עזרה

danielk100

New member
עזרה

קצבאות ילדים הן מרכיב מרכזי ממערכת הביטחון הסוציאלי בכל המדינות וגם בישראל. בארץ הן עברו במהלך השנים שינויים מרחיקי לכת, ובימים אלה נכנסת לתוקפה רפורמה שמוסיפה להן מרכיב של "חיסכון לכל ילד".


1. כיצד יראה הסבר לשינויים בקצבאות לאורך השנים במסגרת תאורטית של קבוצות סטטוס הנאבקות על משאבים ?. מדוע זה פחות מתאים לניתוח כלכלני של חברה המתמודדת עם הקצאת משאבים?

תמיר ראונר טוען כי עדיף היה להקצות את הכספים ישירות לאוכלוסייה בתור קצבה וכי מטרת התכנית של "חיסכון לכל ילד" היא להעשיר את הבנקים וקופות הגמל. מדוע ניתן לטעון כי הגישה שלו "מרקסיסטית"?

בארצות הברית קיימת תכנית דומה אבל שם הממשלה משקיעה את הכסף ולא נותנת לאזרחים בחירה היכן להשקיע. מדוע יש חסרונות בהפקדת הבחירה בתכנית בידי האזרחים?

ממש אודה לכם על קצת עזרה..
 

ai21

New member
.

1. העוני בישראל אינו בעיה גורפת וחוצת-דמוגרפיות - אלא במידה רבה בעייה של קבוצות דמוגרפיות מסויימות, בעלות תכונות דמוגרפיות שונות מאוד: עולים, דתיים, חרדים וערבים.
דתיים חרדים וערבים שיש להם הרבה ילדים מעוניינים בהעלאת קיצבאות כדרך להוצאת קבוצות אלו מהעוני,
לעומתן מפלגות מעמד-ביניים כמו שינוי ו"יש עתיד" דווקא רוצות להקטין קצבאות אלו כדי להיטיב עם בני הדמוגרפיה שלהם (ע"י העלאת תקציבים או הורדת מיסים)
באותה מידה שקצבאות ילדים מורידות עוני - קצבאות אלו הודגמו סטטיסטית כמעלות את היקפי הילודה בקבוצות אלו - כך שהעברת כספים ישירה תקטין זמנית את העוני, אבל תוביל לכניסה קבועה למלכודת-עוני.
נושא זה נמצא בתחום הפוליטיקה של העוני, ולכן כנושא מחקרי יהיה פוליטי מאוד ויבוקר בהתאם.
מסיבה זו - כדי להפחית את המטען הפוליטי, מנסים למצוא דרכים לבצע חלוקת משאבים בדרכים חלופיות - באופן שיוציא ממלכודת העוני, ויהיה פחות שוני-במחלוקת.
&nbsp
2. הגישה המרקסיסטית היא פטישיסטית - רואה כל נושא כחלק ממלחמה מעמדית, שבה הבנקים והעשירים נלחמים בעניים, ומשתמשת בתעמולה זו כדי להעיר תודעה מעמדית.
בפועל - חיסכון לכל ילד דווקא בא כחלק ממגמה של צמצום רווחי הבנקים וקופות הגמל מהחסכונות.
אם מתעלמים מהתעמולה המרקסיסטית - ניתן להעלות טענה אחרת, דומה אבל שונה:
כל העולם נמצא בעיצומם של משבר ומלחמת-מטבע, כש"הרחבה תקציבית" היא נשק נפוץ, והבעיה היא שהרחבה כזו עלולה לגרום לבועה צרכנית וסטגפלציה.
אם יש דרך לחלק לכולם כסף, שיגביר את כמות הכסף הזמינה לשוק ההון והאג"ח, בזמן שהוא יהיה זמין לשימוש רק עוד עשור או שתיים - כל מדינה תקפוץ על נשק זה,
אבל זה בדיוק מה שקורה עם "חיסכון לכל ילד".
&nbsp
3. החיסרון בהפקדת הכסף בידי אזרחים - הוא שהם עלולים לעשות טעויות מחוסר ידע לעומת המומחים,
אבל טענה זו בדיוק נכונה אף יותר כטענה נגדית: כספי הביטוח הלאומי מנוהלים באופן יעיל הרבה פחות מכספי הפנסיה.
 

paretomc

New member
תוכל לשלוח קישור למחקר כלכלי שמקשר בין קצבאות למספר ילדים?

מחקרים שאני מכיר מציינים באופן מובהק ששיפור בהכנסה קשור בקשר ישיר לצמצום ילודה, ללא כל קשר למוצא אתני או לשיוך דתי.

אם יש מחקר כלכלי (פורסם על ידי כלכלנים מאוניברסיטה מוכרת בעולם) שמראה אחרת, אשמח לראות קישור.

בפועל, שיעור הילודה בקרב ערביי ישראל הנהנים מקצבאות. נמוך מערביי הגדה המערבית, ובוודאי נמוך מערביי עזה שאינם זכאים לקצבאות ילדים.
[URL]https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03735.pdf[/URL]
 

paretomc

New member
מעניין מאוד.

אכן הקשר נראה בצורה בולטת.
אגב, לא ניתן לחשוד ב ץדניאל גוטליב בנטייה שמרנית או אטימות לכיווני.
 

tomtom54

New member
גם לי נראה שעדיף להקצות את הכספים לאוכלוסיה ישירות

בתור קיצבה או לתת לכל צעיר בגיל 20 מענק של 15-20 אלף ש"ח.
קופות הגמל באמת יכולות לעשות רווחים עצומים על הכסף הזה מדמי ניהול. דמי ניהול של 2% לשנה יתנו לקופות הגמל רווח של כ-700 מליון ש"ח. דמי ניהול של 3% לשנה יתנו רווח של מעל מיליארד ש"ח.
המדינה לא פירסמה כמה דמי ניהול היא תשלם לאותן קופות גמל ולא קבעה דמי ניהול מכסימליים שהן יכולות לגבות.
 
למעלה