אנחנו אחרי הכל. היה רע לתפארת

gudat

New member
מזדהה מאוד מאוד

ובקושי מתאפקת לא לבכות בעבודה. אצלינו לא היה בכי אחרי ה"אקט" (שבו כן היה בכי, כי זה היה בלי הרדמה, סיפור ארוך... זה לא היה בארץ ואין שם מוהלים מנתחים מנוסים, אלא כאלה שעושים זאת כמו ניתוח בחדר ניתוח שקושרים את התינוק המון זמן אז ממילא הוא צורח...), אבל גם אני מרגישה היום שזאת היתה טעות, שהייתי צריכה להיות יותר אסרטיבית ולשכנע את בן הזוג שלי שזו שגיאה. בטוח שפעם הבאה אם נעשה (וכן, עכשיו יש גם את הבעיה ששני אחים יהי שונים) זה יהיה עם מנתח, כי כנראה נהיה בארץ וגם אם לא, הפעם לא אפחד לחכות ולעשות את זה בגיל יותר מבוגר טיפה. אגב, בזמנו לא חיכינו בעצת ד"ר גונן שאמא שלי התקשרה להתייעץ איתו. בקיצור, להיות הורים זה קשה. אנחנו כל הזמן מקבלים בשבילם החלטות, לעתים הרות גורל, וקשה לעשות תמיד את הדבר הנכון, בעיקר כשאנחנו לא מחליטים לבד. אני בטוחה שעם הזמן ההרגשה הרעה תקהה מעט והמון חוויות טובות יעזרו לך להרגיש אמא טובה, כפי ששומעים (או קוראים) שאת באמת. ולסיום, מזל טוב אם לא אמרתי קודם, להולדת מור.
 

שי ז.

New member
איזה מזל שאני מא זוכר את הברית שלי

מזל שנגמר טוב. אני מקווה שגם בפעם הבאה תיולד לי בת כי אני בטוח לא אעמוד בברית (וגם אבא שלי בטוח לא ירצה להיות הסנדק). אל תאשימי את עצמך, לא עשית רע לילד שלך אלא את הטוב ביותר במסגרת המגבלות (המשפחתיות והלאומיות). אם הוא כבר שכח מזה הגיע הזמן שתשכחי גם.
 

רותי ע

New member
../images/Emo24.gif גדול

עצוב לי לקרוא שעברת חוויה קשה ושהפשוש שלך סבל כל כך. קחי פסק זמן לפני שאת עושה ועדת חקירה בינך לבין עצמך. עד הילד/ה הבא יש מספיק זמן להסקת מסקנות להמשך. אולי ינחם אותך שהוא שכח את זה מזמן...
 

שרון9

New member
אוי...

הלב נשבר לשמע הייסורים שעברת באותו יום והימים שאחריו. מקוה, מאחלת ומבטיחה שבעתיד יהיו לך כל כך הרבה חוויות מתקנות ומדהימות עם מור, שהברית תראה כארוע בודד, טראומטי, בעברך. איזה מזל שיש לי בת... לא יודעת מה אעשה כשיהיה לי בן...
 

ד פ נ א

New member
../images/Emo7.gif צנצנת יקרה

עצוב לשמוע את הסיוט שמור עבר, מקווה שהוא יכח את זה במהרה, והצלקת בלב תגליד לאט לאט.
ד פ נ א
 

יניב כ.

New member
כמה רוע ואכזריות יש בעולם

לומר שהילד אפילו נהנה? איך אנשים יכולים לרקוד על הדם בלי טיפה של רגש? יום יבוא וסיטואציות כאלה יהיו נחלת ההיסטוריה.יהיה לנו עולם טוב יותר,ללא מוהלים צמאי דם שחותכים תינוקות ומייסרים אותם,כך שאף תינוק לא יעבור את הגהנום שעבר תינוקך ואף אם לא תחווה את החוויה הנוראית שאת חווית.
 
צנצנת דבש יקרה!

קראתי את תאורך הנוגע ללב ודמעתי. מה שלום מור כעת? ושלומך? אני מקווה שהתאוששת ושמור הקטן ישאיר את פחדיו מהפשטה מאחוריו, גם אם יקח קצת זמן. מאוד נגעה לליבי תחושת חוסר האונים שלך מול בעלך ומשפחתו. מקווה שיתאפשר לך לצמוח מתוך חוויה זו ולהגיע לעמדת בטחון עם עצמך ומולם. תרגישו טוב, כולכם!
 

הילהל

New member
כמה נורא ../images/Emo24.gif

שמכאן והלאה יהיה רק טוב ופשוט ורגוע.
 
אוי שברת לי את הלב.

אני בטוחה שמור לא יזכור דבר,אכן טקס אכזרי ונוראי. אני גם מקווה רק לבנות בעתיד.הספיק לי. תרגישו טוב! עיטפי אותו בהרבה אהבה...
 

צפנתי

New member
כ"כ צר לי על הסבל והסכנה שעברתם...

אני שולחת לכם רק בריאות ואושר מעכשו! חישבי על הפעם הבאה...אם חייבים ברית...אז אולי לחכות חודשיים שלושה, כמו שמומלץ לפי רופאים שמודעים היום לסכנות הברית,ואולי אז בעלך יהיה כבר כ"כ מאוהב בבונבון, שכבר יתקשה לחשוב על חיתוכים וקיצוצים. וברור שמתעקשים על תנאים סטריליים כמו שכבר הוזכר. אם אלוהים היה רוצה שבנך יעבור את מה שהחמים שלך רוצים שהוא יעבור, אז הוא היה זורע אותו ברחמם, ולא ברחמך. רק אמא יודעת מה טוב לה ולילדיה, ורק את יודעת איזה סיוט הצטרכת לעבור שהיה נמנע ממך ללא ברית והיה קטן יותר בתנאים רפואיים מתקדמים יותר. אני מאחלת לך את הכח ואומץ ללכת בדרכך ולשנות את מה שניתן...ובריאות לקטן! רק בריאות מעכשו!
 

אורית ג.

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifצנצנת אני לא יודעת

איך לנחם
אני חושבת שכדאי לך להתמקד בטוב: בזה שמור החלים שהזיהום עבר שעכשיו יש לך 'קלף' נוסף נגד המשפחה נגד ברית או נגד המוהל הזה לפחות, כולל מה שההוא במיון אמר (שכדאי רק עם רופא) שכל מה שלפניכם עכשיו זה הטוב שבילד הבא, אם וכאשר, את תיהיה עוד יותר חזקה ונחרצת ואולי גם בעלך ילמד משהו עד אז (לגבי מה שכתבת על משפחות 'מעורבות' עם/בלי ברית - אני מכירה הרבה כאלה ושום דבר רע לא קורה מזה) והכי חשוב שתראי את כל הטוב שעשית למור: התלבטת בשבילו, התנגדת בשבילו, נלחמת בשבילו, הבאת רופא מרדים בשבילו (עוד לא שמעתי על אף מקרה שמישהו הביא רופא רק לאלחוש - כל הכבוד!), ניסית לשכנע בשבילו, ניחמת אותו , ואת נותנת לו את כל הטוב שאפשר. לגבי פחד פתיחת החיתול אחרי ברית - שמעתי על זה כבר וזה עובר בסוף. רק טוב מעכשיו בריאות וחג שמח אורית ג. (מזמינה אותך גם אלינו לפורום)
 

אורית ג.

New member
ועוד משהו - אם את יכולה לשלוח את

שם המוהל אלי (במסר) אני אודה לך - יש לי רשימה (הולכת ומתארכת
) של מוהלים שעשו פאשלות. ומוסרי המידע נשארים חסויים - ככה שאת לא חשופה לבעייתיות שבזה.
 

She Dolphin

New member
אני כל כך מצטערת לשמוע ... ../images/Emo10.gif

אין ספק שמור וגם את, עברתם חוויות קשות מאוד שלא מגיע לאף תינוק רך ואמו לעבור...
אני מצטערת שאני לא יכולה להצטרף לניחומים שנאמרו לך כאן כמו: "הוא כבר שכח" או: "הוא ישכח בקרוב", (למרות שברור לי שהם נאמרו מתוך רצון לשפר את הרגשתך) ולו רק בגלל העובדה שלפי מה שאת מספרת הוא כנראה עוד לא שכח...
. אבל אני רוצה לנסות לעודד אותך בכל זאת ולומר לך שאין ספק שבמסגרת המגבלות המשפחתיות שלך עשית כמיטב יכולתך! עוד לא שמעתי שמישהו הצליח לשכנע את המשפחה להתפשר בזה שיתנו להביא רופא שיעשה הרדמה לפני שהמוהל קיים את הברית. אני חושבת שבזה הקלת על בנך מאוד. יכול להיות שאם הוא לא היה מורדם הוא היה סובל יותר. אני מצטערת לשמוע על התחושה הקשה שיש לך כלפי בעלך ומשפחתו ויכולה רק לקוות שנכחותו של מור בחייכם תביא לכולכם הרבה שמחה ואושר ותעזור לגשר על הפערים בתפיסות העולם שלכם. ובבקשה, אל תחשבי שעשית משהו רע! החיים מאוד מורכבים והיו ויהיו לך המון הזדמנויות לעשות הרבה טוב למור ולכל הסובבים אותך. את עושה את הכי טוב שאפשר בכל זמן נתון שקורה וזאת, לדעתי, המהות של אמהות טובה. וכמו שאמרת, יש לך עוד כמה שנים עד לילד/ה הבא/ה ועד אז, דברים יכולים עוד להשתנות. המון מזל טוב שיהיה
לכם ונסי לא לייסר את עצמך
, זה לא יועיל לאף אחד מכם. החלמה מהירה (לגוף ולנפש) והרבה נחת ואושר
.
 
איך קיוויתי שהכל יעבור בשלום,

אני כל כך מצטערת על מה שקרה, תחזיקי מעמד - מקווה שאת והוא תשכחו את החוויה
 

ronnieyuval

New member
../images/Emo24.gif אוי, צנצנת יקרה ../images/Emo7.gif

לבי איתך ועם מור הקטן. מקווה שהוא יתגבר על הפחד שלו בקרוב ותהנו יותר מהאמבטיות ביחד, ובכלל מכל עניין החיתולים והבגדים והלהיות עירום... עוד
גדול ותהיי חזקה.
 
למעלה