אבו גוש ואתריה (ללא חומוס)

אלעד 1975

New member
אבו גוש ואתריה (ללא חומוס)


היכן אפשר לפגוש במרחק קצר זה מזה אתרי ביקור מוסלמים, נוצרים ואחד מפציע מאד עם מוטיביים יהודיים שהם גם אטרקטיבים לילדים ולהורים ומתאימים לקיץ (מקורים וממוזגים בחלקם)?

יצאנו ביום שהתחיל שרבי והמשיך רוחני ודי קריר, לאור תחזית על חום שיישבר לא ידוע בדיוק מתי אל אבו גוש.
מעולם לא אכלתי שם בחומוסיה וממילא לא משך אותי העניין הקולינרי אלא המנזרים והכנסיות המעניינות והמסגד החדש, שבולט כל כך נסיעה מכביש 1 ומעוד מקומות בסביבה, כמו מעין חמד, העליה להר אדר ועוד.

קינחנו גם במעיין (לא ידענו שיהיה קר) אך את זה נשאיר להמשך.

הגענו, חמושים בלבוש צנוע אל האתר המתויר ביותר במרכז הכפר (יש שילוט חום) - המנזר הבנדיקטני או הכנסיה הצלבנית .
האתר פתוח משעה 08:30 עד 11:00. הגענו ממש עם הפתיחה
, רק אני והבת האמצעית (האחרים נרתעו ממזג האוויר וממילא תכננו לנוח).

צלצלנו בפעמון, פתחו לנו ונזיר צעיר דובר עברית קיבל את פנינו (לא אוליביה המוכר).
בתמונה - חזית המנזר.
 

אלעד 1975

New member
נכנסים אל המנזר ומטפסים במדרגות לולייניות

לאחר שנכנסנו והילדה שיחקה קצת עם הכלב המקומי החביב הוביל אותנו אדם אחר אל תוך המנזר המרוהט בטוב טעם ובין מדרגות לולייניות עלינו ואח"כ ירדנו והנה אנחנו מוצאים עצמנו למעשה במבנה השכן - הכנסייה הצלבנית!
הכניסה מפורסמת בציורים שנותרו מאותה תקופה, המאה ה 11, אך פני האנשים טושטשו מסיבות דתיות, כנראה ע"י מוסלמים.
 

אלעד 1975

New member
יורדים במדרגות והנה קריפטה ובתוכה-מעיין


בעודנו סוקרים את המקום (אנחנו לבד,כן? הדענו בדיוק בשעת הפתיחה ואפילו הנזיר עזב אותנו כי הבין שאנחנו מעוניינים בסיור עצמאי) אנו שומעים צעדים מלמעלה ושומעים....גרמנית
.
והנה צעדים נוקשים במורד המדרגות ודמות מופיעה מולנו - כאן בתמונה רואים את אותה דמות ולמטה המעיין מתחת לאבנים הללו. בתחתית המעיין מטבעות. מפלס המים נמוך.

כמובן שלא ממש פחדנו, בייחוד לאחר ששמענו את אותם גרמנים (לא צעירים) שרים "הבאנו שלום עליכם" בעברית ואח"כ בגרמנית אבל האוירה של מקום עבודה זרה עם שעת בוקר מוקדמת, להיות לבד לראשונה באתר אפל שכזה ושפה גרמנית בהחלט יכולה לשמש חומר לספר מתח.
 

אלעד 1975

New member
יוצאים מהדלת הראשית של הכנסיה הצלבנית

אל גן מאד מטופח טובל בעצים ופרחים מרהיבים.
בתמונה - הדלת הגבוהה.
 

אלעד 1975

New member
יוצאים מהמתחם ומגלים שאוטובוס התיירים חוסם

את דרכנו.
גם הם יצאו והאחרונים עדיין קונים מזכרות, אך אני שמח על ההזדמנות הזאת ומשאיר את הרכב והולך כ50 צעדים אל בית קברות עתיק שזיהיתי בסמוך עוד בדרך אל היעד.
במרכזו של בית הקברות הזה שוכן מבנה מפואר - מעין מאוזוליאום. אליו מועדות פנינו.
 

אלעד 1975

New member
האם מדובר בנרות?גם כן מוטיב יהודי

בנוסף ראינו ממגרת של מגן דוד מעטרת את התקרה. האם מקום יהודי?
 

אלעד 1975

New member
הקבר עצמו לא מותיר ספק

זהו קבר של מוסלמי. אך מי בדיוק קבור שם? מה הסיפור שלו?
זה חלק מהחידה שנמצאת עדיין לפני פתרון מוחלט בשרשור בפורום הסמוך ואת זאת אגלה לאחר הפתרון המלא.
 

אלעד 1975

New member
המקום הוא קבר שייח מוסטפא אבו גוש

לא ידעתי במי מדובר עד שחיפשתי ברשת וראיתי אזכור לבית קברות מוסלמי עתיק ולקבר שייח בשם מוסטפא אבו גוש.
עובר האורח היחידי שפגשנו בקרבת מקום הפליט לעברי "פה קבור מייסד הכפר" והמשיך בדרכו.
שיטוט נוסף ברשת גילה לי סוג של כתבה או בלוג מרתק ביותר בשפה האנגלית אמנם העוסק בקברי שייח בהרי יהודה. מומלץ!
הבלוג ארוך מאד וכדי להגיע אל קבר מוסטפא אבו גוש מומלץ ללחוץ Control+F ולהקיש בחלונית הנפתחת "אבו גוש".

מסתבר שהלה חי בסה"כ במאה ה 19 .
לטענת הכותב מדובר באותו מוסטפא אבו גוש שאמר עליו יהושע ילין את הדבר הבא:
חג' מוסטפא אבו גוש מהכפר הערבי אבו גוש, "אשר משל על כל תושבי הכפרים בסביבות ירושלים לצד צפון, העלים עינו ולא הפריע לנו ממעשינו". ב-1871 הקים ילין על החלקה חאן, בבניין שבימינו הוא בית הכנסת של מוצא. היות שמוצא הייתה לתחנה חשובה לשיירות שנעו בין יפו לבין ירושלים, הפעלת החאן נחלה הצלחה, וגם מוסטפא אבו גוש היה שותף בחלוקת הרווחים (מתוך ויקיפדיה בערך "קולוניה").
 

אלעד 1975

New member
משם נוסעים נסיעה קצרה אל האתר הבא ביישוב

אשר נמצא על תל קרית יערים.
מדובר על כנסיית נוטרדאם של אבו גוש או כנסיית גבירתנו של ארון הברית.
המקום נבנה כנראה על קרית יערים המקרית, שם שכן ארון הברית מס' שנים בטרם דוד לקח אותו לירושלים.
כיום הוא מוכר בייחוד בגלל הפסל הזה, הנראה למרחקים -פסל "המדונה והילד".
 

אלעד 1975

New member
במקום תצפית מרשימה על הכפר ועל ירושלים

אם כי ביום כזה עם ראות גרועה בקושי מבחינים בגשר המיתרים.
 

אלעד 1975

New member
וממול מבנה ציורי נוסף, לשם הכניסה אסורה

מקום פרטי - כך אמרה לנו נזירה שפתחה לאחר שהקשנו על הדלת (אין עם מי לדבר בשעה כזאת, רק המנקה והגנן בחוץ).
 

אלעד 1975

New member
ממול למתחם הזה נמצא אתר נוסף אליו לא הגענו

מפאת קוצר הזמן וגם כתירוץ לבוא בפעם נוספת.
מדובר במצודת טיגראט - משטרת אבו גוש אשר בתקופת המנדט והפלמ"ח ידע ימים יפים יותר. כרגע האתר לא מאויש אך ישנם מספר שלטי הסברה בחזיתו וכנראה גם תכנון לשיקומו.
 

אלעד 1975

New member
אל המסגד המפואר והמיוחד בארץ


חוזרים לרכב ואל מרכז הכפר, חולפים על פני הכנסייה מתחילת הדיווח ודרך הסמטאות חוברים אל רח' הואדי (לא היינו מגיעים מהכניסה הראשית לכפר דרך מחלף חמד היה עלינו לפנות ימינה בפניה הראשונה) - רחוב ראשי אשר שם שוכן המסגד השני בגודלו בארץ (אחרי אל אקצה).

הוא גם ה
ביותר בארץ - נחנך לפני כחודש במעמד....רמזן קדירוב ,נשיא
צ'צ'ניה ...המדינה אשר תרמה חלק נכבד מההון להקמת המסגד הזה, אשר נראה למרחוק, כאמור גם מכביש 1 וגם מעין חמד ומעוד נק' שולטות במרחב.
ללא ספק הוא אחד מהמפוארים ביותר בארץ הקודש והיחיד שלו ארבעה (!) מינארטים (מגדלים) ובראשם חרוטים מוזהבים ומוכספים.
 

אלעד 1975

New member
מסתבר שהגענו ממש 5 דקות לפני הפתיחה


המקום פתוח לציבור ואף מזמין מבקרים, חינם אין כסף.
שעות הפתיחה הן בין התפילות. מ 10:00 עד 12:30 ואח"כ לדעתי מ 15:00 ועד...לא זוכר,אל תתפסו אותי במילה.
בינתיים גם מסתבר שקבוצת גימלאים ירושלמית מיטיבי קשב עומדים בפתח,מצוידים במדריך שלהם ובמדריך מקומי - אחיו של ראש המועצה.

בתמונה - הכניסה הראשית למסגד (יש חניה גדולה, יש גם מעלית ומספר גרמי מדרגות) דקות לאחר הספונג'ה.
 

אלעד 1975

New member
עד שיפתחו - מצלמים את המסגד מבחוץ

הנה תמונה שבה נראים 4 ה"צריחים" (מינארטים).
 

אלעד 1975

New member
הגיעה השעה להכנס אל המסגד

חולצים נעליים, הדלת נפתחת, גם האורות.
זו לא הפעם הראשונה שלי במסגד, והפעם בולט מאד הרושם שמדובר כמעט בתעתיק של בית כנסת, רק ללא כסאות.

במקום ארון הקודש יש את המחראב, במרכז.
מדפי ספרי הקודש לא נעדרים גם כאן.
אפילו הלוחות האלקטרונים של זמני התפילות והתמונות דומים.
את הבמה מחליף כסא, במקרה הזה כסא טורקי שאין כמותו בשום מסגד בארץ.
כמו כן, יש את התוספת הזו עם המדרגות שאליהו עולה המואזין ומשם משמעי את קריאת ה "אללה אכבר".

טוב, גם מיקרופונים לדרשנים אין אצלנו...
 
למעלה