אין לי הרבה ברירות
בתקופה שנתתי לה לטעום כמט הכל, היא גם טעמה יום אחד מהסוכריה על מקל של בן אחותי, ליקקה קצת והיתה מרוצה. לא כל כך כי היה לה טעים כמו שהיא מקבלת מה שהוא ושזה שלו והוא מתחלק איתה וכו'. הערב אכלו אצל הורי עוגת יום הולדת, די מגעילה לטעמי. כלומר לא טעמתי כדי שהבת שלי לא תרגיש מקופחת (מי שכבר מכירה אותנו יודעת שהיא פשוט אלרגית להרבה מאד סוגים של אוכל)- אמא שלי קבוע קונה אותה. לפני כחודשיים כשהחלטתי לנסות איזו תקופה לתת לה חופשי הכל לראות אם האלרגיות פחתו, רדפתי אחריה איזה שלושה ימים עם עוגת השוקולד שאחותי אפתה לה ליומולדת והיא בקושי הסכימה לטעום ממנה. המסקנה שלי? היא התרגלה לאוכל יחסית בריא ולא בער לה לטעום דווקא שוקולד ודווקא מתוק. נראה מה יהיה בהמשך, אולי זה שאני מונעת ממנה היום ייצור תגובה של התנפלות, אבל כרגע אין לי הרבה ברירות בעצם. הרבה יותר קשה לי למנוע ממנה פירות בשלב זה של החיים.
בתקופה שנתתי לה לטעום כמט הכל, היא גם טעמה יום אחד מהסוכריה על מקל של בן אחותי, ליקקה קצת והיתה מרוצה. לא כל כך כי היה לה טעים כמו שהיא מקבלת מה שהוא ושזה שלו והוא מתחלק איתה וכו'. הערב אכלו אצל הורי עוגת יום הולדת, די מגעילה לטעמי. כלומר לא טעמתי כדי שהבת שלי לא תרגיש מקופחת (מי שכבר מכירה אותנו יודעת שהיא פשוט אלרגית להרבה מאד סוגים של אוכל)- אמא שלי קבוע קונה אותה. לפני כחודשיים כשהחלטתי לנסות איזו תקופה לתת לה חופשי הכל לראות אם האלרגיות פחתו, רדפתי אחריה איזה שלושה ימים עם עוגת השוקולד שאחותי אפתה לה ליומולדת והיא בקושי הסכימה לטעום ממנה. המסקנה שלי? היא התרגלה לאוכל יחסית בריא ולא בער לה לטעום דווקא שוקולד ודווקא מתוק. נראה מה יהיה בהמשך, אולי זה שאני מונעת ממנה היום ייצור תגובה של התנפלות, אבל כרגע אין לי הרבה ברירות בעצם. הרבה יותר קשה לי למנוע ממנה פירות בשלב זה של החיים.