נפגעות תקיפה מינית ואומנויות לחימה.

dutchman

New member
2 סיפורים על בנות בשכבה שלי

למי שלא יודע אני גר בהולנד ואני לומד בבית ספר בריטי אני בן 14 וחצי והסיפורים הם מכאן. אחת ידידה ממש טובה שלי לומדת קיק בוקסינג די הרבה זמם חגורה חומה. מבנה גוף רגיל גילה (14 וחצי) לא גדולה במיוחד (היא לא גורילה :)) ואפילו די כוסית. בקיצור היא נסעה עם חברות שלה באופניים וגם אח של אחת מהן בן 8 פתאום מישהו חולה נפש נראה לי קפץ על האח של אחת מהן והתחיל להפיל אותו מהאופניים ולהרביץ לא, היא בלי לחשוב פעמיים ירדה מהאופניים והביא לו בעיטה בבטן התחתונה ובעיטה בברך, הוא התקפל מיד. הסיפור השני הוא על מישהי בשכבה שלי אני לא ממש מכיר אותה טוב, אבל זה הסיפור. היא לומדת קרב מגע ישראלי (היא גרה באמסטרדם שם יש מכונים בהאג איפה שאני גר לצערי אין :() היא למדה את זה כבר 4 שנים והיא ממש כמו שאומרים המבוגרים "מושכת" היא נראית בת 16 מינימום. ממה שהבנתי היא היתה באמסטרדם במסיבה ובדרך הביתה מישהו התחיל לגעת בה ואז ניסה לגרור אותה (מכאן הכוונות כבר היו ברורות) בכל מקרה היא הצליחה למנוע ממנה לבצע את זממו (על ידי מספר טכניקות של קרב מגע) וברחה.
 
סלבו, קראת רק את הנושא?

בדיוק שורה מתחת לנושא כתבתי "בד"כ". אכן כל הכבוד לבחורות האמיצות שהצליחו להבריח תוקפים. ודוגמאות כאלה יש בטח עוד אבל זה מתגמד לנוכח הכמות האדירה של התקיפות המיניות. ורובן אינם בסגנון אלים בכלל. אלא יותר בהשפעה של השררה והאמון. הבושה והפחד משחקים כאן תפקיד חשוב. ובלי קשר ברור שלנערה מותקפת עדיף להיות בעלת כישורי קרב מאשר חסרת כל ידע לוחמני.
 

P h e n i x

New member
אני בספק

אתה נורא חד משמעי לגביי זה. אני לא חושבת שמי שתקף אותי תיכנן זאת מראש. אני חושבת שזה היה צירוף של היותי שם, והוא ושהוא פשוט יכל אז הוא עשה את זה. נכון שיש תוקפים שמתכננים מראש - אבל לא בצורה חד משמעית שכזו. מה גם שאני מתייחסת הרבה יותר לכיוון גילוי עריות, ואני לא יודעת.. אבל אני לא חושבת שבאמת מתכננים את זה מראש. אני אבדוק מה אומרים על זה מחקרים.
 
התכנון לא חייב להיות מודע.

פנטזיות על תקיפה מינית יכולות להיות סוג של תכנון, אפילו אם המפנטז לא מודה בזה בפני עצמו. אני לא אומר שכל מי שמפנטז על תקיפה מינית אכן יעבור מפנטזיה לביצוע! אבל בהחלט יש בפנטזיה אלמנט של תכנון.
 

pinibs

New member
בקשה קטנה

הי דוד, תודה על המאמר, הוא מרתק. בעזרת הקישור שנתת בהודעה זו הגעתי לשרשור המקורי בו הפנית למאמר, אך לא הצלחתי להגיע למקור (אני חושב ששמת שם קישור, אך ללא הכתובת המלאה, ולכן הוא מפנה לדף שגיאה). האם תוכל להפנות שוב לקישור המקורי בו הופיע המאמר? תודה, פיני
 

pinibs

New member
קבל ביטול, ושוב תודה

דוד, קצת מאמץ, קצת חיפוש, קצת הרשמה, עוד קצת חיפוש, והגעתי למאמר המקורי בסייברקוון. תודה, פיני
 

pinibs

New member
אנחנו (תלמידי שמבאלה) פשוט

עומדים לעשות שם פעילות שאנחנו קוראים לה "מנזר מלא". זה בעצם שלושה ימי אימון, 12 שעות ביום. כיוון שבחרנו בגבעת חביבה לקיים בה את המנזר וכיוון שאני אחד המארגנים, הוספתי לי את החתימה הנוכחית (פשוט כי אחרי המנזר גבעת חביבה כבר לא תהיה כשהיתה...
). פיני
 

P h e n i x

New member
זה לא מדוייק, הדוגמא שלך.

כי תחשוב על ילד בן 8 שאבא שלו שהוא מעריץ ושהוא התחנך לכבד ולהקשיב לו אומר לו - תתפשט! מאיפה הוא ימצא את הכוח להגיב? הבעיה כאן שאתם עושים הפרדה בין למידה קודם התקיפה לבין למידה אחרי התקיפה - על פניו. בפועל אתם לא עושים הפרדה כזו. כי הרי ספק שילדים ילמדו קרב מגע. ואם כן, הרי הסמכות של הורים / חברים / אחים וכל מי שקרוב משתקת את הידע. וגם הפחד. לפי הידע שלי מלמדים בקרב מגע לפתח אמון בעצמך על ידי תרגול - אתה יודע שתעמוד בכל מצב כי אתה מתורגל. כמה מתורגלים ילדים יכולים להיות? בגיל מאוחר הרבה יותר, האפשרויות של גילוי עריות ופגיעה על ידי קרוב משפחה יורדת, למרות שקיימת בהחלט. ואז מתווספת ההרגשה של החוסר אמון שמישהו באמת פוגע בך, בעיקר אם למדת כל כך הרבה ואת יודעת את הפעולות. תוסיף לזה איומי סכין / נשק וכו´. התמונה לא כל כך אופטימית. אבל! אני כן חושבת שלאחר תקיפה זה כן יכול לעזור. להקנות חזרה את הביטחון בנו, כשכבר אנחנו מוכנים לגרוע מכל ויודעים מה בדיוק יכול לקרות. (מצד שני הכל תיאוריות ויכול מאוד להיות שאני טועה:))
 
זה חלק מהעניין: האנס מתכנן את

האונס. הסיכוי למציאת מישהו מספיק דביל לנסות לאנוס בעל/ת חגורה שחורה בקאראטה הוא די נמוך. למה לו להסתכן? כמו שהוא מחפש סביבה שתתן לו עדיפות, הוא יחפש גם קורבן קל. כתרופת מניעה אומנות הלחימה היא שוס היסטרי, גם כנגד האנס המקרי ברחוב, ועל אחת כמה וכמה כנגד אנס מוכר. ונקודה החשובה לי במיוחד: "תקיפה מינית יכולה לקרות לגברים ולנשים כאחד. לא נכון להתייחס כאן רק לנשים" לכן כל החוכמולוגים שמדברים על מה עדיף לאחותם במקרה של אונס, מתבקשים קודם כל להרהר באפשרות שיאנסו בעצמם (בתחת, למי שלא מבין), ומה הם היו מעדיפים במקרה כזה.
 
בחירת הקרבן הקל

הרבה גברים לא מאמינים שאשה יכולה להגן על עצמה, גם אם היא חגורה שחורה בשיטה זו או אחרת. מצד שני, אם הוא כן מאמין ביכולתה להתנגד, הוא יכול לתכנן מצב בו לא תהיה לה אפשרות לכך, אם ע"י שימוש באלכוהול/סמים, או באלימות פסיכולוגית וסחיטה רגשית: "אם לא תתני לי, אני אספר להורים שלך/חברים שלך/כולם ש..." אלימות פסיכולוגית יכולה להיות יעילה בדיוק כמו אלימות פיזית בשיתוק התנגדות.
 

nitzano

New member
לפי המאמר שפרסמת אלימות מילולות

יכולה להיות קטלנית בהחלט
 
לדעתי זו אלימות *פסיכולוגית*, לא

מילולית. זה לא רק קללה, אלא קללה מעורבת באיום, בהשפלה, בסגירת כל אופציה לבריחה, בהקטנה של הקורבן... לכן כל-כך חשוב שמי שמלמד הגנה עצמית יידע לשים דגש על ההתמודדות עם אלימות פסיכולוגית. רורי מילר טוען ש"אולי מדריך אחד מתוך חמישים" יודע להבדיל בין האלימות של "טורף אנושי" לבין האלימות של נסיון לקביעת עליונות בין זכרים צעירים בלהקה. אני די נוטה להסכים איתו
 

nitzano

New member
../images/Emo123.gifרגע אחד האם זאת קריאת תגר נגדי

או טריפה אנושית שגרתית
 
לא קריאת תיגר

פשוט קריאת מצב. אני זוכר מה למדתי בקראטה, מה למדתי בקונג-פו קשה, מה למדתי (ועדין לומד) בטאי-צ´י... כל הטכניקות שלמדתי ניתנו ליישום בקרב. כל קרב הוא מצב של הגנה עצמית, אבל לא כל מצב של הגנה עצמית הוא קרב. ושום דבר ממה שלמדתי לא מכין באופן ישיר להתקפה ממארב. ברוב מקרי התקיפה המינית, אפשר להתייחס להכנות שעושה האנס כאל הכנת מארב. ברוב המקרים (של תקיפה חד-פעמית, או של התקיפה הראשונה) הקרבן לא יודע שמתקיפים אותו עד שכבר מאוחר מדי. בשלב הזה, רוב מה שלמדתי באמנויות לחימה כמעט שלא ניתן ליישום, בגלל סיבות טכניות, פסיכולוגיות ופיזיות.
 

nitzano

New member
אני מניח שאכן כך

אין לי נסיון בתחום זה עד כדי בורות .אני מניח אלימות פסיכולוגית אכן גרועה יותר מו הפיזית.
 

idv

New member
אבל

היישום שניתן לקחת מאומנויות לחימה הוא החזרה המהירה למרכז (ונדמה לי שאתה אף אמרת את זה באחד השירשורים) אדם לא מיומן לאחר ההפתעה של המארב יאבד עשתונות ויקרו לו הדברים שתוארו במאמר שהבאת. אדם מיומן יוכל לחזור לעשתונותיו מהר ולהגיב. קח לדוגמא כח צבאי שהולך באזור עוין. כח לא מאומן שיותקף מהמארב יקרוס, כח מאומן לאחר ההפתעה הראשונה יתארן ישיב אש ויתקוף חזרה גם אם איבד חלק מהאנישם ואפילו את ראש הכח (ויש דוגמאות חיות לכך לא מעט בארץ).
 

amir_aikido

New member
מוסיף, לעידו

אמן לחימה ---------- אחת התכונות שנדרשות מאמן לחימה היא להיות מוכן כל הזמן. זהו הזאנשין הידוע לשמצה (ביפנית), המודעות שהקרב לא נגמר אף-פעם. מבחינת הגנה עצמית החלק הזה חשוב לא פחות ואולי אף יותר מהיכולת להתמודד עם תוקף בטכניקה כזו או אחרת. תוקף שהצליח לתקוף אותך מהמארב כבר ניצח בשני-שליש מהקרב : אתה נכנסת למארב שלו והוא הפתיע אותך. להחלץ ממצב כזה יהיה מאוד קשה. הפתרון של אמן הלחימה הוא לא להגיע לשם. בדיוק כפי שהכוח הצבאי שולח סיירים באיזור עויין שיאתרו את המארב, כך גם אמן הלחימה יבדוק את הסביבה ויבחר את דרכו כך שלא יותקף מהמארב. וגם אז הוא יצפה למארב בכל רגע נתון, כך שהמארב לא יפתיע אותו לחלוטין והוא יגיב במהירות גבוהה יחסית. אלא, שרובנו רק בני-אדם ולא אמן לחימה תיאורטי. אנחנו כן מורידים את סף המגננה שלנו בסביבות שונות, ואז אנו כן חשופים לסכנה. בחזרה לנושא התקיפה המינית ------------------------- גם מהמעט שאני קראתי בנושא כנראה שתקיפה מינית בדרך כלל מתחוללת במצבים בהם כמעט ובלתי אפשרי לקורבן להתגונן. בין אם בשל לחץ פסיכולוגי, ובין אם בשל יחס גדלים / מספרים בלתי סביר בעליל. בנוסף, בהרבה מקרים התוקף שבוחר את הסיטואציה, בוחר במכוון קרבן קל. לצורך הענין, אותו קרבן יכולה גם להיות חגורה שחורה באמנות כזו או אחרת שנמצאת בזמן פגיע בחיים ומרגישה תלויה בו. הוא לא יפעיל כלפיה אלימות פיזית, אלא רק ינצל את תלותה בו כדי לגרום לה לעשות כרצונו, כשבכל פעם היא נכנעת עוד קצת. שוב, בהרבה מהמקרים לא מדובר באלימות פיזית אלא יותר בלחץ פסיכולוגי, שמופעל על אדם שנמצא מלכתחילה במצב של תלות. ובקשר למאמר ----------- קראתי את המאמר ואני ספקני במקצת, כמה תוקפים אמיתיים כאלה באמת יש? איך הם מגיעים ליכולת ה"מיתית" הזו להקפיץ לנו את הדופק בכזו קלות ? לתקוף באופן כה קטלני ? או שאולי הם ממתינים במארב שלהם לקורבן שיהיה להם קל לתקוף אותו ? בואו לא נשכח שרובנו מתאמנים הרבה יותר מכל "לוחם רחוב", וגם אם עצימות האימונים של חלקנו נמוכה יותר, האימונים האלה כן נעשים בצורה מתודית ומסודרת ולא כלימוד של נסוי וטעיה. הערכת יתר לתוקף הרחוב והעמדתו על מדרגה מיתית שכזו מעוררת בי הרגשת פיקפוק. באותה המידה יש לי ספק לגבי הנושא של השפעת האדרנלין, מהמעט שנאי יודע, כמעט כל תרופה משפיעה באופן שונה על אנשים שונים. ואני משוכנע שהנ"ל נכון גם לגבי האדרנלין. התופעות המתוארות נראות לי תיאור של הקורה אצל הקבוצה הקיצונית יותר. או שקפיצה לרמות כאלו צריכה להיות מאוד חריגה. בואו נזכור שהאדרנלין הוא חלק ממנגנון ביולוגי שנועד לעזור לנו בעיתות מצוקה אלימות, תגובה כפי שמתוארת במאמר נשמעת לי כתגובת יתר. אני לא טוען שאדרנלין לא צפוי לפגוע לנו בקואורדינציה, או בראיה או בחשיבה, אלא שהוא יפגע בחלקנו ובמידות שונות ומשתנות, ושהסף המתואר של 115 BPM הוא סף מאוד נמוך יחסית. לא ברור לי גם איך הטיעונים הללו מסתדרים עם העובדה שכמעט בכל אמנויות הלחימה אנו רואים שילוב של פעולות די מורכבות. ומקובל עלינו שהאמנויות הללו פותחו על ידי אנשים בעלי ניסיון בקרב. כמובן שיתכן שהאמנויות פותחו על ידי השורדים בקרב והן מתאימות לאותם שכבר שרדו כמה קרבות ובכך הוכיחו שתגובתם לאדרנלין מתאימה לאמנויות שכאלה. רק כמה מחשבות, אין לי נתונים שאוכל לסתור בעזרתם את המאמר. אמיר
 
למעלה