קשה לי

[מראה אפלה]

קשה לי

הי לכולםן,

מאוד קשה לי בשנים האחרונות. הכל התחיל כשהכרתי מישהי, ובהתחלה היה מלא סקס והיה מדהים. חשוב לי לציין שבתור בן-אדם היא מדהימה, ואני אוהבת אותה.
בכל מקרה, מלכתחילה היא רמזה לי שהיא לא נמשכת מינית לאנשים, אלא רק אחרי שהיא מתאהבת באופי שלהם. אז זה מאוד החמיא לי, ולא ייחסתי לזה חשיבות רבה.
לאחר כמה חודשים הסקס הלך ופחת בהדרגה, עד שלא היה בכלל. דיברתי איתה על המצב, והיא השתמשה בתירוצים שונים. רק בשנה האחרונה אני חושבת שהיא אולי א-מינית, או אפורה.
כבר נפרדתי ממנה כמה פעמים בגלל זה, ואז חזרנו כי אנחנו אוהבות אחת את השניה.
בכל פעם שדיברתי איתה על הנושא והזכרתי את המונח היא נרתעה ומיד כעסה עליי שאני בכלל חושדת בזה, ושהיא ממש "לא כזאת".
אגב, חשוב לי לציין שאני מאוד מקבלת את זה, אבל אני כן בן-אדם מאוד מיני ולא יכולה לחיות עם מישהי אפורה או א-מינית.
בכל מקרה, היא לא מוכנה להודות בזה (וכל הסימנים מראים שכן), ואני ממש אובדת עצות...האם להיפרד? אנחנו קרוב ל-5 שנים יחד, ואין לי מושג איך החזקתי כל כך הרבה זמן כמעט ללא סקס.

תודה מקרב לב לכל העונים/ות.

 

[מראה אפלה]

*חשוב לי לציין גם

שזה לא שאין סקס בכלל. יש בממוצע בתדירות של פעם בחודש, ובתקופות טובות- פעם בשבועיים.
חוץ מזה, בכל פעם שאני מנסה ליזום משהו- ב-90% מהמקרים היא נרתעת.
אני כאן כי אני רוצה בטובתה, רוצה לדבר איתה על הנושא, ולא יודעת איך.

 

[k500]

שלום

לפי מה שאת מתארת, ייתכן שהפרטנרית שלך היא דמי-מינית, כלומר נמשכת מינית לאחרות/ים רק אחרי שהיא מפתחת קשר רגשי או כמו שכתבת- מתאהבת באופי שלהם/ן.

אני לא ממש יכול לשאת יותר מדי עצות כאן כי אני לא יכול להתערב בחיים שלכן, אבל אוכל לומר שקשר זוגי כשאחד/ת נמשך מינית והשני פחות, הוא קשר שיש בו קצת מתחים ולא תמיד יכול להחזיק מעמד לאורך זמן ארוך.
אבל, לפני שמתייאשים, חשוב להבין שזה הממוצע העולמי מקשרים כאלה ותלוי כמובן בשניים שנמצאים בקשר הזה.
למה הכוונה?
שיכול להיות קשר זוגי של אחת שהיא נמשכת מינית ואחת שהיא פחות, אבל שתיהן מחליטות מה יהיו הגבולות ביניהן ומה הקשר הזוגי הזה יכלול. למשל: נשיקות, ליטופים, מגע מיני כלשהו ועוד.

יש א-מיניים/ות שבשביל קשר זוגי עם פרטנר מדהים מוכנים להתגמש לפעמים ומוכנים למגעים מיניים, יש כאלה שפחות. מהצד השני, יש פרטנרים מיניים שמוכנים להיות פחות פעילים מינית בקשר הזה אבל בדרך כלל זה הצד שקשה לו יותר.

רוצה לומר, שיש כאלה ויש כאלה. הכל תלוי בשתיכן ובסוג הקשר שלכן. אם אתן רוצות לחיות ביחד וזה הקשר שתרצו לטפח בעתיד, אולי זה הזמן לשיחה פתוחה שבה תלבנו את הרצונות והגבולות של כל אחת ומה כל אחת מוכנה לכבד אצל השנייה וכו'. כמובן שרצוי להגיד את האמת כולה, שקשה מאוד לחיות עם פערים במיניות, בין אם זה שלך ובין אם זה שלה.

יכול להיות שהקשר ייפסק ויכול להיות שהוא ימשיך, אבל לפחות תדעו ששמתן הכל על השולחן וזה מה שיש אחת מול השנייה.

לאורך השנים, עלו כאן שאלות דומות בעניין קשר זוגי כשאחד/ת הוא מיני והשני/יה פחות ובאמת, אין ממש תשובה אחידה מה בדיוק לעשות כי כל קשר הוא ייחודי ולכל אחד יש רצונות אחרים, גמישות מסוימת ורמת חשיבות שונה לאותו קשר.
כך גם קרה במפגשי פורום ובסיפורים שעלו בין החברים/ות כאן על קשרים זוגיים, התגמשויות, פרטנרים טובים וכאלה שפחות וכל קשר כזה הוא סיפור בפני עצמו.

אני מקווה שתוכלו לגשר על הפערים ביניכן או לפחות ללבן את הדברים בצורה טובה מספיק כדי להבין היכן אתן נמצאות ופניכן לאן.
אם יש משהו נוסף שנוכל לעזור בו או לחדד דברים, נשמח לענות. תודה על ההקשבה.

 

[מראה אפלה]

תודה רבה על תשובתך

לפי מה שנראה ולפי ההיסטוריה שלה- כן, כנראה שהיא דמי-מינית. מודה שלא הכרתי לעומק את המושג הזה, והרחבת את אופקיי. עשיתי סקירה קצרה באינטרנט, ואכן היא מאוד מתאימה להגדרה הזאת. (לא שאני מתה על הגדרות, אבל בתור בת-הזוג שלה אני מחפשת תשובות להרבה שאלות שמציקות לי...).
אני מסכימה איתך- יש כאלה ויש כאלה. הכל תלוי בזוגיות עצמה ובשתינו.
אני חושבת שכל עוד יש שיחות כנות ואפשר לדבר על הנושא עם הפרטנר/ית- אפשר להתגבר על הכל, ואפילו אהיה מוכנה לבוא לקראתה, כי נכון סקס הוא אצלי בחשיבות עליונה, אבל גם היא.
*הבעיה היא* שהיא לא מוכנה לדבר על הנושא. ובאמת שניסיתי כבר כל כך הרבה פעמים לדבר איתה...ובאתי בגישה טובה ועם המון סבלנות. היא פשוט לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה בשום פנים ואופן שרק אזכיר את המושג "א-מיניות", ולצערי נראה שלפעמים היא מתייחסת לזה כמו אל קללה.
ולא רק זה, הרבה פעמים רוב ה"אשמה" נופלת עליי- אין סקס בגללי, בגלל שאני לא מספיק קשובה והיא צריכה להרגיש אליי ממש רגש חזק בשביל שבכלל יתקיים בינינו מגע מיני כלשהו (לא נכון- אני מאוד מנסה להיות קשובה אליה, אבל נראה שהדרישות שלה לעיתים בלתי אפשריות...).
וזה לא שלא ניסינו כבר 3 טיפולים זוגיים...אבל באף אחד מהמקרים המטפלת לא אמרה לה משהו על זה, כי ככה זה בטיפול- מחכים שהדברים יגיעו מהאדם עצמו (מה שמעולם עדיין לא קרה).

לצערי אני מתחילה לחשוב על פרידה. לא בגלל חוסר הסקס, כמו בעיקר חוסר השיח, והתחושה שאין מקום לדבר באמת על הדברים.

בכל מקרה,
תודה. התשובה שלך מאוד מפורטת ומכילה.

 

[hatzilonit]

הסיפור שלך עשה לי ממש עצוב

אפילו שהוא לא ייחודי

כי כשיש אהבה גדולה זה חבל כשהמכשול זה החלק הגופני

חייבת להגיד שזה נשמע שהקשר פחות חשוב לה מאשר לך.
לא כי היא לא מוכנה להתפשר למענך, אלא ממקום של חוסר תקשורת וחוסר נכונות לדבר על הכל. צריך לדבר ולתאם ציפיות גם בין 2 אנשים "מיניים", שלא לומר בין "מינית" ו"א-פורה"\"דמי"...

האם דיברתן על אפשרות של קשר פתוח? האם זאת אופציה?

בכל מקרה, בהצלחה