זה קצת מזכיר לי שיר שכתבתי פעם
My friend
My friend
You're my love
a sibling's bond
I love you just as much
 
I have my friends
I love them too
and I love them
I love them just as much
 
Partners for life
is what we are
Not the same as for my friends who are in love
but I love you and them
a love that is as great as much
 
כתבתי את זה פעם בפלאפון בזמן נסיעה באוטובוס. זה מבוסס על התחושות שיש לי כששואלים אותי אם אף פעם לא הרגשתי רגשות אהבה ועל טענות שאהבה אפלטונית היא בהכרח פחות מאהבה רומנטית (אני יכולה להבין אנשים שבשבילם זה כך, אבל אני לא מבינה למה זה שבני אדם מסויימים חווים את זה כך אומר שכולם חייבים לחוות את זה כך, במיוחד בהתחשב בזה שבני אדם מגוונים בכל כך הרבה תחומים, אז למה שלא יהיה גיוון גם ברגשות?). אני חושבת שבאותה נסיעה בה כתבתי את זה חשבתי על א-רומנטית שסיפרה שיש לה בן זוג שאומר שכשהיא אומרת לו "אני אוהבת אותך" זה לא כמו שהוא אומר לה את זה. אמנם מדובר באנשים אחרים, אבל זה הטריד אותי כי זה העלה בי את התחושות האלה, שעולות אצלי באופן קבוע, גם כי אני מאוד פגועה וכועסת מההערות שנאמרות עליי כי אני א-רומנטית וא-מינית וגם בגלל החששות שלי מלהיות במערכת יחסים עם אנשים שתופסים את מערכת היחסים כרומנטית, כי חשוב לי מצד אחד שיהיה ברור שמבחינתי הרגש הוא אותו הרגש כמו שיש לי כלפי אנשים אהובים אחרים ומצד שני שיהיה ברור שזה לא מוריד ממידת האהבה שלי כלפי השותף/ה. עוד לפני שידעתי שאני א-רומנטית הבנתי שמה שאני מחפשת זהה לרגש שאני כבר מרגישה כלפי חברות ופחדתי שזה יפריע וכשקראתי על א-מיניות וא-רומנטיות מצאתי סיפורים על א-רומנטיים, שחלקם גם א-מיניים, שהיו במערכות יחסים רומנטיות ומיניות לפני שהם הבינו שהם שונים, והרגשתי שהרבה מהחששות שלי התממשו במערכות היחסים האלה, למרות שהסיפורים לא נועדו לתאר אותי, ובין היתר חזר על עצמו החלק בו נאמר שהם תפסו את בני הזוג כחברים ושזה הפריע להם שהם מקבלים יחס של חברים ולא של בני זוג במערכת יחסים רומנטית.
