בעקבות פוסט של מישהי כאן, וגם ממה שראיתי בעצמי כשחיפשתי שמלת כלה. לא יודעת אם זה רק בארץ, או בכלל בכל העולם, אבל האופציה של לקנות שמלה או לשכור אותה לא מובנת לי. למה כשקונים שמלה היא עברה כבר כמה השכרות, ולמעשה אנחנו משלמות אלפי שקלים על שמלה יד שנייה (או שלישית או רביעית....) לא היה יותר הגיוני אם המעצבים היו פשוט מייצרים כמה שמלות מכל סגנון, כאשר חלק מיועדות רק להשכרה, וחלק נשארות חדשות דנדשות למכירה? ברור שזה בשבילהם יותר עבודה, אבל לי כלקוחה זה פשוט מתבקש.
את יכולה לקנות שמלה חדשה שתופרים לך במיוחד ושלא נלבשה בעבר, את יכולה גם לשכור שמלה חדשה שתופרים לך במיוחד. באותה מידה את יכולה לקנות/ לשכור שמלה קיימת שכבר נלבשה (יד שנייה כמו שאמרת). זה פשוט עולה יותר לתפור חדש מאשר לקחת שמלה קיימת (שמתאימים לגוף שלך עם תקונים), בלי קשר להשכרה או קנייה.
בשבילי, אבל זה היה גם בגלל שלא מצאתי מה שחיפשתי, המחיר דווקא היה לא יותר יקר. ברור שאי אפשר לשווק שמלת כלה בחנות תחת המוטו: ״יד שניה״, מצד שני, אם מוציאים כל כך הרבה כסף, ובטח אם אני קוראת כאן על מישהי שהלכה לקנות שמלה ב10,000 ש״ח ומעלה, אז זה נראה לי הזוי לקנות יד שניה, אל אולי זו רק אני...
אני פשוט יוצאת מנקודת הנחה שאם מישהי משלמת 10,000 לשמלה "יד שנייה" כלומר שנלבשה כבר, עבור אותה שמלה בתפירה מחדש היא תשלם הרבה יותר. ברור שאפשר למצוא תפירה מחדש + קנייה בארבע-חמש אלף, אבל אם אותו המעצב מציע את שתי האופציות אז זה כן יעלה יותר, לפחות ממה שאנ ראיתי במסעות החיפושים שלי
סקירה בבלוג שלי של שמלות לבנות שנמכרות בחורף הזה ברשתות הגדולות- אין שמלה שעולה מעל 300 ש"ח והן בהחלט יכולות לשמש כשמלה לחתונה בחו"ל/טראש דה דרס/ שמלה שנייה ואפילו כשמלה הראשית!