התמודדות עם המשפחה ביום האירוע

[fit yourself]

התמודדות עם המשפחה ביום האירוע

הי,
אני ובנזוגי החלטנו להתחתן אבל עומדת בפנינו דילמה קשה. בעיקרון אנחנו חיים ברמת חיים פשוטה יחסית ומרגישים יותר בנוח לעשות חתונה מאוד צנועה. העניין הוא שהמשפחה מהצד שלי היא גדולה וענפה מאוד. רק האחים של ההורים שלי והאחים שלי הם ביחס של פי 4 לעומת המשפחה הקרובה שלו. עם מתחילים להוסיף בני דודים ודודים מדרגות רחוקות יותר, אפשר בקלות לעשות אירוע סופר גדול וסופר יקר. אנחנו מאוד לא מעוניינים באירוע כזה, אבל אנחנו לא ממש יודעים איפה להציב את הגבול.
בנוסף, חתונות קטנות הן לא בהכרח זולות יותר אם עושים את החישוב של כמות אנשים לעומת מחיר מנה.
אנחנו רוצים חתונה יהודית אבל טקס קצת יותר נחמד מהרבנות. ולכן אנחנו גם לא רוצים לנסוע לחו"ל.
אני לא מצליחה לדבר עם אף חברה או אחות כי מסתבר שלכל אחת יש את הדעה שלה לפי מה שהיא חושבת שנכון, הייתה רוצה וכו'.
אני לא מחפשת דעות, אני מבקשת פתרונות או רעיונות. אם יש לכם רעיון איך לפתור את זה, או איך להבין בכל הבלאגן הזה מה אנחנו באמת רוצים, כי כרגע הבלבלה רצינית ביותר.
תודה מראש לכל המשיבים
מעיין

 

[iritki]

לדעתי - אין טעם לחשבון "שלי שלו"

אם החלטתם על אירוע קטן ועד איזה דרגה מזמינים תלכו לפי זה ואם יוצא לא שווה במספרים, מה אפשר לעשות ? קורה.
אם בכל זאת המשפחות עצמן מתחשבנות על "צד שלי צד שלו" אז תגבילו את המשפחות במספר האנשים, ללא קשר לקרבה, ואז הם יעשו את החשבון את מי להזמין ואת מי לא.
למשל אצלי יש בני דודים של ההורים שאנחנו בקשר איתם וכמובן הזמנו ויש כאלה שלא - לא הזמנו אותם רק כי זו קרבה X.

 

[Raspail]

מתחילים משני דברים

1) מספר מוזמנים מקסימלי *מדויק* עד כמה שאפשר (כלומר בהנחה שמזמינים גם את החברים של ההורים מהעבודה /חברים של האחים/בני דודים מדרגה 17 וכד'). לא להיבהל מהמספר. זו נקודת המוצא, מכאן רק יורדים.
2) תקציב. אתם צריכים להבין מה ההון שעומד לרשותכם - האם יש לכם חסכון לחתונה? כמה ההורים נותנים כדי לעזור? או שאתם מסתמכים רק על המתנות מהחתונה ואז כמובן האילוצים גדולים עוד יותר...

משם מתחילים לעשות התאמות של תקציב ומספר מוזמנים עד שמגיעים לתמהיל הרצוי.

לדעתי בהנחה שאתם לא מתעקשים על חתונה אינטימית, כל טווח בין 200-400 אנשים הוא די ממוצע/סטנדרטי, לפחות מהבחינה הזו שיש המון מבחר של גני אירועים שאפשר לקיים בהם אירוע בעלויות סבירות יחסית.

אירוע גדול לא בהכרח יקר ומפואר יותר כמו שאירוע קטן לא בהכרח צנוע וזול יותר, לכן בשלב השני חשוב שתנסו להתמקד באופי האירוע בו אתם מעוניינים... מהתיאור שלך זה נשמע שאת מחפשת אירוע לא נוצץ אבל לא אינטימי, משהו שמאפשר גמישות במספר המוזמנים במחירים שפויים. לדעתי לא תהיה לכם בעיה לארגן אירוע כזה.

לגבי הנושא של הצבת הגבולות - הרבה פעמים כשההורים משלמים הם מרגישים שיש להם זכות לקבל החלטות... אבל זה בעיקר תלוי בתקשורת שלכם עם ההורים.
יכול להיות שיהיו לכם הרבה קרבות עם ההורים במהלך הארגונים, אז כדאי מראש לבוא בגישה שאתם בוחרים באיזה מלחמות לנצח ואיפה אתם מעדיפים להתפשר. קשה מאד (ולא תמיד רצוי) לנתק את המשפחה לחלוטין מהתהליך, אבל אם תדעו לשמור על גמישות ואם תדעו לא ליצור אנטגוניזם כלפי המשפחה ואם תדעו לשמור על חזית אחידה כזוג, יהיה לכם הרבה יותר קל.

 

[רעיה39]

שכחתם ? יש שבע ברכות !

אפשר לעשות חתונה קטנה
ולהזמין חלק לשבע ברכות

 

[דניאל ואורן]

כמה עצות

קודם כל, כמו שכתבו לך, לדעתי, לא כדאי לעשות חשבון - הצד שלי הצד שלו.
אתם יכולים להחליט על מעגל שאתם מזמינים - נניח - רק דודים ובני דודים מדרגה ראשונה.
ולהחליט על מדיניות אחידה בקשר לחברים של ההורים וכו'.
בעיני הטיפ הכי חשוב הוא קודם לדבר ביניכם - להחליט, ורק אז לשתף את ההורים. להיות מתואמים ולגבות אחד את השני ולסכם שזה יהיה ככה מראש.

אולי תנסו לשבת יחד- להחליט על סדר עדיפויות, לרשום מה חשוב לכם באירוע ואיך אתם רואים אותו. לבחון יחד כמה כסף יש לכם כהון ראשוני ושאתם מוכנים להוציא. קחו בחשבון מתנה ממוצעת של 200 ש"ח לאדם (כהערכה סופר מחמירה- סביר להניח שיצא יותר).

תבנו יחד את התקציב ולפי זה תתחילו לחשוב על מקומות ועל סדרי עדיפויות.

לדעתי, כדאי לכוון מראש לחתונה חסכונית יותר ולא בהכרח להתייחס לגודל - אלא בעיקר לרמת הקרבה של אנשים. כשמזמינים אנשים קרובים שיש יותר סיכוי שיבואו מן הסתם סביר שפחות יבריזו לכם וגם המתנות שתקבלו יהיו מתנות שמקבלים מאנשים קרובים.

 

[המרחפת]

אם את צריכה פתרונות ורעיונות במקום דעות,

דברי עם אחים וחברים ולא עם אחיות וחברות. מהות ההבדל בין גברים לנשים.

לפני שאתם פונים החוצה: לך ולבן זוג ברור מה אתם רוצים?

 

[EcoT]

נשמע כאילו אני כתבתי את זה (לפני כמה שנים)

אצלינו היתה בדיוק אותה דילמה ואותו יחס של אנשים מבחינת המשפחות. אצלי גם היה הלחץ של בת בכורה + נכדה בכורה + ארבעה סבים וסבתות חיים. בנוסף לחץ מהמשפחות ובעיקר מאבא שלי שיש לו הרבה מאוד מקורבים (ובעיקר בגלל סיבה מסויימת בתקופה שהתחתנו).
בן זוגי ואני דיברנו על מה באמת חשוב לנו והגענו ל 4 דברים:

1. חתונה קטנה יחסית (בפועל 140) שכוללת רק משפחה קרובה (אצלי מדובר על 40 איש) לאבא שלי למשל יש 54 בני דודים ראשונים ככה שכמובן לא הגענו לרמה הזאת

. וחברים טובים של ההורים ושלנו, פשוט לא רצינו שיהיו אנשים שאנחנו לא מכירים אישית בחתונה. במקרה הזה אבא שלי היה ההפתעה הגדולה שמייד שלף רשימה של 10 החברים הכי טובים שלו ובנות זוגן והסכים לסגור בזה את העיניין.

2. רצינו להתחתן בבית (שכמובן גם הגביל את כמות האנשים) כי מבחינתי חתונה זה משפחה ומשפחה בשבילי זה הבית בו גדלתי.

3. סירבתי להתחתן ברבנות ובן זוגי רצה מסורתי אז התפשרנו על קונסרבטיבי וככה גם לי היו עדות ואחותי החזיקה את החופה ודודה שלי קראה את אחת הברכות.

4. רצינו מסיבה כיפית לחברים במיוחד כי הם הגיעו ממקומות רחוקים בדרום. אז החתונה היתה בשישי בצהרים ובשישי בערב היתה מסיבה לחברים שלא היו בחופה עם קייטרינג של פיצות והמבורגרים והמון אלכוהול ומוזיקה טובה.

אה... וגם סירבתי שיהיו אצלי שולחנות ישיבה אז הכל היה בעמידה או פופים עם קייטרינג של צלחת מזלג. מה שמדהים היה שלמרות ההתנגדות הראשונית של המשפחות והחשש שלהם מתגובת החברים והמשפחה הם כל כך התלהבו אחר כך ונראה לי שהם נהנו יותר מאשר אם היתה חתונה ״מסורתית״.

דברו בינכם ותמצאו את הנקודות החשובות לכם ובשאר תתפשרו (אני למשל נתתי לאמהות לבחור את הקייטרינג אפילו לא באתי לטעימות) והכי חשוב לדעתי: אם אתם תהנו הם גם הם יהנו.

בהצלחה