קאזי ווקאשי מדגים קרקע של ג'ודו

[ori jkd]

קאזי ווקאשי מדגים קרקע של ג'ודו

https://www.youtube.com/watch?v=yiJzbcLO8rY&feature=share

 

[ש מים]

ג'ודו קרקע!!

אחד התחומים הכי מאתגרים - פיזית ושכלית. בעיני: השח-מט של אמנויות הלחימה!
למעשה, התחום הכי רחב, מבחינת "יכולת ואפשרויות ההולכה" שלו: אפשר לקחת אותו לזירת הלחימה "הקרבית/פונקציונאלית", אפשר לתחום הזירה הספורטיבית, ואפשר (ומאוד רצוי לנסות ולעשות, לדעתי) להשתמש לפיתוח מנטאלי ונפשי.
כיף ענק!

 

[יובל נחמקין]

with respect

ספציפית לקשור ללחימת קרקע פונקציונלית או בזירה הספורטיבית הפתוחה: לא מאוד התרשמתי... זאת לנוכח דברים שאני רואה ב- BJJ , בסמבו ובהאבקות החפשית...

 

[ש מים]

צודק לגמרי, אחשלי!

ברור שלא "עומד בפני עצמו" (למעשה, שום דבר שהוא חלקי, אינו "עומד בפני עצמו"). לכן כתבתי: אפשר לקחת אותו לזירת הלחימה "הקרבית/פונקציונאלית". "לקחת", לא בבלעדיות, אלא ביחד עם עוד דברים שבאפוד שלך... סליחה על שלא הייתי ברור.

 

[ori jkd]

דווקא לא נופל מbjj או סמבו

יובל קאזי וואקאשי שהוא בעברו מתחרה דגול וכיום מורה מצויין התגלגל עם קרלוס ניוטון ואריק פאולסון עוד כאשר שינהם היו מתחרים באמצע שנות התשעים.
הם היו סמרטוט רצפה מולו כך לפני עדותם.
אני לא יודע אם הוא איש קוסאן ג'ודו או קודוקאן או פשוט מלא וכמו שצריך , מה שכן חבל לי שאולי לא רבים עוסקים ככה בג'ודו.

 

[יובל נחמקין]

הי אורי. על ג'ודו:

אני לא מכיר את האיש ופועלו. אני יכל רק לחוות דעה (מאוד) אישית המבוססת על הבנה (מאוד) צרה שלי - אל המעט שמוצג לפני

. ולא מאוד התרשמתי.

אני לא איש BJJ או ג'ודוקא... אם זאת, מענין לראות את התמורות שחלו בג'ודו: הוא פחות "אייקידואי" (על פי צפייה בסרטונים ישנים) ויותר "האבקותי": לפחות למראית עינו של המתבונן ההדיוט

.
אני גם לא חושב שניתן להעריך את התחום והמארג ההדרכתי

המאפיין אותו (בעבר ובהווה) על סמך אדם יחיד...

בתנאי קרב הולמים (משקל, נסיון, גיל וכיוב'): לא חושב שהייתי מהמר על ג'ודוקא "מסורתי" בקרב מזרן חפשי - מול ג'ודוקא "מודרני"

.

בכלל: "טוב"

או "רע"

הם מושגים יחסיים המוטים ערכית ונשפטים סובייקטיבית.
מה שבטוח - זו אבולוציה.

 

[ש מים]

ג'ודו "מסורתי" מול "מודרני".

בלי להיכנס על "מהמר"/"לא מהמר" ובלי "למי יש יותר גדול", אבל דברים שמבוססים הן על נסיוני (כמי שמוגדר בתחום ה-"ג'ודו המסורתי") והן ע"ס צפייה (לא רבה מידי) בתחרויות ג'ודו:

1. אין הגדרה ברורה לתחום שנקרא "ג'ודו מסורתי" ו-"ג'ודו מודרני", אבל מקובל - בין אנשי הג'ודו הוותיקים - לחלק לפי צורת/תנוחת העמידה: עמידה כפופה (נוסח המתאבקים היוונים-רומים באולימפיאדה) משייכת את הג'ודו שלך לקטגוריית "ג'ודו רוסי", או "ג'ודו מודרני" ועמידה זקופה משייכת אותך לרוב לקטגוריית "המסורתי". אבחנות נוספות, אך שפחות ברורות למי שלא עוסק בתחום, נוגעות למידת "הזרימה" וה-"עבודה עם כוח ותנועת היריב" ("מסורתי") או בהתעלמות יחסית ממנו ("מודרנית").
2. בשנים האחרונות אפשר לראות - כולל בתחרויות ג'ודו אולימפיות ובמסגרות בינ"ל ברמות הגבוהות, שקיימת מעין "חזרה לעמידות הזקופות". אולי זה בשל שינוי בחוקי התחרות (ביטול הקאטה-גורומה במידה ורגל היריב מונחת על הקרקע) ואולי בשל "הוכחת יעילות", או כל סיבה אחרת, אני לא יודע. אבל כעובדה - ניכרת חזרה ל-"מסורתיות".
3. שתיים מהסיבות/הייחרונות הגדולים של "המסורתיות" בקרב הן: א. אפשרות גבוהה יותר למימוש טכניקות, הודות לשיחרור האגן. ב. פחות שימוש/הישענות על כוח, ולכן אפשרות עמידה גבוהה יותר - לאורך זמן קרב ומול יריבים חזקים יותר פיזית.
4. אני לא יודע למה אתה מתכוון באמירה על "ג'ודו אייקידוקי" ו-"ג'ודו היאבקותי", אבל צריך לזכור שרוב סרטוני הג'ודו הישנים שרצים ברשת (כמו הסרטונים המפורסמים של מיפונה סנסיי למשל, ושאר הסרטונים בשחור-לבן) נועדו להדגמה ולהצגת הג'ודו, ולכן היו יותר "מסורתיים טהורים" ופחות "האבקותיים-תחרותיים" (כלומר: ההכנעה המהירה לא היתה המטרה העליונה, אלא דווקא הזרימה ומיזעור השימוש בכוח כדי להגיע להטלה/הכרעה).