מפגש אורחות לוחמים - ההתנסות שלי

Sensei

New member
Orchot Lochomim -report

Very exciting evening in Tel Aviv.I usually dont get to have exciting evenings in Tel Aviv ,BUT LAST NIGHT I DID. Electrifying,powerful and warm. Over 50 participants from different styles came to the martial arts happening-because that is what it was, a happening. I had a great time showing some KANSETSU WAZA techniques from one taisabaki,each one as a response to a defensive reaction from Uke. After which TSABAR ARAM gave a wonderful class in deflecting punches and reacting and counter reacting and taking down to the floor his Uke all in one flowing motion. MASTER NIL MALCHI gave a class on "Body unity and softness and fluidity in motion taking down his Uke where and when ever he wanted to.His was powerful yet very soft and fluid and flowing.I was taken back by his appearance -strong and positive him filling the room with positive KI.Those who are aware of his medical condition were looking with AWE at his performance.THE HUMAN SPIRIT ,LOVE OF LIFE and PEOPLE were being reflected in his appearance. After the training we all sat in the lobby of the MATNAS,had some light snack and listened to Tsabars experiances and the ones he told about Master Nir Malchi when they were all in Japan.For a second when I was with my eyes closed and heard him rattaling away in Japanese.I was shocked when I opened up my eyes to see this Long Payis ,bearded Charadi sitting before us talking about how he was accepted by his teachers in Japan and by Masters in Esoteric spirituality as their student.OF course at the end he did become a student -A "TALMUD" chochom. Next month there will be another meeting and training session,which will be followed by a four day seminar in the month of August. ORCHOT LOCHOMIM,keep up the spirit-
Shimon​
 

brunoflexe

New member
הערות שלי

אין הרבה מה להוסיף, חוץ מלתהות איך הטכניקות של צבר ארם דומות מאד לאפליקציות של שינגי. אבל של צבר זה מגיע משיטה שבה מתאמנים רק ביוהו ואילו בשינגי אתה מתאמן שנים לבד. כאילו, ברמה הגופנית, שתי השיטות נפגשות לקראת סוף הדרך. למרבה הצער פיספסתי את רוב השיעור של שמעון. בין השאר כי אף אחד לא אמר שיש חנייה במתנ"ס !!!! אז חניתי בחצי הדרך לקיבוץ של דוד .... :( ולסיכום, אני לא מבין גדול באנרגיות או צ'י (או קי) אבל זה בכל זאת משהוא מיוחד לקבל שיעור משלושה אומני לחימה בסדר גודל כזה.
 

טאוֹ

New member
מפגש אורחות לוחמים - ההתנסות שלי

למפגש "אורחות לוחמים" הגעתי בעיקר מסקרנות, במטרה לפגוש את המורים עליהם שמעתי וקראתי רבות לאורך השנים - בעיקר ניר מלחי וצבר ארם. הגעתי באיחור של מספר דקות, וההדגמה כבר הייתה בעיצומה. לאחר ההדגמה, המורה (בדיעבד גיליתי שמדובר בשמעון ישראל) ביקש מכולם לתרגל. כיוון שפספסתי את ההדגמה וכיוון שאני גם ביישן חסר תקנה, המשכתי לעמוד בקרן זווית והעדפתי לצפות מהצד. אך תוך מספר שניות פנה אליי אדם נמרץ וחייכן ושאל אותי במאור פנים אם אני לא רוצה לתרגל בעצמי. עוד אני חושב מה לענות, וכבר הוא מצא לי פרטנר לאימון – אדם שבתעודת הזהות שלו כתוב השם "כפרי, דוד", ושהיה גם היחיד שהיתה לי איתו איזושהי היכרות מוקדמת. למעשה, חלק מהקרדיט על ההודעה הזאת שייך לו – בסיום המפגש, כשנפרדתי ממנו, הוא אמר לי שהוא מצפה לקרוא על ההתרשמות שלי בפורום. כשצחקתי, הוא הבהיר שהוא רציני. כיוון שלאורך הערב כבר טעמתי מנחת זרועו וזרוע חבריו לטאי צ'י, אין לי כל כוונות להסתבך איתו. אז דוד, הנה ההודעה, ועכשיו תפסיק בבקשה להופיע בחלומותיי כשאתה מזמין אותי בחיוך לתרגל סטיקי-הנדס!
בחזרה למפגש ולתחילתו. דוד היה מאד סובלני כלפיי, אבל כבר אז נוכחתי לדעת שוב כמה אני מגושם וקשה-תפיסה, וגם כמה… אני ממהר לשפוט את עצמי בחומרה.
לאחר זמן קצר החלפתי פרטנר ואת שאר הערב העברתי בניסיונות כושלים לעשות תנועות של אמן לחימה מסוכן, כשמולי עלם חמודות ששמו פרח מזכרוני (דוד, אתה מוזמן לעזור לי כאן; אתה זה שציוות אותו אליי בצירוף בקשה לנהוג בי בעדינות מיוחדת
)., ושהיה גם הוא סבלני מעל למקובל. בשלב מסוים שמעון, שהרשים אותי בשקט שלו, העביר לאחר התרגולים את השרביט לצבר ארם, וכאשר מתחתי את צווארי לראות סוף-סוף מי הוא אותו צבר ארם המפורסם, נדהמתי לראות את אותו אדם נמרץ וחייכן שהכניס אותי לתמונה קודם לכן, ושחיצונית לא נראה לי בכלל כאמן לחימה (מה שמראה כמובן לא יותר מאשר על הדעה הצרה והמקובעת שלי על "איך צריך להיראות אמן לחימה"
). התדהמה התחלפה חיש מהר ביראת כבוד מלווה בצחקוקים בלתי נשלטים, כיוון שצבר ארם הינו ככל הנראה רב-אמן לא רק בלחימה אלא גם בהומור כובש. הוא הדגים תרגיל "שלא ניתן לשכוח את שמו" (ברור ששכחתי, אלא מה?) בצורה משעשעת ומושכת, וגם מרשימה בעוצמתה. לאחר שהוא הדגים, גם הוא ביקש מכולנו לתרגל, ובזמן התרגול הוא עבר לידי. הוא ביקש ממי שתירגל איתי לסור קמעה וביקש ממני לתקוף אותו (את צבר עצמו). הדבר הבא שאני זוכר הוא שמשאית דיזל תפסה לי את היד, כופפה אותי לרצפה במהירות 143 קמ"ש וסובבה אותי על הרצפה כמו סביבון חשמלי. זה היה בהחלט נחמד. לצערי דוד כפרי התערב וביקש שוב לנהוג בי בעדינות, כי המכנסיים הלבנות שאני לובש הן מכנסי שיאצו ולא מכנסי נינג'ה, וכך אולי נחסכו ממני תענוגות נוספים בסגנון זה. דוד, בוש והיכלם!
לאחר מכן הודיע צבר ארם שהוא מעביר את השרביט לניר מלחי. ושוב הופתעתי, כאשר מי שנראה כבחור ישיבה צנום, נמוך ממני בראש, חלף מעבר לכתף שלי ופסע בשלווה למרכז האולם. את ניר ראיתי עד אותו ערב רק בתמונות, וקראתי עליו לא מעט. הערב הזה נתן לי פרספקטיבה נוספת ומאלפת של אדם שקט, אמיתי, ללא טיפת פוזה, שהקרין תחושה שהוא באמת חי את מה שהוא מדגים ואומר (למען הסדר הטוב – התשבחות הנ"ל ראויות בכל פה גם למורים האחרים). בכל אופן, בשלב התרגול, בשלב מסוים הוא נעמד לידי וביקש ממני לתקוף אותו. לאורך כל הערב "תקפתי" בצורה מאד רגועה, שהיתה מאפשרת גם לסבתא-רבא במיטב שנותיה להתחמק מההתקפה. זה נבע הן בשל חוסר הנסיון שלי והן בשל החשש לפגוע בפרטנר - למרות שכאשר אמרתי זאת למי שהתאמן איתי (דוד, אתה חייב לעזור לי! מה שמו?), הוא חייך בסלחנות (מוצדקת, מן הסתם
). בכל אופן, גם עם ניר עשיתי את זה (חששתי שהמאסטר לא יצליח להתחמק מאגרוף הפלדה שלי?
) ולכן הוא ביקש שאהיה קצת יותר אסרטיבי, ושאתקוף שוב. כאשר עשיתי זאת, חוויתי חוויה מעניינת – יכולתי להרגיש בבירור את העוצמה שלו. הייתי כחומר ביד היוצר, חסר אונים לחלוטין, מצד אחד; עם זאת, יכולתי להרגיש גם איך הוא שומר עליי, מטיח אותי לרצפה ברכות ומרתק אותי בעדינות. אין כאן ציניות – זה באמת היה שילוב של פלדה עם צמר-גפן, וזה היה נפלא לחוות זאת. דבר נפלא נוסף היה ההסבר שלו על שימוש בכוח, שמאד התחבר למה שאני לומד בטאו-שיאצו, ולמה שאני מאמין בו בכלל. ההסבר הבא הוא איך שאני שמעתי והבנתי את הדברים. הוא חזר ואמר, שאנו לא צריכים להשתמש בכוח פיסי; שאם היריב מתנגד ואנחנו מפעילים מאמץ "להתנגד להתנגדות" ולגבור עליה, אנחנו צריכים לחפש מה אנחנו לא עושים טוב. אפשר לקרוא לזה "מאמץ נגטיבי". להיות רפויים לא מתוך חולשה, אלא מתוך עוצמה. זה אולי מסביר את שילוב הפלדה-צמר-גפן שהזכרתי מקודם. זה גם נתן לי להבין טוב יותר ש"שקט כהר, זורם כנהר" הוא לא סתם סלוגן של טאי צ'י, אלא המהות שלו. מתישהו הסתיים חלק האימון של הערב, ועברנו לשבת במקום אחר ומרווח יותר. בשלב הזה צבר ארם סיפר מעט על חוויותיו ביפן ועל תחילת חזרתו בתשובה שם, ולאחר מכן התפתחה שיחה מעניינת על ערכים, ודבריהם של חלק מהאנשים היו מעוררי מחשבה. בסך-הכל המפגש כולו גרם לי, בפעם המיליון, לחוש צער על שאין ביכולתי כרגע להתחיל להתאמן באמנות לחימה, והשאיר אצלי רעב אדיר לעוד. איני יודע אם אוכל להשתתף בסדנת "הלוחם הרוח", אבל לאור המפגש אני מקווה שכן – זו וודאי תהיה חוויה עמוקה. אני ממש שמח שהצלחתי להגיע למפגש אתמול, למרות קשיים לוגיסטיים שהעמידו בסימן שאלה את השתתפותי, כיוון שפגשתי מורים ואנשים מדהימים, שניכר בהם שהם אוהבים את מה שהם עושים ונהנים לגרום גם לאחרים לאהוב את זה. תודה לכל מי שיזם והפיק את המפגש הנפלא הזה. אני כבר מחכה למפגש הבא.
 

MidNight Flame

New member
נשמע נפלא!

מזדהה מאוד עם התחושות, ככה הרגשתי אחרי האימון הראשון שלי באייקידו
 
לטאו, כמה הבהרות...

אין לי שום כוונה להפחיד אותך עם סטיקי-הנדס, כש אורי יעשה את זה הרבה יותר טוב עם פוש-הנדס... (ועד שלא תגיע לאימון פורום, לא תדע על מה מדובר
) לגבי הבחור שאיתו התאמנת, פשוט deleted מזכרוני... (עזוב, עד שלא תבין - לא תבין...) בפעם הבאה אני מבטיח שאתן לצבר לעשות בך כרצונו
, אבל מנסיון אני מכיר את מה שהרגשת: הוא שומר על המתאמנים איתו, כמו אבא ששומר על ילדיו.
לגבי השיעור שהעביר ניר, אין לי אלא לשמוח שיוצא לעוד אנשים לראות אותו. בהדגמונת הקצרה שעשה עלי, זכיתי להרגיש מעט מהפלדה שבתוך הצמר-גפן; המכה שקיבלתי בעורף היתה בדיוק מתחת לבסיס-הגולגולת, ובדיוק מספיק חזקה בשביל לזעזע לרגע בלי לגרום שום נזק. נותן תחושה ברורה של כמה חזק זה יכול להיות, אילו הוא רק היה רוצה...
 

MidNight Flame

New member
../images/Emo13.gif הרבה פעמים...

אני תוהה איך כפיר (המאמן שלי) מנחית את המכה ועוצר בדיוק בשניה שבה עלול להגרם נזק אם לא יעצור, כשהג'ו תקוע בצלעות (בלי לפגוע) עולות הרבה מחשבות מעניינות
 

WhiteBear

New member
רשמים משלי - ואבא שלי.

אני מזהיר - התגובה הבאה היא סיפור אישי, הרבה יותר מאשר רשמי המפגש שלי - הוזהרתם. כאשר באתי למפגש, הסיבה הייתה ראשית מתוך סקרנות, בעיקר ביחס לאווירה שתהיה במפגש. ושנית, כי רציתי להביא את אבא שלי למפגש. זו גם הסיבה ש, במובן מסויים, ציער אותי כשגיליתי שהערב התחיל מוקדם יותר, ושנישאר מעט זמן לשיחה. זה היות שמאד עניין אותי לשמוע את אבי מגיב לדברים שהיו עולים בשיחות כאלה (מה שהכן יצא לי לשמוע, כאשר אבי הגיב לדבריו של צבר). המפגש עצמו היה מרתק. כבר זמן רב שלא יצא לי להנות משיעור לחימה (שהוא חיצוני לשיטה שאני לומד), כפי שנהנתי אתמול. התחושה מהמורים הייתה של נגיעה בהבנות מאד יפות ועמוקות ביחס ללחימה, אבל דרך עבודה ששונה מזו שאני לומד. והמדהים היה ביכולת של המורים להעביר את זה הלאה. באופן כללי, ומבלי להרחיב, המפגש גם היה שיעור חזק עבורי בענווה וקשקשת. מסתבר שאני לא ענו כפי שרציתי להאמין, ומקשקש יותר ממה שרציתי להאמין, יש עוד מה לעשות עד המפגש הבא. ביחס לאבי: אחי הגדול אמר בזמנו שמה שלוקח לאנשים זמן להבין הוא שבעצם מה שהם רוצים בחיים זה שההורים שלהם יקבלו אותם. אני לא יכול לקבל את זה במלואו. אבל האמירה השאירה לי טעם שהתפתח להבנה - ההבנה ששלום בית עם הורים הוא אוצר ללא תווית מחיר (לא סתם אמרו חכמינו, כבד אביך ואימך למען יעריכון ימיך - זה לא היה מטאפורה). עבורי, לכבד את אבי זה דבר אחד. ללמוד עם (ומ) אבי זה דבר נוסף. אבל לגלות את אבי, זה דבר שלא מזדמן לי מספיק. פעם שמעתי את אבי מדבר בטלפון עם המזכירה של איזה ראש הממשלה לשעבר, הדהים אותי הנוכחות שהוא הכניס לשיחה. נוכחות שהייתה שונה מאד מזו שהכרתי אותו בבית, מבשל משהו טעים, לבוש בגופיה. במובן הזה, שמחתי מאד שיצא לי לקבל משהו מהנוכחות של אבי במפגש הזה. גם אם אבי יבוא איתי למפגש הבא או לא, אני אשמח מאד להגיע למפגש הבא. טל.
 

בודוקאן

New member
מקסים ../images/Emo140.gif - ותופסת טרמפ

אחרי קריאת התגובות החלטתי שאני עושה כל מאמץ להגיע לסמינר הבא (בזיכרון)...עם אחי. אחי (הצעיר, אבל מבוגר ממני בשמונה שנים), הוא דתי חרדי, די קיצוני לטעמי, ומאוד פעיל בתנועת "ערכים" (דוד, ד"ש חמה
). מאז שסיימנו לטפל במשותף באימנו ז"ל, שנינו פוחדים שלא יהיה לנו מספיק "במשותף". הוא הציע שאם אגיע לסדנה, הוא יבוא גם (הוא חי באופקים). אני אעשה כל מאמץ שזה אכן יקרה. שמעון, הבירה בשינקין לא יצא לפועל, אז כנראה נשתה אותה בזיכרון. מנפלאות אומנויות הלחימה
 
ד"ש בחזרה ../images/Emo13.gif

עוד סופשבוע עם כזה ג'ינג'י - יהיה חם!
אני אעשה מאמץ להגיע גם. בירה מאלט זה בסדר? (דוד, שמשתכר רק מלהסתכל על בקבוק...
)
 

בודוקאן

New member
מאלט../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

זה בשביל אלה מהשיטות הרכות והפנימיות, שהולכים במעגלים עוד לפני ששתו... אני שותה עם החברה מהתאילנדי ועם חנן. נראה לי שגם החברה מהסכינים הם בסדר...
 
את יודעת מה?

אם החברה מהתאילנדי, וחנן, יגיעו לאורחות לוחמים - I'll have what they'r having!
 

Tonjin

New member
ידידי - איך הגעת לזה...

המאלט שממנו מכינים בירה (וגם "בירה" מאלט) והמאלט ממנו מכינים וויסקי הוא אותו מאלט, לא....? או שההבדל בהגיה הוא בגלל המבטא הסקוטי?
 

MidNight Flame

New member
המממ... האמת בויסקי מדובר במשו...

אחר לחלוטין, סינגל מולט, אבקש מחבר שמתמחה לתת הסבר ואעתיק לך מחר
 
למעלה