מרוב שהאמיניות שלי מושתקת אני רוצה לצעוק

[קשת54]

מרוב שהאמיניות שלי מושתקת אני רוצה לצעוק

אני כל הזמן מנסה להסתיר ולאפר (מהמילה אפור)...כדי לא להשחיר את הזוגיות שלי... אני רוצה לשתף ולהתגאות בנטייה האמינית שלי...להרגיש חופשייה שאין לי מה להסתיר...אבל כל פעם כשאני מנסה לשתף מישהו\י...זה פוגע בו...
אני חושבת שעוד לפני שהכרתי את המושג א מיניות...ידעתי שאני כזאת...לא יכולתי להגדיר את עצמי כךת.. חששתי... הדחקתי...העדפתי לחשוב דברים אחרים כי אחרים גרמו לי להבין שעדיף לחשוב דברים אחרים...
הסברתי לחבר שלי שאני דמי סקסואלית...אז זה אומר שבסופו של דבר כן נוכל לקיים יחסי
מין... אני עובדת על זה...אנחנו הולכים לטיפול.... אולי אני באמת אפורה... גם עשיתי את הבחינה הזאת של האמיניים... והתחברתי לתוצאה... אני מרגישה שאני דמי סקסואלית....וחושבת שיש לי משיכה מינית אליו...פשוט התבלבלתי לרגע מרוב לחץ לקיים יחסי מין... הרגשתי שאני כל כך לא רוצה את זה...וחשבתי שאולי זה אומר שאיני נמשכת אליו...בדיעבד ...אני חושבת שאני כן נמשכת אליו מינית רק לא רוצה לקיים יחסי מין... לא יודעת בעצם...אני רק רוצה שישאר איתי ולא לבאס אותו עם הנטייה שלי... רוצה להיות בנטייה שלא תפריע לו ובתור דמיסקסואלית אני כן יכולה להרגיש משיכה מינית...אולי זה מאוד מודחק אבל כנראה קיים......חייב להיות קיים... כי אני רוצה שזה יהיה כך.

 

[k500]

אז תצעקי

מצד אחד, את רוצה לשתף ולהתגאות במה שאת כא-מינית, מצד שני, את לא רוצה שבן הזוג ירגיש פגוע.
אז בואי תחשבי מה יותר חשוב לך: לשמור על השלמוּת של עצמך או לוותר עליה כדי לא לפגוע באחרים. אמנם זאת לא משוואה מתמטית, אבל ככה הצגת את הדברים, פחות או יותר.
אני אישית חושב שאין לך מה להסתיר, להדחיק או לטפל בו. אם את א-מינית, דמי-מינית, אפורה וכו', את לא צריכה טיפול כי אם את בטוחה שזו הנטיה שלך וזה מה שאת אוהבת ומעדיפה, אז למה צריך לטפל בזה? להיפך, את צריכה לחגוג את זה!

בזוגיות של א-מיניים ומיניים יש בדרך כלל קושי רב ותמיד עולה השאלה של הוויתור, או המעמד בתוך הזוגיות הזו. לרוב אנחנו שומעים כאן שהצד הא-מיני מנסה לרַצות את הצד המיני כדי לא לוותר על הזוגיות. ייתכן וזה בא ממקום של פחיתות, כאילו שלהיות בספקטרום הא-מיני זה משהו פגום או שצריך למלא את החוסר הזה, כביכול. כך זה בא לידי ביטוי בדרך כלל ואפשר להבין למה.
אני חושב שזוגיות כזו לא יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן רב כי הבסיס בזוגיות הזו הוא כבר קונפליקטי ויש בו מתחים לא מעטים. ראוי לדעת שזה לא פשוט לחיות ככה ואת לא הראשונה שעוברת זוגיות כזו שהבסיס המיני בה הוא לא אחיד אצל השניים.

אז מה עושים? קודם כל, עשית כבר צעד או שניים, התחלת לצעוק וזה מצוין. גם אם זה כאן, עדיין זה מעורר כבוד. אני לא אגיד לך מה לעשות עם בן הזוג באופן פרטני כי אני לא יועץ ולא מתיימר. היו כאן לא מעט שהתלבטו בסוגייה הזאת, לא יודע כמה מהם החזיקו מעמד באמת, חלקם קיבלו עצות פרקטיות בהתאם לסיטואציה, חלקם ניסו לפתור לבד.

יש לא מעט כאן ובתוכם אני, שמעדיפים לא להיות בזוגיות עם מיניים מראש כדי למנוע בעיות. פעם, לפני שהכרתי את הפורום ואת המונח א-מיניות, יצאתי מדי פעם עם מיניוֹת, אבל אחרי שהבנתי שאני א-מיני, היה לי ברור שאין לי צורך במערכת יחסים כזו. אני מעדיף לחיות עם א-מינית שחווה בעצמה את אותם דברים, ללא צורך להתנצל, לטפל או להיות במתחים.

את מוזמנת להמשיך ולצעוק, לשאול ולהתלבט בכל דבר. אנחנו נמצאים כאן ומוכנים לעזור בכל דבר. אל תשכחי שמה שאת חווה כעת, חוו אחרים/ות גם, את לא לבד. בהצלחה

 

[קשת54]

אל תשפוט.

על בן זוגי כבר כתבתי כאן בעבר...וגם על הטיפול הסקסולוגי... אני בזוגיות איתו כבר כמעט 6 שנים... ורק בשנה האחרונה עלתה התובנה שאולי אני א מינית.
אני מטופלת בטיפול מיני כי אני כן צריכה טיפול... לא כדי לקיים יחסי מין, אלא כדי להרגיש טוב עם המיניות שלי (שאני לא באמת בטוחה לגביה כרגע) אני רוצה
לצעוק שאני א מיניתי... כי כל השנים האלה חשבתי שיש איתי בעיה ועכשיו אני מבינה שזאת הנטייה המינית שלי...וזה הרבה יותר נעים להבין שאין אצלי בעיה.
בן זוגי מחכה איתי כבר כמעט שש שנים כדי שנבין ביחד...
אבל כשאני מעלה את הנושא של האמיניות...הוא נרתע ובצדק.
אני לא לוחצת עליו לקבל את הא מיניות
שלי... כמו שאני רוצה שהוא לא ינסה
לשכנע אותי לקיים יחסי מין...ושנינו
בטיפול זוגי מיני...כדי למצוא את
התקשורת המינית ביננו. אני נמצאת שם
כדי לברר אם אכן אני א מינית.... או
שבעצם מדחיקה את המיניות שלי בגלל
דיכוי או בגלל טראומה בגיל הגן...שאני
בקושי זוכרת... נטייה מינית אי אפשר
לשנות...אז אם אני אמינית....טיפול לא ישנה את הנטייה הא מינית שלי...למטפלת אין כוונה להפוך אותי
למינית...היא רק מקשיבה...
לגבי הלצעוק... אתמוח יצאנו עם החבר'ה...ונפלט לי משהו על א מיניות...ועל כך שאני בארון...והחבר שלי נפגע מזה...ובצדק... כי זה עדיין ביננו...אבל אני מתה לשתף א\נשים שאני מכירה... וניסיתי להסביר לו שאם אני דמי סקסואלית... זה לא צריך להפריע לזוגיות בכלל.. כי יש מצב שכן נקיים יחסי מין..
אם במהלך הטיפול תפחת לי החרדה מזה...ולא יהיו לי רגשות אשם..
אני יודעת על התגובות האלה כי בכל פעם כשיש איזה שהוא מגע מיני.....יש לי תגובות כאלו...וטריגרים...אני מטופלת בגלל זה..ולא בגלל הנטייה המינית שלי...
ואם במהלך הטיפול יתברר שאני בכלל לא דמי סקסואלית... ולא אפורה... אז החבר שלי ואני נצטרך להיפרד...כי אז באמת לא תהיה התאמה.
אני כן רוצה לצעוק...כי הנטייה הא מינית שלי מושתקת... אבל גם המיניות שלי מושתקת באותה מידה...אני מרגישה דיכוי אמיני כשם שאני מרגישה דיכוי מיני.... רוצה להיות מינית כדי לרצות אותו...אבל גם מרגישה שאסורר לי להיות מינית כי אם אהיה כזאת אהיה לא טהורה...ואבא שלי יהיה מאוכזב... ואני גם חושבת כך לגבי סקס אחרי החתונה... גם אחרי החתונה אני לא רוצב לאבד את הכבוד שלי....
אני רוצה לצעוק שאני א מינית ולהתגאות במי שאני... הבנתי שאני א מינית...והבנתי את זה בלי קשר לכל שאר הדברים שעברתי ולסיבה שבגללה אני בטיפול... אני א מינית מלידה ולא בגלל השפעה חברתית ....ונזכרתי שהיו לי חלומות א מיניים.... כאלה שאני מסבירה בהם..מגיל12 בערך... או מגיל 11...שאני לא רוצה נשיקות או כל מגע מיני... כי אני באמת לא רוצה את זה... היו לי חלומות שהדפתי את בן הזוג שלי...בדיוק כמו שקורה עכשיו...

 

[קשת54]

אני רוצה להוסיף

שלא ידעתי שאני אמינית כשהתחלנו את הזוגיות... התאהבנו בתיכון..ומאז אנחנו יחד... אני מאוהבת בו...לא בחרתי להתאהב בו והוא גם לא בחר להתאהב בי...לא נכנסתי לזוגיות מתוך מחשבה מושכלת או מתוך יציאה לדייטים...
כבר אז אמרתי לו שאני אוהבת אותו אבל בדרך שלי... הוא כיבד את זה... לשנינו לא היה ברור שזה אומר שאני א מינית...
אני לא ידעתי שאיני נמשכת לגברים... חשבתי שפשוט לא פגשתי את האחד... ואז כשהתאהבתי בו הייתי בטוחה שאני גם הטרו סקסואלית....
רק לאחרונה ניסיתי לקיים יחסי מין... אוטומטית לא אפשרתי לזה לקרות.. אבל לא בגלל הנטייה הא מינית...אלא בגלל הדיכוי המיני שאני חווה...
אחרי שניסיתי...אז עלתה לי בראש המחשבה שאולי אני אמינית...
לפני חמש שנים...חשבתי שכנראה אני פשוט מפחדת...אבל עכשיו אני מבינה שזה לא זה...ושבאמת יכול להיות שאני נמשכת רק לחבר שלי באופן מיני...אבל מדחיקה גם את זה...ואין מה להגיד לי שזה לא צריך להיות מודחק... כי נסיבות החיים גורמות לי להדחיק... גם את המיניות שיש בי וגם את הא מיניות...
וזה לא קשור לעובדה שאני א מינית. אלו סיבות חיצוניות. אני א מינית...לא בגלל מה שעברתי בחיים ... אני נולדתי כך... אבל לא ידעתי לשיים את זה...נמנעתי להגדיר הגדרה שאיני בטוחה לגביה... אבל אני חושבת שעוד בגן ידעתי...כי לא הייתה לי סקרנות מינית כמו לשאר הילדים בגן.. אני באמת לא רציתי את זה...

 

[k500]

צודקת. בהצלחה.