חשד עצמי להפרעה כפייתית.. צריך עצה
שלום לכם, ישבתי עם עצמ ואני חושב שהגעתי למסקנה שאולי הפכתי לכפייתי, כפייתי כלפי בנאדם מסוים בחיי, מה ההבדל בין כפייתיות לבין חרדת נטישה בקשר?
יש בנאדם שמאוד יקר לי בחיים ואני תמיד רוצה אותו בחיים שלי, ברגע שאני מרגיש שהוא כבר לא שם או חושש שהוא לא יהיה, או שפגעתי בו (למרות אני נותן לו את החיים שלי וכל מה שאפשר לתת כדי שיצטרך אותי בחיים שלו) ברגע שזה קורה אני מרגיש יובש בפה דיכאון עמוק והרגשת אפסיות וחוסר חשק להמשיך את החיים עד לרגע שאני מקבל ממנו סימן חיים (טלפון וכיו"ב) ובאותו רגע האושר חוזר עד לפעם הבאה וככה כבר כמה שנים טובות. ברגע שאני מרגיש אותו רחוק אני נזכר בכל הטוב שבו ובכל החוויות שהיו לנו, הוא יכול לרצוח אותי ואני ירצה לחבק אותו !
קשה לי לחיות את החיים שלי סביבו, אני כבר רוצה להתקדם בחיים ולא להיות תלוי בו. אני רוצה להרגיש חופשי ומאושר, לקבל ערך לחיים שהוא לא יהיה בהם. איך אני עושה את זה?
