חיזוק

yoga11

New member
חיזוק

גם אציין, כי אני לא לוקח כדורים כבר 5 חודשים! אני בן 28 והאוסידי שלי התחיל בערך בגיל 12. מגיל 20 שהוא התפרץ לחלוטין, התחלתי לקחת טיפול תרופתי והפסקתי אותו רק פעמיים למשך כמה חודשים. בכל פעם שהפסקתי, נכנסתי לדיכאון לאחר כמה חודשים. מלא מחשבות טורדניות מכול סוג והרבה מהם על עצמי, על הדימוי גוף, על הערך שלי ועוד ועוד.
הדבר שאני מרגיש שמרפא אותי, שאני הכי צריך, כמו אוויר לנשימה הוא מגע אנושי, מגע אדם. ובעיקר כמובן, מגע אינטימי. עמוק בפנים יש לי איזה חסך משוגע של זה. יש תקופות שאני מאד מתאמץ ועושה הברה בכדי להיות טוב עם בנות, להשיג סקס וקשר. אבל זה לא בטבע שלי, לא קל להיות אטרקטיבי כשאתה בחרדה כל הזמן. מזל שאני נראה טוב (כמובן שלא תמיד הבנתי זאת). ויש תקופות, קשות יותר מבחינת חרדה ואוסידי, בהם הערך העצמי שלי מאד מקשה עלי למצוא את אשר אני כמהה ואז אני יבש ממגע וקשר הרבה זמן, וזה גומר אותי!. קשה לי לקום בבוקר ולהתחיל את היום,
אין לי אוויר, אני עייף.
עם זאת, אני עובד כמדריך נעורים, אני לומד תעודת הוראה בחינוך מיוחד ומלמד בכיתה לא פשוטה לעיצוב התנהגות במסגרת התעודה, אני לומד NLP וסיימתי תואר ראשון בחינוך מיוחד. אני אדם טוב מאד שלא מקרין את החרדה החוצה ברוב הזמן וחולם לטפל באנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית בעזרת CBT , NLP וטיפול אנרגתי.
אבל מעל הכול, אני רוצה לאהוב ולהיות נאהב וליצור

שהיה לכולנו שמחת הלב ואהבה עצמית! שהיא התרופה מספר אחת לדעתי להכול
לילה טוב שוב
 

anat5671

New member
תודה על השיתוף

כל הכבוד. נראה שאתה נלחם ולא מוותר למרות כל הקשיים. אתה ללא ספק בדרך הנכונה ואתה תצליח.
 

Niv s

New member
כל הכבוד! ומסכים ביותר עם המשפט האחרון שלך

 
למעלה