בדיוק אותה דילמה שהייתה לנו
מצד אחד- ההורים של שנינו אמרו שלא בהכרח צריך לשמור להם מקום כי הם יסתובבו בטח כל הזמן.
מצד שני - גם להם מגיע מקום לנוח, לאכול, לשבת, מה גם שאבא של בעלי במצב בריאותי לא מאוד טוב והוא לא יכול לעמוד שעות.
בסופו של דבר, החלטנו שזה יותר מכובד להקצות גם להורים מקום.
את ההורים של שנינו הושבנו באותו השולחן יחד עם סבא וסבתא שלי, סבתא רבא שלי, וסבא שלו. (אני חושבת שהיו עוד קרובי משפחה שלי בשולחן הזה). אגב, החיבור הזה היה להיט - סבתא רבא שלי וסבא שלו ממש התחברו והעלו זכרונות מימי קום המדינה
שתי האחיות שלי+ חבר של אחותי והאחות שלו ישבו ביחד עם החברות והחברים שהן הזמינו לחתונה.
למרות מה שההורים אומרים - כן צריך להקצות להם מקום. מגיע להם לשבת, מגיע להם מקום לשים את הדברים, לנוח, לאכול. בטח ובטח שזוג הורים אחד מצפה למקום לשבת, אי אפשר לעשות איפה ואיפה....
נכון שההורים מסתובבים - אבל לא מסתובבים כל הזמן! הרי עושים הרבה מינלינג בקבלת פנים.
לא חייבים לעשות "שולחן הורים" מיוחד, אפשר להושיב אותם יחד עם קרובי משפחה אחרים, גם אם הם ביחד וגם אם הם מפוצלים.
לעצמכם - אין טעם לשמור מקום.
אתם באמת תסתובבו כל הזמן. האולם גם ידאג לכם לאכול לפני (ותאכלו!) .אנחנו בזמן האוכל הסתובבנו בין השולחנות. אם תרצו לשבת לרגע - יהיה מי שיפנה לכם מקום, או ידאג לכם לביס.
אני זוכרת שאחותי תפסה אותנו פתאום ופקדה עלינו לאכול ביסים מהסטייק שלה