../images/Emo45.gif ממש אהבתי! וכל הכבוד על הפרסום בפייסבוק
למרות שדווקא עם המשפט הראשון שלך אני לא יכולה להזדהות...
אני יכולה להגיד בהקשר הזה כמה דברים: א. בגלל זה אני נזהרת להיות מייצגת של האנשים כאן כלפי העולם, כי מי שמכיר אותי מקרוב ואת ההיסטוריה שלי - ישר יקשר את זה לנושא ויבטל את הא-מיניים באשר הם. ב. כמו שכבר כתבתי לך בעבר, אני מאמינה שגם אדם שא-מיניותו נובעת מסיבה מסויימת (בעיה הורמונלית, פגיעה מינית וכו') הוא עדין א-מיני. אולי במקרה שלו אפשר לפתור את הבעיה ואולי הפגיעה היא כזו עמוקה שהוא ישאר כך לנצח ואין סיבה להגיד שהוא לא כזה, רק בגלל שזה לא מולד. יש לא מעט לסביות והומואים שהפכו לכאלה כתוצאה מטראומות. אף אחד לא אומר להם שהם לא כאלה וזה לא מבטל את העובדה שיש כאלה שזה מולד אצלהם (והם אולי גם הרוב) ג. לגבי - אישי: בשנה האחרונה הייתי בטיפול של שיחות עם מישהיא מהמרכז לנפגיעות תקיפה מינית. נסיתי להסביר לה שאני מרגישה שבלי קשר מעולם לא נמשכתי לגברים ושכל קשר עם גבר מעלה בי תחושה של אונס. במהלך התקופה שהייתי אצלה נחשפתי לפורום הזה ולנושא הא-מיניות והזדהתי איתו לחלוטין. סיפרתי לה עליו. בשלב מסויים היא אמרה לי שהיא לא חושבת שהא-מיניות קשורה למה שעברתי בילדות. היא לא רואה קשר. אני גם יכולה לספר לכם מקריאה בפורום של נפגעות תקיפה מינית, שהם לא מדברות ומרגישות את מה שאני מרגישה. הם מרגישות יותר מה שהן מכנות 'מיניות כלואה'. עד הנישואין שלי בגיל 22 הייתי בתולה. וכבר בתחילת הנישואין חוסר העניין שלי בסקס עלה. ואמרתי לו כבר בהתחלה שהוא מצידי יכול ללכת למי שבא לו - רק שיעזוב אותי בשקט. נושא הסקס היה לאורך כל שנות נישואי 'אישו' וגרם לי ללא מעט סבל. לפעמים אני חושבת שבגלל היותי א-מינית, אני מרגישה כמו מישהיא שעברה תקיפה מינית. כי כל גבר שמתיחס אלי בצורה מינית, גורם לי להרגשה לא נעימה..
