דת וכלכלה

[לייבלה14]

דת וכלכלה

היי, במסגרת עבודה שאני עושה שמנסה לבחון את הנטיה של אנשים לחסכון, ראיתי שלמשתנה הדת (דתי, חילוני, מסורתי וכולי) כושר הסבר גבוה מאוד, גם כשמנטרלים משתנים עקיפים שמתואמים (נניח הכנסה, חינוך וכדומה). איך הייתם מסבירים זאת? תרבות?

 

[ai21]

איזה הסבר? לאיזו אוכלוסיה חסכונות גבוהים?

מצד אחד - לחילונים יש הכנסה גבוהה יותר לנפש, מה שנותן פוטנציאל גבוה יותר לחיסכון,
מצד שני - אצל הדתיים והחרדים יש לכאורה יותר דאגה לזולת,
ואצל החרדים נכנס נושא השידוך (אם יש לך היקף חיסכון גבוה, תוכל לשדך בת לבן-ישיב, או שהבן יוכל להיות כזה).

 

[לייבלה14]

ההכנסה כקונטרול ועדיין מובהק

כן, למה רמת החסכון תושפע מהתפיסה הדתית, גם מעבר לנושא ההכנסה וההשכלה.

 

[ai21]

האם תוכל לציין מה ההשפעה של כל מרכיב?

מה ההשפעה של רמת דתיות, רמת הכנסה ומספר ילדים?
גם באחוזים,
אבל בעיקר - בכיוון (האם בניכוי הפרמטרים האחרים חילונים חוסכים יותר מדתיים וחרדים?)
&nbsp
ההשכלה פחות מעניינת כי היא בעיקר פרמטר של ההכנסה.

 

[paretomc]

רמת חסכון והוצאה היא פונקציה של סביבה

אנשים צורכים לפי הסביבה שלהם.
בעוד שבמודלים הכלכליים הישנים,
לכל אחד היתה פונקציית תועלת אישית, שתלוייה בצריכה שלו,
במודלים החדשים יותר, פונקציית התועלת כוללת רכיב של
"מה יש לשכנים" או Keeping up with the Joneses
אגב, זה ברור ומובן מאליו למי שלא למד כלכלה,
שהאדם השכיח, מאושר יותר, כשמה שיש לו דומה פחות או יותר לשכנים
וסובל כאשר יש לו הרבה פחות מהם.
צריך ללמוד כלכלה כדי להאמין שלא אכפת לך אם לכל הילדים בשכונה יש כסף לצאת בערב עם החברים, ורק לילדים שלך אין. (-
&nbsp
עכשיו לפרשנות שלי.
סביבה חילונית מאופיינת בקונפורמיזם סביב צרכנות.
אנשים משווים מאוד אחד לשני לפי מה שחונה להם בחצר.
&nbsp
סביבה דתית מאופיינת מאוד בקונפורמיזם סביב התנהגות.
אנשים משווים מאוד אחד לשני איך כל אחד עומד בנורמות.
כשאחת הנורמות היא "והצנע לכת", ברור שיש עידוד לצריכה מופחתת.
בנוסף, נורמה מקובלת בציבור חרדי היא השידוך -
חתן וכלה אטרקטיביים, בין היתר, לפי היכולת של ההורים לרכוש להם דירה.
&nbsp
אז הפרשנות שלי אומרת שבכל רמת הכנסה, דתיים יטו לחסוך יותר, ולו בשל העובדה שיש להם פרמטרים אחרים להשוות את עצמם לסביבה.
&nbsp
לא נראה לי שיש דרך להוכיח את זה.

 

[ai21]

אני אסביר לך מה מבלבל אותי

ההורים המסורתיים שלי למשל - חסכו הרבה לאורך כל חייהם, ויש להם היום רמת חיסכון גבוהה.
רק חלק קטן מזה הופנה למתן חינוך לילדים, או סיוע ברכישת דיור.
רמת ההוצאה - תאמה באופן חלקי את השכנים, אבל תאמה במדוייק את רמת החיסכון (ככל שהחיסכון עלה, החשש מעוני לעת זיקנה ירד, ורמת ההוצאה עלתה)
אז הם הפכו מחסכנים לפזרנים - בעיקר כי הם יכולים להרשות לעצמם.
&nbsp
חרדים לעומת זאת, הוציאו מעט וחסכו הרבה בצעירותם,
אבל כשהילדים משתדכים - החיסכון הגבוה מופנה לצריכה: קונים בית, מאפשרים לילד ללמוד עוד בישיבה.
מה שמותיר הורים חרדים, וקשישים חרדיים - ללא חסכונות כלל.
למרות - הפרשה גבוהה לחיסכון כל חייהם.
&nbsp
&nbsp
אז החילונים חוסכים הרבה או מעט?
לחרדים יש הרבה חסכונות או מעט?
איך משקללים התנהגות שונה לחלוטין?

 

[paretomc]

נקודה מעניינת מאוד.

שאלה ללייבלה -
&nbsp
איך מתנהל החיבור בין משתנה רמת דתיות למשתנה גיל?
&nbsp
&nbsp

 

[לייבלה14]

קודם כל, תודה לכל המשיבים, העלתם נקודות מעניינות שלא חשבתי

עליהן ויכולות להסביר את התוצאות. לגבי האינטראקציה בין גיל וחסכון, אכן נשמע כמו משהו שיכול להיות מעניין בגלל השוני במאפייני הצריכה על פני תקופת החיים בין האוכלוסיות (לפחות לפי ההסברים שפורטו כאן) , אבדוק בסטטה בערב ואעדכן.

 

[לייבלה14]

קצת קשה להציג את זה ככה

כי זה יותר בודק את מקדם ההיוון של הפרטים ברגרסיה לא לינארית (היפרבולית).
בגדול, ההשפעה של כל שעה שאדם מקדיש לדת במהלך השבוע (זה המדד בדיווח עצמי) משפיעה בערך כמו עשירית מההשפעה של תוספת 5000 ש"ח במשכורת.
הכיוון הוא במגמה שעליה ב"דתיות" ועליה בשכר, מתואמות עם ירידה בנטיה לצרוך בהווה או העדפת הווה.

 

[ai21]

מה בנוגע לתחום ההשקעה?

האם התייחסת גם להשקעה הונית וגם להשקעה נדל"נית?
&nbsp
כפי שציינתי:
נראה לי שהציבור הדתי נוטה יותר להשקעה נדל"נית,
אלא שבתחום זה ההבדל בין השקעה לצריכה קצת מעורפל.

 

[Haoptimit]

זה נשמע די הגיוני

אל תשכח שבדת יש את המעשר שמחנך להפריש 10% מההכנסה
גם אצלהם יש קהילה מאוד חזקה ותומכת וצנועה. קל יותר לחסוך וקל יותר לחיות על הכנסות נמוכות. כולם סביבם חוסכים וזה מה שלומדים.
&nbsp
&nbsp
כל מה שרציתם לדעת על חיסכון, השקעות והדרך לעצמאות כלכלית =)
www.haoptimit.com