סקר - האם הלאום/הדת חשובים לכם

[toxic babe]

אז ככה

המשפחה שלי ממש רחוקה מלהיות דתיה, את החגים שאנחנו מציינים לא עושים לפי המסורת וגם אוכלים לא כשר בבית.
דווקא אני מנסה לשמור, לא אוכלת חזיר. לא מכינה סנדוויץ עם פסטרמה וגבינה למשל... משהו מינימלי כזה.
כשעלתה השאלה לגבי יהודי או לא.. היא בעצם לא ממש עלתה. בעלי הוא לא יהודי (אפילו לא קצת).
דווקא כשרק התחלנו לצאת המשפחה הקרובה קצת התעניינה בקשר לזה. נגיד שזה לא נתן לו קרדיט לרושם הראשוני.
אבל כמובן שעם הזמן הם הכירו אותו כמוני והבינו שהוא פשוט בן אדם מדהים.. והאמת זה לא באמת משנה. לפחות אצלנו שאנחנו חילוניים.
בכל אופן ילדינו יהיו יהודיים, אבל לפני הכל הם יהיו בני אדם. גם אם הם יחליטו להיות נוצרים או בודהיסטים או מה שזה לא יהיה.. העיקר שיהיו בריאים ומאושרים.
כמובן שנתקלנו במחסום הנישואים בארץ שזה נורא מעצבן כי הוא עשה שירות צבאי כלוחם, אבל הזכות הבסיסית להינשא לא ניתנת לו בארץ- כמובן אנחנו ביחד אז גם אני משוללת נישואים.
כעסנו אבל הבנו שאין הרבה מה לשנות, גם אם זה יקרה אז לא בזמננו אז ארזנו מזוודה והגענו לקפריסין. שם קיבלו אותנו עם חיבוק.
בסוף הכל מסתדר...

 

[רוס 26]

בגלל הרבנות יש זוגות רבים במצב הזה

וזה בדיוק מה שקורה - רובם עוזבים לאירופה וארה"ב
ממש חבל, גם אני הייתי שנים בחו"ל ובסוף חזרתי

אני לא חושבת שברבנות יש מישהו שחושב
שהם הצליחו להפריד אהבה אמיתית

אבל כל עוד הם מונופול שמקבל משכורות
והחילונים ימשיכו להתחתן ולעשות ברית מילה ולהיקבר דרכם זה לא ישתנה

 

[דניאל ואורן]

אז ככה

בעקרון, חשוב לי שהבן אדם שאני מתחתנת אתו יבין את הרקע שלי, מאיפה הגעתי וכו'.
בין אם הוא יהודי או לא יהודי על הנייר, פחות משנה לי.
כלומר, יש הרבה אנשים, גם בישראל, שגדלו כיהודים אבל הרבנות לא מכירה בהם ככאלו - אז למשל זה לא יפריע לי.
כן חשוב לי שיהיה קשר כלשהו לרקע שלי.

 

[afrikana]

עונה מרחשי ליבי (חבר ערבי- שווה קריאה?)

אתייחס להודעה הראשונית ברשותכן ולא לשיחה המעניינת והחשובה שעלתה בעקבותיה.

אני התחתנתי עם בחור יהודי למהדרין.
אבל! (וזה אבל חשוב)-
גם כאן יש מעין "דת אחרת"-
אני חילונית, קיבוצניקית, מה שנקרא "אוכלת חזיר עם גבינה ביום כיפור" (לא בכזאת הגזמה אבל זה הרעיון).
בעלי (שיחיה) מסורתי, שומר מצוות.
אני- הקיבוצניקית החילונית- מנהלת מטבח כשר עם כלים מופרדים. והוא- המסורתי- יוצא איתי למסעדות לא כשרות ומקבל את זה שאני עם הלפ-טופ ביום כיפור.

אז גם אנחנו קצת מ"דתות נפרדות", והנה- מסתדרים.
כי לשנינו שווה לעשות קצת פשרות בשביל לחיות עם משהו שאנחנו אוהבים.
זה מסכם את הנושא מבחינתי.

ומענין לענין באותו ענין-
החבר הראשון שלי, שהייתי איתו שנתיים והייתה לנו אהבה גדולה,
היה ערבי מוסלמי.
אם היינו מתחתנים?
כן זה היה קשה, כן היינו צריכים לעשות הרבה פשרות בשביל לחיות עם האדם שאנחנו אוהבים.
אבל בשורה התחתונה, כמו שאמרתי-
אהבה זה לא מובן מאליו. זה די נדיר.
וזה שוונ את המאמץ. והפשרות. ואת מה שצועקים לך ברחוב. ואת מה שההורים שלך חושבים.
אהבה- זה נדיר. היא שווה את זה.

 

[rivkuntz]

חשוב, ואני אפרט:

אתחיל ואומר שלעולם, לעולם (!!!) לא אפזול לשפוט מישהו/מישהי על הבחירה בבן הזוג שלהם.
חד משמעית, הדבר הכי הכי הכי חשוב הוא שבני הזוג אוהבים ומאושרים, ולא משנה אם זה עם יהודי או נוצרי או פאסטפארי.
(כנ״ל, כמובן, לבני אותו מין)

אחרי שזה נאמר,
בכל מה שנוגע אלי: מעולם לא חשבתי ללכת לכיוון של מישהו רחוק ממני בענייני דת ובכלל, תפיסת עולם.
מאמינה שיותר נכון לי, לילדים שלי, לגדול כפי שגדלתי. אני באמת מעריכה את ההורים שלי על כך שלמרות שגדלנו כחילונים, עדיין לא זר לי מעשה הקידוש או פנים בית הכנסת. גם לא זר לי הכריסטמס והרמאדן, אגב.
יחד עם זאת, האוכל בבית הוא של הסבתות שלנו, שלא הכרתי: הונגרי ופולני

אני מאוד ארצה לגדל את הילדים שלי לציונות, וגם לאהבת וקבלת האחר. ליהדות ולמנהגינו, וגם לדתות האחרות שמקיפות אותנו.

מה עוד?
אני פעילה ב׳תגלית׳ כבר די הרבה זמן, ורואה את ה״התבוללות״ שמגיעה מחו״ל.
למה בגרשיים? כי אני לא מתייחסת להתבוללות ברמת הדת - השינקן, הנסיעה בשבת וכו׳.
אני מדברת על היהדות כלאום, כעם,
ומאמינה מאוד שישנה חשיבות עליונה, אינטרס שלנו בתור עם ישראל, לזכור מי אנחנו.

עכשיו, בתכלס, המצב כיום הוא שישנם פחות ופחות נישואי יהודים ליהודים בארה״ב.
תודה לאל שאנחנו לא חיים בעידן חשוך אלא בתקופה בה כל אחד יכול לבחור עם מי להתחתן (חוץ מ... כאן, במולדת שלנו

),
ושוב: בראש ובראשונה, באמת שהכי חשוב לכל זוג באשר הוא, להיות מאושר

מה כן? אני בהחלט מעודדת פעולות כמו תגלית, רק כדי להזכיר לחברהלע׳ך שלנו שיש גם אופציה בתוך העם היהודי

אגב, בכל הנוגע להגדרה של מיהו יהודי....
בחיי שמבחינתי, מי שבוחר לקשור את גורלו בגורלנו, ברוך הבא

וואו. חפרתי.

 

[yael rosen]

חשבתי על זה המון

מאז פתיחת השרשור...
.
נראה לי תמוה לחלק בני אדם לפי דת, אין בחלוקה הזו משהו קצת מוזר? קצת לא רלוונטי אולי? לדוגמא - אמא שלי בן זוגי לא יהודיה... אבל רגע! היא הייתה הציונית הגדולה ביותר במשפחה, היא זו שגררה את כולם לישראל (האבא רצה לעבור לגרמניה), היא שומרת כשרות היחידה במשפחה, היא אפילו לא הסכימה להכניס חומוס הביתה, כי זה לא אוכל של יהודים...

אז... האם גם פה שאלת הדת היא רלוונטית? נכון שזה כבר נראה אבסורד? או שאולי נכון יותר לשאול לגבי תפיסות עולם? ואז זו שאלה שכבר קל לי יותר לענות עליה. כן, חשוב לי (מה זה חשוב? בלתי אפשרי אחרת) שבן זוגי יחלוק איתי חלק מתפיסות עולמי, בין השאר גם תפיסות על דת ולאום. במקרה שלנו, חשובה לי תפיסה ליברלית, תפיסות חברתיות וכו' ודווקא הזיקה לדת לא חשובה, להפך, אני חושבת שהיה לי קשה לחיות עם אדם שדת, כל דת שהיא, הייתה חלק משמעותי מידי בחייו. עם זאת, נורא כיף ששנינו מתפעמים מאלמנטים שונים של הדת היהודית, נהנים מטקסיה ומכבדים אותם. לגבי ילדים, אני לא חושבת שעניין הילדים הוא משמעותי, גם אם בן זוגי לא היה יהודי (הוא עבר תהליך גיור), אני הייתי מלמדת אותם על היהדות והוא, אם היה בוחר לעשות כך, היה מלמד על דת אחרת, והם רק היו נהנים מכל התרבויות. כל הדיבורים על הצורך בהסתגרות תרבותית דתית ושמירה על טוהר הגזע היהודי לא כל כך מדברים אליי. אני לא חושבת שיש סכנה בהתבוללות, להפך, העם היהודי (שאין לחבריו ולא תו אנטומי משותף אחד) שמר על זהותו בניגוד לעמים אחרים ובאופן פרדוקסלי דווקא בגלל יכולת ההתערבבות שלו (ההיסטוריה מראה שעמים שסגרו עצמם לחלוטין קמלו ונעלמו מהעולם). לקיצורו של עניין, כמו כל נושא משותף בתוך זוגיות, חשוב לי שתהיה לנו זווית ראייה דומה, או לפחות דומה במידת מה, גם בנושאי דת ולאום.

אגב, דוגמא להתנגשות בין תפיסות העולם אפשר למצוא דווקא בחופה שלנו - אני תכננתי שנים על חופה אזרחית, ואילו ההוא שלי חשב ורצה חופה דתית, הוא רצה להתעטף בטלית, הוא רצה תפילות מסוימות וכו.. והנה, גר זאב עם כבשה, חופה דתית כשרה למהדרין. אבל!! כמו שציינתי למעלה, בכל מה שקשור לתפיסות עולם ליברליות, אנחנו חולקים את אותה עמדה והיה ברור לשנינו שלחופה אורטודקסית אין מקום בחיינו, ואין מקום לחוסר שוויון, גם אם טקסי בלבד. זו דוגמא מצוינת לתפיסות עולם משותפות שלנו, שהן בעיני, בשבילי, חשובות יותר ממושא התפילה שלנו.

 

[מלפפון 123]

איזה כיף, דיון התבוללות!

לי אישית פחות חשוב הלאום, אלא יותר מידת הדתיות. לא רואה את עצמי בזוגיות עם מישהו דתי, ולא משנה מאיזו דת. יש לי הרבה יותר במשותף עם מישהו נוצרי חילוני מאשר עם מישהו יהודי דתי. לגבי מוסלמים, לא הייתי נכנסת לזוגיות עם מוסלמי, גם אם הוא לא דתי, הפערים הם עדיין גדולים מדי לדעתי.
למען הסדר הטוב, אני גרה בחו״ל ונשואה לנוצרי חילוני, אי לי שום בעיה עם העובדה שהוא לא יהודי, אנחנו חוגגים את כל החגים, ומכבדים את המסורות של 2 הדתות, באותה מידה יכולתי למצוא את עצמי היום נשואה ליהודי חילוני, גרה בארץ ושמחה בחלקי, אני לא רואה שום רע בזה.
אני כן מתנגדת לכל אותם ״מבינים גדולים״ שחושבים שהם יכולים להגיד לי מה לעשות, ועם מי להתחתן עקב היותי יהודיה, ובגלל שחשוב לשמור על טוהר הגזע. לכאלה אני עונה שיעשו מה שטוב להם, ושלא יתערבו בחיים של אחרים.

 

[כרמל יהלום]

בתור אתאיסטית סליחה על הבוטות...

מעניין לי את הפינה השמאלית יהדותו של בן זוגי .... ועל אחת כמה וכמה לתוך המשפחה שלי אכניס את מינימום גורמי הדת האפשריים !
מוהל לדוגמה , לא יגע בבן שלי ....
כל אחד והבחירות שלו ..

 

[מסטיק אורביט ירוק]

חשוב שלא יהיה דתי

אתאיזם הוא חלק מהזהות שלי ויהיה לי קשה להיות עם מישהו שמאמין כשאני לא. מעבר לזה, ממש לא אכפת לי. מה שחשוב הוא שהעקרונות שלנו יהיו קרובים, שהערכים שלנו יהיו דומים.

 

[spoilyourselfday]

אני לא הייתי יהודיה....

ועוד בצבא אמרו לי כל הזמן שאם אני לא אתגייר לא אמצא חתן בארץ והלחיצו אותי עם זה בטירוף. - מי בגיל הזה אז בכלל חשב על חתונות בכל אופן המליצו לי בזמנו לעשות גיור בצבא כי זה יותר קל לחיים בארץ. אני תמיד הרגשתי יהודיה ולא ממש חשתי צורך באישור של איזה רב שיסכים שאני אצטרף למועדון. אבל עשיתי את זה שיהיה. בפועל ובמבט לאחור, את בעלי ומשפחתו (חוץ מסבתא קצת) זה ממש אבל ממש לא עניין, וכשבאנו להתחתן ברבנות עשו לי בעיות ונאלצנו להתחתן בחו"ל....

ואחרי שסיפרת את כל זה- יש בארץ המון אנשים שלא נחשבים יהודים לפי ההלכה - בין אם זה בגלל שרק אבא יהודי ובין כי צריך לעשות ברור יהדות ועוד כל מיני ירקות. אני חושבת שצריך לדון בנושא רק מבחינה אחת- גידול ילדים. וזה בדיוק אותו הדבר בין בני זוג יהודיים שאחד מסורתי יותר והשני רגיל לאכול חזיר ביום כיפור....צריך תיאום ציפיות מסויים לאופי הבית המשתוף שיהיה...


אני חושבת שאולי בחו"ל זו שאלה יותר אקוטית כי יש הרבה אנשים שהם לא רק לא יהודים, אלא נוצרים (למשל) מאמיניים- ואז שוב מגיעים לשאלת מה עושים, גידול ילדים וכו.
בארץ, בציבור החילוני יש הרבה אנשים לא יהודים שהם לא משתייכים פשוט לאף דת אחרת ואין סכנה שידחפו לחגיגות חג מולד וכאלה במקום פסח. (למה שמישהו יעדיף מתנות וג'ינג'ברד על מצות?!!) . לא יודעת....סתם מחשבות שלי.

 

[אביה המואביה]

לא חשוב לי בכלל.

הלאום והדת בכלל לא רלוונטים בעיניי. רלוונטי מי האדם שעומד מולך, כאדם.

אני כן שמחה שהבחור שבו התאהבתי הוא בן לאמא יהודיה, כי זה חסך לי המון בלאגן מול המשפחה הדתית שלי

אבל בשורה התחתונה, גם אם לא היה יהודי וגם לא ישראלי, עדיין הייתי מתחתנת איתו ובוחרת לחיות איתו את חיי.

 

[EverDream]

בתור בת "תערובת" (סליחה, לגמרי הומור עצמי)

בעצמי, הלאום לחלוטין לא משנה לי. אמא שלי יהודיה ואבא שלי מגיע מבית נוצרי (הוא עצמו אתאיסט לחלוטין), כך שגדלתי לתוך זה ומעולם לא הרגשתי כאילו זה דבר מוזר או יוצא דופן, אבל מעבר לכך, אני אדם חילוני לחלוטין והלאום/דת לא משחקים תפקיד בשום פן בחיי, ככה שאני לא רואה סיבה לייחס לזה חשיבות דווקא בבחירת בן הזוג.