סיפרתי למישהו מהעבודה שלי.
זה התחיל מכך ששיתפתי מישהו אחר בזה. אחר כך הרגשתי הקלה מצד אחד, אבל מצד שני...חששתי שבן הזוג שלי אולי ייפגע מזה. אני יודעת מי אני ומה הזהות המינית שלי... אבל עשויים לחשוב עליו דברים בגלל הזהות שלי... אז אני מצמצמת את עצמי לפעמים כדי שלא ידעו... כדי שלא יחשבו דברים...כדי לשמור עליו.
אחרי ששיתפתי, אמרתי לבן הזוג שלי את זה...והוא הבין מיד. הוא קיבל את זה באהבה...הרגשתי הרבה יותר שלמה עם עצמי... קל לי יותר לקבל את הזהות שלי כשהוא מסוגל להכיל אותה...גם אם זה אומר ברמת השיתוף.
מאז ששיתפתי אני מרגישה יותר משוחררת ויותר עצמי...יותר שלמה עם עצמי... יותר מחוברת לזהות שלי.
הסברתי לו ולעצמי... שכשאיני מסתירה חלק מהותי בזהות שלי, אני יותר שלמה עם עצמי... וכשאני מסתירה את מי שאני... אפילו שאני יודעת ובטוחה, אני מרגישה שיש לי במה להתבייש, שמשהו לא בסדר... שאני צריכה לשנות את זה... כששיתפתי הרגשתי הקלה... הרגשתי שחוסר המשיכה המינית שלי לגיטימי. הבנתי שזה נכון לי... והעצמתי את עצמי. פתאום הפסקתי להתבייש... או העזתי קצת. אפילו מרחתי לק בצבעי הקהילה. אף אחד לא יודע ואף אחד לא שם לב...אבל בשבילי זה היה סימן של גאווה.
אני לא אומרת שלא בא לי להיות מינית לפעמים... ולהתאים את עצמי למה שהחברה מצפה ממני...אני רוצה לפעמים להיות כזאת... אבל אני לא כזאת, והאמת היא שאני אוהבת את עצמי כך. אני אוהבת שאני יכולה להפריד בין אהבה למשיכה.
אני נזכרת בחלומות שלי מהילדות וקולטת שבזה הם עסקו...בלימוד של מה זאת אהבה מנקודת מבטי... כי כבר אז ידעתי שאין לי משיכה, רק שלא קראתי לזה כך... כי לא ידעתי מה זה... ולמעשה... גם עכשיו אני איני יודעת.
ראיתי שיש מפגש קבוצה בקרוב...אני סופרת את הימים כדי להגיע... משתוקקת לבוא... כדי לאפשר לכל המילים המושתקות שלי לפרוץ את הסכר... אני מרגישה שהנטייה המינית שלי היא כל כך סודית שהיא כמו חומה שמפריעה לי להיות מי שאני ולהראות מה יש בצד השני של החומות שלי...
מסקרן אותי מה קורה במפגשים...ותיאורים כלליים לעולם לא ימלאו את הציפיות של הדמיון השקט שלי שמכין תסריטים של מציאויות שאולי לא קיימות...
ואני חושבת שכדי לשתף על עצמי...על הנטייה שלי...אני מדברת ברמזים... אני לא יודעת למה זה קשה לי. למה במקום להגיד את המילים "אני א מינית"... הייתי צריכה להראות תמונה של אס ולהגיד שזאת הנטייה שלי...ושכבר אמרתי.
אני רוצה לשתף... אני לא יכולה... בינתיים סיפרתי לבן הזוג שלי, לאמא שלי, לאחותי, לחברה טובה מהמכללה, וגם לידיד מהמכללה, לידיד טוב, ולמישהו שעובד איתי...
יחסית לסוד... פתאום אני חושבת שזה לא כל כך סוד...
פתאום זה קצת מוזר לי...
הוא אמר לי שהוא מעריך אותי יותר... על ההתמודדות. ואני יודעת שכל אחד מתמודד עם משהו. מפריע לי שהערכה באה כתוצאה מזה שיש לי נטייה אחרת... כי יכולתי להיות גם הטרו סקסואלית... אז היה מעריך אותי פחות? הרגשתי מוזר עם התגובה הזאת...אבל הבנתי שהייתה לו כוונה טובה... בכל זאת הסברתי לו שאין לו שום סיבה להעריך אותי יותר בגלל זה... זה בסהכ מאפיין בזהות שלי... זה כמו גיל ותאריך לידה... לא יגידו לי שמעריכים אותי כי אני בגיל הזה... אין מה להעריך זה פרט חשוב בזהות שלי אבל חלק ממני...ואני מעריכה את עצמי בלי קשר לזהות המינית שלי שאני קצת יותר גאה בה...
זה התחיל מכך ששיתפתי מישהו אחר בזה. אחר כך הרגשתי הקלה מצד אחד, אבל מצד שני...חששתי שבן הזוג שלי אולי ייפגע מזה. אני יודעת מי אני ומה הזהות המינית שלי... אבל עשויים לחשוב עליו דברים בגלל הזהות שלי... אז אני מצמצמת את עצמי לפעמים כדי שלא ידעו... כדי שלא יחשבו דברים...כדי לשמור עליו.
אחרי ששיתפתי, אמרתי לבן הזוג שלי את זה...והוא הבין מיד. הוא קיבל את זה באהבה...הרגשתי הרבה יותר שלמה עם עצמי... קל לי יותר לקבל את הזהות שלי כשהוא מסוגל להכיל אותה...גם אם זה אומר ברמת השיתוף.
מאז ששיתפתי אני מרגישה יותר משוחררת ויותר עצמי...יותר שלמה עם עצמי... יותר מחוברת לזהות שלי.
הסברתי לו ולעצמי... שכשאיני מסתירה חלק מהותי בזהות שלי, אני יותר שלמה עם עצמי... וכשאני מסתירה את מי שאני... אפילו שאני יודעת ובטוחה, אני מרגישה שיש לי במה להתבייש, שמשהו לא בסדר... שאני צריכה לשנות את זה... כששיתפתי הרגשתי הקלה... הרגשתי שחוסר המשיכה המינית שלי לגיטימי. הבנתי שזה נכון לי... והעצמתי את עצמי. פתאום הפסקתי להתבייש... או העזתי קצת. אפילו מרחתי לק בצבעי הקהילה. אף אחד לא יודע ואף אחד לא שם לב...אבל בשבילי זה היה סימן של גאווה.
אני לא אומרת שלא בא לי להיות מינית לפעמים... ולהתאים את עצמי למה שהחברה מצפה ממני...אני רוצה לפעמים להיות כזאת... אבל אני לא כזאת, והאמת היא שאני אוהבת את עצמי כך. אני אוהבת שאני יכולה להפריד בין אהבה למשיכה.
אני נזכרת בחלומות שלי מהילדות וקולטת שבזה הם עסקו...בלימוד של מה זאת אהבה מנקודת מבטי... כי כבר אז ידעתי שאין לי משיכה, רק שלא קראתי לזה כך... כי לא ידעתי מה זה... ולמעשה... גם עכשיו אני איני יודעת.
ראיתי שיש מפגש קבוצה בקרוב...אני סופרת את הימים כדי להגיע... משתוקקת לבוא... כדי לאפשר לכל המילים המושתקות שלי לפרוץ את הסכר... אני מרגישה שהנטייה המינית שלי היא כל כך סודית שהיא כמו חומה שמפריעה לי להיות מי שאני ולהראות מה יש בצד השני של החומות שלי...
מסקרן אותי מה קורה במפגשים...ותיאורים כלליים לעולם לא ימלאו את הציפיות של הדמיון השקט שלי שמכין תסריטים של מציאויות שאולי לא קיימות...
ואני חושבת שכדי לשתף על עצמי...על הנטייה שלי...אני מדברת ברמזים... אני לא יודעת למה זה קשה לי. למה במקום להגיד את המילים "אני א מינית"... הייתי צריכה להראות תמונה של אס ולהגיד שזאת הנטייה שלי...ושכבר אמרתי.
אני רוצה לשתף... אני לא יכולה... בינתיים סיפרתי לבן הזוג שלי, לאמא שלי, לאחותי, לחברה טובה מהמכללה, וגם לידיד מהמכללה, לידיד טוב, ולמישהו שעובד איתי...
יחסית לסוד... פתאום אני חושבת שזה לא כל כך סוד...
פתאום זה קצת מוזר לי...
הוא אמר לי שהוא מעריך אותי יותר... על ההתמודדות. ואני יודעת שכל אחד מתמודד עם משהו. מפריע לי שהערכה באה כתוצאה מזה שיש לי נטייה אחרת... כי יכולתי להיות גם הטרו סקסואלית... אז היה מעריך אותי פחות? הרגשתי מוזר עם התגובה הזאת...אבל הבנתי שהייתה לו כוונה טובה... בכל זאת הסברתי לו שאין לו שום סיבה להעריך אותי יותר בגלל זה... זה בסהכ מאפיין בזהות שלי... זה כמו גיל ותאריך לידה... לא יגידו לי שמעריכים אותי כי אני בגיל הזה... אין מה להעריך זה פרט חשוב בזהות שלי אבל חלק ממני...ואני מעריכה את עצמי בלי קשר לזהות המינית שלי שאני קצת יותר גאה בה...
