ההורות של ההורות הטבעית

[Rplus1]

ההורות של ההורות הטבעית

(אולי השאלה של החתולה ראויה לדיון קודם, אבל אני משאירה לה את הכבוד). חשבתי קצת על ההורות של אמשלי, שהייתה הרבה פחות "מודעת" ו"ירוקה" מההורות שלי ועם זאת במובנים מסויימים דווקא הייתה יותר טבעית. מצד אחד לא היה אוכל אורגני והיו המון אבקות מרק, צבעי מאכל ושאר כימיקלים, מצד שני, תמיד היה אוכל מבושל, טרי ומגוון. מצד אחד לא היו תכשירים יעודיים (ויקרים!) שלא מכילים כל מיני מזיקים ומצד שני כל העולם היה פחות מזוהם, פחות מכוניות, פחות מוצרי חשמל... לא היה עיסוק אקטיבי בזכויות אדם/בע"ח (מוצרי סחר הוגן, מוצרים של נוסו על בע"ח וכו') מצד שני, הייתה תרבות פחות צרכנית, פחות טלוויזיה, פחות פרסומות ויותר הורים נוכחים בבית. מעבר לנוסטלגיה. נראה לכן שיותר בריא לגדול היום או כמו שאנחנו גדלנו?

 

[נורקס]

שאלה מעניינת

לדעתי עדיף בתקופה שאנחנו היינו ילדים (במקרה שלי זה היה לפני 30+ שנים...יוווו,איזה זקנה אני) אבל אני פריקית של נוסטלגיה אז זו לא חוכמה. נכון שאמא שלי לא הניקה, כי זה לא היה אז מקובל ואכלנו דייסות, נכון שכמעט כל יום אכלנו שניצל עם פירה, נכון שלא היחתה מודעות לאוכל אורגני אבל....לפחות היינו רב היום בחוץ ושיחקנו עם חברים (אני דור אחד לפני הכניסה המאסיבית של מחשבי הבית), וחיכינו שבוע שלם לראות "בית קטן בערבה" בטלויזיה ולא היו מיליון ערוצים. נראה לי שהחיים אז היו יותר פשוטים ולכן גם יותר קרובים לטבע. זו דעתי

 

[freearth10]

ועוד יותר עדיף

בתקופה בה אני גדלתי, בה כל שכונה היתה מוקפת בהרבה יותר ירוק טבעי,בה לא היו כל כך הרבה צעצועים ואמא עשתה במו ידיה את רוב הבובות, בה ילדים לא ישבו רוב הזמן מול מחשב או טלוויזיה אלא שחקו תופסת וקלאס ובטיולים לא ישנו באכסניה על מיטה וסדין אלא באוהל אותו הקמנו. וכן אני בטוחה שההורים הטבעיים של היום הם הילדים של אלה שאהבו את הטבע ולא של אלה שכל כך נהנו מהקידמה והטכנולוגיה המתקדמת. בתכלס אני לא רואה את עצמי ללא מחשב(על הטלוייזיה כבר מזמן ויתרתי), מרתיחה בסיר ענק את המגבות, או נוסעת באופניים אל מטופל שגר מחוץ לעיר

... יש המון חסרונות בתקופה בה אנו חיים, אבל יש גם לא מעט יתרונות ואני כל כך שמחה לגלות שיש כאן לא מעט כאלה שמוצאים את הדרך שלהם לשלב בין השניים.

 

[עירית פרידמן]

לא מקנאה באמהות של היום

שצריכות גם להיות סופר אמא וגם להיות סופר אשה וגם להחזיק בית מסודר וגם לעשות קרירה. איכשהוא כשאני הייתי אמא צעירה אז הגנים היו עד הצהריים מה שאומר שאי אפשר לעבוד יום מלא. וכשהייתי ילדה אמי היתה בבית לבשל ולחכות לנו. כשילדי היו צעירים ראו שעה ביום טלביזיה בערוץ אחד וכשאני הייתי ילדה לא היתה טלביזיה שלא לדבר על עודף פרסום וצרכנות ג'אנק.... היום אני קונה אורגני וכשהייתי ילדה הכל היה די אורגני ואף אחד לא חלם לקנות מים למשל.... כשילדי היו צעירים וכבר היה מחשב כל החברה ישבו מול מחשב אחד ושיחקו ביחד והיום כ"א בבית שלו מול הצ'אט. אז אני מסכימה עם מאיה-יש יתרונות בכל זמן והרבה חסרונות. לדעת לשלב ולבחור את הדרך זו חכמה גדולה... עירית

 

[כנרת יפה שלי]

כמה דברים שאפשר ללמוד מאמי

כילדים רכים, לא קנתה לנו שום דבר ברחוב. כעקרון. זאת לאחר הסצינות של נן אחותה שהיה משתטח ברחוב בבכי: תקני לי. בבית, היו תמיד חפישת שוקולד אחת, ומסתיקים בודדים, ולפעמים נתנה לנו משבצת אחת או שתיים לילד. בגיל מבוגר יותר אפשר היה לקחת לבד, ללא בקשת רשות, אבל לא עברנו את המנה הזו. אלה היו הממתקים. בנושאים האלה היא היתה גאה מאד בהצלחתה להקנות הרגלים.

 

[אמארונה]

לא הייתי רוצה לחזור

לתקופה שבה אני היייתי ילדה ונערה (שנות ה-70). אני למשל, לא ינקתי כי אמא שלי הייתה בטוחה ש"אין לה מספיק חלב" וכמובן שלא הייתה אז אף יועצת הנקה בסביבה (עוד לא נולד המקצוע הזה) שתאמר לה אחרת. לדעתי גם באותה תקופה ההנקה נתפסה כדבר מיושן ולא מעודכן. וכשאני חושבת על כל המאכלים שאכלנו אז אני די מזדעזעת. אכלנו הרבה מאוד אוכל נוטף צבעי מאכל, שתינו משקאות בצבעים זרחניים (זוכרים את "זיפ"?, זה היה להיט היסטרי אצלנו

), מרגרינה אז נחשבה הפתרון האולטימטיבי לכל דבר, אכלנו כל מיני "טובשילים" כאלה של אורז עם ירקות מיובשים שבא בשקיות שצריך לבשל 10 דקות. לדעתי התקופה ההיא סימנה את תחילתו של העידן בו אנשים התחילו לחפש פתרונות קלים וחסכניים בזמן וכל האוכל התעשייתי והמיובש הזה בדיוק ענה להגדרות האלה. מי בכלל שמע אז על רפואה משלימה? אני קיבלתי ה-מ-ו-ן אנטיביוטיקה כשהייתי ילדה. כל דלקת בגרון או קצת חום "נפתרו" בכמה ימי אנטיביוטיקה. אפילו תרופות סבתא היו מחוץ לתחום אצלנו - מי רוצה את הדבר המיושן הזה כשיש כזו תרופת פלא שהורגת את החיידקים

? ההורים אז לא שאלו כל כך הרבה שאלות בהקשר של גידול ילדים כמו שאנחנו שואלים היום ולא בדקו וחקרו, גם כי לא הייתה זמינות של מידע כמו שיש לנו היום וגם כי הייתה אז תקופת ה"ככה זה". אז נכון שהחברה הייתה הרבה פחות הישגית, היה לנו הרבה פחות מכל דבר וסף השאיפות הצרכניות שלנו היה הרבה יותר נמוך ולא היה כזה שגורם לכדור הארץ להתמלא בכל כך הרבה זיהום וזבל וגם לא כזה שגורם לכל כך הרבה קיפוח בעולם השלישי כמו היום, הפירות והירקות היו באמת כפי שהינדס אותם הטבע (וגם טעימים יותר), ההורים עבדו פחות שעות, היה רק ערוץ אחד לבהות בו ומי ידע מה זה מחשב בכלל, אבל... השילוב האולטימטיבי מבחינתי היה זה של הנאיביות וההסתפקות הצרכנית במועט, יחסית להיום, שהייתה אז עם המודעות לכל מה שהוא טבעי של היום.

 

[lulyK]

אמא שלי היתה ועדיין

האדם הכי ספונטני וזורם שאני מכירה. כזו שממש יודעת להנות מהחיים. זה לא תלוי תקופה, זה תלוי בן אדם. לצערי, אני דומה הרבה יותר לסבתא שלי (לשמחתי, לילדים שלי יש אותה בתור סבתא).

 

[קוקלה 1]

אמא שלי אנטרופוסופית אינדיאנית

גידלה אותנו בלי אינטרנט כמעט בלי טלווזיה המון צעצועים ומשחקים מעשה ידיה ודמיונה רב המעוף בגדים יד שניה והשאר מה שהיא סרגה או יצרה במכונת התפירה שלה אוכל פשוט טבעי והרבה לחם שאפתה ואופה עד היום במטבחה, ריבות, זיתים, גבינות שהיא עצמה מייצרת גינת ירק לתפארת ובה עצי פרי לרוב שבעת המינים ועוד פירות טעימים המון פעילות בטבע ועבודה בגינה היום בני הקטן נהנה מסבתא יצירתית יצרנית ממציאה מצחיקה וחמה שמשחקת איתו קלאס ו-7 אבנים שרה ומלמדת אותו שירים בספרדית מלמדת אותו שיאצו ומרדימה בידיה החמות בין רגע כמו פיית קסמים.

 

[myfirst1]

אפשר להכיר את אמא שלך? ../images/Emo13.gif

 

[אמארונה]

איזה כיף

נשמעת מדהימה אמא שלך

 

[קוקלה 1]

היום כשאני אם הכל נראה אחרת

כילדה לא תמיד הבנתי את היתרונות של אמא שלי כשכולם קיבלו צעצועים חדשים מחו"ל ונעליים יפות אמא שלי נסעה איתנו מצפון הארץ באוטובוס ליפו לשוק הפשפשים והיינו מוצאים ג'ינסים מגניבים משופשפים שהיו מוכריםה מלחים מהספינות בגרושים (מה שהיום מיצרים יעני "סטון ווש" ומוכרים בחנויות המותגים ב-700 ש"ח היא קנתה בשקלים בודדים את האורגינל). לא תמיד הייתי מבסוטה ממה שקבלתי (זה היה מעט חריג בסביבתינו) אבל החן והקסם הרב שלה הפכו את החיים יותר מעניינים. פעם בפסח הגיעה אלינו דודה אחת מאמריקה,אז זה היה כאילו ארוע כזה גדול, אמא שלי הקוסמופוליטית שבין חבריה יהודים נוצרים היא אינה דתיה ורואה את האדם ללא קשר לדתו או בחירת מינו (יש לה גם חברים לא קונבניונלים) אפתה בשיא הטבעיות לחם ובבית התפשט ריח טעים וטוב של לחם טרי וחם... (רק שהיה חג המצות והיא לא אוכלת מצות..) היה טיפה מביך מול הדודה... אבל אמא שלי התגברה על הבעייה באיזה אילתור ופעולת הסחה לגינתנו הפורחת ונשכח הסיפור. אמא היא הדבק החם של המשפחה שלנו, הרוח החיה והנשמה טובה שמאמצת לחיקה עולים חדשים, זקנות עריריות עוזרת לאנשים בודדים, מבקרת אותם ומארחת להם לחברה, צמחונית-טבעונית מאז שאני זוכרת את עצמי, לא כפתה עלינו את מזונה רק נתנה לנו הצצה ואפשרות לטעום אם רצינו, בבית בושל אוכל בריא טרי וטעים,רולדות מקמח מלא ממולאות בריבה שעשתה אגוזים ופירות יבשים, הרבה ירקות , סלטים, נבטים אצות ופירות מהגינה. היא סחבה אותי מספר פעמים לרופאים הטבעיים שלה מצאתי את עצמי בגיל 7 אצל ד"ר פכטהולט (שנפטר לפני שנים... מישהי שמעה עליו ?!!!) שבדק גם אותי ונתן לי מיץ צנון (או צנונית ? ...) להמסת אבן קטנה שמצא בכליותי. בקיצר אמא שלי שתהיה בריאה, היום בת 71 עדיין רוכבת על אופניים וסוסים,קופצת על ההזדמנות לטפס על עצים בכל הזדמנות שבני הקטן מבקש ממנה... טסה לצילה מטיילת עם 1000 דולר חצי שנה כמו מוצלרית ומבקרת חברים אינדינים שגרים בהרים כמו במאה ה-17 ללא מים זורמים (מתרחצים באגם)ומבשלים על אש פתוחה או בטבון, מטפסת על עצים לקטוף דובדבנים ורוקדת בכל הזדמנות. הקדימה את זמנה כשכל הדברים שהיא עושה שעוד ממש לא באופנה היא המציאה לנו חיים אחרים מגוונים שונים צבעוניים מענינים ומרתקים ונתנה לנו את כל אורך היריעה להתפתח ולגבש כל אחד אישיות עצמאית ומיוחדת. היום כאמא (אני בת 41 ולבני ימלאו 4 בפברואר) ששולחת את בנה לגן אנרופוסופי-אני יודעת להעריך יותר ואוהבת אותה המון.

 

[אמארונה]

WOW

איזו אישה מרתקת

 

[קוקלה 1]

תודה../images/Emo24.gifבורכתי../images/Emo23.gif

 

[פנינצה]

איזה שרשור!!!

זרקת אותי אל ילדותי והמון מחשבות, תחושות וזכרונות מקפצים להם אז גדלתי בבית די טבעי, גם בגלל שכמו שאת כותבת פעם זה היה אחרת, אבל גם משהו באופי של הורי הכתיב את הסגנון; לא הלכנו לחוגים למרות שמסביב די הלכו- אנחנו רקמנו, סרגנו, ארגנו שטיחים, עשינו מקרמה, גובליינים והיינו המון ברחובות מעולם הורי לא החזיקו רכב, כך שהלכנו המון, טיילנו בכל חור וטפסנו על כל גבעה. כשנסענו מחוץ לעיר השקמנו ב-5 בבוקר כדי להכין סנדוויצים ולארוז חצי בית, אותו העלנו לאוטובוס שיצא אחת לכמה שעות והצטופפנו עם המונים ותמיד היו מריבות מי הגיע לפני ולמי מגיע לשבת והיה חם ומאובק באוטובוס והחלונות תמיד נתקעו וכשהגענו לקח כמה שעות להרכיב את האוהל המסורבל, אבל אז רצנו ללא פחד אל תוך הגלים והתרוצצנו בחולות והרחקנו בלי פחד שיחטפו, ישדלו, יאנסו או יפוצצו אותנו תמיד גידלנו איזה כלב וחתולי הרחוב נכנסו חופשי לחצר וזכורה לי המלטה במיטת הורי. במשך שנים הורי לא החליפו שום דבר בבית- אותה ספה, אותו מזרון, אותם וילונות, ארונות מטבח ומזנון. היום דבק בהם חיידק הצריכה והם מחליפים כל כמה שנים רהוט זה או אחר- אבל יש לציין שפעם כל רהיט, מכשיר חשמלי וכו' החזיק לכל החיים. לי היו את אותן מס' בובות במשך כל ילדותי ובגדים קיבלתי בירושה מאחותי הגדולה, שקיבלה גם כן מבת דודה וכך הלאה. פעם בשנה איזה בן דוד של אבא מחו"ל שלח לנו חבילת ענק עם שלל בגדים- אוצר, היינו מסתערים על השלל, מודדים והיתה חגיגה ממש לקניות היינו הולכים בתחילת שנה וגם אז היה יריד שבית הספר קייםוהיינו קונים ספרים משומשים ומוכרים את שלנו לאחר שמחקנו היטב את כל התשובות. לא כמו היום כל חודש יוצאת מהדורה חדשה! כשההורים היו יוצאים פעם בשנה בערך לאיזו חתונה היינו נשארים עם אחת הסבתות או איזו דודה ולפעמים עם שלושתן יחד אמי מעולם לא יצאה לעבוד מחוץ לבית, הניקה את כולנו, ילדה לידות טבעיות (טוב לא היתה ברירה אז) לאבי יש תרופה טבעית לכל מחלה, הוא מכין תחמיצים וסלטים ובכלל יש לו ארון פלאים עם צנצנות זכוכית בגדלים שונים ועם תכולות מרתקות. מצד שני אמא נתנה לי מוצץ טבול בדבש, השתזפנו בשמן אגוזים ללא הכרה, ספגנו עשן סיגריות, לא הקפדנו בצחצוח שיניים, אכלנו צ'יפס ונקנקיות למכביר, היינו ממתינים שעות שאיזה רופא משפחה יקבל אותנו וחודשים שרופא מקצועי יראה אותנו והבירוקרטיה היתה לא אנושית

 

[swann]

ככה גם היה אצלינו

פחות מודעות, יותר פשטות. ולדעתי שילוב של מודעות ופשטות, (נסיון ל-) יצירתיות, יותר לשהות בחוץ ופחות מול הטלויזיה - לזה אני שואפת. בפועל זה לא לגמרי ככה, אבל בהדרגה דברים משתנים. לפחות אצלי בתפיסה. והסיפורים האישיים בשרשור הזה מקסימים. תודה על השיתוף.

 

[קוקלה 1]

אמא שלי גם היום משמשת בעשבים

הגדלים בגינתה האורגנית סירפד (תה)חובזה (קציצות)וריג'לה(עשב בשרני הגדל בגומות היא קוצצת ומוסיפה לסלט ירקות של הבוקר). בכל פינה של הבית (בית פרטי קטן) עומדת חבית האוגרת את מי הגשמים ואמא משקה את הגינה לאט לאט מאותם המים, החבית עומדת מכוסה חלקית לשמור על נקיון ולמניעת אידוי. היום התקשרה אליי בערב לספר שעשתה קטיף זיתים מהעצים באזורינו ביחד עם אחי ואשתו נקטפו 3 שקים לזיתים (אצלנו במשפחה קוראים לזה "גיוס" לקטיפת פקנים או גיוס למסיק זיתים)המובאים לבית בד ערבי בגליל ומהשמן זית שמופק אנחנו נהנים כל השנה. בני הקטן אלון משחק עם בובות שהיא תפרה לי בגיל שנתיים ועוד בובה בשם "רותם" שנרכשה במחסן בובות ענק בעיר התחתית בחיפה ואני כתינוקת כירסמתי את אצבעות רגליה.

 

[myfirst1]

תגידי קוקולה 1

אולי אמא שלך תסכים להכנס לפורום הזה יום אחד בשבוע ולספר לנו קצת על עצמה, לתת לנו טיפים, מתכונים בריאים, רעיונות ובכלל לחלוק איתנו מנסיונה? היא נשמעת אישה מדהימה ששווה להכיר. אכן יש לך מזל.

 

[קוקלה 1]

יקרה! אמא שלי לא מכירה מחשב....

אפילו טלווזיה הוא מכשיר מיותר אצלה בבית היא מעדיפה לנצל זמן לקריאה בערבים, אבל השבוע היא מגיעה אליי לביקור כך שאוכל להעביר אליה את הבקשה והמסר ולהעביר לכם דרך המחשב שלי רעיונות טיפים ומתכונים תודה על המחמאות,כיף לי לחלוק עם עוד נשים היודעות לעריך דברים טובים.

 

[קוקלה 1]

ודרך אגב הכינוי הוא קוקלה =מתוקונת

ביוונית (מהתקופה בה חייתי 3 שנים בסנטוריני).

 

[myfirst1]

../images/Emo39.gif וסליחה על השיבוש בשם.

גם אני חייתי בלי TV כל שנות רווקותי וחשבתי שכשאלד, אעשה הכל כדי לא לחבר את הילד שלי לטלוויזיה. אבל ב-2 לילות האחרונים הבונבון שלי חולה לא ישן בכלל, חסר מנוחה וכלום לא מעניין אותו אז אני שמה אותו מול הטלוויזיה עם המון ייסורי מצפון