סובלת בכל רגע
New member
איך אפשר?
כשהבוקר מגיע, אני לא רוצה להתעורר, מפחדת מהיום שבפתח. אפילו לצחצח שיניים זו פעולה שקשה לי לעשות. כל היום, וכל דבר שאני עושה מלווה בהרגשה שבטח עשיתי משו לא טוב בלי לשים לב או בכוונה כדי לפגוע במישהו. הכל קשור לניקיון. אני מגבת על המגבת ואני מפחדת שאני מפילה אולי ודורכת עליה עם נעלים. אני משתמשת במגבונים ומפחדת שהבאתי את החבילה מהרחוב. שוטפת ידיים ומפחדת שהשתמשתי בסבון מהכיור. מספיק שאני מסתכלת לעבר הנעליים או אפילו סתם משו ברחוב שראיתי ואני מפחדת שאולי נפל לי משו, אולי נגעתי בנעליים, אולי נגעתי בפח, אולי ואולי ואולי ואולי.... והגרוע מכל הוא
שכל דבר שעובר לי בראש אני חייבת לומר, ולמי? לבן זוג שלי! כל היום אני מציפה אותו ב ocd מלא הודעות, מאות ביום והקלטות וכשהוא נמצא בסביבה שלי אין סיכוי שאני לא אומרת לו מה קרה לי היום וממה אני מפחדת ולמה אני נגועה ומלוכלכת ושאני מפחדת עליו. זה נורא, אני הואסת את הזוגיות. אני לא חייה. החיים שלי הם ocd. מה שקורה זה שקשה לי להיות בסביבתו של הבן זוג שלי כי אני כועסת עליו אם הוא מנסה להתקרב אליו אפילו סתם לתת לי נשיקת שלום, וכל הזמן אני מרגישה שאני חייבת להתוודות בפניו ולומר לו הכל! זה נורא!
אני לא מתפקדת, לא מנקה, בקושי מצליחה לתחזק את עצמי.
תעזרו לי. המלצות? איך קמים?
כשהבוקר מגיע, אני לא רוצה להתעורר, מפחדת מהיום שבפתח. אפילו לצחצח שיניים זו פעולה שקשה לי לעשות. כל היום, וכל דבר שאני עושה מלווה בהרגשה שבטח עשיתי משו לא טוב בלי לשים לב או בכוונה כדי לפגוע במישהו. הכל קשור לניקיון. אני מגבת על המגבת ואני מפחדת שאני מפילה אולי ודורכת עליה עם נעלים. אני משתמשת במגבונים ומפחדת שהבאתי את החבילה מהרחוב. שוטפת ידיים ומפחדת שהשתמשתי בסבון מהכיור. מספיק שאני מסתכלת לעבר הנעליים או אפילו סתם משו ברחוב שראיתי ואני מפחדת שאולי נפל לי משו, אולי נגעתי בנעליים, אולי נגעתי בפח, אולי ואולי ואולי ואולי.... והגרוע מכל הוא
שכל דבר שעובר לי בראש אני חייבת לומר, ולמי? לבן זוג שלי! כל היום אני מציפה אותו ב ocd מלא הודעות, מאות ביום והקלטות וכשהוא נמצא בסביבה שלי אין סיכוי שאני לא אומרת לו מה קרה לי היום וממה אני מפחדת ולמה אני נגועה ומלוכלכת ושאני מפחדת עליו. זה נורא, אני הואסת את הזוגיות. אני לא חייה. החיים שלי הם ocd. מה שקורה זה שקשה לי להיות בסביבתו של הבן זוג שלי כי אני כועסת עליו אם הוא מנסה להתקרב אליו אפילו סתם לתת לי נשיקת שלום, וכל הזמן אני מרגישה שאני חייבת להתוודות בפניו ולומר לו הכל! זה נורא!
אני לא מתפקדת, לא מנקה, בקושי מצליחה לתחזק את עצמי.
תעזרו לי. המלצות? איך קמים?