקע, אבל גם מספקת מצע נוח לחיידקים כולל חידקים שמקורם בזבל בעלי חיים ששימש ליצירת הדשן (כלומר חידקים צואתיים). תהליך יצירת הקומפוסט אומנם הורג את החידקים אבל לא את הנבגים שלהם. הרשימה עוד ארוכה (למשל היבול הנמוך שמחייב שטחי חקלאות גדולים יותר. מה עדיף מעט שטח שמעובד באופן אינטנסיווי או הרבה שטח מעובד פחות?) אבל כמו שאת רואה לפני שטוענים שמדובר רק ב"סילוק חומרים בעייתים" צריך לזכור שיש לזה מחיר אפשרי.
שלא מסתדרות טוב עם התיאוריה. למשל, צמח שהותקף על ידי פטריות או חרקים מייצר חומרי הגנה טבעיים לחלוטין אבל לפעמים גם רעילים מאוד (ניקוטין וסטריכנין הן רק שתי דוגמאות) האם היותם טבעיים הופכת אותם למסוכנים פחות? חידקים ופטריות שנמצאים בצמח לא מטופל מיצרים גם הם רעלנים (טבעיים אבל עדין רעלנים). השיפון לא היה פופולארי מאוד כי לפעמים בשיבולת שלו גדלה פטריה שמיצרת חומר הלוצינוגני שיכול לגרום למוות. דשן אורגני עשיר מאוד באמוניה, שאומנם נוטה פחות להשטף למי תהום אבל גם לא זמינה לצמח. על מנת שהצמח יקלוט את החנקן, האמוניה מחומצנת לניטראט, שזמין לצמח אבל נשטף למי תהום. בחקלאות מודרנית מנסים לצמצם את הבעיה על ידי ערבוב אמוניה וניטראט או בטכנולוגיה של דישון איטי דרך מערכת ההשקיה או בחלקיקים שישחררו לאט דשן בקרקע. שימוש בקומפוסט מציף את הקרקע באמוניה, יוצר פריחה של חידקים מחמצני אמוניה ובעקבות זה ליצור כמות גדולה של ניטראט שמזהם מי תהום. מעבר לזה מחברת הדשנים אפשר להזמין דשן בהרכב מתאים, בקומפוסט קשה יותר לשלוט. עודף או מחסור יחסי באחד האלמנטים בדשן יוביל לתת ניצול וזיהם מי תהום. עד גבול מסוים תוספת חומר אורגני מיטיבה את הקרקע, אבל גם מספקת מצע נוח לחיידקים כולל חידקים שמקורם בזבל בעלי חיים ששימש ליצירת הדשן (כלומר חידקים צואתיים). תהליך יצירת הקומפוסט אומנם הורג את החידקים אבל לא את הנבגים שלהם. הרשימה עוד ארוכה (למשל היבול הנמוך שמחייב שטחי חקלאות גדולים יותר. מה עדיף מעט שטח שמעובד באופן אינטנסיווי או הרבה שטח מעובד פחות?) אבל כמו שאת רואה לפני שטוענים שמדובר רק ב"סילוק חומרים בעייתים" צריך לזכור שיש לזה מחיר אפשרי.
כל מחיר שווה
כדי לא לפגוע בבריאות. ההרס הבריאותי שנגרם כתוצאה מהשימוש בכימיקלים המרעילים האלה, עולה הון עתק למשק ולמערכת הבריאות ופוגע באיכות החיים של האנשים.. התחלואה ההולכת וגדלה, קשורה ישירות לעלייה בשימוש בכימיקלים. התוצרת החקלאית מכילה כמויות רעל גדולות ומתאפיינת בדלות באבות מזון, שלא לדבר על הטעם הטפל של הפירות והירקות, הנובע מהשימוש בדשנים כימיים ומשיטות הגידול ה"מתקדמות". ההתחכמויות של החקלאים המודרניים, כפי שמתאר הכותב הנ"ל, הינה בניגוד לחוקי הטבע ולחוקי החיים של הצומח והחי. היא מפרה את כל האיזונים שבטבע ומביאה לפגיעה בו ובנו, בני האדם. מיליוני דונמים של עצים וצמחים למינייהם, המהווים את מזון האדם, מתקיימים בטבע במשך שנים רבות ללא ההתערבות הכימית, ומניבים שפע של מזון איכותי וטעים. זאת ההוכחה לכך שהטבע לא זקוק לאדם כדי למלא את יעודו. רדיפת הבצע של אינטרסנטים למינייהם, גורמת להתערבות הכימית בחקלאות, כדי להוציא יותר תפוקה משניתן לקבל באופן טבעי. אינטרסנטים אלה אינם מתעניינים בבריאות הצרכנים, ואין זה מעניין אותם שדרכם מחליאה את האוכלוסיה. הכל אצלם זה הביזנס. אבל הצרכנים משלמים בבריאותם ותעשיית התרופות מתפרנסת היטב מכך. נוצר מצב שחלק אחד של התעשיה הכימית גורם לפרנסה טובה לחלק האחר של תעשיה זאת. ובאמצע נמצעים הקורבנות של השיטה- ציבור הצרכנים. אחד ממורי הגדולים, ד"ר יוסף רזון, נהג להגיד "היכן שמתחילה הכימיה, מסתיימת הבריאות".
כדי לא לפגוע בבריאות. ההרס הבריאותי שנגרם כתוצאה מהשימוש בכימיקלים המרעילים האלה, עולה הון עתק למשק ולמערכת הבריאות ופוגע באיכות החיים של האנשים.. התחלואה ההולכת וגדלה, קשורה ישירות לעלייה בשימוש בכימיקלים. התוצרת החקלאית מכילה כמויות רעל גדולות ומתאפיינת בדלות באבות מזון, שלא לדבר על הטעם הטפל של הפירות והירקות, הנובע מהשימוש בדשנים כימיים ומשיטות הגידול ה"מתקדמות". ההתחכמויות של החקלאים המודרניים, כפי שמתאר הכותב הנ"ל, הינה בניגוד לחוקי הטבע ולחוקי החיים של הצומח והחי. היא מפרה את כל האיזונים שבטבע ומביאה לפגיעה בו ובנו, בני האדם. מיליוני דונמים של עצים וצמחים למינייהם, המהווים את מזון האדם, מתקיימים בטבע במשך שנים רבות ללא ההתערבות הכימית, ומניבים שפע של מזון איכותי וטעים. זאת ההוכחה לכך שהטבע לא זקוק לאדם כדי למלא את יעודו. רדיפת הבצע של אינטרסנטים למינייהם, גורמת להתערבות הכימית בחקלאות, כדי להוציא יותר תפוקה משניתן לקבל באופן טבעי. אינטרסנטים אלה אינם מתעניינים בבריאות הצרכנים, ואין זה מעניין אותם שדרכם מחליאה את האוכלוסיה. הכל אצלם זה הביזנס. אבל הצרכנים משלמים בבריאותם ותעשיית התרופות מתפרנסת היטב מכך. נוצר מצב שחלק אחד של התעשיה הכימית גורם לפרנסה טובה לחלק האחר של תעשיה זאת. ובאמצע נמצעים הקורבנות של השיטה- ציבור הצרכנים. אחד ממורי הגדולים, ד"ר יוסף רזון, נהג להגיד "היכן שמתחילה הכימיה, מסתיימת הבריאות".
שתי התנצלויות
1. התייחסתי אליך אתמול כאל אישה, אך אז ראיתי בכרטיסך כי אתה גבר ולא הספקתי לתקן ולהתנצל. 2. אני מעריכה את הערותיך המחכימות אך לא עומד לרשותי זמן מספיק כדי לדון בדברים שאתה מעלה (כרגע הבת שלי ישנה, שנת הפתעה, אחרת הינו בעבודה). כאן, אני קוראת שוב למנהלות לשקול אירוח של מי מהיועצים החקלאיים של הארגון לחקלאות אורגנית. אני מציעה שאם יהיה אירוח כזה אז תשוב ותעלה את דבריך כי זאת הדרך להפוך דיון לפורה יותר עבור כולם. עם זאת (ועד שאשמע קולות התעוררות) אכתוב כמה דברים: אה..ל א, אבוד לי. סליחה.
1. התייחסתי אליך אתמול כאל אישה, אך אז ראיתי בכרטיסך כי אתה גבר ולא הספקתי לתקן ולהתנצל. 2. אני מעריכה את הערותיך המחכימות אך לא עומד לרשותי זמן מספיק כדי לדון בדברים שאתה מעלה (כרגע הבת שלי ישנה, שנת הפתעה, אחרת הינו בעבודה). כאן, אני קוראת שוב למנהלות לשקול אירוח של מי מהיועצים החקלאיים של הארגון לחקלאות אורגנית. אני מציעה שאם יהיה אירוח כזה אז תשוב ותעלה את דבריך כי זאת הדרך להפוך דיון לפורה יותר עבור כולם. עם זאת (ועד שאשמע קולות התעוררות) אכתוב כמה דברים: אה..ל א, אבוד לי. סליחה.
תשובות
1. כמו שראית לא טרחתי לתקן אותך. למעט דיוק בעברית אין על מה להתנצל אלא אם סברת שרק אמהות מתענינות בהורות...
2. בפוסט הראשון שלי בנושא הזהרתי שדעתי כנראה לא תהיה מקובלת כאן. אבל מאחר ואני רואה את עצמי כאיש מקצוע (אני עוסק כבר הרבה שנים במחקר במדעי הצמח) חשבתי שאנשים עם ראש פתוח אולי יתענינו גם בגישה קצת יותר ביקורתית לחקלאות אורגנית.
1. כמו שראית לא טרחתי לתקן אותך. למעט דיוק בעברית אין על מה להתנצל אלא אם סברת שרק אמהות מתענינות בהורות...
../images/Emo45.gif
החלטתי להישאר בנושא ה- עד כמה אורגני הוא המסומן כאורגני. ולהשאיר את נושא היתרונות של אורגני לזמן בו אהיה צלולה יותר. [הנושא הראשון פשוט, הנושא השני הוא נושא בעל מרכיבים אינטלקטואלים וכאלה... לא למניקות
] אני מקווה שתישאר באיזור ונאוורר את הנושא שוב בזמן אחר. עשינו עסק?
החלטתי להישאר בנושא ה- עד כמה אורגני הוא המסומן כאורגני. ולהשאיר את נושא היתרונות של אורגני לזמן בו אהיה צלולה יותר. [הנושא הראשון פשוט, הנושא השני הוא נושא בעל מרכיבים אינטלקטואלים וכאלה... לא למניקות
לא חרטא.
אני עובדת במשק שמגדל תוצרת אורגנית. אז כמה דברים - כן יש תקן אורגני שמתיר ריסוסים במידה מסוימת. אנחנו לא מרססים. מי מרסס? אני אספר מה קורה בארה"ב. בארה"ב החקלאות האורגנית היא חקלאות של grass-roots, צומחת מלמטה. כל מיני אנשים שהחליטו שזה מה שצריך לעשות והקימו חוות קטנות והסבו את החוות שלהם וכו'. בחווה אחת שעבדנו בה היו מרססים את התפוחים בשמן כדי שהתולעים יחליקו, את הדובדבנים הוא היה מרסס בחומר שמופק מדובדבנים והוא החומר שגורם להם להבשיל (הורמון של דובדבנים). בארה"ב רוב החקלאות הרגילה מנוהלת בחוות0-ענק עם עובדים זרים ומנהל, על-ידי תאגידי ענק. בעשור האחרון התאגידים הללו גילו את השוק האורגני (3% עכשו נדמה לי, פה זה פחות מ-1/2%) והם גם רוצים נתח. אבל קשה לעשות אורגני בחוות שלהם - יש זמן שבו הקרקע צריכה להיות בלי חומרים עד שהגידולים עליה יוכלו להיות מוכרים כאורגניים, אי-אפשר לעשות רק גידול אחד לאורך קילומטרים כי זה מדלדל את הקרקע. אז האיגודים הללו מנצלים את הלובי האדיר שלהם בקונגרס ובסנט להקלת התקן האורגני. כך שהם יוכלו לגדל על אותו שטח שלוש שנים אורגני ואח"כ לדשן, אח"כ לחזור לאורגני וחוזר חלילה. החקלאים הקטנים נלחמים בהם. בארץ שלנו עוד אין מלחמות כאלה. התקן שלנו בינתיים יונק מהתקן האירופי והוא נחשב לנקי במיוחד. סיפור לדוגמה: בארץ שלנו יש כמעט רק מגדל אורגני אחד של תפוחים במושב קשת. השנה בגלל המלחמה נאלצו המגדלים לאחסן את התפוחים עם תפוחים לא-אורגניים. את התפוחים הלא-אורגניים מאחסנים עם חומר משמר. חלק מהתפוחים האורגניים זוהמו בכמויות קטנות מן החומר הזה, העובר באוויר. הדבר התגלה בבדיקות שגרתיות של אגריאור (וגם היה ידוע, כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה). בעיצה אחת עם המגדלים החליט הגורם המשווק - הרדוף - להמשיך למכור את התפוחים כאורגניים בשל עלויות הגידול הגבוהות (תפוחים זה אחד הגידולים שהכי קשה לגדל אורגני) ולכתוב עליהם בבירור שאינם אורגניים. אגב, לו היה לנו התקן האמריקאי הם היו עומדים בו אחרי האחסנה. בתקן האירופי הם אינם עומדים. מה זה מדגים? שיש בדיקות. שהתפוחים אורגניים. שגם הרדוף משווקים אורגני.
מגדלים רבים בארץ מגדלים אורגני מתוך הדאגה לאדמה, לסביבה ולאדם. אנחנו חושבים היטב על מה כדאי לגדל ואיך. אנחנו מדשנים בקומפוסט, לא מרססים כלל ולוקחים בחשבון שחלק ממה שגידלנו יאכלו בעלי-החיים וחלק ממה שמכרנו יחזירו לנו בגלל שלא ריססנו והרגנו את התולעים בחסה. אחרים משתמשים באמצעי הדברה ביולוגיים כמו תנשמות בשדה או חרקים האוכלים את התולעים הפוגעות בתוצרת. גם התקן אינו גרוע ומי שמגדל שלא מתוך כוונות "טהורות" גם הוא צריך לגדל על פי התקן. והתקן עובד - השנה נפסלו שדות חיטה וחומוס בעמק בית-שאן בגלל קרבה יתרה לשדות קונוונציונלים. לפני שנתיים נפסלו כל הדגים האורגניים שהיו אז בארץ (מקיבוץ גבע) מכיוון שמכרו למגדל מזון לא-אורגני בתואנה שהוא אורגני. הבדיקות של אגריאור גילו כל זאת. תמיד אפשר לחשוב שמישהו מנסה לרמות אתכם. ואמנם תמיד עדיף להכיר את מי שמגדל את האוכל שלכם. אבל תמיד עצוב לי כשמטילים דופי באנשים קשי-יום המשקיעים את מרצם ואונם בניסיון לגדל מזון נקי יותר עבור אחרים ולשמור על סביבה בריאה יותר עבור ילדינו. זו לא פראזה, זו האמת לאמיתה.
אני עובדת במשק שמגדל תוצרת אורגנית. אז כמה דברים - כן יש תקן אורגני שמתיר ריסוסים במידה מסוימת. אנחנו לא מרססים. מי מרסס? אני אספר מה קורה בארה"ב. בארה"ב החקלאות האורגנית היא חקלאות של grass-roots, צומחת מלמטה. כל מיני אנשים שהחליטו שזה מה שצריך לעשות והקימו חוות קטנות והסבו את החוות שלהם וכו'. בחווה אחת שעבדנו בה היו מרססים את התפוחים בשמן כדי שהתולעים יחליקו, את הדובדבנים הוא היה מרסס בחומר שמופק מדובדבנים והוא החומר שגורם להם להבשיל (הורמון של דובדבנים). בארה"ב רוב החקלאות הרגילה מנוהלת בחוות0-ענק עם עובדים זרים ומנהל, על-ידי תאגידי ענק. בעשור האחרון התאגידים הללו גילו את השוק האורגני (3% עכשו נדמה לי, פה זה פחות מ-1/2%) והם גם רוצים נתח. אבל קשה לעשות אורגני בחוות שלהם - יש זמן שבו הקרקע צריכה להיות בלי חומרים עד שהגידולים עליה יוכלו להיות מוכרים כאורגניים, אי-אפשר לעשות רק גידול אחד לאורך קילומטרים כי זה מדלדל את הקרקע. אז האיגודים הללו מנצלים את הלובי האדיר שלהם בקונגרס ובסנט להקלת התקן האורגני. כך שהם יוכלו לגדל על אותו שטח שלוש שנים אורגני ואח"כ לדשן, אח"כ לחזור לאורגני וחוזר חלילה. החקלאים הקטנים נלחמים בהם. בארץ שלנו עוד אין מלחמות כאלה. התקן שלנו בינתיים יונק מהתקן האירופי והוא נחשב לנקי במיוחד. סיפור לדוגמה: בארץ שלנו יש כמעט רק מגדל אורגני אחד של תפוחים במושב קשת. השנה בגלל המלחמה נאלצו המגדלים לאחסן את התפוחים עם תפוחים לא-אורגניים. את התפוחים הלא-אורגניים מאחסנים עם חומר משמר. חלק מהתפוחים האורגניים זוהמו בכמויות קטנות מן החומר הזה, העובר באוויר. הדבר התגלה בבדיקות שגרתיות של אגריאור (וגם היה ידוע, כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה). בעיצה אחת עם המגדלים החליט הגורם המשווק - הרדוף - להמשיך למכור את התפוחים כאורגניים בשל עלויות הגידול הגבוהות (תפוחים זה אחד הגידולים שהכי קשה לגדל אורגני) ולכתוב עליהם בבירור שאינם אורגניים. אגב, לו היה לנו התקן האמריקאי הם היו עומדים בו אחרי האחסנה. בתקן האירופי הם אינם עומדים. מה זה מדגים? שיש בדיקות. שהתפוחים אורגניים. שגם הרדוף משווקים אורגני.
עירית פרידמן
New member
ומה עם הטעם?!
כבר שכחנו איזה טעם יש לאוכל. זוכרים שפעם לעגבניה היה ריח וטעם לא של קמח. זוכרים שהמלפפון פעם היה מלפפון ולא מים ירוקים.... אז לגידולים האורגניים יש טעם!!!! ואין להם מראה נפוח וגדול וצבעוני שמדבר רק לעיניים. וזו לפי דעתי הלא מלומדת הוכחה מספר אחת לכך שזה אוכל טוב ומזין יותר. ועוד לא דיברתם כאן על ביצים ועוף אורגני.... עירית
כבר שכחנו איזה טעם יש לאוכל. זוכרים שפעם לעגבניה היה ריח וטעם לא של קמח. זוכרים שהמלפפון פעם היה מלפפון ולא מים ירוקים.... אז לגידולים האורגניים יש טעם!!!! ואין להם מראה נפוח וגדול וצבעוני שמדבר רק לעיניים. וזו לפי דעתי הלא מלומדת הוכחה מספר אחת לכך שזה אוכל טוב ומזין יותר. ועוד לא דיברתם כאן על ביצים ועוף אורגני.... עירית
רוני של השלוש
New member
../images/Emo45.gif נכון מאוד!
אנחנו משלמים יותר, אבל גם מקבלים יותר. הירקות והפירות פשוט טעימים כשקונים אורגני, והילדות ואנחנו יכולים לאכול עגבניה ככה ביד כמו שאוכלים תפוח, מרוב שהן מתוקות. אגב, ביצים ועוף וגם מוצרי חלב ובשרים אחרים - בהחלא כדאי לקנות אורגני, לדעתי לא רק בגלל איכות המזון (שזה חלק ניכר מזה) אלא גם בגלל ההומניות שבה מטפלים בבעלי החיים.
אנחנו משלמים יותר, אבל גם מקבלים יותר. הירקות והפירות פשוט טעימים כשקונים אורגני, והילדות ואנחנו יכולים לאכול עגבניה ככה ביד כמו שאוכלים תפוח, מרוב שהן מתוקות. אגב, ביצים ועוף וגם מוצרי חלב ובשרים אחרים - בהחלא כדאי לקנות אורגני, לדעתי לא רק בגלל איכות המזון (שזה חלק ניכר מזה) אלא גם בגלל ההומניות שבה מטפלים בבעלי החיים.
לענין הטעם
לדעתי האישית והמקצועית (הרבה שנים של עבודה במטעים שונים, תואר ראשון ושני בחקלאות אבל גם כצרכן פרות וירקות) שני הגורמים העיקריים שמשפיעים על טעמם של פירות הם הזן והקרבה למועד ההבשלה. לעובדה שהפרי דושן בקומפוסט יש השפעה זניחה (אם בכלל) על הטעם. לפרות אורגניים בטרידר ג'וס או סייפווי (רשתות סופרים בארה'ב) יש טעם ומרקם של תפוחים שהיינו אוספים מהרצפה במטע ושולחים לבית חרושת למיץ. אם קונים בשוק חקלאים הפרות טעימים כי נקטפו קרוב יותר למועד ההבשלה שזה דבר שרשתות גדולות לא יכולות לעשות. הבעיה אינה באינטרסים הכלכליים של מגדלים אלא בדרישות הצרכנים. אף אחד לא מוכן לקנות עגבניה או אפרסק רכים, ואנשים מוכנים לשלם הרבה יותר על פרי בתחילת העונה מעל פרי מאוחר והחקלאים והמשווקים מנסים לרצות את השוק.
לדעתי האישית והמקצועית (הרבה שנים של עבודה במטעים שונים, תואר ראשון ושני בחקלאות אבל גם כצרכן פרות וירקות) שני הגורמים העיקריים שמשפיעים על טעמם של פירות הם הזן והקרבה למועד ההבשלה. לעובדה שהפרי דושן בקומפוסט יש השפעה זניחה (אם בכלל) על הטעם. לפרות אורגניים בטרידר ג'וס או סייפווי (רשתות סופרים בארה'ב) יש טעם ומרקם של תפוחים שהיינו אוספים מהרצפה במטע ושולחים לבית חרושת למיץ. אם קונים בשוק חקלאים הפרות טעימים כי נקטפו קרוב יותר למועד ההבשלה שזה דבר שרשתות גדולות לא יכולות לעשות. הבעיה אינה באינטרסים הכלכליים של מגדלים אלא בדרישות הצרכנים. אף אחד לא מוכן לקנות עגבניה או אפרסק רכים, ואנשים מוכנים לשלם הרבה יותר על פרי בתחילת העונה מעל פרי מאוחר והחקלאים והמשווקים מנסים לרצות את השוק.
Rakefetsagman
New member
SAFEWAY
באנגליה דווקא שיווק תוצ' מוצלחת מאוד. כימעט לא ניכרה שם ההבחלה. אבל טוב, האמריקאים מעולם לא הצטיינו באנינות טעם...
באנגליה דווקא שיווק תוצ' מוצלחת מאוד. כימעט לא ניכרה שם ההבחלה. אבל טוב, האמריקאים מעולם לא הצטיינו באנינות טעם...
רוני של השלוש
New member
זהלא הקומפוסט...
זה ההינדוס הגנטי שגורם לפירות להיות עגולים ויפים ו... חסרי טעם
פירות שאינם מהונדסים, הם אולי פחות יפים (וזה תלוי גם את מי אתה שואל) אבל הטעם אחר לחלוטין. אנחנו במקרה בארה"ב מזה שנים רבות, ובפירוש יש הבדל בין פירות וירקות שנקנו בסופרמרקט קונבנציונלי, לבין אלו שנקנו ב-WHOLE FOODS MARKET. כנ"ל לגבי בשר. מכיוון שסופר זה (האחרון) הוא רשת גדולה ולא משהו קטן ומשפחתי, קשה לי להאמין שהם עובדים אחרת מסופרמרקט גדול אחר שאיננו סופר אורגני/בגישה טבעית.
זה ההינדוס הגנטי שגורם לפירות להיות עגולים ויפים ו... חסרי טעם
זאת לא ההנדסה הנטית
אין היום בשוק פירות מהונדסים. ההשואה צריכה להיות בין פירות אורגניים ללא אורגניים שנקנו ב Whole food, ואז תראי שלמעט ארומה של רקבון אין הבדל בין בננה אורגנית לקונוונציונאלית. מי שיכול להרשות לעצמו לקנות שם סבבה, אין ויכוח על איכות התוצרת שלהם אבל אין לזה קשר לגידול אורגני.
אין היום בשוק פירות מהונדסים. ההשואה צריכה להיות בין פירות אורגניים ללא אורגניים שנקנו ב Whole food, ואז תראי שלמעט ארומה של רקבון אין הבדל בין בננה אורגנית לקונוונציונאלית. מי שיכול להרשות לעצמו לקנות שם סבבה, אין ויכוח על איכות התוצרת שלהם אבל אין לזה קשר לגידול אורגני.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.