לדר' דרבי שלום...האם אני א-מינית?
שלום, זה הסיפור שלי, אשמח לחוות דעת... אני בת 36 ואין לי חשק מיני בכלל. מהגיל שמתחילים לחוות את זה, עד סביבות גיל 28 היה לי המון, ברמה של מחשבות, פנטזיות, ריגושים, פרפרים בבטן, משיכה לגברים, גברים היו יפים בעיני (חייבת לציין שהתנסיתי במין בגיל 19 אבל עד גיל 28 לא היה לי חבר, בגלל חוסר בטחון שלי, אבל מאוד רציתי). בגיל 28 הכרתי בן זוג והתחלתי לקחת גלולות. בהתחלה היה נפלא במיטה, היה בא לי עליו מאוד, אבל לאט לאט איבדתי את החשק, וזה הגיע למצב שהתחלתי להתחמק ממנו כל הזמן, וכמובן שהקשר לא יכל להמשך. בשלב כלשהוא קלטתי שזה מהגלולות, גם שמעתי ראיון ברדיו עם סקסולוג שדיבר על גלולות שממש הורגות את החשק, אבל היה לי די נוח להמשיך לקחת, כי זה סידר לי את המחזור, וגם הרגשתי חופשיה ממחשבות על מין, בתקופה שעשיתי תואר שני והייתי צריכה מוח צלול, זה באמת משחרר כשלא חושבים על מין, המוח חופשי לדברים אחרים. תמיד חשבתי שכשאני ארצה, אפסיק עם הגלולות והכל יסתדר. אבל אז כשהפסקתי בגיל 32 הסתבר לי שלצערי נכנסתי לגיל מעבר מוקדם, ומבחינה הורמונלית הגוף שלי תפקד כמו אשה בגיל מעבר. מעבר לשוק ולעובדה שלא אוכל ללדת, מאוד הפריע לי שהחשק לא חזר. היום זה ברמה שאני מרגישה ממש מתה מבפנים, אין לי אפילו חשק להסתכל על גברים, לא מסוגלת לראות זוגות מתנשקים או מתמזמזים, גם לא בטלויזיה, זה עושה לי תחושת גועל. פתאום מין נראה לי דבר מוזר מאוד לעשות. בנוסף זה גם מקהה רגשות אחרים. אין ספק שזאת בעיה הורמונלית! לרופאים אין כל כך מה להציע לי, ניסיתי ליוויאל, עשה לי לא טוב, כרגע אני לוקחת HRT רגיל. העניין הוא שגם בזוגיות אני לא יכולה להיות, ונגזר עלי לחיות לבד, כי עם גבר יצרי זה בטח לא יעבוד, אף אחד לא יסכים לחיות ככה, ואני לא רוצה להגיע למצב של משחקי התחמקות. בגבר א-מיני אין לי עניין, כי אהבה מבחינתי קשורה למין, אני לא רוצה לחיות עם גבר שאראה בו רק שותף לדירה. אני מאוד מתגעגעת לתשוקה שהיתה ונעלמה, ומפחיד אותי לחשוב שכך ארגיש עד סוף חיי, זה כמו להיות בתרדמת. האם היית מגדיר אותי כא-מינית, ואם אתה חושב שיש תקווה, אשמח לשמוע. תודה, ומצטערת על האורך