בגרות...
אני מסתובב בפורומים שונים ולעיתים (רחוקות, לשמחתי) אני שומע אנשים שמביעים דיעה מזלזלת באמנויות לחימה אחרות, שהם לא עוסקים בהן. התופעה מוכרת לי על בשרי ומחזירה אותי לתקופה הראשונית שלי באמנויות הלחימה, ל-"תקופת הגולם", התקופה בה נראה היה לי שכל החוכמה כולה נמצאת בשיטה שבה אני עוסק ואצל המורה שלי. אני לא אומר שהיום אני מעריך כל מה שאני רואה, אבל אחד המאמצים והאתגרים, בהם אני רואה חלק מהלימוד שלי, הנו היכולת להתמקד במה שאני עושה ו
לא להיות ביקורתי. יש הרבה סיבות לשינוי המחשבה הזה, "לפרוייקט" הזה:
- הביקורתיות עוצרת את הלימוד ומכשילה את תהליך הלמידה.
- הביקורתיות הנה הפניית תשומת הלב שלי כלפי חוץ, במקום כלפי פנים - ללימוד ושיפור עצמי.
- הביקורתיות מונעת ממני לראות את הדברים הטובים שבאחר (ובשיטות אחרות).
- הביקורתיות היא האחות הסיאמית של הזלזול, והזלזול ביריב הוא המוקש הגדול ביותר בקרב! הוא זה שיפיל אותך בקרב.
לכן, אחד הדברים הראשונים שאני מנסה לתקן/לשנות אצל תלמיד מתחיל (ולשמחתי אין לי כמעט תלמידים שיש להם את התכונה הזו) זה ללמד אותו/ה
לא לזלזל ולא לבקר את האחר. עצוב לי לראות תלמידים/אנשי בודו ואמנויות לחימה שמבקרים ומזלזלים. כאשר מדובר בתלמידים מתחילים, אני מבין זאת ומשייך זאת ל-"חוסר הבשלות וההבנה", אבל כאשר התופעה הזו נחזית אצל מתאמנים וותיקים זה עצוב שבעתיים. זה מעיד על בזבוז אנרגיה ובזבוז פוטנציאל ענק. זמן לימוד וכישרות וכוח רצון שבוזבז לריק.
אני מקווה כולנו נדע לא לזלזל ולא לבקר את האחר/ת/. חוץ מטפיחה עצמית על האגו, לא רק שזה לא מביא תועלת, אלא זה מזיק לנו!
חג שמח!
