שאלה לגבי החוב הלאומי:

[galgal761]

שאלה לגבי החוב הלאומי:

ידוע שחוב לאומי זה חוב שלא משלמים אותו. הרי ברור לכל שאם הממשלה היתה פורעת את חובות המדינה אז החובות היו הולכים ומצטמצמים לאט לאט עד שיעלמו תוך כמה שנים. אבל זה לא מה שקורה החובות דוקא גדלים משנה לשנה. מדוע זה קורה? כי המדינה כל הזמן לוקחת הלוואות נוספות כדי לפרוע את ההלוואות הישנות. כלומר המדינה בעצם ממחזרת חובות ולא פורעת אותם.
בעצם המדינה לא מסוגלת לפרוע את חובותיה (לפחות לא בשטה הכלכלית הנהוגה כיום).
מדינת ישראל (כמו יתר מדינות העולם) לא פורעת את חובותיה אבל מגבילה אותם ל-60% מהתוצר.
השאלה מה יקרה אם מדינת ישראל תגדיל את ההגבלה הזו ל-100% מהתוצר. במקרה כזה תוכל מדינת ישראל להשתמש בעוד חצי טריליון ש"ח. היא תוכל לבנות הרבה יותר חדרים בבתי-חולים, לייצר או לקנות ציוד רפואי רב יותר, להכניס המון תרופות לסל, להכשיר יותר אחיות ורופאים, לשלם כסף רב יותר לעובדים סיעודיים (כדי לבחור עובדים טובים יותר), לצייד את הצבא בנשק טוב יותר (לפי דו"ח של איזה קצין בכיר, לפי ההסטוריון מיכאל הרסגור – המצב לא טוב), לתת לצבא יותר ימי אימונים, לשפר את איכות החינוך, להגדיל את תקציב הביטוח הלאומי ועוד.
נדמה לי שבארצות הברית וברוב מדינות אירופה החוב הוא בסביבות 100% מהתל"ג.
השאלה שלי איזה נזק יכול להגרם מהגדלת החוב ל-100% (נניח שההגדלה תעשה בהדרגה על פני 10 שנים לפחות)?
שאלה שניה: איזה נזק יכול להגרם מהגדלת החוב פי 10?

 

[ai21]

שוד הקופה הציבורית: הסיבה לזינוקים בחוב

יש מספר סיבות לכך שגם במדינות שיש בהן עודפים - נותר חוב כלשהו.
האחת - היא תשתית למצב חירום בו המדינה תצטרך לגייס כספים במהירות (מלחמה, אסון טבע ).
השניה - היא תמיכה בפנסיות/ביטוח-לאומי של התושבים ע"י מכירת אג"ח מסובסדות _בישראל, בערך חצי מהחוב).
השלישית: קיומו של חוב "זול" לא מהווה הפרעה. כאשר החוב מסווג כ"בטוח", עלותו נמוכה מאוד, והתועלת השולית מהמשךהחזרתו - פוחתת.
הדבר תומך בכך שבמדינה המנוהלת כהלכה, יש 30-60 אחוזי חוב-תוצר, והדבר זכה לגושפינקא חזקה - כשכללי הכניסה לאיחוד האירופי נקבעו על מתחת ל 60% חוב-תוצר (מה שבהמשך הפך ליעד וכיום - לבדיחה).
&nbsp
&nbsp
אז מה הסיבה שהחובות מזנקים?
ממשלה שנאלצת להסתפק במיסים - מייצרת "סטטוס קוו" אחראי,
כל חלופה אחראית - תהיה העלאת מס אחר - שיפגע בקבוצת מצביעים אחרת, או הפחתת שירות שקבוצה אחרת רואה כחיוני.
לעומת זאת, אופוזיציה שמבטיחה הורדת-מס קיצונית, או בזבזנות קיצונית - מבטיחה לרוקן את הקופה ולהיכנס לחוב - כדי להיטיב עם כלל מצביעיה: "בוא נשדוד ביחד את הבנק הלאומי".
נכון ששוד כזה מביא לפריחה (או להעדר-מיתון) למשך מספר שנים - אך בסופם תשלומי ההלוואות יתחילו להצטבר - והמדינה המצליחה תיכנס למיתון-עמוק, כשהמשק יצטרך להגמל בבת אחת מכספי הגרעונות, ולשלם את הריבית וההחזרים על מלוא גובה ההלוואה.
כך קרה ביפן ואירופה - שחוו מיתון של מעל עשור, ואפילו בארה"ב זה הכיוון.
כי את האופוזיציה שהבטיחה לשדוד - הפכו לממשלה,
במקום להפגין מול ביתם של הפוליטיקאים-שודדים שגוזלים את עתיד ארצנו וילדנו.
&nbsp
חלופה אחראית לזינוק חסר-אחריות בחוב למימון-צריכה, היא למשל - השקעה בתשתיות-לאומיות,
אלא שתשתיות כאלו בבנייה ותפעול ממשלתי - מזנקות בעלותן, ולכן בניה ותפעול פרטי (כביש 6, מנהרות הכרמל, הנמלים החדשים, תחנות כח חדשות) - מניבים ביצועים עדיפים על רבים הפרוייקטים,
וגם כשלא בהכרח - בשיעור מסויים מתקבל BENCHMARK, המאפשר תמחור נכון של הפרוייקטים הממשלתיים, על פי ביצועי פרוייקטים מקבילים בביצוע פרטי.
ובכל-זאת - זו החלופה.
&nbsp
שים לב גם - שחלק משמעותי מתקציב צה"ל - הוא פרוייקטים מניבי-תשואה:
בעיקר פרוייקט הבינוי של צה"ל בנגב: בסיסים חדשים עם תנאים נוחים נבנים כשהמימון מגיע ממכירת הקרקע עליהם הבסיסים ישבו - ללא צורך ושימוש.
אבל גם פרוייקטי נשק הם כאלו: פיתוחי-נשק לצורך מכירתו לצה"ל מניבים רווח במכירתו לחו"ל, שצה"ל מקבל כתוספת לתקציבו (מחברות הנשק הממשלתיות).

 

[galgal761]

לא הצלחתי להבין:

1. למה יש צורך בשמירת עודפי תקציב למקרה של אסון טבע או מלחמה? הרי עודפי התקציב האלו הם סתם מספרים במחשב ולא יותר. איך זה יכול לסייע לנו במקרים אלו?
2. איך החוב הממשלתי מסווג כבטוח? הרי הממשלה מעולם לא שילמה את חובותיה. היא רק מיחזרה אותם. לשלם חוב זה להגיע למצב שסכום חובותיך הוא אפס. לעומת זאת חובות הממשלה (באופן אבסולוטי ולא כחלק מהתל"ג) רק גדלים.
3. איך בכלל אפשר לרוקן את הקופה הציבורית? הרי יש בה רק חובות (שהם בעצם סתם מספרים במחשב).
4. למי המשק צריך להחזיר את החובות? המשק זה אנחנו והחובות לטענתך הם חובות לעצמנו (או לפנסיות שלנו). האם אנחנו צריכים להחזיר את החובות לעצמנו?
5. לערן הלדסהיים מהכלכלה האמיתית יש רעיון שהממשלה תייצר כסף ללא חוב ובכך יפתרו כל הבעיות שאתה טוען לגבי חובות, ריבית וגרעונות. האם רעיון הזה נראה לך?

 

[ai21]

לא טענתי שצריך עודף.טענתי שבמצב אסון המדינה תנפיק חוב

והיא צריכה מנגנון הנפקה אמין לצורך זה.
עד שנות ה90, מנגנון ההנפקה של ישראל היה של מדינת עולם-שלישי,
ורוב הכסף התקבל מהפנסיות (ונשדדו עם זינוקי האינפלציה), מ"הלוואות כפויות", או ממגביות מאולתרות בחו"ל,
ואז ארה"ב סיפקה ערבויות, וישראל התחילה להנפיק באופן מסודר.

2. כמעט תמיד מדינות משלמות את החוב שהתחייבו לשלם בעת ההנפקה. וממש נדיר שמדינה שהריבית על החוב שלה נמוכה - לא תשלם.
מדינה שהיכולת שלה לשלם חוב יורדת, חוטפת הורדת-דירוג, ונאלצת לשלם יותר ריבית.
ריבית גבוהה שמשקפת סיכון גבוה.
אחרת היא מתקשה למכור את האג"ח.

3. לכל גוף כלכלי יש נכסים/התחייבויות, הכנסות/הוצאות, וחסכונות/חובות.
ריקון הקופה משמעו לא רק שיש חוב - אלא שהחוב בלע את כל השווי של הגוף:
מצב בו ערך החובות עולה על חסכונות, הכנסות עתידיות,
ואף מצב בו גם אם תמכור הכל - לא תוכל לשלם את החובות שצברת.

4. משק מחזיר חוב - למי שנתן כסף. לרוב פנסיונרים.
לא להחזיר חוב ממשלתי משמעו שממשלה אומרת לפנסיונרים - פרייארים!
שדדנו לכם את הפנסיה ועכשיו תמותו עניים, למרות שחסכתם כל החיים.
ובאה לעובדים ודורשת: תנו לנו עוד כסף!
אתה מכיר מישהו שיסכים אחרי שוד כזה - לתת לשודד שוב את חסכונותיו?

5. "הכלכלה האמיתית" מפיצים שקרים ודיסאינפורמציה.
הממשלה יכולה להדפיס מה שהיא רוצה - אבל רק אמון הציבור יתן לניירות שווי כלשהו.
מדיניות הדפסה-מואצת שמלכתחילה תוביל לשוד - תגרום לערך ניירות אלו לרדת במהירות מסחררת.
ערן הלדסהיים בעצם הציע לאמץ את המדיניות הכלכלית של זימבבואה.

 

[ai21]

תוצאות הגדלת החוב פי 10: מ60% ל600%

תוצאה ראשונה: ירידה בדירוג החוב - ולכן זינוק בעלות הריבית על החזרתו/גילגלו.
אפשר למשל להניח שעל חוב של 60% משלמים 2.5% ועל חוב גבוה משלמים פי 3, (כל עוד מניחים שחובות ישולמו)

התוצאה השניה: היפוך הגלגל - ומיתון:
אז מיחזור החוב הנמוך עולה 1.5% (0.60*0.025) מהתל"ג כריבית שנתית (שהמדינה מקטרת עליו - אך לא מתקשה לשלם).
והגבוה - יעלה 45% מהתל"ג כריבית(6.00*0.75): כל כספי המיסים ישמשו רק כדי לגלגל חובות - ולא ישאר כסף לאף שירות ממשלתי.
אלא אם - החוב ימשיך לזנק, כדי לאפשר שירותים אלו.

התוצאה השלישית: כפיית מימון החוב.
מובן מאליו שברמות כאלו, המדינה תתקשה לגייס מהציבור חובות, לכן המדינות מכריחות את האזרחים לממן חוב. לעיתים ישירות (זוכר את "מלווה ביטחון" לצורך מימון מלחמת שלום הגליל?), אבל לרוב ע"י רגולציה:
ביפן ובאירופה קיימת רגולציה המחייבת את קרנות הפנסיה לרכוש שיעור מסויים של החוב הממשלתי (ללא סיבסוד ולמעשה להפך), וכך מובטחים קונים לרוב החוב (ואם אין - משנים רגולציה)

התוצאה הרביעית: קריסה - ושוד הפנסיות הגדול.
בין אם התבצעה כפיה או לא - רוב החוב מוחזק כפנסיות של אזרחי המדינה.
בשלב מסויים הממשלה מבינה שאין הגיון בתשלום החוב כשהמדינה לא מסוגלת לממן שירותים - והמדינה מכריזה על פשיטת-רגל: לא משלמים חובות, או שמחזירים רק אחוז מסויים מהחוב.
התוצאה היא התרוששות מיידית של הפנסיונרים, בריחת החסכונות העתידיים מהמדינה.

התוצאה החמישית: השוד השקט - אינפלציה.
זינוק באינפלציה מאפשר למדינה לשחוק את ערך החיסכון (פנסיה למשל), באופן הדרגתי, ע"י עלייה ביוקר המחייה וקיזוזה עם "תוספת-יוקר" המגינה על שכר העובדים החזקים.
אם כל אלו מזכירים לך את שנות ה80 - אתה צודק. זאת בדיוק הייתה המדיניות - שהובילה להיפר-אינפלציה.

התוצאה השישית - התרסקות.
כל מה שתיארנו - מוביל לקריסה כלכלית:
עסקים פרטיים ומשקיעים בורחים מהמדינה (לא רוצים שכספם ישחק באינפלציה הדוהרת)
עסקים רבים אחרים - פשוט קורסים.
אזרחים מבריחים את כספם החוצה (כדי שפוליטיקאים לא ישדדו להם את כל הפנסיה)
והמחירים המזנקים הופכים את האקלים לרעים לעובדים ועסקים - אז האזרחים המוכשרים בורחים.
ערך המטבע קורס, החובות לא משולמים ולא ניתן לגבות חדשים,
אבל המדינה בסוף מגיעה לשפל (אם לא נכבשה) - ומתחילה להתאושש.

 

[galgal761]

לגבי 6 הסיבות:

1. קודם כל האזרחים לא מקבלים שום ריבית על החוב. הריבית על החסכונות היא אפס. נראה לי שאת הריבית הממשלה משלמת לבנקים. נראה לי שהממשלה יכולה להלאים את הבנקים האלו (כפי שעשתה בשנת 1983 כאשר מניותיהם התמוטטו. חבל שהיא הפריטה אותם ולא השאירה אותם בשליטתה) או לכפות עליהם להלוות לה בריבית נמוכה או לייצר את הכסף בעצמה ללא חוב. כך שזה לא נראה בעיה.
2. כנ"ל.
3. אינני מבין למה הממשלה לא תתקשה לגייס חובות במצב היום ותתקשה לגייס חובות במצב שבו החוב הוא פי 10? הרי ברור שבשני המקרים הממשלה לא מסוגלת לשלם את החוב (כל הממשלות מעולם לא שילמו את חובותיהם הם רק מיחזרו אותם). בכל אופן בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים היה לממשלה יותר קל לגיים חוב מהאזרחים. הם קיבלו הצמדה + 5% ריבית צמודה כך שזה היה די משתלם אז להלוות כסף למדינה.

 

[ai21]

1. תברר מהן אגרות חוב (בין השאר אלו שהמדינה מנפיקה)

רוב אגרות החוב - נמצאות בפנסיה שלנו.
&nbsp
2. החסכון בבנק - זה לא אגרות חוב - אלא החלטה שלך לתת לבנק להרוויח מהכסף שלך - לחלק אותו כהלוואה תמורת ריבית.
אם המדינה תלאים את הכסף הזה - הבנק לא יוכל לחלק הלוואות.
אם המדינה תצטרך לחלק את הכסף להלוואות - היא תצטרך עוד כסף.
אז מה הם ילאימו בשלב הבא ?
&nbsp
3. המדינה היום מסוגלת לשלם חובות - ועושה זאת.
הרבה יותר נפוץ שממשלות משלמות את החוב - מאשר שהן לא, אחרת לא היו מלווים להן.
כך גם לגבי עסקים שמנפיקים אג"ח.
&nbsp
במצב בו ההחזר החודשי של החובות שלך גבוה משמעותית מכל הכנסותיך ונכסיך - אין סיכוי סביר שתחזיר חובות. רק לגלגל אותן, לפשוט רגל (ולמכור נכסים כדי להחזיר חלק המחוב), או להתאבד.
ולכן כמעט אף אחד לא ילווה לך כסף במצב זה.

 

[galgal761]

תגובה:

1. ככל הידוע לי בקרנות הפנסיה יש אג"ח מדינה מיועדות (בעלות תשואה של כמעט 5% צמוד למדד) נראה לי שקרנות הפנסיה לא יוותרו על אג"ח זה בכל מקרה כי אין בשוק שום נכס חסר סיכון שמכניס רווחים כאלו.
אתה התכוונת לטעון שקרנות הפנסיה מחזיקות גם ברוב אג"ח המדינה האחרות? אם כן אז אג"ח אלו הן בעלי תשואה של כמעט אפס ולפעמים אפילו שלילית. למרות זאת יש להן קונים. בכל אופן לא ברור לי למה קרנות הפנסיה יקנו את האג"ח הלל כאשר החוב הוא 60% מהתל"ג ולא יקנו אותן אם החוב יהיה 80% או 100% מהתל"ג? במקרה הגרוע אם קרנות הפנסיה עושות בעיות ניתן להלאים גם אותן.
2. לא התכוונתי שהממשלה תלאים את חסכונות הציבור בבנק אלא רק תלאים את הבנק ותיקח לעצמה את כל נכסיו והתחייבויותיו (בהחלט אפשר לתת גם פיצוי כספי לבעלי המניות).
3. כאשר משלמים חובות החוב הולך וקטן עד שנהיה שווה לאפס. לא מוכרת לי מדינה שחובותיה הולכים וקטנים ובטח לא מוכרת לי מדינה שחובותיה נמחקו לחלוטין.

 

[ai21]

אם תבדוק - תראה שקרנות הפנסיה מחזיקות בנוסף גם אג"ח רגיל

האג"ח המיועדות (המסובסדות) מוגבלות מבחינתן היקפן בתיק.
רוב קופות הפנסיה מחזיקות 50% מניות או פחות (בגלל דרישת הציבור),
וזה אומר הרבה מאוד אג"ח - חלקו ממשלתי (ומסיבות של הפחתת סיכוני מטבע - אג"ח שקלי שרק מדינה אחת מנפיקה).
אז מה עושים? קונים אג"ח ארוך טווח.
מצד אחד - אם קונים אג"ח ל30 שנה ולא לשנה, מקבלים ריבית הרבה פחות גרועה,
מצד שני - זה "מקבע" את הרווחים של קרן הפנסיה בתקופה זו, ואם הריבית תעלה - הקרנות לא יוכלו להסיט השקעות ולהעלות את רווחי המשקיעים.
על בסיס זה - קרנות שונות פועלים עם מדיניות שונה.
הכל על בסיס ההנחה - שהמדינה לא מתכננת לשדוד את הפנסיות ולהחליט לא לשלם את שווי האג"ח כלל.
&nbsp
2. יש לקרנות הפנסיה ביקוש מטעמים שונים - המשמעותי ביותר הוא הנחות שונות ממס.
אלא שבמצב בו המדינה שודדת את הפנסיות - אזרחים נוטים למשוך את הפנסיה ולהשקיע באפיקים שהמדינה תתקשה לשדוד.
&nbsp
3. באופן מאוד כללי הבינו פעם שמדינות עם חוב של 60% או פחות - לא מתקשות להתמודד עם ההחזרים ואף להפחית חוב,
ולעומתן מדינות עם מעל 100% חוב-תוצר, לרוב הולכות ומידרדרות עד חדלות פירעון (שודדות את הפנסיונרים).
על בסיס קריטריונים פחות שרירותיים, סוכנויות דירוג מקנות ציון-סיכון לכל אג"ח. ככל שהסבירות לחדלות פירעון עולה - הקרנות יעדיפו להימנע - אלא אם הריבית עליו עולה.
&nbsp
4. אם המדינה מלאימה את הבנק - היא מלאימה גם את ההלוואות וגם את החסכונות - אלו מגבים את אלו,
כך שהמדינה לא יכולה לשדוד את החסכונות בבנקים ולהשתמש בהן כבטחונות לחובות-מדינה,
שהרי בדיוק אותם חסכונות משמשים כערובה להלוואות שהבנק חילק.
הפער די קטן, ולמעשה - הבנק המרכזי מספק בטחונות-חירום לבנקים כדי למנוע מצב בו זמנית הכסף נגמר.
זהו תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי - ולא שוד הציבור.
&nbsp
&nbsp
4. כאשר משלמים חובות לכל לווה - החוב לא בהכרח קטן.
הרי כל לווה מקבל את כספו - בעת פנסיה, פורש ומקבל הכל.
ועובד אחר שחוסך - קונה אג"ח שהונפק - כדי להחליפו.
יתכן מצב בו אין מספיק עובדים חדשים, שכרם אינו גבוה, או שהחוב זינק כ"כ מהר - עד שלא ניתן למצוא מספיק קונים - ואז צריך להעלות את הריבית על החוב.
וגם זה לא קטסטרופה - הרוכשים בטוחים שהסבירות לחדלות פרעון נמוכה.
הקטסטרופה היא מצב בו המדינה ממשיכה מצב זה - עד שיום אחד מכריזה על שוד: לא ניתן לשלם לכל הלווים אז המדינה שודדת את כולם.
&nbsp
5. מדינות שמפחיתות חוב קיימות.
הונג-קונג למשל הפחיתה את חובותה עד פחות מאחוז.
רוסיה, כווית, סעודיה, איחוד האמירויות וברוניי הפחיתו את החוב לפחות מ20%,
במטרה לצמצם את החוב שלהן בהדרגה ל0.
&nbsp
6. הסיבה שזה פחות נפוץ זהה לסיבה שחברות לא נוטות לצמצם חוב ל0:
לרוב יש השקעות טובות יותר, המניבות תשואה טובה יותר.
מדינות הצופות מיתון-נצחי(עקב הידלדלות משאבי טבע או ילודה שלילית), עשויות לצמצם חוב - כי ברור להן שבעתיד משבר-חוב יוכל להביאן לקריסה מוחלטת.
&nbsp
7. מה שנפוץ יותר (לפחות לפני העשור האחרון) זו הפחתת חוב יחסית:
המדינה צומחת במהירות, והחוב בעצלתיים - וכך יכולת ההחזר של המדינה - עולה,
והיחס בין היקף החוב להיקף התוצר - יורד.
מקביל למצב בו יש לך משכנתא, אבל המשכורת שלך עולה.
במצב כזה אתה יכול להחזיר את ההלוואה מהר יותר - אבל גם אם לא, תוכל רק "למחזר": לקבל משכנתא בריבית נמוכה יותר שתחליף את זו הקיימת בריבית גבוהה.