הייטקיסט מחפש כיון
New member
מחפש כיוון
שלום לכולם. כיום, לאחר 9 שנות נישואים, עם 3 בנות נהדרות בגילאי 5,3,ו1, וסטטוס כלכלי משביע רצון (שנינו אקדמאים שמרוויחים יפה), אני מרגיש שהיחסים שלי ואשתי בכלל לא על אותו מסלול. בהתחלה, היינו שנינו סטודנטים תפרנים אבל היה לנו אחלה. היו חברים, היה סקס והיתה תשוקה ורצון עז להיות אחד עם השני. היום, אני מביט על אשתי (שאגב היא אמא נהדרת לילדים שלנו. הלוואי על כולם אמא כזאת) ולא יודע איך לגשת אליה, איך לדבר איתה ואיך להסביר לה דברים שמפריעים לי אצלה. ואני בטוח גם לה יש טענות כלפיי, וזה בסדר, כי אני מוכן לשמוע, אבל כשהם נאמרים - הם חסרי פרופורציות ו\או חסרי תוכן מוצק (למשל "אני לא בעדיפות עליונה מבחינתך", ו-"למה אתה לא מוכן לבלות רק איתי למה צריך להזמין עוד חברים"..מה לעשות שמידי פעם נחמד לשבת עם חברים ולהחליף חוויות בדיחות ודעות..) אז דיי איבדתי את הרצון לשבת ולשוחח כי הצד השני במידת מה לא מדבר מתוך הגיון ומציאות. אני לא גבר מושלם ואני יודע שהייתי ועליי לעשות הרבה יותר (למשל להזמין נופש רק לי ולאשתי מה שלא עשיתי כבר 5 שנים מאז שנולדה הבכורה) אבל מה לעשות קשה לי לחשוב על מחוות לאשתי שמצידה יודעת למשל שנושא מראה חיצוני והגיינה חשובים לי אבל היא מצידה לא מתקלחת כל יום (בלשון המעטה! כן גם בימי הקיצ החמים) ולא טורחת לשמור על הגוף שלה (רבאק התחתנו היא הייתה ~60 קילו, היום כמעט 100. ). קיצור, בקונטקסט של המצב אני מרגיש שגם היא מצידה מרגישה שאין לה בשביל מה להשקיע בעצמה כי גם ככה אין לנו כ"כ עניין מיני אחד בשני ונדמה לי שטוב לה עם המצב (למען האמת הסקס היה טוב רק בשנה שנתיים הראשונות.. לאחר מכן - הדרדרות מוחלטת). מבפנים אני עצוב וכעוס ורוצה שנחזור להיות זוג תפרנים סטודנטים שמחכים להיפגש בסוף היום לקפוץ לתוך המיטה לעשות סקס לצאת יחד לסיגריה (אני לא מעשן אבל מוכן לסבול אותה מעשנת) ולדבר על החיים... אשמח לתגובתכם..
שלום לכולם. כיום, לאחר 9 שנות נישואים, עם 3 בנות נהדרות בגילאי 5,3,ו1, וסטטוס כלכלי משביע רצון (שנינו אקדמאים שמרוויחים יפה), אני מרגיש שהיחסים שלי ואשתי בכלל לא על אותו מסלול. בהתחלה, היינו שנינו סטודנטים תפרנים אבל היה לנו אחלה. היו חברים, היה סקס והיתה תשוקה ורצון עז להיות אחד עם השני. היום, אני מביט על אשתי (שאגב היא אמא נהדרת לילדים שלנו. הלוואי על כולם אמא כזאת) ולא יודע איך לגשת אליה, איך לדבר איתה ואיך להסביר לה דברים שמפריעים לי אצלה. ואני בטוח גם לה יש טענות כלפיי, וזה בסדר, כי אני מוכן לשמוע, אבל כשהם נאמרים - הם חסרי פרופורציות ו\או חסרי תוכן מוצק (למשל "אני לא בעדיפות עליונה מבחינתך", ו-"למה אתה לא מוכן לבלות רק איתי למה צריך להזמין עוד חברים"..מה לעשות שמידי פעם נחמד לשבת עם חברים ולהחליף חוויות בדיחות ודעות..) אז דיי איבדתי את הרצון לשבת ולשוחח כי הצד השני במידת מה לא מדבר מתוך הגיון ומציאות. אני לא גבר מושלם ואני יודע שהייתי ועליי לעשות הרבה יותר (למשל להזמין נופש רק לי ולאשתי מה שלא עשיתי כבר 5 שנים מאז שנולדה הבכורה) אבל מה לעשות קשה לי לחשוב על מחוות לאשתי שמצידה יודעת למשל שנושא מראה חיצוני והגיינה חשובים לי אבל היא מצידה לא מתקלחת כל יום (בלשון המעטה! כן גם בימי הקיצ החמים) ולא טורחת לשמור על הגוף שלה (רבאק התחתנו היא הייתה ~60 קילו, היום כמעט 100. ). קיצור, בקונטקסט של המצב אני מרגיש שגם היא מצידה מרגישה שאין לה בשביל מה להשקיע בעצמה כי גם ככה אין לנו כ"כ עניין מיני אחד בשני ונדמה לי שטוב לה עם המצב (למען האמת הסקס היה טוב רק בשנה שנתיים הראשונות.. לאחר מכן - הדרדרות מוחלטת). מבפנים אני עצוב וכעוס ורוצה שנחזור להיות זוג תפרנים סטודנטים שמחכים להיפגש בסוף היום לקפוץ לתוך המיטה לעשות סקס לצאת יחד לסיגריה (אני לא מעשן אבל מוכן לסבול אותה מעשנת) ולדבר על החיים... אשמח לתגובתכם..
