אירוח בפורום - ארני זקס

אירוח בפורום - ארני זקס


מחר, שישי(*) 09.11.2012, בין השעות 21:00-23:00, תתארח בפורום ארני זקס.

נושא האירוח הוא איך הופכים קריירה שפעם הייתה תובענית לקריירה על אש קטנה בתקופת ראשית ההורות

ארני תשתרשר להודעה זו עם כמה מילים על ה"אני מאמין" שלה בנושא הורות, אימהות וקריירה, שיעזרו לכולנו למקד את השאלות הרלוונטיות לשרשור.
אני מזכירה שיהיו גם אירוחים נוספים בנושא הורות טבעית וקריירה בהמשך שיאירו גישות/זויות נוספות לנושא המורכב הזה.

כתמיד, אני מבקשת שלא תגיבו לשאלות על מנת שלא להעמיס את השרשור. לאחר שארני תענה לכולן, נפתח את השרשור לדיון ואז נשמח לשמוע דעות נוספות על השאלות שנשאלו. במקרה של האירוח הנוכחי, כיוון שהוא מתקיים בשישי, ייתכן שחלק מהשאלות ייענו רק בשבת או ראשון, אנא סבלנותכן.


על ארני זקס:
ארני זקס היא מטפלת העוסקת מזה 12 שנה בטיפול ובהנחיית קבוצות טיפוליות, מטפלת ומדריכה בעזרת שיחות וטיפול בבעלי חיים, ומתמחה בפסיכותרפיה דינמית ממוקדת. נשואה ואמא לארבעה.
"במהלך השנים עברתי תהליך משמעותי של צמיחה אישית. אני לומדת לזהות את הקול האישי שלי ולפעול לפיו מתוך דיאלוג מתמיד עם הקול החברתי שסביבי ובתוכי - לומדת מתי נכון לי להיות חלק מהעדר ומתי לשבור את המוסכמות.

מזה 6 שנים אני מפעילה קבוצת משחק - המאפשרת מענה גמיש ואישי לצרכים המגוונים של ההורים במידת השילוב בין קריירה והימצאות עם ילדיהם. אני מלווה הורים בתהליך בניית הזהות ההורית, ומציעה גם טיפול רגשי במסגרת פסיכותרפיה דינמית ממוקדת - על מנת לעבד תכנים רגשיים וקונפליקטים פנימיים שצפים סביב הורות ובכלל.

עוד על ארני ניתן לקרוא באתר שלה: http://www.arni.co.il

אני מודה לארני על נכונותה לחלוק איתנו את הניסיון שלה, וממליצה בחום לנצל את האירוח להרהורים והתלבטויות בנושא המורכב הזה.

(*)לטובת שומרות השבת, שרשור השאלות נפתח מעכשיו וכולן מוזמנות להעלות שאלות. מי שלא תספיק לשרשר שאלה תוכל להוסיף אותה במוצאי שבת או ביום ראשון, וארני תשתדל לענות בראשון בערב לכולן.

אירוח מהנה לכולן
 
שלום לכולן


שמחה להיות כאן איתכן.
אני מבקשת לשתף בכמה מילים ב"אני מאמין" שלי, ומכאן אשמח לענות לשאלות שלכן.

אני מאמינה שבריאות רגשית של ילדים תלויה במגע, קשר משמעותי ונוכחות הורית משמעותית בשנות החיים הראשונות. ככל שאמא מבלה עם הילד שלה יותר זה לטובתו.

גם בתחום התעסוקתי, לא לכל האנשים יש אותם צרכים. כמו שבתזונה לאחד מתאים ארוחת בוקר גדולה, ולשני הכי נכון רק קפה עד ארוחת צהריים, כך גם לגבי יעילות שעות העבודה: לאחד מתאים להיות מחוץ לבית 8 ויותר שעות ביום, ככה הוא הכי במיטבו וככה העבודה שהוא מבצע הכי יעילה. לאחר הכי נכון לקצב האישי והצרכים הביולוגיים להיות רק 8 שעות בשבוע מחוץ לבית, כדי להיות עובד יעיל ואדם רגוע.
היעוד האישי שלנו לא יכול להיות מנוגד לאושר שלנו. איפה שהכי נוח לנו, שם אנחנו מגשימים את היעוד שלנו.

התרבות המערבית יוצרת "התמכרות לחוץ". כך, למשל, אמהות בחופשת לידה מתנתקות מצינור החיים שלהן, שאליו הורגלו מאז ימי בית הספר – אינטנסיביות בעשייה, שמהווה גם מילוי חברתי. הרבה אמהות בחופשת לידה חוות 'קריז'. אין להן מושג מה לעשות עם הזמן הרב בבית עם התינוק, ללא הכתבות חיצוניות, והן חוות בדידות.

כדי להיות אמהות יעילות אנחנו חייבות להיות קשובות פנימה. המחויבות הראשונה שלנו היא לעצמנו, לילדינו ורק אחר כך לעולם התעסוקה.
אפשר לנהל קריירה על אש קטנה של מעט שעות בשבוע, ולהתפרנס אותו דבר, כי לא צריך להשקיע כסף במסגרות, ובטיפולים לילדים.

איך עושים את זה?

הרעיון שלי הוא מרכזים חברתיים בהן יכולים האם וילדה הקטן לבלות עם עוד אמהות, באופן גמיש ובמידה הנחוצה להן. אם זה יום יום, פעם בשבוע, בוקר מלא, שעה יומית וכו...
מרכזים אלה מאפשרים לאמהות למצוא את המודל המתאים להן, המאפשר להן גם לעבוד וגם להיות אמהות נוכחות. יש אמהות שישתמשו בשירותי מרכז כזה על מנת לעבוד ובשאר הזמן יהיו עם ילדיהן. אחרות יבחרו לשלב עבודה בימים מסוימים ו"זמן לעצמי" בימים אחרים, וישנן גם אמהות שבחרו להיות עם הילדים בחינוך ביתי, והמרכז מאפשר להן לבלות בוקר עם עצמן בלבד.

אני מפעילה מזה 6 שנים קבוצת משחק , שמהווה שבט, בו הורים מגדלים את הילדים יחד. חלק מההורים מתפרנסים מלהשגיח על ילדים של הורים אחרים, אשר מתפנים לעבודה בזמן זה. קבוצות דומות קיימות היום ברחובות, גדרה ומודיעין. עוד על הקבוצות אפשר לקרוא כאן.

בין ההורים בקבוצת המשחק ניתן למצוא אנשים במגוון עיסוקים:
אחות שעובדת במשמרות ערב
בעלות עסקים קטנים
עורכות לשוניות שעובדות מהבית
מטפלות לשוניות שעיקר עבודתן בשעות אחר הצהרים, אז נשאר הילד עם האב
בונת אתרים שעובדת מהבית
יועצת חינוכית שעובדת בחצי משרה
רוקחת שעובדת בערב
תזונאית
מרצה באוניברסיטה הפתוחה שעובדת בעיקר בערב
עובדת סוציאלית שעובדת אחר הצהרים ופעמיים בשבוע בבוקר
סטודנטים
מורות ליוגה
דולות ומדריכות הכנה ללידה
עורכות דין – עבודה מהבית חלק מהימים
וטרינריות
תכשיטנית
מורה לגיטרה שעובד בערבים

כל האנשים האלה ועוד רבים, חלקם שכירים, חלקם עצמאים, מתאימים את שעות העבודה שלהם לצרכיהם ולסדר היום המועדף עליהם ולא מכופפים עצמם לעבודה.

בעבודה הקלינית שלי, אני מדריכה אמהות בראשית ההורות על מנת למצוא מרכז כובד פנימי חדש ומתאים, ולברר מה הן ההתניות התרבותיות שהן פועלות לפיהן ושאינן מתאימות לאישיות הייחודית שלהן.
אני מאמינה שזה לא רק אפשרי אלא הכרחי על מנת לגדל ילדים בריאים.

מניסיוני, מודל גמיש טוב לכולם. כל ההנחות שאנו מכירים, שילד שלא מגיע למסגרת יום יום מהבוקר לא ישתלב, מטעות. יש ילדים שמגיעים רק פעמיים בשבוע והם ממש מלך הגן. גם האמירות שהורה שנמצא עם הילד יקשה עליו תהליכי פרידה, מוטעות. הורים נשארים עם הילדים עד ששני הצדדים בשלים לפרידה קלה, ואז הפרידה באמת קלה.
לסיכום, זה אפשרי, המשק המערבי הולך לקראת הכיוון הזה של שעות עבודה גמישות ושעות פנאי רבות יותר. ואנחנו בתוך הגל.
עוד על מה שמצויין אפשר לקרוא בספר "קודם קול אמא" שכתבתי בנושא.

מחכה לשאלות שלכן ונתראה מחר

ארני.
 

katayelet

New member
אני לא יודעת אם זאת שאלה

מאוד התחברתי למה שכתבת ולצורת גידול הילדים. אזמין גם את הספר שלך :)
עם שני הילדים נשארתי שנה+ בבית ואני כל הזמן חושבת במה אוכל לעסוק כדי שלא יהיו במסגרת יום שלם. אנחנו מתכננים עוד הריון בקרוב ב"ה ואני יודעת שלא אוכל לחזור לעבוד אחרי חצי שנה אבל מצב הכלכלי לא מאפשר להשאר הרבה זמן בבית.
עכשיו נכנסתי לתחום הביטוח שזאת עבדה תובענית עם שעות נוספו ת ולחץ תמידי. לפני כן עבדתי במש"א.
לא יודעת איך מוצאים כיוון תעסוקתי כדי להיות יותר עם ילדים....
 
ל- KATAYELET

הי.

בעצם היית עם הילדים הרבה זמן בבית ועכשיו את מחפשת שינוי של אורח החיים כדי שיהיה לך יותר זמן איתם. אני מציעה שאם יש לך כיוון תעסוקתי שאת כבר משולבת בו, אז בתקופת ההריון או אפילו כבר עכשיו תתחילי לדבר על ירידה במשרה.

אולי תמצאי עוד אמא שתוכלו יחד לחלוק משרה, אולי לעשות חלק מהעבודה המשרדית מהבית בשעות יותר גמישות, למשל בלילה אחרי שהילדים ישנים. בסך הכל אין במשרות האלה בדרך כלל משהו שמחייב משרות כל כך עמוסות, חוץ מהנורמה. יש משרדים, בעיקר כאלה שמנוהלים על ידי נשים, בהם מתאפשרת יותר גמישות.
צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסא ולהתחיל לטפטף את הנושא לאנשים בתחום, לבדוק חברות אחרות שאתם בקשר עסקי איתן. בדרך כלל אפשר למצוא נישות מצומצמות יותר, אבל כמובן המחיר הוא ירידה במשכורת...

בהצלחה!
 
ל- katayelet המשך:

לא ממש בעניין אבל קשור, אני רוצה להוסיף עוד משהו:

יש משהו בהורות לילד ראשון בעיקר, אבל לא רק, שהסטטוס של להיות אמא הוא פחות מזה של אישה עובדת. אני זוכרת שלפני שהייתי אמא חברה שלי ילדה ונשארה עם התינוקת שנה בבית, אני הייתי ממש בתוך המירוץ והיא נראתה לי עצלנית, לא הבנתי מה קורה איתה.

בעיקר בהורות לילד ראשון קשה לעשות את המעבר החד הזה בסטטוס, גם אני כשביתי הבכורה הייתה בת כמה חודשים רצתי ללמוד איזה קורס כי היה לי קשה עם הסטטוס החדש של להיות בבית.

זה כאילו הם הלוחמים ואנחנו בבית פיקוד העורף הג'ובניקים האפסנאים.

אז דבר ראשון גם בלי האפסנאים הצבא לא יוכל להתקדם במלחמה.

אבל לגבי אמהות חשוב, אם רוצים להשאר בבית להחליף את העדר, כלומר להיות יחד עם עוד אנשים שחושבים כמונו, אחרת זה ממש בלתי אפשרי להתמודד עם הביקורת, או אפילו סתם ניתוק הקשרים של אנשים מהעולם ההוא, אלה שבמירוץ.

דבר שני חשוב הוא . PR - יחסי ציבור.

אם את באה בטוחה ואומרת שאת בוחרת להשאר יותר זמן בבית או לעבוד פחות ושזהו טרנד עכשווי, זוהי הורות מודרנית. ואם שומעים על זה בתוכנית של יעל דן, ובחדשות, ובלאישה בסוף זה יקרה, יהיה שינוי חברתי.

הרי אין הצדקה אמיתית לעבוד 10 שעות ביום, מלבד להוכיח שאצלנו בתחום, אנחנו לא סתם לוחמים, אנחנו בפלס"ר

בהדרגה המשק יעבור לעבודה פחות אינטנסיבית מאלף סיבות.

אני חושבת שנשים כמונו, שיש להן ביטחון עצמי וכלים להשתלב בעולם התעסוקה הן מייחצנות לא רעות להורות המודרנית – כלומר לאמהות שנשארות בבית יותר.

אגב באירופה וארצות הברית זה כל כך נפוץ, באנגליה מאוד קשה למצוא פעוטונים כי ילדים קטנים נמצאים עם האמהות בבית מלבד נשים שחייבות לצאת להתפרנס. בארצות הברית נשים ממעמד בינוני גבוה לוקחות 10 שנים של פאוזה בקריירה לטובת ההורות, ומקובל בגיל 40 ומשהו לחזור לעבודה. אני מעבירה מדי פעם סמינרים לנשים אמריקאיות למשל לנשים שעושות תואר שני בניהול מרכזים קהילתיים או גיוס כספים ולא נדיר למצוא שם (נגיד אחת מ-10) נשים שסיימו את פרק ההורות והן חוזרות לקריירה שנייה.

ואפרופו יחסי ציבור אם נייחצן את עצמנו בעזרת טיעונים כאלה לא יסתכלו עלינו כפאתטיות. הספר שלי מלא אנקדוטות כאלה, שיכולות לייחצן את האמא הטבעית היטב מול חמותה וכל העולם: מחקרים אומרים ש... בארה'ב נהוג ש... עם הוכחות ביבליוגרפיות והכל. לי זה מאוד עוזר.

אז אני חוזרת אלייך, KATAYELET ניסיתי למלא את ארגז הכלים שלך לקראת בירורים בתחום הביטוח ומשאבי האנוש על משרות מופחתות שעות...
 

נדנד3

New member
הי ארני

אני אמא ל 2 בגילאי 4 ושנה ושמונה חודשים. עם כל אחת נשארתי בבית חצי שנה ונהנתי מאד!! בכל פעם שחזרתי לעבודה היה לי קושי גדול לעזוב ולשחרר אבל עשיתי זאת מכיוון שהעבודה שלי לא רואה בעין יפה הארכת חופשת לידה מעל לחצי שנה....מבחינתי הייתי יכולה להמשיך את חופשת הלידה הרבה יותר והתחושה שלי שזה גם הצורך של תינוק כל כך קטן.....בביתי הראשונה אמו של בעלי טיפלה עד גיל שנתיים ואז הכנסתי אותה לגן ואת ביתי השניה השארתי בטיפול של. טפלת עד גיל שנה וחצי ועכשיו היא במשפחתון קטן.....אני מאוד רוצה לרדת לחצי משרה ומרגישה שההדרך בה אני צועדת היום לא נכונה לי.....אני שונאת כל רגע שהן נמצאות במגרות עד השעה 4 אני ממש לא חושבת שילד זקוק למסגרת להרבה שעות והייתי כל כך רוצה לאסוף אותן בצהריים להגיש להן את האוכל לבלות איתן יותר ובעיקר להוריד את הלחץ והטירוף אותו אני חווה כרגע שכמובן מעיק עלי ועל כל ההתנהלות בבית.....כשאני חוזרת הביתה ויש לי כל כך מעט שעות איתן אני לא יודעת למי לגשת קודם אני מרגישה ששתיהן זקוקות לי ואין לי מושג איך מחלקים את הזמן הכל כך מועט.....הבעיה היא שאני עובדת בחברת. תרופות שאמנם אינה גדולה אבל אינה מאפשרת מעבר לחצי משרה.....המשכורת שלי טובה מאד ומהווה בשנים האחרונות את הבסיס הכלכלי של הבית......העבודה של בעלי אינה יציבה בשנים האחרונות והוא עבר מספר פעמים מקומות עבודה בנהלך השנים האחרונות ולך היציבות והמשכורת העבודה שלי חשובות מאד ופה כמובן נמצא המלכוד. העבודה שלי היא כזו שאני יכולה להגיע מוקדם ולצאת בשלוש וחצי.....אבל למרות השכר התנאים והיציבות אני מרגישה שאני מעדיפה להיות יותר שעות בבית ואני בטוחה שההרגשה הזו תגבר ככל שהן תגדלנה ובטח כאשר נרצה להביא ילד נוסף......אשמח לכל תובנה המלצה לגבי איך אפשר לשנות את המצב הנוכחי.....ושכחתי לציין שאן רוקחת במקצועי.....תודה רבה נאמני מתנצלת על האורך
 
הפוסט שלך העלה לי דמעות בעיניים


אני כל כך מזדהה...
למרות שאני עוד לא חזרתי לעבודה אחרי הלידה של הפיצית (היא אוטוטו בת 9 חודשים), אבל ככל הנראה אני צועדת לכיוון הזה שאת מתארת בצעדי ענק.

כרגע הבכורה בגן עד הצהריים (התחילה לפני שבועיים), אבל כשאתחיל לעבוד רוב הסיכוים שזה יהיה במשרה מלאה, כי גם בתחום שלי קשה עד בלתי אפשרי למצוא משרה חלקית (ניסיתי בעבר וזה לא החזיק מעמד לאורך זמן, לא התאים לתרבות ארגונית של החברה).

כאב לי לקרוא את מה שכתבת, במיוחד השורות על חלוקת הזמן המועט בין בנותייך שכל כך זקוקות לזמן אמא.
כאמור אני עוד לא שם אבל מרגישה שזה יקרה ובא לי לבכות (סליחה שהתנפלתי על הפוסט שלך, זה פשוט ערער אותי לחלוטין. גם ככה אני עוד בהסתגלות ותהליך עיכול של כניסתה לגן של הבכורה ואני כבר חווה רגשות אשם...).

עם הבכורה חזרתי לעבוד חלקית כשהייתה בת חצי שנה והתחלקנו עם בעלי, אחר כך אמא שלי טיפלה בה ובסופו של דבר אחרי תהליך ארוך של התלבטויות החלטתי להתפטר ולגדל אותה בבית.
הייתי שלמה ומאושרת עם ההחלטה הזאת והיה לנו טוב.
ואז הפיצית נולדה. והיה לא קל. עדיין לא קל, תובעני ומאתגר ביותר.
והתחלתי להרגיש שחינוך ביתי כבר לא עובד לנו ולא מתאים לנו. לא לי, לא לה, לא לנו כמשפחה.

מצד אחד אני כן רוצה לחזור לעבוד, מתישהו בעתיד הלא רחוק, מרגישה שאני זקוקה לזה, ולא רק מבחינה כספית (אבל זה צד חשוב כמובן), אבל גם זקוקה למשהו נוסף חוץ ממימוש עצמי בתור אמא.

אבל אני ממש לא רוצה לעבוד במשרה מלאה.
הכי מתאים לי היה חצי משרה ולהיות עם שתיהן מצהריים והלאה.

הבעיה היא שזה עלול לפגוע בעתיד המקצועי שלי.
כרגע אני בתחום הכספים ובודקת כיוון אחר, אבל הוא תובעני לא פחות.
אם אבחר להתעסק במשהו אחר לגמרי, רק כדי להתפרנס בצניעות, אני עלולה למצוא את עצמי בעוד כמה שנים עם חור גדול בקורות חיים ועם בעיה לחזור ולעסוק במקצוע שלי.

לא בטוחה שיש לי שאלה, רק רציתי לשפוך קצת כי הפוסט שלך ממש נגע בי בנקודות הכי רגישות.

אבל כן אשמח לתובנות, רעיונות, זוית ראיה אחרת, משהו.
כי כרגע המצב נראה לי די מייאש...
 
לתלתל נחמד

הלוואי שהיו לי תובנות. קשה להחזיק את החבל בשני קצותיו וזה מה שנדרש מאיתנו. יש תחומים שקשה לחזור אליהם באמת אחרי כמה שנים. לכל החלטה יש מחיר, ואם זו עבודה שאת הכי הכי רוצה, תשמחי שיכולת להיות איתן עד עכשיו. יש מקצועות מתחום הכספים שאפשר לעבוד בתור עסק עצמאי אבל לא כל אחד בנוי לזה. אפשר גם לבדוק אופציה של מרצה (או מתרגלת בשלב ראשון) באחת המכללות שעוסקות בתחום.

ואם לא... תמיד אפשר להשתמש בשעות הלילה כשעות עם הילדים, לישון מכורבלים, נותן חום אהבה וביטחון, למי שמתגעגע במשך היום...
 
לתלתל נחמד המשך:

ושוב להרחיב קצת את הנושא.

אני בטוחה שברור לכולן כמה מגע חשוב. אם יש מעט זמן עם הילדים, הטיפים הם שהזמן המוגבל יחסית יהיה זמן איכות של מגע ולא של משחק משותף. גם בלילה כמו שכתבתי.

עוד טיפ חשוב לאמהות שעובדות הרבה שעות: גם הוא ברור ובכל זאת אנחנו לא שמות לב – תכבו את הנייד , תכבו את המחשב. העולם הזה שואב אותנו – רק לענות לרגע, רק לראות אם מישהו הגיב לפוסט שלי.

מי שעובדת הרבה שעות צריכה נואשות זמן לעצמה, והרבה פעמים הזמן הזה הוא פה מול המחשב... כדאי להשתדל לעשות בחירות מושכלות.

כשיש כל כך מעט זמן פנוי שלא נתון לפרנסה וצריך לחלק אותו בין ילדים, בעל חברות שעות שינה וזמן לעצמי זה קשה מאוד.

אגב הרבה נשים בבית בחופשת לידה למשל מרגישות כמה חשוב להן לצאת לעבוד, הן צריכות את זה לנשמה. אני מזכירה שגם בעבודה, כמות גדולה של הזמן עובר בשיעמום, בתככים, בשגרה. נכון שיש רגעים של אופוריה אבל הם מעטים, וגם את זה כדאי לזכור כשעושים החלטות.

בדרך כלל תחושה של חוסר סיפוק היא פנימית, וכשאנחנו בחוץ אנחנו חולמות על יותר זמן פנוי וכשיש לנו את כל הזמן הפנוי אנחנו מרגישות לא ממומשות ומשהו חסר...

אז גם אם את בבית ומרגישה חוסר סיפוק וגם אם את בעבודה ומרגישה ככה, חלק מזה קשור לעצם העניין וחלק הוא תחום רגשי, ולא תמיד ניפטר מהתחושה עם שינוי צורת החיים.

מסובך...
 
לנדנד3

הי,
אם את רוקחת זה באמת הכי קל:

ברשתות הגדולות עובדים במוצ"ש שזו משמרת עתירת משכורת. את יכולה לעבוד פעמיים-שלוש בשבוע בבוקר או בערב, ואז שישי-שבת, וכלכלית זה אמור להתאזן. השבוע שלך יהיה רגוע יותר ואת פנויה יותר. ביום החופשי שיווצר לך באמצע השבוע את יכולה להשאיר כל אחת מהן בבית לסרוגין (נגיד פעם בחודש כל אחת, ולהקדיש להן יותר זמן. עבודות במשמרות הכי קל לסדר את השבוע כפי שמתאים לך כי יש גמישות. אני מכירה מישהי שחיה ככה. בהצלחה.
 

aurora0

New member
היי ארני!מאד מתחברת אבל שואלת שאלה קצת חתרנית

אני מאד מתחברת להשקפות שלך בנושאי הורות והדרך לטיפול בילדינו.
אני מרגישה שאני רוצה לאפשר לבתי בדיוק חוויה כזו, של להיות חלק מקבוצה אבל לא יותר מדי מתוך סדר היום או השבוע שלה.
מצד שני אני צריכה יותר ויותר זמן לעצמי, ולא נראה לי שאוכל להשקיע זמן בתוך קבוצת המשחק. כבר היום אני לוקחת הרבה בייביסיטר, ולא מצליחה למצוא זמן למפגשי חנ"ב או משהו בסגנון.
אז השאלה שלי - בהנחה שמוצאים גן שמפעילה גננת מצוינת, כזו שסומכים עליה לחלוטין והיחס המספרי בין המבוגרים והילדים בגן הוא טוב (אני עוד אפילו לפני החיפוש, אבל בחשיבה קדימה),
מה בעצם ההבדל בין זה לבין קבוצת משחק?

אנייודעת שזה קצת חתרני, אבל לא זאת כוונתי, אלא להבין האם יש עוד הבדל עמוק בין השניים.
ברור לי שאחד ההבדלים הוא ההשתייכות לקהילה לעומת גן ש"מנהיגה" גננת, אבל בהנחה שהמוקד שלי הוא איכות הטיפול בילדים ולא חיי החברה שלנו...
מה דעתך?

ושיהיה אירוח נעים!
בטח יהיו פה עוד שאלות מעניינות בקרוב
 
ל- aurora0

אני אישית אוהבת חתרנות


אין שום הבדל, אם מצאת גן שאת אוהבת זה נהדר, אם ממילא את לא מתכוונת להנות מהגמישות בימים והשעות שמאפשרת קבוצת משחק, אז גן גם יהיה לך זול יותר עכשיו עם החוק של חינוך חינם מגיל 3.

היתרון בקבוצת המשחק הוא רק העובדה שאפשר להגיע לשבוע חלקי, ולהשאר עם הילדים יותר זמן בזמן הסתגלות. אבל בגן טוב, ואני מכירה הרבה כאלה, הגננת תאפשר לך להיות עם הילדה כמה שצריך עד שהיא תסתגל.
 

aurora0

New member
תודה רבה!


כנראה מראש להורות טבעית מגיעים חתרנים


עוד לא מצאתי גן כזה אבל אני מקווה שנמצא.
היא רק בת שנה וכמה חודשים ועוד מאד קשה לי לשחרר
 

אשכוליה

New member
מצטרפת

לאחרונה, גם לפני ההריון שמתי לב שאני מוכתבת על ידי אחרים ולא עונה לצרכים שלי והתחלתי לנסות לעשות שינוי. בתקופת ההריון עברתי לעבוד מהבית (ממשרה בהיי טק) והורדתי את כל גורמי הסטרס שיכולתי - ברכה גדולה! (פתאום העור שלי נראה טוב יותר והזוגיות הפכה שפויה יותר). עם זאת, אני מרגישה שאני תקועה על הרבה מאוד סימני שאלה שאני לא מצליחה להזיז - מה טוב לי? מה אני רוצה לעשות? במה אני טובה? להמשיך לחפש עבודה בהיי טק או לפנות לתחום אחר - ואיזה? איך בכלל מתחילים לענות על זה?
גם אני מאמינה שילד צריך את ההורים שלו, ונוסף על כך אני מאוד נהנית לקבוע את הלו"ז של עצמי, גם במחיר ירידה במשכורת. עם זאת אני כן צריכה לצאת מהבית ולהרגיש שאני "שוברת שגרה" מדי פעם - נסיעות לחו"ל מטעם העבודה נראות לי רעיון טוב בשבילי.
מאיפה להתחיל? יש פתרון או שבאמת צריך לבחור בין עבודה מכניסה לבין הגשמה עצמית לבין חינוך איכותי לילדים?
אני מניחה שהשאלה קצת כללית ומעורפלת, אז אשמח לטיפים כלליים...
 
לאשכוליה

הי.

זה שמצאת דרך לעבוד בהייטק מהבית מצדיק בעיני פוסט ארוך, איך את משלבת, לטובת הרבה אמהות שהיו רוצות לעשות את זה.

נשמע שאת בכיוון מעולה באופן כללי, ויש לך גם את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא וגם את הדרך למצוא את הפתרון בעולם.

התהליך של למצוא את עצמי בתוך כל ההתניות התרבותיות הוא תהליך לא פשוט, אני אשמח ללוות אותך בתהליך


זה גם דורש בדק בית קבוע, כשהעקרון המנחה הוא למצוא איזון ויציבות, שיתבטא בתחושה נעימה: אני שמחה בשגרה שלי. כשמדי פעם זה משתנה וצריך לאזן מחדש.

אני לא יודעת אם את כבר אמא.
כאמא הסטנדרטים משתנים מאוד. אל תעשי מעכשיו שינויים שיתאימו להורות כי את לא יודעת מה יתאים לך אז. למשל לנסוע לחו"ל פתאום לכמה ימים כאמא זה רעיון גרוע. ואני מאמינה שאת תרגישי את זה בעצמך כאם בשנים הראשונות. החופש מהשגרה כאמהות הוא הרבה יותר צנוע... לפעמים בימים הראשונים להכנס למקלחת של 10 דקות מרגיש כמו איזו גיחה רצינית החוצה. אבל אני לא רוצה להבהיל, פשוט זה מאוד מאוד שונה. אבל גם מאוד כיף.

עוד דבר, האימהות עצמה היא בעיני סוג מושלם של הגשמה עצמית, כל השאר חיקוי זול, אבל אם לא תרגישי ככה אפשר בהחלט להיות עם הילדים ולהרויח לא רע.

וחוץ מזה אולי תמצאי שעבורך הכי נכון לגדל את הילדים בדרך המערבית המיין סטרימית ולעבוד הרבה שעות. תהיי קשובה לעצמך.

נשמע שאת בתהליך מצוין, תישארי בו, ותמשיכי להיות קשובה לעצמך .
 
שלום ארני

לא יודעת מה בדיוק לכתוב, לא רוצה לכתוב דברים מיותרים. פעם ראשונה שאני משתמשת בפורום להתייעצות עם מומחים... אנסה למקד... תודה!
קודם כל, אני ממש מאמינה בדברים שכתבת. אלה תובנות שאני מגיעה אליהם רק לאחרונה לצערי ואני מרגישה שפיספסתי משהו עם הגדולים שלי... מנסה להשלים את החסר מעכשיו...
אז קצת רקע ושאלות:
יש לי 4 ילידם, בן 5, בת 3 ובת ובן (תאומים) בני חמישה חודשים.
אני עו"ס מתחילה (סיימתי את התואר במקביל ללידת התאומים....)
בעלי עוסק בעריכת ספרים, מנסה להתפרנס מזה כמה שיותר אך הוא עצמאי כך שאין הכנסה קבועה כל חודש. במקביל הוא לומד תואר שני.
כרגע אני לא עובדת. לא עבדתי במהלך הלימודים וההריון המאתגר הזה... לקראת החגים מצאתי את עצמי חושבת שאני אצטרך לצאת לעבודה בקרוב כדי לעזור בפרנסת הבית... אבל ככל שהתחלתי לעשות מעשים לשם כך - לחפש מטפלת ולחפש עבודה, הבנתי עד כמה זה פשוט לא נכון. לא לי, לתינוקות, לילדים הגדולים ולבעלי. זה לא נכון למשפחה שלנו כרגע. ברגע שהבנתי זאת, והחלטתי שאת היציאה לעבודה אנחנו דוחים לזמן לא ידוע, הוקל לי מאוד. שמחתי כ"כ על כך שאני אהיה עם הקטנים כל יום כל היום בלי מטפלת. לא כמו שהיה עם הגדולים שבגיל 14 שבועות נכנסו למשפחתון. לשמחתי, בעלי תומך בזה והורי עוזרים לנו קצת כלכלית ומעודדים זאת גם. ואם כבר, אז כבר, החלטנו לוותר על הצהרונים בגנים של הילדים (שמשום מה הם סוג של חובה...) והגדולים חוזרים כל יום ב2 הביתה, אוכלים ארוחת צהרים ונהנים מאח"צ ארוך ביחד.
וזה עושה כל כך טוב לבית, להתנהלות, ליחסים.
כל זה טוב ויפה, אבל...
העזרה הכלכלית של הורי לא תוכל להמשיך עוד הרבה. ובמקביל, נראה לי ראלי יותר לצאת לעבוד בקרוב מבחינת התאומים. וחוץ מזה, בא לי קצת להתחיל לעבוד כעו"ס סופסוף. מצד שני, אני לא יכולה לחשוב על להשאיר את הקטנים אצל מטפלת. הם כ"כ מבינים וחכמים. יהיה להם קשה!
ובכלל, השאלה איך עושים את זה בלי לפגוע ב"הורות הטבעית" שנכנסו אליה לאחרונה? ואיך אכן מגדילים את הרווחים? כי בעבודה סוציאלית לא מרוויחים הרבה, ומטפלת עבור שניים גם לא זולה במיוחד... אז אולי זה בכלל לא משתלם? אבל אנחנו חייבים להגדיל את הכנסותינו... אנחנו מנסים לחשוב על כל מני פתרונות כמו שהקטנים יישארו עם אבא והוא יעבוד בין לבין. השאלה אם זה ראלי - אם הוא באמת יוכל לעבוד כשהוא אחראי עליהם בבית לבדו...
ככל שאני כותבת, אני מגלה עד כמה אנחנו חייבים בירור לעצמינו. יש אפשרות להתייעץ איתך באופן פרטי? אולי פשוט נעשה זאת...
בכל מקרה, תודה רבה. זאת השקעה לא נורמלית לקרוא ולהתייחס לכל מי שכותב כאן...
 
למחפשת בריאות

הי .
נשמע שמצאתם איזון ובריאות וזה ממש כיף לקרוא.
תעסוקתית את דווקא נהנת מהרבה יתרונות:
עבודה סוציאלית זו עבודה מאוד גמישה. נכון שלא מכניסה במיוחד, אבל יש משרות קטנות, חצי/רבע/שליש משרה. את יכולה למצוא משרה חלקית.

גם העובדה שבעלך ממילא בבית מקלה, כי את גמישה מבחינת שעות העבודה. יש לכם את שיא הגמישות, אם תעבדי בוקר, ערב או אחר צהריים - כשתצאי הוא יהיה עם הילדים. ולא צריך מטפלת.

אשמח לעזור. ארני.
 

yoyo10

New member
ארני שלום

אני אמא לבן 7 וחצי לבת 5 וחצי וקטנטונת בת 5 וחצי חודשים
ב3 שנים האחרונות לפני הלידה האחרונה נראה כאילו מצאתי את האיזון עבדתי בעבודה שמאוד תרמה לי מקצועית העלתי את הדימוי העצמי שלי קיבלתי פדבקים מאוד חיובים
וכל יום לקחתי את הילדים בצהרים מלבד יום אחד שבו אמא שלי ובעלי התחלקו בנהם זאת הייתה חצי משרה הפרויקט נגמר
עם כל ילד הייתי בסביבות שנה בבית אני לא רואה את עצמי חוזרת לעבוד לפני כן
לפני העבודה הזאת ניסיתי להיות עצמאית במקצוע חדש שרכשתי אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא בנויה לעבוד מהבית ולהיות עצמאית אני צריכה מקום עבודה מסודר עם חברת אנשים מסודרת הפרדה ברורה בין הבית לעבודה.
לפני שהייתי עצמאית עבדתי במשרה שהילדים נזקקו לצהרון הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי

אבל עכשיו אני בחופשת לידה האחרונה אני פתאום מרגישה שאני צריכה לחפש את מה אני ארצה לעשות שאני יהיה גדולה
נמאס לי להרוויח שכר זעום מאוד אני עובדת התחום שקשור לרווחה
פתאום בא לי לעבוד ב"עבודה של גדולים" עם שכר הולם(לא גבהה אלה הולם)
אבל אני מפחדת לא להיות נוחכת בחיים של הילדים שלי מספיק אני חייה בדיסונס מתמיד מה היחד של שעות העבודה מה חישבות המימוש העצמי בעבודה מה חשיבות השכר.
 
למעלה