בעיית השקיות:

tomtom54

New member
בעיית השקיות:

החל משנה הבאה נצטרך לשלם 10 אגורות על כל שקית שלוקחים בסופר. דבר זה נועד למנוע מאיתנו לקחת שקיות וזה אמור להקטין את הזיהום שיוצרות שקיות הפלסטיק שמושלכות בזבל.
מבחינתי יש כאן 2 בעיות:
1. השקיות שאני לוקח משמשות אותי לאיסוף אשפה (אני לא לוקח שקיות סתם ככה). אני מניח שעוד הרבה עושים זאת. אז מה יועיל החוק הזה הרי בין כה וכה נצטרך שקיות. יש לממשלה איזה פיתרון יותר ידידותי לסביבה מאשר איסוף זבל בשקיות?
2. אני לוקח כ-6 שקיות בשבוע זה 25 בחודש. זה יעלה 2.5 ש"ח. האם מישהו חושב שסכום כזה ימנע ממשהו לקחת שקיות?
 

paretomc

New member
האם חוק הפקדון עבד?

האוייב הגדול ביותר של קבלת ההחלטות הוא "חשיבה בהגיון".
למה צריך חשיבה בהגיון כשיש לנו מידע?
&nbsp
בעולם זה עובד יפה. אבל גם אם תגיד שישראל שונה, אז...
&nbsp
חוק הפקדון עובד בגדול, למרות שמדובר על 30 אגורות, ולמרות שמדובר על מטרד ללקוח (צריך לשמור את הבקבוקים, לקחת לסופר, לחכות בתור ולהזדכות).
במקרה של השקיות, כל תצטרך לעשות זה להחזיק סל רב פעמי באוטו. לא מורכב במיוחד.
&nbsp
גם אם תנטרל את הלבנת ההון שנלווית לעניין, ישנם ישראלים רבים מאוד שממחזרים בקבוקים בעקבות החוק.
&nbsp
יש לזה סיבה נוספת, מעבר לכסף.
החוק הוא מעין הצהרה - מי שזורק בקבוק ריק, או לוקח שקית מיותרת - מזהם.
עכשיו, חלק מהאנשים יתחילו להשתמש בסל רב פעמי בגלל הכסף. אחרים בגלל העקרון ואחרים בגלל הסביבה.
כשלקוח יעמוד בתור בסופר וסביבו ישתמשו בסלים רב פעמיים, הוא יפנים שזו הנורמה, ובשלב מסויים יהיה פעפוע של הנורמה.
&nbsp
לגבי שימוש חוזר - כמו כל דבר שבא בחינם, השימוש בו בזבזני. אולי אתה יוצא דופן, ומקפיד לא לקרוע שקיות וגם לא לקחת יותר שקיות ממה שאתה צריך. הרוב לא.
 

ai21

New member
התשובה היא לא. זה לא עובד.

פעם היו עניים שגרו באחת הדירות ליד.
אז שמתי את הבקבוקים - והעניים אספו אותם כדי לקבל כמה גרושים בסופר - וכולם היו מרוצים.
&nbsp
העניים עברו דירה, וכנראה שאין יותר עניים,
כי הבקבוקים רק נערמים, והגענו כבר לבערך מאה.
מאה בקבוקים זה כבד (כל בקבוק זה חצי קילו זכוכית) , ולא שווה את הטירחה לסחוב אותם לסופר כדי לעמוד רבע שעה בתור ולקבל 30 שקל.
אני מאוד בספק אם הטירחה הזו שווה את זה כדי לסחוב 5 קילו זכוכית כדי לקבל 3 שקל( 10 בקבוקים).
ולי יש בעיות גב, אחרי סחיבה אני צריך מנוחה - אז לסופר הם לא יגיעו.
אני שוקל אם לזרוק אותם לפח (למרות שזכוכית לא מתכלה גם אחרי מליון שנה) או להפוך אותם לעציצים.
עכשיו אני עושה נסיון ראשוני.
 

ai21

New member
הבעיה העיקרית אחרת

שקית פלסטיק שוקלת 5 גרם, בעובי 0.003 מילימטר.
"סל קניות רב-פעמי" שוקל 200 גרם.
שקית פלסטיק עולה 10 אגורות,
"סל קניות רב-פעמי" עלה עד היום 4.5 שקל
לכן אם אחרי 40 קניות (נגיד כל חצי שנה) הסל מתבלה וזורקים אותו,
נוצרת אותה כמות אשפה, נוצר אותו בזבוז משאבים ונזק.
תיאורטית - הסל ניתן למיחזור, אבל זה יקר ולכן לא באמת יקרה.
&nbsp
העניין היחיד בחוק הוא שהוא מפחית לקיחת שקיות מיותרות: עד היום השתמשו ביותר מדי שקיות,
מעכשיו יתחילו "להתקמצן" על שקיות, וישתמשו בפחות.
או שהחנויות פשוט יעברו לשימוש בשקיות טיפה יותר עבות,
ויבזבזו יותר משאבים.
 

tomtom54

New member
למה אנשים ישתמשו בפחות שקיות?

עד היום האנשים סתם אספו את השקיות מהסופר ולא עשו בהם שימוש אחר או זרקו חלק מהם לפח?
למה שלא ימחזרו סל? האם תהליך המיחזור גורם לבזבוז יותר משאבים ממה שאנו משיגים מהסל הממוחזר?
חוץ מזה אם הסל עשוי מניר השלכתו לפח תגרום לכך שהוא ירקב (כלומר הטבע ימחזר אותו והחומר ממנו הוא עשוי יהפך לחלק ממשאבי הטבע) בניגוד לפלסטיק שאינו מתכלה.
 

ai21

New member
נייר לא נרקב במזבלות

חפירות מצאו עיתונים מתחילת המאה הקודמת - שנותרו שלמים.
למעשה - רוב תכולת המזבלות היא נייר לצורותיו השונות.
&nbsp
ונכון - אם לא מבצעים הפרדה כבר בזמן השלכת הפסולת (מה שיוצר סיבוך לוגיסטי ומצריך הקצאת שטח גדול יותר לפחים),
מיחזור גורם לצריכת יותר משאבים מאשר הטמנה.
 

tomtom54

New member
2 שאלות:

1. ככל הידוע לי נייר זה חומר אורגני והטבע אמור למחזר בעצמו כל חומר אורגני. אז מדוע הנייר נשאר ולא נרקב?
2. אבא שלי עבד בנטיעת עצים והוא אמר לי שנוהגים לקבור עיתונים ישנים ליד העצים וזה מספק להם דשן. האם הוא טעה?
 

ai21

New member
גם פלסטיק זה חומר אורגני

חומר אורגני מתפרק בנוכחות חמצן, לחות ואור.
&nbsp
המזבלות מנוקזות היטב - כך שלא יהיה חילחול מזהמים למי התהום, מה שמונע חדירת לחות
הן מכוסות בעפר - כדי למנוע ריחות ריקבון ופליטות פחמן, מה שמנע חדירת אור וחמצן.
כל זה יוצר מצב שבו רק אחוז נמוך מהחומרים האורגניים מתפרק (רובם חומרים קלים לפירוק או לחים מלכתחילה).
 

ai21

New member
לגבי עיתונים כדשן

נייר במקום לח (שתילי עצים שמקבלים השקייה) ירקב.
רוב הנייר מטופל בכימיקלים - כדי להאריך את חייו, והכימיקלים האלה הם רעל לצמחים.
אבל רוב העיתונים מצהיבים במהירות - החדשות מתיישנות במהירות, ולכן הם לא עוברים טיפול כזה.
&nbsp
 
למעלה