לא מדויק...
הגישה המכונה "פמיניזם תרבותי", כלומר פמיניזם המתבסס על השוני (המובנה או אף המולד) שבין נשים לגברים וקורא לכבד את השוני הזה ולהתייחס אליו, נחשב לרוב כשלב השני בהתפתחות התאוריה הפמיניסטית. השלב האחרון הוא דוקא שלב ה"פמיניזם הרדיקלי". ע"פ גישה זו מה שאנו מכנים "נשי" הוא התוצאה של דיכוי מתמשך של דורות על גבי דורות של נשים ושל מבנה פטריארכלי חזק. כלומר אנו (כחברה) מחנכים את הנשים מגיל 0 להיות רכות, עדינות, פסיביות, תלויות ואת הגברים להיות אסרטיביים, אגרסיבים ועצמאיים. הגישה הפמיניסטית התרבותית תאמר שאין אנו צריכים לראות בכך שנשים עדינות וכו' חסרון, אלא פשוט שוני מגברים, שגם בהקשר של אומנויות לחימה יכול להוות יתרון ויכול להוות חסרון. הגישה הרדיקלית תאמר שנשים גדלות ומחונכות בכדי להתאים למבנה חברתי שבו הן אינן לוחמות ואף ההפך הגמור ולכן נשים סופגות את התכונות הכי פחות מתאימות ללחימה (אפילו אם אפשר למצוא במקרה יתרונות נקודתיים מסויימים), על כן יש לשנות את המערכת, להפסיק את הדיכוי הנשי ורק אז נגלה את הנשיות ה"אמיתית".
הגישה המכונה "פמיניזם תרבותי", כלומר פמיניזם המתבסס על השוני (המובנה או אף המולד) שבין נשים לגברים וקורא לכבד את השוני הזה ולהתייחס אליו, נחשב לרוב כשלב השני בהתפתחות התאוריה הפמיניסטית. השלב האחרון הוא דוקא שלב ה"פמיניזם הרדיקלי". ע"פ גישה זו מה שאנו מכנים "נשי" הוא התוצאה של דיכוי מתמשך של דורות על גבי דורות של נשים ושל מבנה פטריארכלי חזק. כלומר אנו (כחברה) מחנכים את הנשים מגיל 0 להיות רכות, עדינות, פסיביות, תלויות ואת הגברים להיות אסרטיביים, אגרסיבים ועצמאיים. הגישה הפמיניסטית התרבותית תאמר שאין אנו צריכים לראות בכך שנשים עדינות וכו' חסרון, אלא פשוט שוני מגברים, שגם בהקשר של אומנויות לחימה יכול להוות יתרון ויכול להוות חסרון. הגישה הרדיקלית תאמר שנשים גדלות ומחונכות בכדי להתאים למבנה חברתי שבו הן אינן לוחמות ואף ההפך הגמור ולכן נשים סופגות את התכונות הכי פחות מתאימות ללחימה (אפילו אם אפשר למצוא במקרה יתרונות נקודתיים מסויימים), על כן יש לשנות את המערכת, להפסיק את הדיכוי הנשי ורק אז נגלה את הנשיות ה"אמיתית".