פחד בקרבות

noam the ninja

New member
פחד בקרבות

לאחרונה עשיתי עם אחי הגדול קרב חרבות (מגומי, לא לדאוג) וגיליתי שיש לי בעיה. אני מפחד "להיכנס". כלומר, או שאני לא יוזם מתקפה וסתם עומד, או שאני חוסם וישר נסוג לאחור. זה לא קורה לי בקרב של ידיים חשופות. איך מתגברים על הבעיה?
 
בשביל להתגבר על זה...

אולי תעבור לחרב אמיתית.....
תאמת אני לא מבין בחרבות יניב
 
מתאמנים על כניסות - ורק עם השגחה!

אם מדובר על משחק ב"חרבות" צעצוע, לא נורא - אבל אם מתאמנים ברצינות, צריך מישהו שישגיח. הפחד להיכנס משותף לכל צורות הקרב, והפתרון לבעיה הוא אותו פתרון: להתאמן על מה שקשה לך, בהתחלה לאט ובזהירות ובמשך הזמן יותר ויותר מהר וחזק, ושוב: רק עם השגחה! לגבי איך עושים את זה אני מניח שלמורה שלך יהיו הצעות יותר ספציפיות, אבל תתחיל מתרגול טכניקה אחת. כשתרגישו שאתם שולטים בטכניקה, נסו לעשות אותה ב"קרב" שבו רק אחד תוקף והשני רק מתגונן, אבל התנועה והתזמון חופשיים. אחר-כך תוסיפו עוד טכניקה ועוד טכניקה... ותעבדו בזהירות!
 
אמממ

להגיע למצב שאתה חייב להתמודד לא אומר בהכרח לזרוק למים העמוקים... חוץ מזה לדעתי לא כל אחד יכול להפוך ללוחם אבל נעזוב את זה זה כבר על טעם ועל ריח ועל דיעות קדומות....
 

jossel

New member
צעדים

פחד {או חשש} בקרבות הוא דבר טבעי, תמיד יהיה איזשהו חשש מפגיעה בגוף שלנו. ע"פ ההבנה שלי את הדברים שלך,נראה לי שמה שיוכל לעזור לך מאוד הוא עבודה רבה ומאומצת על צעדים.כלומר,להביא את עצמך למצב שהצעדים ייצאו לך בצורה ספונטנית וחלקה,מבלי שתצטרך לחשוב עליהם.בדרך כלל עבודה על צעדים היא פשוטה יותר להבנה ויש לה תוצאות מצויינות. לדעתי,מבחינה טכנית,שכח מעט ,לזמן הקרוב,מכל סוגי הטכניקה ופשוט תרגל המון את הצעדים.אני חושב שהשינוי יכול להדהים איתך. ברמה המנטאלית פשוט ברור שקרב כמו כל מצב בחיים הוא מצב לא שלא ברורות תוצאותיו מראש,צריך לקבל את העובדה הזו.יש לה גם יתרונות. בהצלחה
 

ש מים

New member
כמו שלומדים לרכב על אופניים

אתה לא מתחיל מייד בטור-דה-פראנס ולא ב- down hills, אלא מתחיל כמו שהקיפוד עושה סקס: לאאאאט ובזהירוווות. עם הזמן אתה לומד (את נושא הטווח, ה- טאי-סבקי, התיזמון, המהירות, טכניקות בלימה והסטה וכו') ואז אתה יכול להעלות את העוצמה והקצב. לזירוז תהליך הלימוד ולשיפורו - יש לך מורה/ים. בהצלחה
 

מטאטא

New member
לא שאני מבין גדול, אבל

אני מדי פעם עובד עם ילדים בבי"ס שלי עם מקלות \ חרבות מצופות. אולי "כללי העבודה" הכלליים שלי יעזרו לך. א. כללי משחק: כדי שהעבודה תהיה אפקטיבית ומקדמת, הדבר החשוב ביותר הוא כללי משחק ברורים. אם אתה עובד עם אחיך אתה חייב להגדיר מהן המטרות הלגיטימיות ומהו האימפקט של הפגיעה בהן. ב. עבודה בשלבים: השלב הראשון הוא עבודה על החזקת החרב ועמידות (אני מניח שאת זה אתה כבר מכיר). בשלב הזה אפשר לעבוד גם על טכניקות. אני לא מרחיב כאן כי אני מניח שיש לך ידע בנושא (זוכר את הסמינר של נח גרוס?). בשלב השני אפשר לעבור למשחק יותר חופשי. יש לי כמה משחקים ברפרטואר. חשוב להתקדם לאט ולעבוד הרבה על היסודות, לפני שקופצים ממשחק פשוט יותר למשחק מתקדם יותר. להלן כמה מהמשחקים: 1. שתי מטרות: קראתי למשחק "שתי מטרות", מכיוון שיש בו... שתי מטרות: יד ימין ויד שמאל. במונח "יד" אני מתכוון לחלק שבין הכתף ועד למרפק. אחד (בדרך כלל אני) מתקיף והשני אמור לחסום את המכות מבלי לזוז מהמקום- הגנה נטו. 2. ארבע מטרות: בטח כבר ניחשת: שתי המטרות הקודמות + רגליים (מהאגן למטה). 3. חמש מטרות: ארבע מטרות + דקירה לבטן. על המשחקים האלה אפשר להלביש הרבה ואריאציות ותרגילים שונים. למשל: 1. אחד מתקיף והשני מגן בלבד. 2. כמו 1 אבל עם תזוזה (של תוקף בלבד \ של שני בני הזוג). 3. אחד יוזם שתי התקפות רצופות, ואחרי בלימת המכה השנייה המגן צריך ליזום התקפת נגד. ואריאציה אחרת- שתי התקפות של אחד, ואז שתי התקפות נגד וחוזר חלילה. 4. שניים מתקיפים ומגינים בו זמנית (שתי מטרות, ארבע מטרות או חמש). כמו כן אפשר להוסיף אימונים עם דגש. כמה דגשים נפוצים הם: טווח: אחד מתקיף, והשני מגן תוך כדי כניסה פנימה (קיצור טווח) או יציאה החוצה (פתיחת מרחק). את דגש הטווח אפשר כמובן לתת גם למתקיף. מהירות: עבודה על מהירות הולכת וגדלה. תיזמון: עבודה מול "הפתעות בזמן"- מעבר בין עבודה מהירה ואיטית, התקפות בלתי צפויות וכו'. יציבות: אחד מנסה לשבור את היציבות ו"הצורה" של האחר, והשני צריך לשמור עליה. אחרי הרבה הרבה עבודה אפשר להוסיף... קרב: קרב סימונים, המבוסס על חמש מטרות + ידיים (מהמרפק עד לכף היד. אין מכות לראש). מכה לשתי המטרות הראשונות \ דקירה לבטן- 3 נקודות. מכה למטרות משניות (כל היתר) - 1 נקודה. מנצח מי שהשיג 4 נקודות או יותר. הניקוד במשחק שרירותי למדי, ואפשר כמובן לשנות אותו, ולהוסיף או להוריד נקודות לפי העוצמה והדיוק של הפגיעה. כמו כן אפשר להוסיף הכרזה על המטרה כדרישה לפגיעה שמביאה עימה ניקוד (בדומה לקנדו). דיסקליימר: 1. אני ממש לא מבין גדול בחרבות. המטרה שלי בעבודה הזאת עם הילדים היא לקדם כל מיני דברים אחרים, ופחות חשובה לי יכולת הלחימה שלהם. אנסח זאת בצורה קיצונית: מבחינה זאת לא אכפת לי להקנות להם הרגלים שגויים של עבודה עם חרב (אני משתדל שלא, כמובן, אבל ברור לי שיש דברים שאני מלמד שאין לי מושג אם הם נכונים או לא). 2. זהירות ובטיחות מעל לכל. נו, טוף... מקווה שנתתי כמה רעיונות. בהצלחה!
 

amir_aikido

New member
../images/Emo18.gif ../images/Emo18.gif ../images/Emo18.gif כלים

אני מבקש להזהיר מאוד, כנגד עבודת כלים ללא השגחה. גם חרב גומי (קשיח) עלולה לקרום לנזקים הרבה יותר בקלות מעבודת ידיים ריקות. במיוחד אצל האדם הלא מיומן בעבודת חרב. כשאדם לא מיומן מתאמן עם כלים, הוא בד"כ הרבה פחות רגיש לכוח שהכלי מפעיל ולמיקום הכלי על בן-הזוג לאימון. לכן - הרבה יותר קל לגרום לנזק, כמו למשל פגיעה של חרב הגומי בעין ושריטה שלה, בעוד שבידיים ריקות היית הרבה יותר רגיש ועוצר את התנועה בזמן. לכן, אני לא רוצה לתת כאן עצות בונות כיצד לתרגל עבודת כלים ללא מדריך. אלא פשוט להזהיר ולהמליץ שלא לעשות זאת
בנוסף אכתוב, כי מבחינת דרך הלימוד של עבודת חרב יפנית במידה המוגבלת שאני מכיר אותה. שיטת הלימוד של הקרבות שמוצעת לעיל צפויה להכניס הרגלים לא נכונים, ועבודה של נגיעות ולא חיתוכים. כפי שכתבתי למעלה - אני במכוון לא אנסה להעיר כיצד ללמד נכון במקרה זה. אמיר
 

amir_aikido

New member
במקרה הזה - אני יותר קיצוני ממך

אני מעדיף שלא לתקן לצעירים את צורת העבודה שלהם בכלים, או להציע להם דרכים שיעזרו להם להשתפר. אלא להמליץ להם שלא לתרגל "משחק חופשי" ללא פיקוח. פשוט, רמת הסיכון שונה לחלוטין
וזאת בתור אדם שמתרגל ראנדורי עם כלי נשק מדי פעם, כולל עם חברים וללא פיקוח אבל, אני עושה זאת רק עם מתאמנים בותק דומה לשלי. וכבר היו מספר תקריות מהן יצאנו ללא נזק ארוך טווח רק במזל. אחת הבעיות היא שטכניקות כניסה, כמו שתיאר הבחור, הן טכניקות של תזמון, בהן אחד פוגע, וכתוצאה, המכה של השני לא נוחתת. ואז, תחת לחץ משחק חופשי. יקרו מקרים בהם הראשון יפגע חזק מדי (ובנקודה רגישה), כדי לעצור את השני. או מקרים בהם המכה של השני לא תיעצר. נתקלתי בשני הסוגים של המקרים הללו, ואני מתכוון למכות ג'ו או בוקן טובות שנכנסו בעוצמה לא נמוכה ופגעו בגוף. בחלק מהמקרים, הייתי מאוד שמח שהמורה לצידי להרגיע את הלחץ (אחרי שראיתי את אחי נופל ממכת בוקן שלי לתוך הראש, או אחרי שחטפתי מכה של ג'ו לתוך הרגל אך לא מהקצה שלו). במקרים אחרים הקשרים הקרובים הרגיעו - גם אם פגע לי בוקן בצ'קי לצוואר, אני אקבל את זה כשהמדובר הוא באחי ... לכן אני ממליץ לא לתרגל "משחק חופשי" או "קרבות אימון" בכלים ללא מורה
ולא רוצה לתת שום הנחיות כיצד ללמוד לתרגל צורת אימון זו "נכון". אמיר
 
מחזק את דברי

כל מי שכתב לך כאן שכל צורת קרב ואימון, רצוי שתהיה בהשגחה ובפיקוח של מורה. עבודה עם כלי נשק היא נושא מרתקף ועל אחת כמה וכמה עריכת קרבות אימון בנשק. אני ממליץ לך מאוד להתייעץ עם המורים שלך בנושא ואולי אם הנושא מושך אותך מאוד, לשקול ללמוד במקביל גם קנדו. שלח תמונה של החרבות מהגומי שאתה מדבר עליהן.
 
לא מתגברים

חרב אמיתית חדה היא דבר מסוכן. לא נכנסים פנימה אם אינך מיומן. דברים שאתה רגיל לספוג או להחליק ביד ריקה יכולים לגרום נזק רב בעבודה מול חרב, והרגלים מיד ריקה לא בהכרח יועילו לך. האינסטינקט להתרחק מחרב הוא אינסטינקט בריא. גו פור איט.
 

דו קרב

New member
נסה לקפוץ מחמישה מטר, מפחיד ?

טוב. עכשיו תחשוב שהבית בוער ואתה במרפסת בגובה חמישה מטר. פוחד ? כן, קופץ ? כן. תלמד איך לקפוץ מגובה מופחת, בשריפה תדע איך לקפוץ מחמישה מטר. לא תקפוץ ? ........ ואולי עם הזמן תקפוץ מחמישה מטר גם בלי השריפה. ואולי לא. תחשוב על הפחד כעל רגש שניתן לשליטה.
 
שני דברים שונים

לא דיברתי על פחד, דיברתי על הרגלים לא נכונים. מגובה של 5 מטר אני יכול לקפוץ בקלות קפיצת ראש לתוך בריכה מספיק עמוקה. עשיתי זאת כמעט בלי הכנה. קשה לי להאמין שהכנה והדרגתיות, יימשכו ככל שיימשכו, יכינו אותי לקפיצת ראש מתוך בית בוער, בלי קשר לפחד. צורת העבודה הנהוגה בידיים ריקות, בתלות בשיטה, לא תמיד תתאים לעבודה עם נשק. חסימה עם היד של חרב, או נסיון לבעוט בלהב, עלולים להתגלות כאפקטיביים פחות לעומת התוצאות הנצפות מול יד ריקה.
 

דו קרב

New member
דלית, השירשור נפל עליך בטעות.

אני דווקא בעד התשובה שלך. הבחור דיבר על פחד באימון עם ציוד גומי. ברור כי עם יד ריקה מול נונצ'קו כדאי מאוד לשמור מרחק.
 

Sensei

New member
A few tips

1)Practice under supervision. 2)Thousands of repetitions of ENTERING TECHNIQUES(openings) and follow up combinations. 3)Working with an advanced student that will not cause severe damage if any mistakes happen. 4)Use protective gear. 5)The worst that can happen is a bruised or broken limb,deep cut,concussion.In most instances these will not happen after following the advise I gave above. This being the case,you can freely have a Randuri match and not be totally effected by FEAR.If the fear continues ,the more you face your fears the easy it will get to overcome them.That is the advise I give to young couples who are afraid to get married. Once married you have faced your fears-JUST KEEP THE BOKKENS OUT OF THE HOUSE ....it is safer that way.​
 
למעלה