אנחנו אחרי הכל. היה רע לתפארת

אנחנו אחרי הכל. היה רע לתפארת

קודם כל תודה רבה לכל המעודדים במסרים וכאן . כוחותי, יום לפני הברית, עמדו לי רק לזמן מוגבל ואחר כך לא יכולתי להגיב יותר להודעות. אז סליחה ותודה. תודה רבה גם לשמוצקין שחשבו שהוא מפחד אותי או מעציב אותי ואני לא הספקתי לומר שלא. וזה בקצור היה ככה: הרופא בדק את מור לפני הברית וקבע שהוא "כשיר" לעבור זאת
. קיויתי לאיזו בעיה , מודה. המוהל בדק את מור לפני הברית וקבע שאפשר גם כאן קיויתי לישועה. השמיים היו ריקים. הרופא בא חצי שעה לפני ועשה הרדמה מקומית לפני הזריקה נדמה לי עם ספריי או שאולי לא ראיתי נכון ואחר כך זריקונת. אני בשלב זה כבר ראיתי עיגולים שחורים ודי רעדתי. זה היה בחדר קטן נפרד מהאורחים שאכלו ונהנו בינתיים. לי משפחה קטנה ולבעלי גדולה מאוד עם דודים ודודות גיסים ואחיינים. חמותי באה פעם בכמה דקות כדי לתת לי מין טפיחות או סטירות עידוד על הפנים יענו אנחנו בקשרי משפחה חמים ואוהבים. היא הסתובבה גאה בין האורחים שלה. נכד בן זכר זה מראה שהבן שלה גבר ולא סתם איזה אבו-אל-בנאת רכיכה. המוהל היה המוהל המשפחתי הוא מל גם את בעלי וגם את כל אחיו אחייניו ומי שלא יהיה ולכולם כמעט היה ממש עשר ככה הם אומרים. והילד לא דימם ולא בכה ולא זכר כלום ואפילו אולי נהנה לכו דעו. חמותי הבטיחה שלא יטלטלו את מור בין כולם לפני או אחרי כמו שנהוג במשפחה שלהם ועם המוהל דיברתי שלא יניף אותו באויר כמו תרנגול כפרות. ביקשתי התחננתי. הבטיח. הרופא סיים את תפקידו אבל נשאר לבקשתי עד סוף הברית. מזל. אחד כך לקחו את מור. אני בבלק אאוט אז לא זוכרת אבל כן העבירו אותו כמה ידיים. כעצתכם ואני מאוד מודה עליה עמדתי ליד. לא הסתכלתי כי במילא לא ראיתי כלום חוץ מעיגולים שחורים רוקדים לי בעינים. אבל ראיתי את הדם על ידיו של המוהל. בלי כפפות ואני מצטערת שלא סיכמתי את זה מראש איתו אבל לא חשבתי על הכל. דם . הדם של הבן שלי שלא בכה ואולי לא שמעתי כי מיד איזה דוד או דודה תפסו אותי שלא אפול. בעלי עמד גאה ומחייך ומאושר ומתרגש ואמר מה אמר ועשה מה שעשה עוד כמה טילטולים בין ידיים ואנשים שנושפים לי על הילד והמוהל כן הניף אותו ואמר שמו בישראל מור . כמובן שלא שמעתי כלום רק את צרחות הלב שלי. אבל מור לא בכה. ככה לפחות נדמה לי וככה אומרים כולם. מור חזר אלי נימול וכשר ומחותל הלכתי איתו ועם גיסתי לחדר להניק ועם הרופא שביקשתי שיבדוק והחיתול הוסר התברר שיש דם והמוהל שם ובדק ושם איזו תחבושת או החליף את ההיא שמלאה בדם הילד שלי. אז נעלמה ההרדמה המבורכת ומור צרח וצרח וצרח אבל הדימום שזה כנראה הנורמלי פסק אמר הרופא והתינוק חותל וינק והפסיק לינוק כדי לצרוח מלוא הריאות הקטנות והעינים שלו ככה אני מדמיינת אולי היו מלאות פליאה על האכזריות שבעולם הזה שהוא בא אליו לא מזמן. בחוץ היו המוזמנים אוכלים אוכל מעולה ונהנים חמותי באה להגיד לי עוד פעם שאני מפונקת ואיך זה יופי שעכשיו הבולבול יפה ולא מידלדל ונקי וטהור. מור צרח גם בבית כאב לו והוא לא שמע על זה שלאחרים במשפחה זה עבר נהדר ובלי בכי. מור העלה בערב חום הרגשתי שרע וקשה לו ומכיון שהחום לא ירד גם בבוקר והמקום האדים אולי זה הנורמלי חיכינו עוד יום להזכיר לכם עם חום בלי דם ונסענו למיון שם מור אושפז וקיבל עוד יסורים אנטיביוטיקה בוריד כי התברר שזה זיהום. זה קורה הרבה אמר הכונן במיון. ברית זה בריא אבל לעשות רק אצל רופא פעם הבאה והוא חייך לנחם אותי. פעם הבאה בנות . רק בנות אמרה לי האחות שראתה אולי את פני. 3 ימי אישפוז המקום החלים ואפילו נישארה חתיכה קטנה של עורלה באיזה חלק עד כמה שאני מבינה בזה וזה משמח אותי. גם לילד הבא אם יהיה לי ואני מקוה לעוד אבל בת אני אעשה ברית לא עם מוהל אני אתעקש ואולי לא בכלל? לא מאמינה הפעם שברו אותי ובכל אופן לא חושבת שאפשר לאחד כן ולשני לא. יש לי 4 שנים לחשוב על זה. וזה לא ישכח אף פעם . מור החלים לגמרי הוא ילד מתוק ונהדר שעוד צורח כשמישהו מתעסק לו עם החיתול ופוחד להיות ערום אני רוחצת אותו עם בגדים ורק במים מורידה. מגילה ארוכה יצאה לי מור ישן הרבה עכשיו ובבית הספר של הגדולה עושים חזרות לשבועות . איזה שקט . רק הצלקת בלב נותרה לי אולי תחלים אולי לא. עשיתי משהו רע אני יודעת עכשיו יש לי את כל החיים לבקש ממנו סליחה. תודה עוד הפעם למוסרות המסרים התרגשתי על האכפתיות ועל העצות זה חיזק אותי . אני לא יכולה כרגע לענות למסרים זה תוקע את המחשב. תודה לפורום , איזה כיף שיש מאה חברים אנונימיים ותודה רבה רבה לרותי המנהלת הנפלאה. ישר כוח. עוד נתראה כמובן.
 

kby

New member
../images/Emo24.gif

מוחה איתך דמעה. עוד המון שנים, תשאר לו בלב המון אהבה של אמא! מחבקת אותך ומאחלת לך המון אושר איתו ומהיום אך ורק חויות שמחות.
 

kby

New member
ובקשר ל"עשיתי לו משהו רע"-

לדעתי עשית את הטוב ביותר שיכולת לעשות בנסיבות. עשית את המקסימום בתוך המסגרת המשפחתית הקיימת ובתוך כל ההתלבטות שהייתה לך בחרת את הנכון ביותר עבורך בנקודת הזמן הזאת. עכשיו תפני כוחות לעתיד, תני לו הרבה חוויות חיוביות ונפלאות ותעשי את כל שיש לך כח לעשות כדי למלא את המצברים שלו בהמון אהבה. כמה שהחוויה הייתה קשה אני מקווה שהיא תבלע בתוך הים הגדול הזה של האהבה של אמא שלו.
 

נ ס ע

New member
אוי צנצנת יקרה ! ../images/Emo24.gif

איזה חוויה נוראית עברה עליך ! נשמע ממש זוועה. אם חמותי היתה מקרקרת סביבי ככה, בטח היתה מקבלת נעל בראש. מזל שהיא יודעת שזה מה שהיה קורה, אז היא נעלמה
. שברו אותך? אני מכירה את ההרגשה. אמנם אצלנו לא היה כזה קרקס, אבל גם אני הרגשתי ככה. מצד שני, זה חלק מהענין המשפחתי. לפעמים מוותרים גם במקומות עקרוניים. קבלי חיבוק, תני אחד גם למור.
 

Kalla

New member
../images/Emo7.gif

כמה שאני מקווה בליבי שכמו שתהיה פה קבורה אזרחית וגם חתונה אזרחית ותחבורה ציבורית בשבת, ככה אני מקווה שפעם ברית מילה תהיה טקס דתי בלבד, שהחילוניים יוכלו לוותר עליו בלב שקט, בלי לחץ חברתי מהמשפחה ומאף אחד אחר.
 
וואו צנצנת, איזה סיפור מרגש

ממש כאב לי לשמוע על כל המהלך שעברתם, שמחה שזה מאחוריכם, תרגישו טוב
 

דורית 11

New member
טוב שהכל מאחורייך אבל....

אם כל כך פחדת מהעניין למה באמת לא עשית את זה עם רופא ובאוירה קצת יותר אינטימית בלי אנשים מלחיצים מסביב ובלי טקסים נוספים לחיתוך (אני לא מתכוונת לזרות מלח על הפצעים, אבל פשוט נראה לי שכל הסבל הזה שלך ושלו היה מיותר)?
 
מסכנונת...

איזה סיוט שעבר עלייך, מסכנה! התיאור היה ככ מוחשי, ממש כאילו הייתי שם לידך. אני שמחה שהכל עבר- ואני בטוחה שבמידה והעובר שלי יהיה בן - אעשה אצל רופא ולא מעניין אותי מה יאמרו מסביב. המשפחה שלי לא שמרנית ואני בטוחה שזה יהיה על פי רצוני וכבודי - ואם לא - זה מה שיש. אז חזקי ואימצי ובפעם הבאה - עימשי על שלך. אין כמו אינטואיציות של אמא, את יודעת...
 

דורית 11

New member
הפנו את תשומת לבי לכך שהעלית את

העניין בעבר בפורום ועשית דברים בניגוד לרצונך. מקווה שפעם הבאה יהיה אחרת (ואל תקווי לבת, שני בנים זה נהדר..).
 
אני ממש מצטערת שהיה לך כל כך

קשה!!! אני מאחלת המון בריאות לך ולמור הקטן, ושולחת לך המון
 
../images/Emo24.gifאיזה סיפור מרגש.

זהו בי נשבעתי גם הלידה הרביעית שלי המתוכננת לעוד כמה שנים תהיה בת. מאחר וזה מה שיש לי כבר (3 בנות) אז כנראה שגם האחרונה תהיה שוב בת. ואני מקווה שכבר הצלחת קצת להתאושש. כן הוא יזכור את הסיוט שעבר, זה באמת טראומה. חושבים שתינוקות לא מרגישים ולא כואב להם וכו'. זה בולשיט. תנסי להנעים לו את הזמן כמה שאפשר וכמה שאת יכולה. ושוב המון המון חיבוקים ממני. היית גדולה.
 
"הוא יזכור את הסיוט שעבר" ?????

נו באמת. המריבה האחרונה שלך עם בנך תיחרט בנפשו יותר מהברית, תאמיני לי.
 

ר של ניב

New member
וואו מסכנון קטן

ודוקא לך שכל כך פחדת זה קרה. התפלאתי שהוא בכה אחרי כי ניב לא בכה בכלל, וגם עוד ילדים שעשו אצל המוהל רופא שלנו לא בכו. דוקא בלילה הזה ישנו טוב יותר מבשאר הלילות. חבל שזו החוויה שהשאיר לכם המוהל. בפעם הבאה רק מוהל שהוא רופא ולא סתם אחד. ביום חמישי הייתי בברית, גם היה מוהל מוזר כזה, הבנתי שהוא גם רופא. התינוק לא בכה והיה מקסים לחלוטין, אחרי הברית הוא הניף אותו באויר בגאוה (אצלנו לא עשו כך וזה היה לי מוזר) ולמשפחה לא הספיקה פעם אחת, אני כבר הזדעזעתי אבל הם היו צריכים לצלם, אז עשו כך 3 פעמים עד שבסוף הוא ממש בכה. לחברה שלי לקח חצי שעה להרגיע אותו, וזה רק בגלל מה שעשו אחרי הברית נראה לי. אני התעצבנתי לי בשקט כי לא יכולתי להגיב ורק ריחמתי עליו. שמחה שאצלי זה לא היה, ד"ר שקולניק עדין ומקסים.
 
אני חבר- אבל לא אנונימי

ואני מצטער על ה"חוויה" הלא נעימה שהיית צריכה לעבור. אולי פעם הבאה בלי קהל? נראה לי שאחד הדברים שהפריעו לך מאוד היו האנשים. הם אוכלים בזמן שמור נימול. הם מעבירים את מור בין הידיים ואת לא מצליחה אפילו לראות אותו או לשמוע. אבל, אם הייתם ארבעה חמישה אנשים, אולי שבעה, אש הכל היה שקט יותר, הכל היה נוח יותר. ואם רוצים "מסיבה"- אפשר אח"כ. אולי זה פעם הבאה יפתור לך את הבעיות. והעיקר- שיהיה בריא....
 
../images/Emo14.gif ../images/Emo10.gif

לא קראתי את ההודעה הקודמת שלך אז אין לי מושג מה גרם לכם להחליט לעשות את הברית דווקא במסגרת שאת כל כך התנגדת לה. אבל בכל אופן, הזלתי דמעה יחד איתך כשקראתי את הסיפור. נולדה לי בת ולא בן אבל בהחלט מאוד חששתי מהאפשרות של בן, בדיוק מהסיבה של הברית (הייתי שמחה ומאושרת גם מבן, אבל חששתי מההחלטה הזאת). נשמע שהתלבטת הרבה ובסופו של דבר עשית את מה שהרגשת שהוא הטוב ביותר שיכולת בנסיבות הקיימות ובהתחשבות בבנזוגך. בבקשה אל תהיי כל כך קשה עם עצמך - לא יכולת לדעת שהמוהל יעבוד בלי כפפות ושהוא יתעלם מהבקשה המפורשת שלך לא להניף את מור. אני בטוחה שאת, כמו כולנו, תעשי עד הרבה טעויות בתור הורה. אין טעם לענות את עצמנו על כל טעות, עדיף ללמוד מהם ולדעת מה לעשות שונה בפעם הבאה. זו האנושיות שלנו, שאנחנו טועים. גם נשמע שאת מאוד כועסת על אבא של מור ואני מקווה שתצליחי להשלים עם ההחלטות שקבלתם יחד ושבפעם הבאה יהיה משקל רב יותר למשפחה הגרעינית שלכם על פני המשפחה המורחבת.
 

Rשף

New member
וואוו, הלב שלי עוד דופק בהתרגשות

גם לי לא ברור איך אעבור ברית. פעם אחת הצלחתי לעשות בת, בפעם הבאה אני אאלץ לעשות עוד אחת.
 

ארץ האש

New member
כמו שאמרת, זה כבר מאחוריך.

לא עשית שום דבר רע, לא שפוי או משהו שיכול להקים עליך עכשיו את המועצה לשלום הילד. גדלי אותו בנחת להרבה בריאות ואושר
 

אמאורית

New member
אוי חמודה כמה לא נעים לשמוע מה

שעברת, שולחת לך
גדול, ומבטיחה לך שבפעם הבאה אם יצא בן את תעשי את זה אחרת ואת לא תוותרי למשפחה כי אחרי מה שעברת את תצליחי לעמוד על שלך נכון? שולחת לך אלפי חיזוקים ולמור המתוק - שם מקסים!!!! ותעלי תמונות של מור הקטנטן שנוכל לראות את המתוק.
 
../images/Emo24.gif היה לי ../images/Emo10.gif לקרוא

מאחלת לך שלא תעברי חוויה דומה שוב, אף פעם. אני לא מאלה שאגיד לך אם טוב או לא טוב לעשות או לא לעשות ברית. הבחירה נבחרה והמעשה נעשה. בהחלטה אם לעשות או לא לעשות את הברית הייתם שניים: את ובעלך. החלטתם החלטה ואת צריכה להיות שלמה עם מה שנעשה למרות הסיפור הכואב שאת מספרת. מעניין אותי לשמוע תיאור של בעלך לאירוע שאת אומרת שהיה שמח ומאושר. בכל מקרה, זה נגמר ועבר ותמשיכי לגדל את מור בנחת.
 
למעלה