מה חשוב לטעמכם חקר הקאטה או האלמנטים

[ori jkd]

מה חשוב לטעמכם חקר הקאטה או האלמנטים

 

[יובל נחמקין]

למה אתה מתכוון ב"אלמנטים"?

 

[ש מים]

מצטרף ליובל בשאלה

אבל בהנחה ואתה מתכוון למה שביפנית נקרא Henka, ובתרגום חופשי - "אילתור", אז:
שניהם חשובים, אבל בקרב לא עושים קאטות, אלא מאלתרים, אבל כל אילתור בנוי מטכניקות, וכל טכניקה היא למעשה קאטה (יש קאטות ארוכות ויש קצרות, ולכל אחת תפקיד משלה).
מסובך? אחלה!

 

[יובל נחמקין]

ש' אתה כותב ש"כל טכניקה היא למעשה קאטה"...

וקאטה הלא היא תבנית... כוריאוגרפיה ידועה מראש של תנועות.
כיצד אלתור טכני (אקראי) בעת קרב יכל להיחשב לקאטה בעינך?

 

[ש מים]

שאלה מצויינת!

וההסבר לדעתי לא מסובך מידי:
משום-מה רוב האנשים (כנראה בהשפעת "תחרויות קאטות" ושיטות או מורים שמדגישים את נושא העיסוק בקאטות) סבורים שקאטה היא רצף ארוך של טכניקות. אבל זה ממש לא חייב להיות כך. יש גם קאטות (למשל בג'ודו) שמורכבות מטכניקה אחת, קצרה וברורה. מה שנכון הוא שלימוד הקאטה/הטכניקה הוא "כוריאוגרפיה ידועה מראש". אבל הביצוע של הטכניקה בקרב הוא ספונטאני ואסור שיהיה "תשריט ערוך מראש"(!). הקרב הוא כאוס והטכניקות אמורות להיות טבעיות וספונטאניות, וזה מחזיר אותנו לשאלה של אורי...
לדעתי, כדי להצליח להיות ספוטאני/טבעי בקרב עליך לשלוט מצויין בטכניקות. המחלוקת הגדולה (לדעתי) בין המורים השונים, היא "כיצד הופכים את הטכניקה לספונטאנית?". יש הדוגלים בהתמקדות בשינון ולימוד קאטות ארוכות ויש המעדיפים טכניקות ("קאטות") קצרות והרבה "עבודה פנימית" (גוף-נפש). אני שייך לאסכולה השניה.

 

[פולספגן]

בשביל קצר יש לך את האיפון או ג'יפון, איך שתקרא לזה

 

[ש מים]

אני מעדיף את הארוך

אתה אולי מתכוון לזה, אבל אני מעדיף את הארוך...

 

[פולספגן]

גיפון זה קיצור של גו איפון -

גו איפונים

 

[ש מים]

נו טוף...

תמיד לומדים משהו חדש (לא ידעתי שגם בקרטה משתמשים במונח).
תודה לך

 

[amir_aikido]

לפחות להבנתי, ברמת השפה והמינוח, קאטה איננה טכניקה

לפחות להבנתי, ברמת השפה והמינוח, קאטה היא תבנית שחוזרים עליה, זו יכולה להיות תבנית של יחיד או של רבים, תבנית שמתורגלת מאות שנים, או רק פעם אחת, אך זו תבנית מוגדרת היטב.
&nbsp
האילתור בנוי מטכניקות, שלוטשו וניבנו באמצעות חזרות על קאטות שכוללות אותן. אך עצם החזרה על טכניקה מתוכו, איננה קאטה.
&nbsp
&nbsp
אמיר
&nbsp
&nbsp

 

[amir_aikido]

לא הבנתי את השאלה

אני יודע שאני חריג, אך כמתאמן בסגנון שיירש/רכש/לקח תכנים בעיקר מקוריו-ג'וג'וטסו
רוב הקאטות שאני מכיר הן זוגיות ןעם כלים. לרובן יש מספר פרקים, בחלקן כל פרק אחד כזה מיועד ללימוד של רעיון טכני מסויים, ובחלקן פרק אחד מאוחד כך שיכלול מספר תת-פרקים כאמור לעיל.
&nbsp
בהרכב הזה, אופן הלימוד די מובן:
יש שלב של זיכרון - פשוט לזכור את התנועות, בשלב הזה הרצף חשוב מהדיוק.
יש שלב של העמקה - במסגרתו מעמיקים בלימוד של רעיון טכני אחד מתוך הקאטה, בדגש על המצב שבו הקאטה מלמדת אותו (אך לא בהכרח בבלבדיות), בשלב זה גם נתייחס ל"אורה" של אותו מצב לעומת ה"אומוטה" שלו בקאטות שבהן זה ברור.
&nbsp
&nbsp
אמיר

 

[זאב ארליך]

מה חשוב לטעמך? להעלות שאלה? או ליצור דיון?

בצחוק כמובן - אתה בוודאי עסוק ולא יצא לך לראות את השאלות שנשאלו בעקבות הנושא שהעלית.

האם לדעתך אחד מהשניים צריך להיות חשוב יותר? מי חשוב יותר? עמל או מנוחה? אוכל או שתיה? לעניות דעתי לכל אחד מהשניים החשיבות הנפרדת שלו וגם התרומה של האחד לשני.

אני משער שבמרוצת השנים בכל תקופת אימונים מקדישים לעיתים מן רב יותר לאחד על חשבון השני. קומיטה, רנדורי, בונקאי, קאטה, העשרה חיצונית, כושר, כח.... כל אלה נושאים חשובים, ומין הסתם, בהתאם לרוח התקופה, לחלקם מוקדם זמן רב יותר על חשבון אחרים.

לדעתי הענווה אין מקום להשוואה בין החשיבות של קאטה לאלמנטים.

 

[ש מים]

זאב, אם יורשה לי להוסיף (ואולי לפרש?): הכל עניין של אהבה (ולדעתי חשוב לאמר דווקא ביום הזה

)

 

[ori jkd]

האופי היהודי בנו מעלה קושיות ודן בסוגיות

לכל סגנון יש הרי את המטודיקה שלו ואת האני מאמין שהוא בוחר לשים עליו דגש מאשר תכנים פוטנציאלים מגוונים.
מורה אחד שם דגש מאוד על חקר של הקאטות ונסיון להתאים אותם כשיטה לחימה אזרחית כמו שהיא הייתה לפני דורי דורות וכפי שהיא גם כיום לתפיסתו.
מנגד המורה השני בניגוד למקבילו האוקינאווי איננו חוקר קאטות ומשם מנסה למשוך את כל התכנים אלא מוציא כבר את הטכניקה והרעיונות לפועל ממגוון השיטות הפנימיות שלמד.

 

[Pyongwon]

בפומסה - קאטות בקוריאנית

יש את הטכניקה, ויש את היישום שלה.
יש כאלו שיסימים, וכאלו שלא.
מה שכן - אלו שחקרו את הפומסה - רובם לא היו רופאים...
יש דברים נחמדים בחקר הפומסה - רואים מבטים והיבטים שונים. פשוט נותן עוד מידע מה שלא היה מודע לפני זה.

בכל מקרה - בין אם זה באישי, בזוגי, בשלישיה, במוסיקה אישי, חמישייה, תשיעייה - עבורי ועבור חניכיי - פומסה זה מצויין. ולאלו המבוגרים יותר - הרעיון של לפתוח את הראש ולנתח - זה מצויין מאוד.

המשך ערב טוב,
ג'סיקה

 

[יובל נחמקין]

תלוי כיצד מגדירים "קאטה"

..

אם כל תרגיל (יחיד / זוגי) שהתנועות בו ידועות מראש נחשב בהגדרתך קאטה (ולדעתי כן הדבר) אזי קאטה היא דבר הכרחי בכל שיטה.. אפילו בקרב מגע: ה"אימא" של שיטות ההגנה העצמית, ישנם תרגילים מוכתבים מראש שלמען האמת - עליהם נסמך כל בסיס השיטה.. כן הדבר גם באיגרוף (קרי קומבינציעות בסיס), בשיטות פיליפיניות ובכלל..

אפשר להדיין על כמות, על מידת בהירותן והמורכבות לפרש אותן - אבל זה דיון משני.
צריך ג-ם

קאטות.

 

[ש מים]

 

[זאב ארליך]

סליחה - לא הבנתי מה אתה מנסה לומר

היי אורי,
באמת ובתמים, נראה שלא רק שלא הבנתי את שאלתך שפתחה את הדיון הזה. כתבת רק שורת כותרת וללא כל תוכן שהיה יכול אולי להסביר לפשוטי העם מה אתה מנסה לשאול.

ועכשיו, עם תגובתך לשאלות שלי, הלכתי לאיבוד אף יותר. אולי זה הניסוח שלך, אולי זו הבורות שלי. בכל אופן, ממש לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך ולמהות שאלתך.
Sorry.

 

[ש מים]

משמעות הקאטה

בשישבת האחרון היה לנו סמינר (מדהים) עם אחד המורים הבכירים ביותר בבוג'ינקאן - דאי-שיהאן אד מרטין, בן 84. שאלתי את אד לגבי "משקל הקאטה באימון ומשמעותה" וזו היתה תשובתו:
הקאטה נועדה רק ללמד עקרון מסויים. מרגע שהעיקרון הופנם, הקאטה הופכת למיותרת, חסרת משמעות וחסרת חשיבות.
ולכן לדעתי (אד לא אמר זאת, אבל זה ברור מדבריו) לקאטה יש חשיבות גדולה יותר עבור מתחילים/בתהליך הלימוד של מתחילים, מאשר עבור וותיקים ומתקדמים באמנות הלחימה הספציפית.