נשיאת סכין והחוק - לתשומת

[סלבו לוי]

הלוואי וזה ישנה משהו...

 

[itai2222]

זאת התגובה האופטימית הראשונה כאן...

אחרי כל הדיונים על אוזלת היד של המשטרה והזכות לשאת נשק בכלל, סוף סוף תגובה חיובית... בסופו של דבר, למרות הציניות והביקורת (המוצדקת), מדובר בצעד חיובי. צריך להעביר מסר, שלא לגיטימי להחזיק סכין. מי מסתובב עם סכין? מישהו שמתכוון להרוג מישהו אחר... ואם תגידו שלבן אדם צריכה להיות הזכות לשאת סכין להגנה עצמית, למה לא M16? רימונים? מאזן האימה צריך לרדת, לא לעלות. דבר אחרון - חברה חמושה היא לא בהכרח חברה מנומסת... מספיק להזכר בדרום ארה"ב עד לפני כמה עשרות שנים.

 

[גוטמן האפור]

לא יודע איפה אתה חי, חבר

אבל יש במדינתינו הקטנטונת כמות עצומה, אבל עצומה, של אנשים עם נשק אוטומטי, בזמינות גבוה מאוד. מתנחלים, חיילים, ואפילו "סתם" מפיונרים. זה מצחיק שבארה"ב קשה להשיג נשק אוטומטי וקל להשיג אקדחים, ואילו כאן להיפך. לגבי מאזן האימה שצריך לרדת ולא לעלות, והתשובה לשאלה "מי מסותבב עם סכינים", ובכן - כל מני אנשים מסתובבים עם סכינים, וחלקם הלא מבוטל משתמש בהם למטרתם הלגיטימית - לחתוך ניירות, לפתוח ארגזים, וכו'. אם תסתכל על אחוז הדקירות ביחס לכמות הסכינים שנמכרות, תראה שמדובר בפרומיל, במיוחד, וכאן קבור הכלב, אם תבחן כמה מאותם דקירות התבצעו עם סכין. כלי הדקירה הפופולארי ביותר, על פי הסטטיסטיקות של משטרת ישראל, הוא המברג. אז מה - כעת גם יאסרו להסתובב עם מברגים? ניחא. מה עם עטים "רציניות"? גם איתם אפשר לדקור, אתה יודע? ומפתחות? למען האמת - אגלה לך סוד: אם תיקח מגזין כרומו משובח, בסגנון "לאישה" או "בלייזר" ותגלגל אותו הייטב, אתה יוצר לך מחבט רציני ביותר. אז מה? לא יהיה לי יותר מה לקרוא בתור לרופא השיניים? אל תבין לא נכון. אני לא בעד אנרכיה, או התרת כל רסן. אלוהים יודע שאני חושב שהגבלת הגישה לכלי נשק מסויימים היא דבר אשר אני מצדד בו, והציטוט הקליט של היינליין לא יכול לכסות את כל הערוות, אבל יש צעדים, ויש צעדים.

 

[itai2222]

ברור שתמיד אפשר לאלתר כלי נשק

ואם כבר, לפני שבוע בערך הוזכר "שיבומי"... אני לא מומחה לחוק, אבל עד כמה שאני מבין הרעיון הוא שככל שאתה יכול לגרום יותר נזק, מגבילים את הגישה שלך לאמצעי. לכן אתה צריך לעבוד קשה יותר כדי לקבל רשיון על סמיטריילר מאשר על טוסטוס (שוב, תיאורטית, מנגנוני הפיקוח בארץ זה משהו אחר), לכן אתה לא יכול להתקין מערכת חשמל בבית אם אתה לא חשמלאי מוסמך, ולכן אתה לא יכול לשאת נשק חם, אלא אם כן הוסמכת ע"י הרשויות. אפשר להרוג מישהו עם מגזין כרומו מגולגל, אבל הרבה יותר קל לעשות את זה עם אקדח, ולכן האקדח מפוקח. כרגע הגיעו למסקנה, שנעשה נזק גדול מסכינים, ולכן מגבילים את הנשיאה שלהן. אתה באמת חושב שיעצרו כל מי שהולך עם סכין יפני, או כל מי שיש עליו סכין שקנה לפני רגע באיקאה? אגב, גם בדוג'ו לא נותנים למתחילים להתאמן בטכניקות מסוכנות. זה אותו עקרון בדיוק.

 

[גוטמן האפור]

אבל זאת בדיוק הנקודה

**יותר** קל להרוג מישהו עם מברג ארוך מאשר עם סכין. המבנה המוארך והחודרני שלו פשוט... חודר. זכוכית שבורה היישר מהבקבוק חותכת לעיתים יותר טוב מרוב הסכינים הפשוטות.... ושתי הערות לסיום: 1. לא קונים סכינים באיקאה. לא בישול ולא אכילה. Trust me. 2. לא יודע איפה אתה לומד, אבל אצלי בדוג'ו כל הטכניקות מסוכנות. אלא אם כן אתה מתכוון ל"מסוכנות ללימוד" (למשל - מצריכות אקרובטיקה או משהו שכזה), כי כאלה אין בכלל. ההבדל בין סכינים לאקדחים, הוא שבמקרה של אקדחים, הבקרה היא לא רק על מי יכול להשתמש, חוקית, אלא גם על מי יכול לרכוש. קשה מאוד לרכוש אקדח היום ללא רשיון נשק תקף. לעומת זאת, לעולם לא תצליח להגביל את מכירת הסכינים שאיתם ניתן פוטנציאלית לרצוח מישהו, אלא אם כן תכריז על אכילת המרק כפויה לכל המדינה. בברכת "תאכל מרק, תיהיה חזק" האפור

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo45.gif

א"ל מלמדות דברים מסוכנים אחרת הן מסונטזות - שלא לומר עקרות... מה הלאה

לא ילמדו סגנונות חרב למיניהן כי אסור להסתובב עם חרב ברחוב

ומכות יד ריקה - כלום חוקי להרביץ

אמנות הסכין היא עתיקה כשחר התרבות האנושית, מגוונת ומרתקת. אנו מלמדים את הגישה הפיליפינית לאמנות זו, מעט מהאינדונזית, מעט מהאמריקאית (של המאה ה- 19 קרי הבואיי) ועוד... זו אמנות לחימה לכל דבר. ההשלכות המעשיות שלה אינן ניתנות לויכוח אך כמו כל דבר: הרעה אינה יכולה להיפתח מהשיעור, אלא מהלומד אותה ומחליט ליישמה הלכה למעשה.

 

[Tonjin]

ארניסדורים יקרים, תגובות מהירות זה

אכן טוב ורצוי בדוג'ו (או אפילו ברחוב המיתולוגי), אבל "א"ל מלמדות דברים מסוכנים אחרת הן מסונטזות - שלא לומר עקרות"???, ברור שישנו אלמנט של סיכון בכל אמנות לחימה אבל בהחלט רובן הגדול מנסה ללמד טכניקות במינימום סיכון ולפי סדר מוגדר מראש. בג'ודו, אגרוף ואייקידו נאסרו טכניקות מסוימות ואחרות עודנו... בטאי-צ'י, שינג-אי ובאגואה אתה יכול לעמוד במקום מספר חודשים לפני שתלמד לתת אגרוף, חילוף יד בודד או לפני שיתנו לך לדחוף את היד של היריב בהילוך איטי... אז מה, כולם עקרים....? ואני לא רוצה להרחיב את הדיבור לגבי "מסונטזות", אני חושב שכל א"ל הן כאלה אבל ארניס נמצאת בקצה הסקאלה (יחד עם ג'יטקוואנדו, קרב-מגע ודניס - חברה לא רעה, אגב..)

 

[amir_aikido]

טכניקות אסורות באייקידו

מצטער על ההסטה בדיון אבל אני לא מכיר טכניקות שהן "אסורות" מנקודות המבט של האייקידו. יש טכניקות שאינן מתאימות לגישה האסטרטגית של האייקידו, יש טכניקות ו/או וואריציות שאנחנו נמעט להתאמן עליהן מטעמי סיכון אבל אין טכניקות "אסורות". גם עידון של טכניקות בוצע (אצלינו לפחות) בעיקר במגמה של הגברת היעילות שלהן, ו/או, התאמתן לעקרונות האסטרטגיים/טקטיים של השיטה, ולא עידונן במשמעות של הפיכתן למשהו יותר יפה ופחות אפקטיבי. כדוגמא, אנחנו ממעטים לבעוט לא משום שהנ"ל אסור, אלא משום שאיננו מתאים לתפיסה האסטרטגית של גמישות תנועה מתמדת (לא יעזור - בזמן בעיטה מקובעים לבסיס אחד/כיוון תנועה אחד). התועיל להבהיר את אמירתך. אמיר

 

[Tonjin]

זה מאד פשוט...

ישנו האייקידו שאני מתרגל, כידוע לך בודאי אנו עורכים גם תחרויות - שם כדרכן של תחרויות בכל מקום (גם אלו "בלי-החוקים") יש חוקים וטכניקות אסורות ומותרות... מצד שני, הארגון שלי הוא קטן וקיקיוני.... מצד שלישי, פגשתי מתרגלי אייקיקאי רבים (ועל אפך ועל חמתי, זה מה שרוב העולם מתכוון כשהוא אומר אייקידו) שבפירוש מודים שלא היו משתמשים לדוגמא בבעיטה לאשכים, כי "היא לא אייקידו" ולסיום, קו דק עובר לפעמים בין "עידוּן" של טכניקה לאיסורה, לא מטעמים אידיאולגיים דווקא אלא משיקולי פרקטיות... אני משוכנע שאתה מכיר לדוגמא ווריאציות מסוימות על "שיהו-נאגה" שיגרמו נזק בלתי הפיך. אז אנחנו לא ממש מתרגלים אותם לא כי "אסור" אלא פשוט כי האימון יהיה קצר מאד...

 

[amir_aikido]

"אסור" פירושו לא מתורגל כלל

אם "אסור" לבצע את הטכניקה בתחרויות, ואולם היא מתורגלת באופן שוטף באימונים הרגילים, לא הייתי מגדיר טכניקה כזו כאסורה במסגרת אותה האמנות. אמנם אייקי-קאי הם הארגון הגדול ביותר בעולם האייקידו, אך לא הייתי מתייחס אליהם כאל גורם לקביעת אסור ומותר. בין היתר משום שבתוך הארגון הזה יש שונות עצומה בין המורים השונים, ואת שקבוצות מסוימות לא יסכימו לקבל, קבוצות אחרות יתרגלו בשמחה. ובאשר לנושא הסיכון באימון, זו אכן בעיה, וגם אנו ממעטים בתרגול של וריאציות מסוימות של טכניקות, ומשאירים אותן לתרגול איטי בין מתקדמים. (אני דווקא חשבתי בעיקר על ביצוע של איג'י-ג'ימה, מנוף בו המרפק מתחת לבית-השחי, עם הקרבה כשכתבתי זאת, וזו טכניקה שמבטיחה שבירה). אמיר

 

[Tonjin]

אנחנו גולשים, אבל אם "אסור" פירושו

לא מתורגל כלל אז בכל אמנויות הלחימה ללא יוצא מן הכלל יש יותר טכניקות "אסורות" ממותרות... אבל אנחנו גולשים מנושא הדיון, מה גם שהוא הופך להיות סמנטי מאד ונראה לי שאנחנו סה"כ די מסכימים על הנקודה העיקרית, לא?

 

[amir_aikido]

אתה צודק, הגדרה לא טובה

"אסור" משמעו לא רק שלא מתורגל, אלא שמסיבות של החלטה, גם לא יתורגל לעולם באותה השיטה. אמיר

 

[chinabird]

לגבי המסונתזות - תוכל להסביר?

 

[Tonjin]

לפי מיטב הבנתי, של המילה

(ולא של יובל שאני מקווה שיבהיר במידה ואני טועה) מסונתזות זה די מקביל לאקלקטיות...

 

[זאב ארליך]

ואני חשבתי שהוא מתכוון למדוללות

 

[Tonjin]

זאב זאב, בוא מהר - יש כמה שאריות

של דאיטו-ריו תקועות לי בשיער ובגי, אתה מוכן לעזור לי להוציא אותם... ??

 

[זאב ארליך]

אתה בטוח שזה לא קאשימה ריו?

 

[chinabird]

גם אני

 

[יובל נחמקין]

טונג'ין:"מסוזנטזות" - במקרה דנן ...

הן שיטות שבמהלך השנים, השתנה התוצר שהן מניבות ביחס לשיטה אותה תירגל המייסד ודור מדריכיו הראשון... וכמובן יש לקחת בחשבון שאפשר והמטרות השתנו... שיטה שאינה מסוזנטזת (לפחות לפי כוונתי במקרה זה), מלמדת עקרונות לחימה הכוללים: טכניקות של מהירות, מגע בעצמה, תירגול מטווחים קצרים וכן מכשירה מנטאלית לקראת עימות אלים ברחוב (הלא כ"כ מיתולוגי, לצערי)... רוצה לדבר על "סינטוז תרבותי" בא"ל

אתה צודק: ארניס / JKD / קרב מגע ודומיהן, הן הדוגמה הנכונה

 

[Tonjin]

והנה נתת כותרת לסקר הבא -

"הרחוב, מיתולוגי או לא?"