ההבדל זה המורה, לא השיטה!
חייב לשתף, מנקודת מבט של ילד בן 11...
אתמול היה לנו אימון נוער. הכי צעיר הוא א' בן 11, שזה לו השיעור הרביעי בלבד. תרגלנו הרבה ג'ודו נה-וואזה (קרקע) וגם נינג'וצו. בסוף האימון אני נוהג לפעמים לשאול את החבר'ה לחוות-דעתם על השיעור - הרגשה, התרשמות וכו'. א', שפעם למד ג'ודו במקום אחר, אמר : "אני אוהב את הנינג'וצו, שלא כמו בג'ודו, לא צריך להשקיע בו כוח כדי להשיג את מה שאני רוצה!".
אני: "אבל עשינו כאן גם ג'ודו".
א': "לא! זה לא כמו הג'ודו שעשיתי במקום הקודם! שם הכל היה עם המון כוח!".
ולך תסביר לילד שההבדל הוא בדרך ההוראה ולא בשיטה...
(נו, וברור שזו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי השנה! לכן מייד נתתי לו דאן 5
)
חייב לשתף, מנקודת מבט של ילד בן 11...
אתמול היה לנו אימון נוער. הכי צעיר הוא א' בן 11, שזה לו השיעור הרביעי בלבד. תרגלנו הרבה ג'ודו נה-וואזה (קרקע) וגם נינג'וצו. בסוף האימון אני נוהג לפעמים לשאול את החבר'ה לחוות-דעתם על השיעור - הרגשה, התרשמות וכו'. א', שפעם למד ג'ודו במקום אחר, אמר : "אני אוהב את הנינג'וצו, שלא כמו בג'ודו, לא צריך להשקיע בו כוח כדי להשיג את מה שאני רוצה!".
אני: "אבל עשינו כאן גם ג'ודו".
א': "לא! זה לא כמו הג'ודו שעשיתי במקום הקודם! שם הכל היה עם המון כוח!".
ולך תסביר לילד שההבדל הוא בדרך ההוראה ולא בשיטה...
(נו, וברור שזו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי השנה! לכן מייד נתתי לו דאן 5
