רמת חסכון והוצאה היא פונקציה של סביבה
אנשים צורכים לפי הסביבה שלהם.
בעוד שבמודלים הכלכליים הישנים,
לכל אחד היתה פונקציית תועלת אישית, שתלוייה בצריכה שלו,
במודלים החדשים יותר, פונקציית התועלת כוללת רכיב של
"מה יש לשכנים" או Keeping up with the Joneses
אגב, זה ברור ומובן מאליו למי שלא למד כלכלה,
שהאדם השכיח, מאושר יותר, כשמה שיש לו דומה פחות או יותר לשכנים
וסובל כאשר יש לו הרבה פחות מהם.
צריך ללמוד כלכלה כדי להאמין שלא אכפת לך אם לכל הילדים בשכונה יש כסף לצאת בערב עם החברים, ורק לילדים שלך אין. (-
 
עכשיו לפרשנות שלי.
סביבה חילונית מאופיינת בקונפורמיזם סביב צרכנות.
אנשים משווים מאוד אחד לשני לפי מה שחונה להם בחצר.
 
סביבה דתית מאופיינת מאוד בקונפורמיזם סביב התנהגות.
אנשים משווים מאוד אחד לשני איך כל אחד עומד בנורמות.
כשאחת הנורמות היא "והצנע לכת", ברור שיש עידוד לצריכה מופחתת.
בנוסף, נורמה מקובלת בציבור חרדי היא השידוך -
חתן וכלה אטרקטיביים, בין היתר, לפי היכולת של ההורים לרכוש להם דירה.
 
אז הפרשנות שלי אומרת שבכל רמת הכנסה, דתיים יטו לחסוך יותר, ולו בשל העובדה שיש להם פרמטרים אחרים להשוות את עצמם לסביבה.
 
לא נראה לי שיש דרך להוכיח את זה.