השאלות עבור דר' דרבי

../images/Emo124.gifדר' דרבי מתארח בפורום ביום ראשון בערב!

לרגל שבוע המודעות העולמי לא-מיניות יתארח אצלנו בפורום דר' דרבי ויענה על שאלות הגולשים (המיניים והא-מיניים..) האירוח יתקיים ביום ראשון, 18:00-20:00 (10.10.10 - אחלה תאריך
) ד"ר דני דרבי הינו פסיכולוג קליני מומחה וד"ר למיניות האדם. ד"ר דרבי מרצה על שיקום מיני של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית וטיפול בפוסט טראומה בתוכנית לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. כיום הוא מנהל את חושים - המרכז הישראלי לטיפול מיני ואת קוגנטיקה - המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. מרכז חושים מציע טיפול מיני לזוגות ויחידים המתמודדים עם קשיים ודאגות מיניות ולאנשים אשר מעוניינים לחקור את מיניותם או נטייתם המינית. אז אתם יכולים להתחיל לשרשר הודעות עם שאלות והוא יענה ביום ראשון בערב.
 
השאלות שלי:

1. מה זה משיכה מינית! מה מרגישים כשנמשכים מינית למישהו? 2. האם טראומת ילדות שקשורה למיניות יכולה לגרום לחסם כל כך קשה שלא יהיה ניתן להסירו? 3. מה יכול לגרום לאדם, שאינו נמשך מינית לאף אחד, להתרגש מאלימות מינית (מבויימת, כמובן), כשהוא לא מעורב באקט. 4. מה פירוש כשאדם מפנטז פנטזיות מיניות וכל מיני סיטואציות, אבל הוא אף פעם לא מעורב בהן, אלא תמיד צופה מהצד? האם זה תמיד מצביע על חשש מאינטימיות, או כל פחד אחר מיחסי מין? טיינקס
 
משיכה ופנטזיה...

ישנן הגדרות רבות וסבוכות למשיכה מינית. בצורה הפשוטה ביותר משיכה מינית עניין מיני או רצון להיות מעורב בפעילות מינית אם בפנטזיה ואם במציאות עם אדם אחר. עניין מיני הכוונה שבנסיבות מסוימות הדבר יכול להתרחש. לגבי מה מרגישים... זה מתחבר עם הרצון להיות מעורב טראומת ילדות יכולה לגרום לחסמים בנושא מיניות אך מניסיוני המקצועי ומיניסיונם של קלינאים אחרים לרוב טיפול מתאים יכול לסייע לשיקום המיניות. כמובן שישנם אנשים שהטראומה שעברו היא קשה מאוד ושאינם מפיקים מהטיפולים הקיימים כיום. התקווה היא שבעתיד יהיו לנו טיפולים שיוכלו לסייע גם לאנשים אלו. משיכה מינית היא מורכבת על כן בהחלט יתכן שדברים בהיסטורה של אדם יובילו למשיכה לתחום מסויים של מיניות יחד עם זאת משיכה לכוח אינה בהכרח קשורה לטראומה או לאלימות בילדות. לגבי המעורבות באקט - אנשים רבים חוששים מהמיניות שלהם - בעיקר במצבים בהם המיניות מעורבת עם אגרסיות. חשש זה יכול להוביל אותם למקום שהם יכולים לצפות אך לא להיות מעורבים. במקרים כאלו בהחלט יתכן שיוכל ללמוד לגשת אל המיניות. יחד אם זאת הייתי נזהר מעניין התמיד - יש אנשים שזו המשיכה שלהם וזה אופני הביטוי של המיניות שלהם.
 

k500

Active member
מנהל
סתם מעניין, בקשר לד"ר המכובד

איך כבודו הגיע לנושא הא-מיניות והאם הוא מכיר מחקרים בנושא מהתקופה האחרונה? אם כן, מה הגדרתם והגדרתו לא-מיניות? לדעתי, חשוב שנדע גם את הפּן הזה
 
א-מיניות

מרבית עבודתי בשנים האחרונות הייתה במרכז לחקר טראומה נפשית בהדסה עין כרם ולפני כן במספר מרכזים בארה"ב. המומחיות שלי היא שיקום מיני של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. לנושא הא-מיניות הגעתי דרך מסלול הלימודים שלי שם נחשפתי לראשונה לנושא הא-מיניות ובמסגרת עבודה עם מטופלים שהגיעו לטיפול עם בני או בנות זוג אך לא התאימו לפרופיל הרגיל, כלומר לא היו להם את השורשים ההתפתחותיים שיכלו להסביר קושי מיני כזה או אחר אלה שפשוט לא היה להם ענין במין (ולא הייתה להם בעיה שהייתה צריכה טיפול). כיום עמדתי היא שא-מיניות אינה בעייה שיש לתקן אלה סוג של העדפה (כמו העדפות רבות שיש לאנשים). האתגר הוא באמת להבין מתי חוסר חשק מיני הוא בעיה שניתן לטפל בה ומתי אין בעיה אלה פשוט מדובר בהעדפה מינית. מבחינת ההבנה של א-מיניות היא של אותם אנשים שאין להם עניין בפעילות מינית כזו או אחרת גם אם הם מעורבים בה מעת לעת וזאת כמובן ללא קשר למשיכה רומנטית שיכולה להיות מגוונת.
 

למואל א

New member
האם נזירים שדיכאו את היצר במשך שנים

בסופו של דבר מגיעים למצב של א-מיני או שזה משהו פיזיולוגי שנולדים איתו? והאם א-מיניים חיים באמת חיים יותר שלווים וחופשיים מאשר אנשים מיניים-שאוטומטית מכורים ליצר וזה מכתיב להם חלק גדול מהחיים וגורם לתסכולים וסבל. או שמא אמיניים בעצם סובלים מחסכים ועדיף להיות "חי" ז"א עם יצר מיני ולהיות גם מתוסכל מאשר להיות אדיש לזה? מה המחקרים בנושא אומרים על כך? תודה
 
נזירים

יתכן שיש נזירים שהם גם א מיניים אך לרוב נזירים בוחרים לכבוש את יצרם. משיחות שהיו לי בנסיעותי למזרח ומשיחות שהיו לי עם אנשים שפרשו מנזירות, כיבוש היצר במגוון תחומים היה הדבר שהתקשו להתמודד עימו. בנוסף, אם נסתכל על הכנסייה הקתולית והפירסומים הלא מחמיאים בנושא פדופיליה, ניתן לומר שבמקרים רבים כיבוש היצר נכשל. אני יכול לומר שיצר מיני או דחף מיני נע על רצף ישנם אנשים שהם עתירים ביצר וכאלו שאינם. יש תפיסות שונות בתחום. אני נוטה, כמו בהרבה דברים אחרים שקשורים לנטיה מינית לראות בא-מיניות כדבר בעל בסיס ביולוגי וחברתי. ביולוגי כמובן אינו אומר מחלה אלה שלהתפתחות זו יש הסבר שאינו קשור רק לחינוך או בחירה. פגשתי לא מעט א-מיניים שלא היו מתוסכלים ואלו שהיו מתוסכלים היו מתוסכלים לרוב מבן או בת זוג שהא-מיניות יצרה בעיה עימם בקשר הזוגי ושוב אני חושב שהאתגר האמיתי הוא שמי שרוצה זוגיות ימצא אחת שיוכלה לעבוד עבורו מבלי לגרום למתח או מצוקה. אם הקהילה פה תהיה פתוחה להשתתף במחקר נוכל לחשוב על עבודה שבוחנת איכות חיים או תחומים אחרים.
 
אני חושבת שישמחו לשתף פעולה עם מחקר

הבעיה היא שאנחנו עדיין מעטים
- אז לא יודעת אם זה מספיק למחקר..
 

tbh12

New member
"אנחנו" בהחלט לא מעטים~!!!

והרבה מאוד אנשים יעדיפו להגיד בקול רם שהם נמשכים לבני מינם מאשר להודות על א-מיניותם! עדיין אין לגיטימציה ...
 
התכוונתי לאלה שכאן ולאלה שמודים בזה..

אני לא חושבת שאנחנו באמת כאלה מעטים. ברור לי שלא! ואני מסכימה איתך שעדיין אין לגיטימציה לנושא והתגובות של החברה לרוב מאוד שליליות. עדיין - איך את רוצה לעשות מחקר, בלי אנשים למחקר? וכדי שיהיו אנשים למחקר, הם צריכים להודות שהם כאלה, ולו בפני עצמם בלבד. ולהגיע לפורום כדי שנדע על קיומם
 
לד"ר דרבי

א. אצלנו בבית אף פעם לא ליטפו אותי או חיבקו או נישקו, אף פעם לא אמרו: אני אוהב/ת אותך, בת שלי. גדלתי בסטנדרט של חוסר אינטימיות גופנית. אני לא חשה אהבה לגברים, לא רצון לאינטימיות, ורק יש לי פנטזיות מיניות בוטות, "סתמיות". (לפעמים "מתלבשות" סתם, בנוחות, על מישהו שראיתי). כך שאני מפעילה פנטזיה כזו + אוננות כאשר אני חושקת באורגזמה. ב. לגבי נשים, שנים רבות הייתי מתאהבת בנשים יפות/משדרות מיניות לדעתי. עם אחת או שתיים הגעתי לקשר, והוא הפך מיד למיני. אבל מצדן לא היתה אהבה.... (היה חום מסוים, ידידותיות, כי אנחנו הנשים כאלה.) אתה רואה קשר בין היחס בבית לבין ההתפתחות הסקסואלית שלי? התוכל להרחיב ?
 
המשך עבור ד"ר דרבי

ג. אני אשה נמוכה, ולא חזקה. לעומת זאת אני גמישה, ובנעוריי הייתי קלילה מאד. כאשר אני חולפת על פני להקת נערים בני 12-13 ורואה כי הם מתקרבים בגובהם לי, אני מתמלאת בהרגשת מרירות ותסכול. לפי רגשותיי, אני אמורה להתנשא מעליהם, לא לראות אותם, להיות חזקה מהם ומסוגלת לכפוף אותם פיזית לרצוני. מאחר שבמקרה שלי אין זה כך, אני כאמור מרגישה תסכול עמוק ומרירות. ד. אינני סובלת כשגברים "מגישים לי עזרה". ב99% עזרתם היא התערבות גסה ומיותרת וכופה ביכולותיי. הגבר הישראלי אינו מבין את מקומו לצד האשה, והתנהגותו הבלתי נסבלת מעוררת את כעסי. מאידך, קיים בי באיזה שהוא מקום הרגש של הילדה הקטנה הנהנית מלהשען על גוף גדול ואיתן. לכן, כאשר אני בטיול חברתי, למשל, וצריך לקפוץ מראש סלע גבוה, לדוגמה, וגבר איתן עומד שם למטה וקולט את גופי הקופץ, אני מודה על עזרתו, וטוב לי בה. ה80+ ק"ג שלו עמדו תמיד איתן בקליטת ה54-55 ק"ג שלי. היום אני שוקלת יותר - 57-58 ק"ג, ועדיין, לדעתי, גבר איתן לא יתמוטט אם יקלוט את גופי הקופץ בזרועותיו. אבל מקרי עזרה ברוכים אלה הם כ1% מהנדרשים לאשה בחיי היום יום. כל אלה משפיעים על יחסי לגברים. התוכל לראות קשר לרגשות, או אי קיום רגשות, מיניים כלפיהם? הערה אחרונה: אני רואה עצמי בדמיוני מסוגלת לקיים יחסי מין עם גבר - כשאני למעלה. הנקודה חשובה. פעם לפני שנים קיימתי התעלסות עם בחור (בבגדים, הוא היה חשוף בחלקו העליון), אני הייתי למעלה, והפְּעילה. הוא נענָה יפה,התמסר. נהניתי מאד, גם פיזית וגם נפשית: הרגשתי דחף עצום לאגו שלי. דמיונות על "תנוחות" אחרות הם חייתיים, ללא סיפוק לאגו, כלומר ללא יחס לפרטנר. הם משמשים לי כדי להשיג אורגזמה מהירה.
 
כוח ומיניות

מדברייך נשמע שמיניותך כוללת פנטזיות של שימוש בכוח ושליטה. פנטזיות אלו הן פנטזיות לגיטמיות ותוכלי לחקור אותם עם בן או בת זוג. ישנם אנשים רבים עם פנטזיות מסוג זה ואני וישנם כאלו שיסכימו לחקור אותן איתך באופן שיתאים לך.
 
ילדות ומיניות

סיון, לד"ר דרבי מה שאת מתראת נשמע כמו קושי עם אינטימיות ולא א-מיניות. את מתארת שגדלת בסביבה של הזנחה רגשית ופיזית. אנשים שגדלו בסביבה כזו בהחלט יכולים לפתח רתיעה מקשרים וזאת מחשש לפגיעה, כאב או הזנחה. גם אם אינך מסתובבת עם מחשבות מסוג זה ביום יום אין זה אומר שזה לא תורם לרתיעה מקשרים. לגבי מיניות - הילדות שלנו תורמת ומעצבת את המיניות שלנו (אין זה אומר שהמיניות שלנו בבעולת הילדות אלה שהמיניות מושפעה) ילדים שגדלים בסביבות בהם חוו כאב רגשי כתוצאה משימוש בכוח, מניפולציה או הזנחה יכולים לפתח עניין ומשיכה לכאב. במידה מסויימת הנאה וכאב נקשרים יחדיו. למרבה הצער אין הרבה מחקר נושא זה.
 
אין רתיעה, פחד מכאב או פגיעה. יש לעומת זאת

חוסר יכולת לגייס חום, נהרה רגשית, חיוך אמיתי וחם, כלפי הזולת, לפתוח את זרועותי ולאמץ אותו/אותה אליי בחיבוק חם. אני תמיד חשה פליאה וגם הערצה לאנשים שפניהם נוהרים, ושמסוגלים לחבק מישהו בחום ובחיוך גדול. לא מבינה מאיפה הם מגייסים בתוכם את החום הזה.
 
חוסר יכולת לגייס

אולי היה שם מי שלימד אותם כיצד לעשות זאת. בעיני זה דבר נלמד. לא אומר שאם לא היו מודלים טובים לא ניתן לגדל מביפנים משהוא שונה
 
שאלה שנשאלת כאן הרבה..

האם דרוש נסיון מיני על מנת שאדם יוכל להגדיר את עצמו כא-מיני או שעצם חוסר העניין והרצון לקיים יחסים מספיק?
 
ניסיון מיני והגדרה עצמית

זה בעיני כמו לשאול האם סטרייטים חייבים לקיים יחסי מין עם בני אותו מין על מנת להגדיר עצמם כסטרייטים... זה אולי לא יזיק להם אבל אין חובה כזאת. בעיני חוסר העניין הוא בהחלט מספיק.
 
למעלה