-זה ארוך!!!!!!!!!! א-מיניות וטראומות:

inbardaf

New member
../images/Emo18.gif-זה ארוך!!!!!!!!!! א-מיניות וטראומות:

א-מיניות, פוסט-טראומה, וכל מה שביניהם... נתחיל מהסוף – הגעתי סופית למקנה שזו טעות להגדיר א-מיניות כנטיה מינית. כולנו מסכימים ומסבירים כל הזמן שמיניות היא סקאלה. יש אנשים מיניים, יש אנשים מאוד מיניים ויש אנשים א-מיניים. ולכן יש כאן בפורום גם א-מיניים ברמות שונות. אין דבר כזה סקאלה בהומוסקסואליות. או שאתה כן, או שאתה לא (או שאתה גם וגם.. שזה אומר בעצם כן, אבל לא רק..) אם היינו עוד נטיה, מה ההגיון בשאלה האם א-מיני יכול להיות הומו? או בי? לכן, א-מיניות היא לא נטיה ועכשיו אני גם חושבת עוד יותר שהגיע הזמן לנתק אותנו מהקהילה הגאה ולצרף אותנו לאשכול שעוסק ביחסים ומיניות. כי זה מה שאנחנו. אנחנו מתעסקים במיניות. או יותר נכון, בהיעדר מיניות.. ואנחנו מתעסקים ביחסים, כי העדר מיניות משפיע על יחסים. ואם זו לא נטיה, אלא סקאלה עם עוצמות, למה שאי אפשר יהיה לשנות את העוצמות? וברור שעוצמות יכולות להשתנות לאורך החיים ולא רק כדבר מולד אלה גם מגורמים נפשיים ואף מתרגול של טכניקות כאלה ואחרות לרוב ממקורות של אמונה ורוחניות. אחרי הכל חז"ל בעצמם אמרו: איבר קטן לו לאדם: משביעו – רעב, מרעיבו – שבע. וכל בני האדם הולכים ונעשים א-מיניים בגילאים מבוגרים. זו בסה"כ סקאלה!!! עכשיו מה זה פוסט טראומה: (ציטוט מהספר של יורם יובל – סערת נפש) "ההגדרה המודרנית של תסמונת פוסט-טראומטית, כפי שהיא מופיעה ב-IV-DSM, ספר האבחנות של ההפרעות הנפשיות, היא תמצית של ידע בן כמאה שנים... תסמונת פוסט-טראומטית היא תסמונת העלולה להתפתח אחרי חשיפה לאירוע מזוויע, שכרוכה בו סכנת מוות או פציעה חמורה. התסמונת כוללת שלושה רכיבים המופיעים יחד: האירוע הטראומטי נחווה שוב ושוב על ידי זיכרונות מכאיבים, סיוטי לילה או פלשבקים, שהסובל חש בהם כאילו הוא חי מחדש את הטראומה. בה בעת, ובאופן ברדוקסלי, הסובל משקיע מאמצים להימנע מחשיפה לגירויים המזכירים לו את הטראומה. מדובר במאמצים מודעים ולא מודעים העלולים להביאו לניתוק מלא מן החברה ולהקהות את תגובותיו הרגשיות, כולל היכולת לאהוב. נוסף על כך מופיעים סימפטומים של התעוררות מוגברת, הכוללים נדודי שינה, רגזנות, דריכות יתר או נטייה לחרדה בעקבות גירויים קטנים ולא חשובים." אז אני לא מצפה שעכשיו באמת תבינו מזה. כי זו רק הגדרה. אני רק אנסה להסביר לכם איך זה יבוא לידי ביטוי במקרה של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אני אתחיל מדוגמא אישית שלי: בתקופה שהייתי בטיפול, עוד בהתחלה, באחת הפגישות הרופא המטפל שלי (הפסיכיאטר ההוא..) נעל את הדלת כדי שהמזכירה לא תפריע (היא נכנסה שניה קודם), כי הוא רצה לעשות איתי תהליך של דימיון מודרך. עכשיו דמיינו לכם את התמונה הבאה: אני בחדר קטן וסגור עם גבר. יש ביננו שולחן, אני מכירה אותו טוב (מהשכונה..) ולכאורה הכי סומכת עליו בעולם. אבל מה לעשות, לפוסט טראומה יש חיים משלה. אני נכנסתי להקף חרדה ברגע שהוא נעל את החדר. מאותו רגע, במקום להצליח לעבוד איתי בשקט ללא הפרעות חיצוניות, הוא לא הצליח לעבוד איתי בכלל בגלל הפרעות פנימיות. ישבתי שם בכסא אחוזת חרדה, מלאה כולי בהרגשה כאילו עוד שניה אני הולכת לעבור אונס. למה? ככה. והלב שלי עולה על אוטוסטראדה ואני מקבלת סחרחורת ובחילה ובמוח יש לי רק דבר אחד: זה רק מ'. את מכירה אותו. לא קרה כלום. הכל בסדר. תרגעי. זה רק מ' את מכירה אותו. לא קרה כלום. הכל בסדר. תרגעי. זה רק מ'. את מכירה אותו.. טוב, נראה לי שהבנתם את הרעיון.... ככה נראת תגובה לפוסט טראומה. הוא אפילו לא נגע בי. בטח שלא קיים איתי יחסים. אין בכלל קשר בהכרח ליחסים. כל מה שהוא עשה, היה לנעול את הדלת.. זו דוגמא למה שמכונה 'תגובת יתר'. יש גם את הצד השני של הפוסט טראומה. תגובת החסר. ההימנעות. וזה יראה ככה: בספר 'עכשיו אני' של מאיה ריד, היא מספרת איך היא נמנע מקיום יחסים עם בן-זוגה. בהתחלה היא אמרה לו: רק אחרי החתונה. מיד אחרי החתונה, היא היתה חייבת לעצור לאכול, כי היא היתה "ממש רעבה"... וכו'. עכשיו תסבירו לי איך כל זה קשור לא-מיניות? בכל מה שקשור לתקיפה מינית יש מושג אחר לגמרי 'מיניות כלואה' וכל מי שעברה טיפול בעקבות טראומה מינית מכירה את המושג הזה. מיניות כלואה, דומה למה שמאיה ריד מספרת בספר שלה. (ולמה שקראתי באין ספור הודעות של בנות שעברו תקיפה מינית ומעולם לא הזדהתי עם זה) היא לא אומרת" 'אני לא רוצה / זה לא מעניין אותי', היא אומרת: 'אני רוצה, אבל לא מסוגלת' וזה ההבדל הגדול!!! אנשים שעברו תקיפות מיניות ולא טיפלו בהם כראוי, יחושו את זה בחרדות, פחדים, סיוטים והמנעות מסקס. זה לא אומר שהם לא ירגישו שהם רוצים לקיים סקס. יש פה מישהו שמפחד מסקס?!? כי זה מדד הרבה יותר טוב לשאלה האם הוא מסתתר מאחורי הגדרה או לא. וכל פעם שמישהו נכנס לפורום וכתב הודעה שהיה בה שמץ של פחד, אני לפחות העלתי את הנושא. אז למה כן יכולה להתפתח א-מיניות כתוצאה מטראומה? הרי לכאורה, אם כל הענייין הוא פחד, אחרי טיפול זה צריך לעבור. מכירים את ההרגשה: יצא לי החשק? נגיד שמחכים הרבה זמן למשהו ועד שהוא מגיע כבר לא מרגישים חשק? אז אותו הדבר יכול לקרות גם כאן: הלך החשק. ואם הוא הלך, באמת הלך, במה האנשים האלה שונים מכם? בזה שהם לא נולדו כאלה, אלה איבדו את זה לאורך החיים? ומי אמר שאתם נולדתם עם זה? אולי גם לכם יצא החשק רק מאיזו סיבה? ומי בכלל יודע מה נרכש ומה מולד? מלימודי המעטים בביולוגיה, אני זוכרת שהשילוב בין תכונות נרכשות למולדות הוא די גבוה. הגנים שלנו בעיקר נותנים מסגרת ונטיות. החיים לוקחים אותנו בתוך אותה מסגרת בהתאם לנסיבות ומוציאים מתרדמתם נטיות מסוימות שאולי לא היו יוצאות אם לא היה קורה X. בהקשר הזה ראיתי הודעה של P019: למרות שההבנה שלנו את המוח מוגבלת עדין יש דברים שיודעים ויש דברים שמשערים. לדוגמה - אחד הדברים שיודעים זה שכשאדם נולד המוח שלא לא סיים להתפתח. חלק מההתפתחות של המוח מבוצעת אחרי הלידה תוך כדי התנסות בעולם שסביבנו. הגבולות בין "גנטי" ו"נרכש" - בעיקר בכל מה שקשור להתנהגות ממש לא ברורים. הדרך שאני תמיד תפסתי את זה: הDNA שלנו הוא מעין תבנית - למי שאוהב מכניקה קוונטית - אולי כמו ענן הסתברותי - כששני אנשים שונים עם DNA שונה חווים את אותו הדבר - הם יגיבו שונה - ע"פ הDNA שלהם - ואוסף הדברים שעברו עליהם עד נקודה זו. להגיד שדבר שהוא "נרכש" הוא ניתן לשינוי - כיוון שהוא נרכש נראה לי באופן כללי שגוי (לא מכירה מחקרים לכאן או לכאן - עם כל דורשי הביבליוגרפיה סליחה) לדעתי - וזו דעתי האישית, אני לא טוענת שיש לי הוכחות - הנטייה המינית של אדם היא בחלקה גנטית ובחלקה התפתחותית. איזה שהוא צרוף של הדברים יגרום לאדם להיות א-מיני. ולמי שלא הבין - אני לא מדבר על טראומות. אלה על אוסף של דברים וחוויות - שחלקם לא קשורות בכלל למין בשום צורה - שבצורה זו או אחרת השפיע על הקישורים הנוירולוגים במוח - והתוצאה הסופית היא א-מיניות. וכל זה, כנראה, בשנים המוקדמות לחיינו. אם אדם חווה טראומה ובגלל זה הוא אינו חש משיכה מינית - בהחלט, אני חושבת שכל הפורום יסכים כי הוא דבר ראשון צריך להתמודד אם הטראומה. אבל התעוררה אצלי שאלה שלדעתי התעלמנו ממנה. אם אחרי שאדם התמודד אם הטראומה - וכל מה שזה כולל - והוא עדין לא חש משיכה מינית - גם אם זה ברור כי זה כתוצאה מהטראומה (ניקח מקרה קיצון) - אבל, מה שזה לא יהיה שינה אותו כך שכבר אי אפשר לשנות חזרה - לא צריך להגדיר אותו גם כא-מיני?? ואני עונה: למה לעזאזל לא?!?!? ומי יכול בכלל לדעת שאתם לא כאלה בגלל X דברים שקרו לכם בחייכם? וזה מחבר אותי לתחילת ההודעה של P019. הניסיון לחלק את מה שאנחנו לגנטי ונרכש הוא כמעט בלתי אפשרי ברוב הדברים על אחת כמה וכמה בתכונות נפשיות ונטיות מיניות.
 

inbardaf

New member
וזה עוד לא נגמר - המשך.. וסכום..

והודעה נוספת שנתקלתי בה בחיטוטי בעברו של הפורום והיחס שלו לנושא. את ההודעה כתבה מיסטיק תחת הניק קסילופון: " אם הוא התמודד עם טראומה ועדיין אינו מרגיש משיכה מינית. או מעדיף להימנע ממין. אז אם זה לא מפריע לו והוא עבר טיפול הוא יכול להמשיך לחיות ככה אבל רק אם זה לא מפריע לו! ובקשר להגדיר- בנאדם מגדיר את עצמו. אם הוא רוצה הוא יכול להגדיר את עצמו כ א-מיני. גם אנשי דת שאינם מקיימים יחסי מין מטעמי דת ואנשים שנמנעים מסיבות אחרות. בתנאי שהם מרגישים בסדר במצב הזה. הם מרגישים שהם פועלים נכון והם באמת הצליחו להפוך לא-מיניים בלי נפילות הם הרי גם א-מיניים. הרי לא משנה מאיזה סיבה- א-מיני זהו בנאדם שקודם כול אינו מרגיש משיכה מינית. וסיבות איך הוא הגיע ללא להרגיש משיכה מינית לא ישנו פה שום דבר. אם הוא אינו מרגיש משיכה מינית וטוב לו ככה הוא א-מיני. אם למישהו נוח ככה אז למה לא? קודם כול לא צריך לברר ממה,| אלא האם לבנאדם נוח ככה והוא מרגיש טוב אם עצמו. כול אחד צריך לעשות מה שהוא רוצה ומה שהוא חושב לנכון קודם כול. אני יודעת שהדעות האלה לא יתקבלו פה בברכה אז אם אתם רוצים להתווכח איתי ולשכנע אותי אחרת – DONT" והודעה שכתבתי למיס דייזי באחד מיני רבים מוויכוחינו: "וכמו שאמרתי לך בעבר, ממש לא מעניין אותי אם זה מולד או נובע מנסיבות חיים. (מה גם שאני יכולה לומר עם יד על הלב שעברתי כל תהליך ושלב שצריך לעבור כדי להיות במקום שזה לא מה שימנע ממני להנות מסקס) אני גם לא חושבת שיש מישהוא שיכול לדעת באמת. כי אם מישהיא עוברת תקיפה מינית, אז לכאורה קל לראות את הקשר. מצד שני, יכולים להיות אלף ואחד סיבות לעובדה שאדם נרתע ממין. הרבה אנשים פשוט נרתעים מקרבה ואינטמיות גדולים מידי. וזה יכול לנבוע אפילו סתם מקשר גרוע עם ההורים. ויש לא מעט בנות שעברו תקיפה מינית והן מאוד מיניות. ויש בנות שעברו תקיפה מינית ובעקבות כך 'הפכו' ללסביות. אז לפי התיאוריה שלך הם לא לסביות רק כי זה לא מולד.. בני אדם יכולים להשתנות בהעדפותיהם לכל דבר (מין, אוכל, אופי של בן-זוג, עבודה ועוד ועוד) מליון פעם בחיים בלי קשר לשום טראומה או תפיסת חיים. פשוט כי הם השתנו. ושכל אחד יעשה מה שטוב לו. ולא צריך לשכנע אף אחד לכלום. כן צריך לתת לאנשים הרגשה טובה עם מה שהם חשים. לתת להם להבין שגם זה קיים. ושיבחנו לבד אם זה מה שהם או שהם ככה רק כי הם מסתתרים ממשהו." ושימו לב גם לשרשור הזה: target=_blank rel=nofollow>http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1493&MessageId=131722367 אני חושבת שהקושי של אלה שמתעקשים לעשות את ההפרדה, להכיל את העובדה שיש אנשים שהפכו לא-מיניים (כמו למשל AL212, שהפך לכזה מסיבות אידיאולוגיות רוחניות איך שלא תרצו לקרוא לזה. או כאלה שעברו דברים בחייהם והפכו לכאלה), היא כי אתם מרגישים שזה הופך את זה להפיך ולכן ללא לגיטימי ומפורר לכם את הטענות שלכם מול העולם המיני. רק שאין קשר. זה שמשהו הוא הפיך (לפחות במקרים מסוימים) לא אומר שהוא בעיה/נכות/דבר שדורש טיפול. קיצר, אחרי ששיגעתי לכם את השכל, אני אנסה לעשות סכום של כל מה שאני חושבת: א. א-מיניות היא לא נטיה! א-מיניות היא העדר תשוקה מינית. חוסר חשק וצורך בקיום יחסי מין. מאחר וזו סקאלה, אנשים שחשים זאת באופן מועט מאוד, ירגישו א-מיניים גם. א-מיני יכול להיות בעל כל אחת מהנטיות הקיימות: הטרו, הומו או בי. ב. גם הומוסקסואליות יכולה להיווצר על רקע של טראומה. זו תופעה ידועה. בכלל, כל דבר יכול להיווצר על רקע פסיכולוגי (לא בהכרח טראומטי) ומולד כאחד ולא תמיד אפשר לדעת מה הגורם. לרוב זה משולב. ג. לגבי טיפול: אדם שסובל או גורם לסבל לסביבה שלו (נגיד, יכול להיות שפדופיל ממש לא חש סבל..
) צריך טיפול. אדם שטוב לו – לא. בעיה דורשת פתרון. אם אין בעיה, אין צורך בחיפוש הפתרון. ולכן אנשים מיניים צריכים לקבל את העובדה שיש אנשים שפשוט 'לא בא להם' והם לא זקוקים לשום טיפול ואין להם שום בעיה או נכות בלי קשר למקור של זה. (מצידי שיהיה הורמונאלי). אדם א-מיני שחש קשיים וחוסר שלמות, צריך 'טיפול'. צריך למצוא פתרון לחוסר השלמות שלו. בכל דרך שיבחר.. ד. א-מיניות היא לא 'מיניות כלואה' (שזה אדם שרוצה לחוות סקס אבל לא מסוגל) ולא נזירות (שזה אדם שחש צורך בסקס אבל נמנע ממנו מסיבות אידאולוגיות). נזיר יכול להפוך לא-מיני, אבל כל עוד הוא 'נלחם' ביצר שלו – יש לו יצר ולכן הוא מיני...
אז מה התשובה שאני הייתי עונה לשאלה האם א-מיניות נובעת מטראומת ילדות? אני הייתי משנה את השאלה
זהו. מקווה שהצלחתם להגיע עד לכאן.. עכשיו תורכם
 
מתנצלת ../images/Emo163.gif

כשאני קוראת משהו ארוך, אז תוך כדי קריאה אני אומרת לעצמי "כן, אני חושבת ככה" או להיפך או שיש שאלות. אבל עד שאני מסיימת את הקריאה אני כבר שוכחת את התגובות שלי
זו אשמתך, למה כתבת כל כך ארוך?! עכשיו אני צריכה לקרוא שוב... קיצר, אני חושבת שמה שאמרת מאוד הגיוני. ואני די מסכימה לדברים. הבעיה שאני תמיד מבטלת את חשיבות הארועים שקרו לי בחיים (כי "שרדתי"), אז קשה לי לשייך אליהם השפעה עתידים להחלטות שלי. יתכן שכן ההטרדה השפיעה עלי באופן לא מודע, ואני סתם מנסה לצאת מזה גיבורה רק בגלל שהצלחתי להגן על עצמי. ויתכן שההתנהגות הזהירה שלי היא כתוצאה ממה שקורא היום בחברה, אונס בכל מקום, תקיפות. והענישה המגוחכת (מרחמים על התוקף בגלל שגם הוא היה קורבן, או שהוא "מסכן", אז הוא יקבל רק שנתיים בכלא במקום מאסר עולם - אה, אופס. אין מאסר עולם על אונס...), זה מראה שאין הרבה ערך וכבוד לחיי הקורבן אפילו בחוק - הידעת שפיצויים לנאנסת הם מקסימום 10,000 ש"ח עפ"י החוק????? זה צריך להיות מליונים! ממתי חיי אדם שווים כמה שקלים בודדים?... כשאת רואה את הזילזול החברתי ושאין מי שיילחם על כבודך וזכויותייך, את לומדת לשמור על הגב שלך, לומדת להגן על עצמך ולומדת לחשוב לבד מה מתאים לך ומה לא ולא לפי מה שמקובל בחברה (כי היא האחרונה שתגן עליך ,כמו שציינתי). איך זה קשור לפוסט טראומה, לא יודעת, חחחח
אני לא מרגישה מיניות כלואה, כי לא היה עד עכשיו שום גבר שאמרתי לעצמי "אני רוצה לשכב איתו, אבל לא יכולה", גם הגבר היחידי שבאמת הייתי דלוקה עליו (אח... איך הוא שבר לי את הלב
). אני (כמעט) בטוחה שאם הייתי יוצאת איתו הייתי מגיעה, מתי שהוא, לשלב שהייתי רוצה ביחסים אינטימיים. בכל אופן, אני כמובן עושה מה בראש שלי ואיך שנוח לי. אם להגדיר א-מיניות כמצב, אז אדרבה, זה מאוד קל ונוח לשייך לעצמי עכשיו את הכותרת. השאלה אם אני מעוניינת בה. ואם אסתכל עמוק עמוק בתוכי, אני חושבת שהתשובה חיובית, מה שמפריע לי זה החברה הסובבת שאינה מוכנה לקבל תופעה שכזו ותאלץ אותך להרגיש שמשהו לא בסדר איתך ואת צריכה טיפול. כי זה פשוט לא הגיוני שמישהו שהוא מיני לעצמו, לא יהיה מיני לאחרים. אז זה יוצר מעין שטיפת מוח אינטנסיבית שבסוף את מתחילה להשתכנע שאולי משהו באמת לא בסדר איתך ומצריך טיפול. עצם העובדה שהסכמתי ללכת לפסיכולוגית היה גם תוצאה משטיפת המוח הזו. ששיכנעו אותי שאולי משהו לא בסדר איתי. כמובן שזה היה חסר תועלת כי גם המטפלת לא רק שלא היתה בכיוון, היא חשבה שצריך ל"חנך אותי מחדש" ולעשות אותי יותר "אישה" על מנת שגברים ימשכו אלי
פה כבר הבנתי שהבעיה היא כבר לא בי אלא בחברה עצמה. והגיע לעשות להם חינוך מחדש. אידיוטים. נחזור לשאלה המקורית של מיסטיק: אז, לא היית משנה את השאלה, אלא קודם מבררת אם א-מיניות היא "מצב" או "נטייה". אם היא מצב, אז טראומת ילדות כן יכולה להיות גורם שלה. אם היא נטייה, אז לא.
 

inbardaf

New member
אני הייתי משנה את השאלה ל:

האם יכול להיות אדם שהוא א-מיני כתוצאה מטראומת ילדות? והתשובה לזה היא: כן. אבל!!! יש להתיחס לדברים הבאים: א. א-מיניות היא לא 'מיניות כלואה' שזה מה שאופיני יותר לאנשים אחרי פגיעות מיניות. ב. א-מיניות לא קשורה לפגיעות מיניות ולכן אין סיבה לקשר ביניהם. היא יכולה להיות מולדת או נרכשת, זה לא ממש משנה. א-מיניות היא פשוט חוסר משיכה מינית. אדם שעבר פגיעה מינית ועבר טיפול מוצלח בתופעות של אותה פגיעה ועדיין מרגיש חוסר משיכה, למרות שהרתיעה והפחד והקושי נעלמו - הוא א-מיני. וזה אם הבנתי נכון, גם מה שמקמיקא בסופו של דבר אמר. רק אם יותר מידי גימגומים בהתחלה. לגבי ההבדלה שלך בין 'מצב' ל'נטיה': אני חוזרת ואומרת, ואם תתעקשו אני גם אשנורר מאמרים מהאינטרנט לזה: גם נטיה מינית יכולה לנבוע מסיבות פסיכולוגיות (לרוב טראומה מינית) ולא רק מדברים מולדים. לכן, ההבדל בין נטיה למצב לא קשור בכלל למולד או לא. ואני מבינה שקהילה שקשה לעולם לקבל אותה, מנסה להתנער בכל דרך אפשרית מכל קונוטציה 'שלילית'. מכל הקשר שעלול להצדיק את הטענות נגדם ככאלה ש'סובלים' ממחלה קשה וזקוקים לריפוי. רק שאז אותה קהילה עצמה עושה מה שעושים כולם לאנשים מתוכה. אולי קבוצה קטנה, אבל עדיין חלק ממנה. ופשוט צריך להסביר ולהבדיל, בין בעיה/מחלה למצב שונה מהנורמה. בעיה/מחלה/נכות - יוצרים קושי בחיי של אדם ולכן הם דורשים טיפול. אם אין קושי - אין בעיה ואין צורך בטיפול גם אם זה לא הנורמה. להיות גאון זה גם לא נורמלי... לא זכור לי שמישהו ניסה אי פעם לטפל בזה.. א-מיניות היא עוצמה X בתחום Y (מיניות) זה כמו שיש אנשים רגשניים יותר ופחות. אנשים שרגישים לדיגדוגים יותר ופחות. א-מיניים מרגישים פחות עד בכלל לא, משיכה מינית. כמו בכל הדברים להעיל, זה יכול להיות מולד ויכול לא. ורוב הסיכויים שזה משולב: גנים וסביבה.
 

inbardaf

New member
בעצם בתשובה הייתי כותבת: יכול להיות, במקום כן

כי בסופו של דבר זו הנקודה. שהכל יכול להיות ושאנחנו לא באמת יודעים ותכלס' זה פשוט לא משנה! וזה החלק הכי חשוב. גם אם יגידו לי היום שזו בעיה הומונאלית ויש לזה כדורים - מי שאמר שאני רוצה לשנות את זה? אז למה שאני אקח כדורים? באותה מידה אני יכולה לצבוע את השיער לבלונד ולשים עדשות כחולות. אני גם יכולה לעשות ניתוח לשינוי מין. אני יכולה לשנות כ"כ הרבה דברים בעצמי, השאלה היא: למה? (ל' בשוא נע.. E) השאלה היא לא האם זה ניתן לשינוי. השאלה היא האם יש צורך לשנות? וזה נכון לגבי כל דבר בחיים...
 
נכון אבל, איך תדעי שאת רוצה

בשינוי אם לא חווית אותו. רק בשביל שיהיה לך נקודת ייחוס לאמר: "been there done that". כמו שמעולם לא חוויתי יחסים אינטימיים עם גבר, ואני לא מרגישה "צורך", אבל אולי זה בגלל שאני "לא יודעת איך זה". אולי אם אחווה את החוויה אומר: "הגעתי לגן עדן! אני רוצה לחוות שוב!"
אנשים שואלים אותי: "את לא סקרנית?" ואני עונה: "לא". למה שאהיה סקרנית? אצלי אין ממש סקרנות, אלא יותר "איך זה משרת את האינטרסים שלי מה הסיכונים ומה הרווח". אני יכולה לעשות משהו שאני ממש לא נהנית ממנו רק בגלל שהשיקול האינטרסי טוען שזה "הנכון" (כמו עם ק.מ.י, אני לא נהנית ללכת מכות עם אנשים - יש לי חבורה כחולה על היד מהאימון של אתמול
). יתכן שאני כן מפסידה פה משהו שאני אפילו לא מודעת אליו. אבל, כל עוד אני לא מרגישה הפסד, חרטה, סקרנות או כל דבר אחר שישכנע אותי לשינוי - אני לא אשתנה. ו"פה קבור הכלב"
 

inbardaf

New member
ומה הבעיה עם זה?

שוב, זו הגישה של התרבות בימינו: לנסות הכל, לטעום הכל, לחוות הכל - כמה שיותר והכי בגדול שאפשר. ומה זה נותן? מי שרוצה - שיעשה. אני לא הולכת לנסות דברים שאני לא חווה צורך בהם. באותה מידה - למה שלא תנסי סקס עם נשים? יש הרבה בנות שכחלק מהנטיה היום בעולם, מנסות הכל. אז הן מנסות גם סקס עם אישה, רק כדי להגיד אח"כ שזה לא זה... או יותר נכון:" been there done that". לסמן עוד וי על עוד תענוג בחיים שבדקתי. גם אני יעשה דברים שלא מושכים אותי, כי הם משרתים אותי (לקחת לי כמה שנים לעשות את המעבר מלחם שחור טרי כל בוקר ללחם מקמח מלא שדוחפים לו דגנים מכל צורה סוג וגודל..) היום זה כבר טעים לי. הנה, שיניתי טעם. ועשיתי את זה במודה, כי זה היה חשוב לי. טעם יכול גם להשתנות מעצמו. והרבה אנשים אומרים כאן: לא יודע מה יהיה בעתיד ולא שולל כלום. כרגע זה מה שאני מרגיש. ואני חושבת שזו הגישה הנכונה. למרות שכנראה זה לא ישתנה.
 

k500

Active member
מנהל
אז בעיקר יש דינמיות?

כלומר א-מיניות היא דינמית ומשתנה אצל אנשים מסוימים או אצל אותו אדם, תלוי בחוויותיו האישיות והארועים שחווה במהלך חייו. יכול להיות אדם א-מיני באותה מידה כל החיים ויכול להיות אדם אחר שהא-מיניות אצלו התגברה או נחלשה לפי מה שהוא עבר: תהליכים נפשיים וכו' וכל זה לפי אותה סקאלה שדברת עליה. האם זה הכיוון בערך?
 

inbardaf

New member
הכיוון הוא

שלא צריך לשלול דברים רק כדי לקבל לגיטימציה מהעולם. א-מיניות יכולה להיות דינמית בדיוק כמו כל דבר אחר. רובינו לא משתנים מאוד במהלך החיים וסביר להניח שמי שבגיל צעיר (אבל אחרי הבגרות המינית) הגדיר עצמו כא-מיני ישאר כזה בדיוק כמו שסביר שמי שהגדיר עצמו כהומו ישאר כזה. וכולנו יודעים שבזקנה כולם הופכים לא-מיניים. ובילדות היינו צריכים לפחות להיות כאלה, רק שהמציאות של היום הורסת את זה
ז"א שגם אדם 'רגיל'-מיני, חווה תנודות בעוצמת המיניות שלו לאורך החיים. יש 3 תקופות בגדול (ילדות, בגרות, זקנה) ויש גם תקופות ביניים. אדם א-מיני לא יחווה תקופת הבגרות שלו מיניות, למרות שזה מה שרוב האוכלוסיה חווה. הוא ימשיך להשאר חסר משיכה גם בשלב הזה והסיבה ממש לא רלוונטית. וצריך להבדיל את זה מהערות הרגילות של אנשים מבחוץ כמו: עדיין לא פגש את האחד (או גרוע מזה - זה כי לא היית איתי..) וכאלה.. כי א-מיניות לא קשורה רק לאהבה או לאדם מסויים. מספיק לשמוע את תפיסת העולם של א-מיניים כדי להבין שזה בא לידי ביטוי בהרבה דברים אחרים. כל ההסתכלות על העולם המיני היא שונה. זה לא מעסיק אותנו באותה המידה (אם בכלל) ואנחנו לרוב לא מבינים בכלל על מה המהומה. ההסתכלו על קשר זוגי היא שונה. וכאלה שניסו והיו שם יכולים הכי הרבה להצביע על ההבדלים, אבל זה לא אומר שצריך לנסות. וכל הכבוד לך שהצלחת לקרוא הכל
 

k500

Active member
מנהל
שלילה ולגיטימציה

ראשית, שמתי לב שהמילה "לא" חזרה כמה פעמים בהודעה האחרונה שלך..מעניין. שנית, הרבה פעולות ושלבים בחיים שתארת כאן גם הם באים כחוסר או כשלילה של דבר אחר: " שבזקנה כולם הופכים לא-מיניים", "עדיין לא פגש את האחד (או גרוע מזה - זה כי לא היית איתי..)". מה שאני אומר בעצם, זה שאת צודקת בעניין השלילה, אבל יש בעיה מסוימת, כללית וגם כזאת שקשורה לשפה בעיקר ואין אולי דרך להגדיר א-מיניות אחרת, אלא על דרך השלילה ולכן היא נקראת גם "א-מיניות" ולא בשם משלה. יכול להיות שהא-מיניות צריכה לעבור עוד דרך ארוכה (נקווה שלא כל כך..) עד שתתפתח למשהו מוגדר על דעת עצמו ולא תסתמך על הגדרה שנשענת על המיניות כדבר העיקרי. זה כמובן קשור למה שאמרת וידוע לרובנו, העניין החברתי הבעייתי שבו רוב האנשים לא מכירים א-מיניות או ששומעים על זה וישר מקבלים רתיעה או את התחושה שא-מיניות היא משהו לא בסדר ושיש צורך "לתקן" אותו וכאן נכנסים הציטוטים שלך גם ("לא פגשת את האחד" ו-"לא היית איתי" ודומיהם). העניין החברתי קשור ללגיטימציה כי מהרגע שאנחנו נולדים החברה מחנכת אותנו להיות כמו כולם, לעשות את מה שצריך וככה בעצם לקבל מהחברה את הלגיטימציה לדרך החיים שלנו וכל מה שלא נמצא בטווח החברתי המקובל הופך ישר לסטייה מהנורמה וגורר איתו תגובות לא חיוביות מהסביבה ולכן יש לנו אולי איזה אינסטינקט בסיסי לקבל לגיטימציה מאחרים. זה לא אומר שכל מי שא-מיני מחפש לגיטימציה מהחברה ורוצה להיות כמו כולם, ברור שלא וטוב שכך וממה שקראתי כאן בפורום, ראיתי שנורמה חברתית היא מכאן והלאה..
 

inbardaf

New member
לא הבנתי..

סליחה על ה'לא' הנוסף
ברור שא-מיניות קשורה למיניות. כאילו, דא?!? א - מיניות. לא - מיניות... איכשהו השתמע מדברי משהו אחר? אין לי שום בעיה עם זה שמגדירים א-מיניות כחוסר מיניות / חוסר משיכה מינית - זה מה שאני עצמי אומרת!! ואין שום סיבה שהיא תשען על דבר אחר. א-מיניות זו העדר מיניות ולכן היא קשורה קשר ישיר והדוק. יש לי בעיה עם זה שטוענים שהסיבות המובילות לאותו חוסר מיניות הם מה שעושות את ההבדל בין א-מיני לבין.. לא יודעת איך הם רוצים לקרוא לאותו אדם. ואנשים עושים את ההבדל הזה כדי להגיד דבר פשוט: אני בסדר. אני לא צריך טיפול. אין לי בעיה הורמונלית/לא עברתי טראומה/זו לא תפיסת העולם שלי/ וכו' וכל אלה שיש להם את כל אחד מהנ"ל - הם בבעיה והם צריכים טיפול והם בהכרח לא יהיו א-מיניים אם הם ישנו את זה. גם לא הבנתי איך המשפט: " שבזקנה כולם הופכים לא-מיניים", בא כחוסר או כשלילה של דבר אחר. מה שללתי? את המיניות של הזקינה? את העובדה שאנשים לוקחים ויאגרה? "ממה שקראתי כאן בפורום, ראיתי שנורמה חברתית היא מכאן והלאה.. " - אם תקרא יותר בפורום ותכיר יותר את הנפשות הפועלות, תראה שיש כאלה שזה אכן מהם והלאה ולהם הרבה יותר קל לקבל את הדברים שאני אומרת (והם אף אמרו זאת בעצמם עוד לפני) ויש כאלה, שמתקשים לקבל את החריגות שלהם ומנסים לקבל לגיטימציה מהחברה ורוצים להיות מוכרים. אין לי בעיה גם אם זה. זה טבעי. ואני חושבת שלמרות שלא איכפת לי מה אנשים חושבים, חשוב לי להעלות את המודעות לנושא הא-מיניות, ולכן חשוב לי שתהיה הגדרה ברורה ואם זאת, ההגדרה הזו לא צריכה להוציא יוצאים מן הכלל רק כדי שיהיה יותר נוח לשכנע אחרים בחוץ שזה אמיתי. שיש אנשים שלא חווים משיכה מינית בלי שום סיבה נראת לעין. וכל הדיבורים האלה, על: עוד לא חקרו את התחום וכו'. מה אנשים רוצים לחקור? מה הגן שגורם לא-מיניות? אז שום חזרנו לאותה נקודה. שגם אם יש גנים זה תמיד משולב. וגן יכול לתת נטיה לכיוון מסויים, אבל החיים הם אלה שיקבעו בסופו של דבר מה תהיה. תכלס' השאלה הכי רלוונטית לנושא, היא האם הייתם רוצים לשנות את הא-מיניות שלכם? שים לב לשאלה הבאה שמופיע בשאלות הנפוצות ושים לב כמובן לתשובה: ש: אני לא נמשך מינית וקשה לי עם זה. מה לעשות? ת: אם זה מציק, לך לרופא. יש בעיה בשם HSDD - Hypoactive Sexual Desire Disorder, שבה לאנשים אין חשק מיני, וזה ממש מפריע להם בחיים, הם סובלים ולא מרוצים מהמצב. היא נשמעת דומה לאסקסואליות, אבל היא גורמת לסבל. נשמע שאתה לא מרוצה מהמצב, אז אולי כדאי לשאול את הרופא איך לטפל בו. תחשוב אם באמת אתה לא מרוצה, או שסתם הסביבה מציקה לך. אם אתה רואה את עצמך מאושר יותר בלי סקס, עם חיבוק ונשיקה בלחי, אתה לא צריך להכריח את עצמך. ואני חושבת שזה ממצא.. אלא אם כן מישהו יכול להסביר לי את ההבדל בין א-מיניות ל-HSDD פרט לתחושה של האדם עם מצבו.. מציק לך - לך לטפל בזה. ויפה היא כתבה בסוף: תבדוק למה זה מציק לך. לא מציק לך - אין בעיה.
 

k500

Active member
מנהל
נו, בסדר מה הבעיה? ../images/Emo13.gif

אני לא שולל את מה שאמרת..אני איתך אם זה לא היה ברור
רק חידדתי כמה דברים ובעניין ההגדרה, הצבעתי על הנקודה הסמנטית, בלי קשר למהות עצמה. כלומר ברור שא-מיניות קשורה למיניות אבל כיוונתי לנקודה הבלשנית, זו שלא מספקת פתרונות בשפה המדוברת והכתובה או אם תרצי אז אפשר לראות את זה בהקשר התרבותי של השפה ושימושיה השונים בחיים. ואגב, שמתי לב שכתבת הרבה (שזה טוב)- משמע הלחץ נגמר?
 

inbardaf

New member
איזה נגמר ../images/Emo7.gif

יום שישי היום - חופש... רק המחשבה ממה שמחכה לי ביום שני כשאחזור..
 

k500

Active member
מנהל
הבנתי- מקוה שיגמר מהר ככל האפשר ../images/Emo140.gif

 
למעלה