זכרונות ילדות
לעולם לא אשכח את נופי ילדותי בשכונת פרדס הגדוד בנתניה. אני מדברת על תקופה שלפני 40 שנה כשהתיישבו העולים מהמעברות בשיכון סוף סוף נוף ילדותי עם ריחות התבלינים שהנשים היו כותשות במארז',פלפל ווצו'מה תוך כדי שיחת חולין ורכילות עסיסית כל הילדים דיברו טריפוליטאית וחיו את טריפולי בשכונה זה היה ממש מדהים בעיני,אני גרתי במרכז עם הורי אך ביקרתי שם בכל הזדמנות נמשכתי למקום המדהים הזה כמגנט, משחקי הילדים שלנו בשכונה היו משחק המחניים המפורסם,מחבואים ועוד וכל זה מתובל בשפה העסיסית והנהדרת הזאת.הפלגתי למדינות רבות בעולם אך מקום מדהים שכזה אינו עוד בנמצא. סבתי מלו ז"ל תמיד התבוננה עלי מרואשן(מהחלון)הייתה מנידה בראשה וצועקת לי "רד באלק על הנפסק)כלומר שימרי על עצמך. כשעליתי אליה מייד היה מוגש הקוסקוס החריימה מסייר ולקינוח צ'יי בל קקאווייה(תה עם בוטנים קלויים) האח איזה תקופה נהדרת! מיד פעם אביא עוד סיפורים אמרות וניבים ממורשת מפוארת זו שלשמחתי אני נמנת עליה. בחיבה לכולם אוחצות ואוחצים