שינוי העדפות באמנויות לחימה

[ש מים]

שינוי העדפות באמנויות לחימה

נראה לי שהנושא נמצא די בסימן שאלה אצל רבים מהמתאמנים הרבה שנים:
האם אתם יכולים להגדיר "שינוי מגמות/העדפות" בגישת האימונים/ההעדפות של קהל המתאמנים באמנויות לחימה?
ומעט ביתר הרחבה: האם - למשל - אתם סבורים שמתאמנים :טריים" נוטים יותר לעבודה עדינה ומדוייקת ואילו ככל שצוברים ידע ונסיון נוטים לגישה יותר אגרסיבית ו"פטישית"?
ומכאן יוצאת עוד שאלה: האם גישה/מורה שנוקט/ת בגישה מסויימת (למשל - עדינה ומדוייקת) ימשוך קהל מתאמנים מסויים (למשל: חדש ו"טרי"/צעיר)?

 

[דיברגנט חדש]

היום רוצים הכל נגיש ומהר ולכן מה שהולך זה ה-MMA האגרסיבי

מתאמנים יותר ותיקים מעדיפים את הדיוק, פחות תחרויות ועם משמעות.

 

[ש מים]

אולי...

אני תוהה מה הסיבה לההעדפות השונות.
יש לך/ם רעיונות?

 

[דיברגנט חדש]

חושבים שזה מה שייתן להם בין רגע יכולת להגנה עצמית

בנוסף, החברה אלימה ויש שיווק אגרסיבי לקרבות ה-MMA.

 

[ש מים]

ככל שאני מתעסק עם תלמידים חדשים

נראה שאכן יש צדק ב-"גישת הקרב מגע" (עבור תלמידים חדשים, ובעיקר אלה הבאים ל-"קורס הגנה עצמית"). וזאת בעיקר בעל "עיקרון שלושת ה-F" (קיפאון - Freeze, בריחה - Fly, לחימה - Fight), שמוטבע בטבע האינסטיקטיבי של האדם. ה-F הרביעי והחשוב ביותר כדי להיות לוחם - Free - מחייב מיומנות אליה ניתן להגיע רק לאחר שנות אימון רבות ועם מורה בעל גישה מתאימה.
ייתכן שתלמידים חדשים מוקסמים מן היכולת המהירה להיות בעלי ה-F השלישי, אליו כאמור ניתן להגיע בקלות יחסית, כי הוא מוטבע ברובנו.

 

[ש מים]

סליחה, תיקון והבהרה

לא יודע אם Free הוא "החשוב ביותר עמ"נ להיות לוחם. אבל מנסיוני - הוא הגורם המציל חיים בתנאי לחץ וזו התכונה "הבונה זמן".

 

[amir_aikido]

מעניין - האם FREE מונח חלופי ל-"רך", "הרמוני", "זורם" ... ?

 

[ש מים]

השאלה ממש במקום

אמיר, תודה על השאלה!
קצת קשה לי לענות, כנראה בגלל שקשה לי עם חשיפה גבוהה ויותר קשה לי להכתיר לעצמי כתרים. אבל אני חייב להתוודות שהמונח, השימוש בו בהקשר הזה, הוא רעיון/המצאה שלי (תכלעס, העליתי/"גיליתי" אותו ממש לפני מספר חודשים ספורים).
והמושגים בהם אתה משתמש מחייבים לדעתי דיון נפרד וממש ארוך ומעמיק (בעיקר - מה זה "רך" באמנויות לחימה...). אולי יש אנשים שישתמשו במונחים שאתה כתבת, כדי לתאר ולהסביר את הכוונה שלי, אבל אני חושב ש- Free - "חופש" - הוא המונח המדוייק ביותר שמגדיר את התחושה. וביתר פירוט: כפי שכתבתי, וכפי שכולנו בוודאי יודעים, התגובתיות של רוב בני-האדם (אגב, תוצר של האינסטינקט הבסיסי, הקיים אצלנו כחיות פרא) נעה בין 3 המצבים (3 ה-F'ים) - קיפאון, בריחה וההתקפה בחמת זעם (עיוור...). ה-F הרביעי הנו כנראה נדיר יותר "במצבו הטבעי", ולדעתי ומנסיוני אחת ממטרות לימוד אמנויות הלחימה היא לפתח אותו ולהפוך אותו לאינסטינקט הבסיסי שלנו, בעומדנו בפני סכנה/אתגר קשה ביותר. במצב זה התגובה שלנו למעשה "מאיטה את מחוגי השעון", ומאפשרת לנו לפעול לא "מהבטן", אלא מהראש, תוך שיקול דעת מחושב. היא מאפשרת לנו לפעול מתוך חופש בחירה שלנו, ומשחררת אותנו מלהיות עבדים של האינסטינקט ההישרדותי הפרימיטיבי.
מצטער על קשירת הכתרים (לעצמי). אני בטוח שיש עוד מישהו שכבר הקדים אותי וחשב/הגה את ההגדרה הזו ועימו הסליחה. |קידה|

 

[ש מים]

ה- F הרביעי...

אני חושב שאפשר לקרא לו - "F היצירה"

הוא מאפשר לנו "ליצור" טכניקות ואפשרויות במהלך העימות. ליצור ולנצל אפשרויות.

 

[amir_aikido]

הקונספט מוכר, אבל החיבור בהחלט חדש בעיני

 

[ש מים]

 

[RoyceGracie]

אני לא רואה פחות משמעות באומנויות לחימה אפקטיביות

אני מתאמן באיגרוף תאילנדי כבר שנים רבות כך שאני מקווה לחשוב שיש לי ראייה רוחבית. התאמנתי גם בקונג פו ודברים שנחשבים יותר לברי "משמעות", אבל אני לא חושב שזה המצב.

באיגרוף למשל יש המון דגש על לקרוא את היריב, על חוכמת קרב ודברים כאלה - וזו המשמעות.
באיגרוף תאילנדי יש גם הרבה מסורת וכו.

דווקה במקומות שבהם יש הרבה פחות טכניקות זמינות, כמו במוי תאי, הדיוק הוא גבוהה מאד מכיוון שהרמה והשליטה על הטכניקות הקיימות היא גבוהה מאד. כשיש לך פחות דברים לבצע אז הרמה שלך במה שקיים היא גבוהה מאד, זו התפיסה באומנויות לחימה כאלו.

 

[ש מים]

אני ממש לא שולל את מה שאתה כותב.

מכיר חברה עם רקע כמו שלך שהגיעו למקום בו אתה נמצא (ועליו אתה מדבר) ומכיר אנשים מרקע אותו אתה מכנה "בר משמעות", שגם אחרי המון שנים לא מגיעים ולא מבינים את העומק שבתנועה ו-"רוח" נכונה.
אני חושב שהכל תלוי במאמן! ומעט גם באופי המתאמן... (וכמובן בוותק).