הגנה עצמית לנשים

[רן גוגיטסו]

תשובות

הי, כשהתחלתי להתאמן באומנויות לחימה זה היה פעמיים בשבוע, שעה וחצי כל פעם, כשהוספתי לזה עוד קצת אימוני ריצה וכח. עם הזמן נוספו עוד ועוד אימונים, כשהיום אני מתאמן בג'ו-ג'יטסו 5 פעמים בשבוע

, 10-11 שעות שבועיות (וכמעט לא עושה אימוני כושר כללי

מחוסר זמן: עבודה, אימוני ג'ו-ג'יטסו, משפחה...). מתאמנות גם בחורות, אבל לא הרבה לצערי וחבל מאוד. צריך אולי לתת את הדעת לכך איך למשוך את בנות המין היפה ללמוד א"ל. אולי הן פוחדות שזה עיסוק לא נשי, אולי פוחדות מסימנים כחולים על הגוף, אני לא יודע. האם יש הבדל באימון מול נשים לאימון מול גברים? אני חושב שיש יותר הבדל באימון מול מישהו מתחיל לבין מישהו מתקדם עם פחות קשר למינו. עם מישהו שהוא פחות מתקדם אתה יותר תעזור לו לבצע תרגיל כמו שצריך ופחות תפריע לו, וכשאתה עושה עליו תרגיל, אתה תיקח בחשבון שהוא פחות מיומן ותבצע אותו יותר בזהירות על מנת שלא לפצוע אותו. אם אתה עובד מול מישהו יותר חלש ממך (לאו דווקא פחות מיומן) אז תשתדל לבצע תרגילים בצורה נקייה ומדוייקת יותר ופחות להסתמך על כח (שזה עניין עקרוני שתמיד נכון). אם אתה עובד מול מישהו יותר חזק ממך אז אתה יכול להרשות לעצמך קצת לתת יותר (ואם הוא עובד יותר מדי חזק אז מותר לבקש להוריד עוצמה), ואם אתה עובד מול מישהו יותר מיומן ממך אז הרווחת כי זו ההזדמנות ללמוד (גם אם במחיר של "כניעה" ברנדורי). כך אני משתדל לעבוד. רן.

 

[The Golden Valkyrie]

על גזרים ומקלות

מעניין שלמרות שאתה דוגל בשיטת הגזר, אתה משתמש כאן במקל.....

 

[רן גוגיטסו]

מקרה שקרה לחברת משפחה לפני כשבוע

לפני כשבוע חזרה חברת משפחה שלי מחו"ל מביקור משפחתי. ביום האחרון שלה שם בדרך לשדה התעופה היא נסעה באוטובוס עם המזוודה והחפצים שלה. לידה באוטובוס עמדו שני גברים. קצת לפני התחנה בה היא היתה צריכה לרדת הפיל עצמו אחד מהם עליה ועל המזוודה שלה. היא באופן אינסטיקטיבי אחזה חזק במזוודה שלה (היא שמה לב שהנפילה היתה מעושה) כי היא חשבה שהוא רוצה לקחת לה אותה. הוא קם והם הלכו משם. כשהיא ירדה בתחנה (הם נותרו על האוטובוס) והאוטובוס נסע משם היא שמה לב שמתיק הגב שלה נלקח הארנק שלה שם היו לה כל התעודות, כרטיס אשראי וכסף מזומן. מה שקרה הוא שזה שהפיל את עצמו על המזוודה למעשה הסיח את דעתה מתיק הגב, מה שאיפשר לבחור השני לכייס אותה. לדבריה היא פשוט נכנסה להלם. היא עמדה ולא ידעה מה לעשות. היא שכחה שיש לה פלאפון ארוז במזוודה. אחרי כמה דקות שהיא לא ידעה מה לעשות, היא הלכה לתחנת רכבת קרובה וביקשה להתקשר למשפחתה אותה היא ביקרה, אבל היא לא הצליחה להיזכר במס' הטלפון שלהם (שבאופן נורמלי היא זוכרת בע"פ בלי שום בעיה), וגם לא במספרי טלפון של המשפחה כאן בארץ. לקח לה הרבה זמן עד שהיא הצליחה לדלות מזכרונה איזה מספר טלפון נכון ולהתחיל להזיז ענינים. כשהיא סיפרה לי את זה היא מאוד הדגישה את העובדה שברגע שהיא ראתה שלקחו לה את הארנק היא נכנסה להלם ולא ידעה בכלל מה לחשוב ולעשות פרק זמן ארוך מאוד. מה המסקנות שלי מהסיפור (שגם מסתמכות על דברים שלמדתי לגבי מה קורה ב"אירוע אמת")? כשאתה מופתע מאירוע בלתי צפוי, אתה ראשית נכנס להלם. לאחר פרק הזמן שאתה תקוע בהלם ולא זז, ההלם מפנה את מקומו להיסטריה בו אתה רוצה לעשות דברים רק שאתה לא יודע מה לעשות ואיך. אחרי פרק ההיסטריה, רמת העוררות שלך יורדת לרמה נמוכה מרמת ההיסטריה אך גבוהה יחסית לרמת העוררות במצב רגיל. זה הזמן בו אתה מתחיל לעבוד מהר וביעילות. אתה עובד מתוך מצב אוטומט בלי לחשוב, ומיישם את מה שאתה יודע ותירגלת (אם זה שהותקפת פיזית ואתה מתאמן באומנות לחימה, או שאתה חובש בהכשרתך ונקלעת לאישור פיגוע או תאונה רבת נפגעים וצריך להתחיל לטפל בפצועים שמסביב, או שאתה מאבטח שמסתובב שנים בלי שיקרה שום דבר, ופתאום קורה אירוע אמת ואתה צריך לשלוף את האקדח, לדרוך אותו ולירות מטח כשהכדור הראשון יוצא תוך פחות משניה או כל דוגמה אחרת). יש אנשים שנכנסים להלם ויוצאים ממנו רק לאחר תקופה ארוכה של טיפולים, יש כאלה שנכנסים להיסטריה ונזקקים לטיפולים ולתרופות הרגעה כדי ללמוד להירגע ולא לקפוץ מכל פיפס מסביבם. האימונים החוזרים ונשנים בהם אתה מתרגל שוב ושוב מקרים ותגובות, מתרגל תרגילי הפתעה שונים ועבודה חופשית, מקטינים את משך הזמן שאתה תמצא בהלם ובהיסטריה, ומקצרים את טווח הזמן בו אתה תהיה לא יעיל. התירגול צריך להיות מדורג, אבל בסופו של דבר צריך לכלול הדמיה כמה שיותר מציאותית של המקרים עליהם אתה מתאמן, וזאת במגבלות בטיחותיות. רן.

 

[עמית פורת המחודש]

רני....... מה הקשר תגיד לי?

שאלתי לדעתה של הבחורה לפי תחושתה כבחורה וזה המדד האמיתי לא מה שאתה או אני חושבים..... עם כל הכבוד לך מערכי השעור שלי נכתבו עוד לפני שחשבת על מהות הדרכה מהי...... אני לא מפקפק לרגע ממעמדו של דניס האנובר לפיפך, רק נתתי את דעתי על המסירה המתודית. אתה יודע עם קבלות אי אפשר להתווכח ולקורסים האלה שאני צריך לשנות להם את מערכי השעור יש מספיק מאחוריו...

 

[רן גוגיטסו]

הקשר

הי עמית, הקשר של הסיפור שהבאתי לנושא הנוכחי הוא פשוט: אותה חברת משפחה נכנסה להלם כתוצאה מסוג של תקיפה קלה. היא אמנם לא הותקפה פיזית, אבל זה שהבחור הפיל את עצמו עליה ועל המזוודה שלה בכוונה, והחבר שלו גם היה שם בסביבה מאחוריה, והגילוי שלאחר מכן שהיא כוייסה הכניס אותה להלם שמנע ממנה לתפקד ביעילות במשך זמן ארוך מאוד. לשמחתי היא לא הותקפה ממש, אבל גם האירוע היחסית קל הזה גרם לה לתגובה הזו. הדוגמה באה להראות שעלולים להכנס להלם כתוצאה מאירוע מפתיע, ומסקנות שלי מה עושים בכדי לקצר את פרק הזמן הזה. אם אתה שואל את השאלה לגבי מה שכתבתי לך כתשובה לשאלה שלך את הלוחמת המוזהבת, אז הקשר הוא זה: היא בסה"כ עברה שני שיעורים עד רגע כתיבת ההודעה שלה בקרב מגע, ואולי עוד כמה שיעורי ניסיון בשיטות אחרות. לשאול אותה מה הדרך הטובה להדרכה היא שאלה לגיטימית, רק שאת התשובה צריך לקחת בעירבון מוגבל ולהתייחס אליה בכבוד אך בהתאם. זה כמו שאחרי שאני אקח שני שיעורים בטניס שולחן אני אחווה את דעתי על הדרך בה צריך לאמן טניס שולחן בארץ. דעתי אולי תהיה אותנטית אבל עדיין... מה אני מבין מה אני צריך? אני יכול בהחלט לדעת מה אני רוצה, ולכן אני אבחר אומנות לחימה ומורה שיתאימו לי (וזה יכול להיות טאי צ'י, אייקידו, איגרוף תאילנדי, או כל א"ל אחרת). מה אני צריך בשביל ללמוד הגנה עצמית בטווח קצר? זו כבר שאלה שאנשים שעוסקים בתחום הזה של הדרכות צריכים להישאל ולא קהל היעד של הקורסים הנ"ל לדעתי. לי ברור שכדי להכין חניך להתמודד עם מצבים אלימים צריך להבהיר לו בצורה כלשהי מהי אלימות. השאלה היא כמה זמן יש לך: אם יש לך 10 שיעורים לנושא כי מדובר בקורס קרב מגע קצר, יש לך כמה חודשים בקורס ביטחוני יוקרתי, או שיש לך כמה שנים כי מדובר בלימוד ארוך ומסודר במסגרת אומנות לחימה. פרק הזמן שיש לך הוא גורם חשוב בהחלטה איך ללמד (אם אני מתייחס לשאלה המקורית שגוטמן שאל: "אם מישהו מהנוכחים מלמד או למד בסדנא של הגנה עצמית לנשים - מה כולל החומר? והאם הוא כולל תרגול המתייחס לסוגיות פסיכולוגיות שכאלה?"). פשוט נראה לי שהביקורת על הדרך שדניס הנובר, על כל עשרות שנותיו בתחום, מבהיר לחניכים מהי אלימות, שאתה רוצה להראות ע"י הצגת דיעה של מישהי שכל ניסיונה הוא שני שיעורים וחצי היא לא ממש במקום. אל תטעה: אין כאן שום דבר אישי. אם תקרא שוב את דברי תראה שלא פקפקתי לרגע במערכי השיעור שלך שברור לי שהם נכתבו מתוך הבנה וידיעה של התחום. אני כן טענתי שאם תרצה לשאול את קהל היעד של הקורס איך הוא רוצה לראות אותו, לא בטוח שתקבל תשובות שתואמות את מה שאתה חושב כבעל ניסיון. בידידות, רן.

 

[dascalu jacob]

מסכים איתך רן

אמרו חז"ל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" ואין נכון מזה בתחום ההתגוננות. קח ותלמד מישהו 10 שנים רק טכניקה נקיה וללא מגע כלל. תראה שברגע שהוא יחשף לתקיפה אלימה ומפתיעה הוא יעמוד נבוך ולא יצליח לממש את הטכניקה העילית שלו. רואים את זה בבירור בזירת האיגרוף, אחרי שמקנים יסודות טכניים ראשוניים ומתחילים לתרגל בהתניות עבודת זוגות. כמה זמן שמבצעים הכל בהסכמה וללא לחץ יש תלמידים שנראים כמו אלופי עולם. תכניס אותם בפעם הראשונה בזירה ותשים מולם מישהו שיהיה מספיק אגרסיבי ולא צפוי ותראה איך מתוך 100 אחוזי רמה הוא מיישם 10 אחוז במקרה הטוב ויש מקרים בהם הוא גם יהיה בהלם קרב ויגיב אף פחות טוב. עם הזמן הוא מתרגל ומצליח ליישם את הטכניקה שלו. זו אגב הסיבה שאני מאמין שמתאגרף מצוי תוך זמן קצר ידע להתמודד מול איום ממוצע טוב יותר מרוב אנשי הללא מגע. ככל שהאימון יותר קרוב למציאות - כך סיכויי ההצלחה גדולים.

 

[ib94]

הגנה עצמית

בהקשר לדיון על הגנה עצמית לנשים אשמח לקבל פרטים והמלצות לגבי קורסים בנושא זה. אני מחפש קורס/סדנא בהגנה עצמית עבור אישתי. היא בת 28 וחסרת ניסיון קודם בתחום. מידע יתקבל בברכה. תודה מראש!