אממ
אני אענה לשאלות או לדברים שכתבת אחד אחד.. "מדוע קשה כל כך לאסוף הוכחות נגד מי שמתלוננים? מדוע המקרים רבים של תלונות אלו נידחו על הסף בערכאות משפטיות ?" כשמישהי חווה טראומה מינית, אם זה אונס או הטרדה היא נכנסת למצב של הלם או הדחקה או ערפול ריגשי בגלל הטראומה בגלל הקושי לשאת מטען נפשי כל כך כבד בגלל מה שקרה לה. לרוב הנפגעות לוקח שנים להתאושש או בכלל להתמודד עם מה שקרה וכל זה מלווה בכאב והתפרקות נפשית לא קלה, כי עצם החזרה על הטראומה (כמו עדות למשל) גורמת ממש לתחושה שהיא עוברת את הטראומה שוב. לרוב הנפגעות שותקות, אם זה מפחד אם זה מבושה, אם זה מחשש שלא יאמינו לה שיאשימו אותה, שישפטו אותה ואם זה במשפחה הסיבות מסובכות יותר, כמו הפחד מלפרק משפחה ועוד ועוד עד שנפגעת צוברת אומץ וכוחות נפשיים להלחם על הצדק שלה זה פועל לרעתה, בגלל הזמן שעבר, חוקי התיישנות וכו' מעטים המקרים שמיד לאחר המקרה יש איסוף של ראיות פיזיות שיכולות להוכיח את אשמתו של התוקף ללא עוררין. "בחלק מהמקרים הבנות שיתפו פעולה עם המטריד!!!! " רק כדי לעשות לך סדר בדברים... רוב הנפגעות נפגעות על ידי מישהו קרוב, לא מישהו זר רוב ההטרדות המיניות קורות ע"י שימוש בסמכות כמו מקום עבודה, צבא וכו' ולעניין הנט, כולנו כאן מאותו המניע, וכל אחד מאיתנו יכול ליפול בקלות בפח בגלל העניין הוירטואלי הרבה יותר קל להשתמש במילים ולהטעות במסווה של רצון טוב. "משום שבחלק מהמקרים הן ניבהלו באמצע ה"שעשוע" והחליטו להתלונן" שעשוע? כל אחת יכולה להחליט להשתעשע כמה שבא לה עד איזה מקום שבא לה ברגע שהיא אומרת לא זה לא ופה זה צריך להפסק. זה לא קשור לבהלה, זה קשור לגבולות ולכבוד הדדי. אם יש לך עוד שאלות... אני אשמח להגיב.