אנא עיזרו לי להבין מה אני מחפש
יש לי מעט ניסיון באמנות לחימה. כמה חודשים פה... כמה שנים שם... האם אני לוחם? להוציא מבחנים באוניברסיטה, ממש לא. לא לוחם ולא אמן לחימה. באמת מרגיש שעשיתי אולי חצי צעד בעולם הענק הזה, וגם זה לא.
עם זאת התגבשה לי עם השנים תמונה (תחושה במפרקים יותר נכון) לגבי צורת הלחימה בה הייתי רוצה לעסוק. התמונה מאוד ברורה אך אין לי מושג אילו שיטות עוסקות בכך. האם תוכלו לסייע בידי?
ראשית כל משהו עם בעיקר יד פתוחה כהתקפה, מיעוט אגרופים. תמיד מרגיש לי ביזבוז זמן וקיצור אופציות לסגור את היד כשאפשר לתקוף עם יד פתוחה. מרגיש מאוד מוגבל.
ריבוי בריחים ומנופים. עם הזרועות (כל חלקי הזרוע), עם הרגליים, אני מוצא את משחקי הזוויות האלו מאוד יעילים בללמד את הגוף להציב עצמו במבנה חזק מצד אחד ו'חלקלק ומשוחרר' מצד שני.
טווח קרוב. תמיד היה נראה לי מיותר לפתוח מרחק או להילחם בטווח בינוני כלשהו. כ"כ קל לסגור מרחק בשביר שניה ולהידבק, וכ"כ קשה לצאת משם (נגד לוחם, לא נגד הערס השכונתי). הרבה אנשים מאבדים את רוב כלי העבודה שלהם כשמגיעים איתם פתאום ל"טווח מרפקים". מלבד אלו שעוסקים בזה כמובן.
שימוש בכל הגוף ככלי נשק. האמה, המרפק (אחד הנשקים האהובים עלי), הזרוע העליונה, הכתף, צד האגן, הברך (עוד כלי נשק אהוב עלי), השוק, הקרסול, כף הרגל.
אין הבדל בין הגנה להתקפה. זהו אחד הפרמנטרים הכי חשובים לדעתי. פעמים רבות לא היה לי ברור למה אני צריך לחסום, ואז לתקוף עם היד השניה. כבר יצרתי מגע נכון? למה זאת רק חסימה? למה שלא תהיה תקיפה של היד? החסימה שלי אמורה להיות אותה תנועה שהייתי עושה כדי לשבור קרש. אמור להיות לו מאוד כואב להיחסם על ידי. ולאחר מכן, למה להפריד מגע? למה לא לתפוס או לעשות Sticky hands? למה להסתכן בעוד מכה שאולי לא אצליח לחסום הפעם כי הוא יהיה מהיר מדי ומיומן מדי? יש לוחמים מהירים כבזק, לחסום מכה שלהם, חסימה טובה ואמיתית, יכול להיות כמו לזכות בלוטו. למה לבזבז?
גישה אגרסיבית ומציאותית. לא התגוננות רק כנגד מתקפה מדומה שמגיעה בצורה תמימה (אם כי זה שלב מאוד חשוב בלימודים כחלק מהדרגתיות הלמידה כמובן). אלא גם איך להתמודד עם התקפות רציניות, מהירות ומיומנות. אולי פתאום נגלה שהטכניקה הנהדרת שלי שעובדת היטב נגד מתקפה "נוחה" קורסת לפתע כיוון שאני חוטף הוק-שמאלי ואפר-קט ממוטט עוד לפני שאני בכלל מבין מה קורה לי.
בלי עבודת קרקע. אני חושב שעבודת קרקע זה אחד הדברים הכי נהדרים וכיפים ויום אחד אני אהיה חייב להקדיש פרק מחיי ללמידה זו. אבל כרגע אני יותר חושב בכיוון של לסיים קרב מהר, מתוך הנחה שיש עוד אוייבים בשטח.
בעצם המטרה היא לשבור את המבנה של היריב. לשבור לו את קווי הכוח בעזרת מנופים, פיתולים, משחקי זווית, כניסות, שימוש בכל הגוף בבת אחת ומקרוב. תנועות של כל הגוף מהמרכז באופן זורם ומתפרץ, להחליק פנימה ולהתפרץ ולשבור ולעקם ולפתל ותמיד להניח מראש שההתקפה שלי לא עשתה לו כלום ואני צריך מיד למצוא עוד התקפה. תמיד להיות בעמדת יתרון מבחינת קווי הכוח שלי מול שלו. מספיק תנועה עדינה הצידה וכבר יש לי יכולת להסית את הטיל שהוא יורה עלי, וגם לעשות שם איזה מנוף ואיזו שבירה ואיזה עיקום ולהיכנס עם הכתף ועם הברך ועם המרפק.
אוקי אז... זה הכל. לא יודע מה זה עושה לכם לקרוא את זה. אולי סלט בראש, אולי בדיוק קופץ לכם משהו דומה מאוד לזה. אולי אתם תוהים באיזו הזיה אני חי ושאני פשוט צריך לכבות את הראש ולהמשיך ללכת לשיעורי אמנות לחימה כלשהם כי אני חושב יותר מדי. לא יודע... אבל כבר זמן רב אני חש את הרצון ללמוד את זה ואין לי מושג מה זה בכלל. זה תמיד מרגיש לי הפיתרון הכי זמין ונוח וטבעי לעשות עם הגוף כנגד התקפות. כשאני סתם מתאמן בבית בלי קשר לשום דבר, סתם מחרטט מה שיוצא לי, אז זה מה שאני מקבל.
אם למישהו יש מושג איך לעזור לאדם מבולבל כמוני, אודה לכם מאוד.
כל טוב.
יש לי מעט ניסיון באמנות לחימה. כמה חודשים פה... כמה שנים שם... האם אני לוחם? להוציא מבחנים באוניברסיטה, ממש לא. לא לוחם ולא אמן לחימה. באמת מרגיש שעשיתי אולי חצי צעד בעולם הענק הזה, וגם זה לא.
עם זאת התגבשה לי עם השנים תמונה (תחושה במפרקים יותר נכון) לגבי צורת הלחימה בה הייתי רוצה לעסוק. התמונה מאוד ברורה אך אין לי מושג אילו שיטות עוסקות בכך. האם תוכלו לסייע בידי?
ראשית כל משהו עם בעיקר יד פתוחה כהתקפה, מיעוט אגרופים. תמיד מרגיש לי ביזבוז זמן וקיצור אופציות לסגור את היד כשאפשר לתקוף עם יד פתוחה. מרגיש מאוד מוגבל.
ריבוי בריחים ומנופים. עם הזרועות (כל חלקי הזרוע), עם הרגליים, אני מוצא את משחקי הזוויות האלו מאוד יעילים בללמד את הגוף להציב עצמו במבנה חזק מצד אחד ו'חלקלק ומשוחרר' מצד שני.
טווח קרוב. תמיד היה נראה לי מיותר לפתוח מרחק או להילחם בטווח בינוני כלשהו. כ"כ קל לסגור מרחק בשביר שניה ולהידבק, וכ"כ קשה לצאת משם (נגד לוחם, לא נגד הערס השכונתי). הרבה אנשים מאבדים את רוב כלי העבודה שלהם כשמגיעים איתם פתאום ל"טווח מרפקים". מלבד אלו שעוסקים בזה כמובן.
שימוש בכל הגוף ככלי נשק. האמה, המרפק (אחד הנשקים האהובים עלי), הזרוע העליונה, הכתף, צד האגן, הברך (עוד כלי נשק אהוב עלי), השוק, הקרסול, כף הרגל.
אין הבדל בין הגנה להתקפה. זהו אחד הפרמנטרים הכי חשובים לדעתי. פעמים רבות לא היה לי ברור למה אני צריך לחסום, ואז לתקוף עם היד השניה. כבר יצרתי מגע נכון? למה זאת רק חסימה? למה שלא תהיה תקיפה של היד? החסימה שלי אמורה להיות אותה תנועה שהייתי עושה כדי לשבור קרש. אמור להיות לו מאוד כואב להיחסם על ידי. ולאחר מכן, למה להפריד מגע? למה לא לתפוס או לעשות Sticky hands? למה להסתכן בעוד מכה שאולי לא אצליח לחסום הפעם כי הוא יהיה מהיר מדי ומיומן מדי? יש לוחמים מהירים כבזק, לחסום מכה שלהם, חסימה טובה ואמיתית, יכול להיות כמו לזכות בלוטו. למה לבזבז?
גישה אגרסיבית ומציאותית. לא התגוננות רק כנגד מתקפה מדומה שמגיעה בצורה תמימה (אם כי זה שלב מאוד חשוב בלימודים כחלק מהדרגתיות הלמידה כמובן). אלא גם איך להתמודד עם התקפות רציניות, מהירות ומיומנות. אולי פתאום נגלה שהטכניקה הנהדרת שלי שעובדת היטב נגד מתקפה "נוחה" קורסת לפתע כיוון שאני חוטף הוק-שמאלי ואפר-קט ממוטט עוד לפני שאני בכלל מבין מה קורה לי.
בלי עבודת קרקע. אני חושב שעבודת קרקע זה אחד הדברים הכי נהדרים וכיפים ויום אחד אני אהיה חייב להקדיש פרק מחיי ללמידה זו. אבל כרגע אני יותר חושב בכיוון של לסיים קרב מהר, מתוך הנחה שיש עוד אוייבים בשטח.
בעצם המטרה היא לשבור את המבנה של היריב. לשבור לו את קווי הכוח בעזרת מנופים, פיתולים, משחקי זווית, כניסות, שימוש בכל הגוף בבת אחת ומקרוב. תנועות של כל הגוף מהמרכז באופן זורם ומתפרץ, להחליק פנימה ולהתפרץ ולשבור ולעקם ולפתל ותמיד להניח מראש שההתקפה שלי לא עשתה לו כלום ואני צריך מיד למצוא עוד התקפה. תמיד להיות בעמדת יתרון מבחינת קווי הכוח שלי מול שלו. מספיק תנועה עדינה הצידה וכבר יש לי יכולת להסית את הטיל שהוא יורה עלי, וגם לעשות שם איזה מנוף ואיזו שבירה ואיזה עיקום ולהיכנס עם הכתף ועם הברך ועם המרפק.
אוקי אז... זה הכל. לא יודע מה זה עושה לכם לקרוא את זה. אולי סלט בראש, אולי בדיוק קופץ לכם משהו דומה מאוד לזה. אולי אתם תוהים באיזו הזיה אני חי ושאני פשוט צריך לכבות את הראש ולהמשיך ללכת לשיעורי אמנות לחימה כלשהם כי אני חושב יותר מדי. לא יודע... אבל כבר זמן רב אני חש את הרצון ללמוד את זה ואין לי מושג מה זה בכלל. זה תמיד מרגיש לי הפיתרון הכי זמין ונוח וטבעי לעשות עם הגוף כנגד התקפות. כשאני סתם מתאמן בבית בלי קשר לשום דבר, סתם מחרטט מה שיוצא לי, אז זה מה שאני מקבל.
אם למישהו יש מושג איך לעזור לאדם מבולבל כמוני, אודה לכם מאוד.
כל טוב.