שאלת אלה טלסקופית\טונפה

[מהבהב פעמיים]

שאלת אלה טלסקופית\טונפה

היי, שבת שלום לכולם. פעם, לפני שנים, כתבתי כאן תחת שם אחר. נחמד לחזור ולהציץ, לא הרבה השתנה.

אני בן 27, בעל עבר באומנויות לחימה (איגרוף מערבי ו-א"ל סיניות) של מספר שנים, כיום לצערי איני עוסק בא"ל. לאחרונה עברתי דירה לאיזור מעט "מפוקפק" במרכז הארץ, בקומה ראשונה. כבר יצא לי להתעורר לפנות בוקר למשמע רעשי רקע כאלה ואחרים שבקעו מחוץ לחלוני.
לכן, הייתי רוצה לשאת עליי משהו דמוי טונפה קטנה או אלה טלסקופית, אך חשוב לי לדעת מספר דברים, ואני מתנצל מראש על הבורות:
1. האם זה בכלל חוקי? האם אני כאזרח שלא עובד בתפקיד ביטחוני כזה או אחר ביומיום, מותר לי להחזיק אחת בבית?
2. האם ישנן כאלו עד כדי כך קטנות, שבמצב מקופל הן בגודל של מעט יותר מאצבע?
3. עוד משהו שאני אמור לדעת?

אשמח לקבל דעות נוספות, האם בכלל כדאי לי או לא, וכ'ו.
בתודה מראש.

 

[ש מים]

תשובה חלקית

נקודה מאוד חשובה, לדעתי ומנסיוני: אל תחזיק בנשק אם אתה לא יודע להשתמש בו. בקלות גדולה מאוד הוא יכול לעבור לידי היריב ולשמש נגדך! וזה מעבר לכך שהוא נותן לך "בטחון עצמי מדומה". לכן, עדיף שלא תרכוש כלי כזה, אם אתה לא מתכוון במקביל ללמוד א.ל שמלמדת את השימוש בו.
"אלה לגודל של אצבע" נשמע לי הזוי (לפחות טכנולוגית - אם תחשוב על העובי הנדרש, כדי ליצור אלה טלסקופית...). אבל קובוטן בהחלט ניתן למצוא.

שמור על עצמך (ובתקווה שתחזור להיות פעיל בפורום).
בהצלחה.

 

[מהבהב פעמיים]

תודה רבה!

אני מניח שבחלקי רציתי את זה בשביל "הרגשת הביטחון" שהדבר מוסיף, אך איני בטוח עוד.
&nbsp
&nbsp
תודה רבה על התגובה

 

[d y s]

חוקי לנשיאה

אך במידה ותשתמש בזה והנסיבות כפי שיראה אותן השופט לא יצדיקו שימוש בה
תואשם בתקיפה הגורמת חבלה
מצטרף לש.מים

 

[מהבהב פעמיים]

תודה רבה גם לך.

אכן, על עניין השיפוט לא חשבתי.
דנו בזמנו כאן רבות (כשעוד הייתי פעיל כאן ופעיל באימונים) על האבסורד שבהגנה עצמית בעין בית המשפט (עם דוגמאת חנות התכשיטים הזכורה לכולם, וכ'ו).
תודה רבה dys

 

[ש מים]

פייי.. היית כאן בימי חנות התכשיטים?

השוד של החנות בכפר-קרע...!
אכן, היו ימים!

 

[יובל נחמקין]

מסכים עם dys ו-ש' ומבקש להוסיף:

כתב צ'כוב כי

במערכה הראשונה

- יירה עד תום המערכה האחרונה.
יש משהוא מעצים רגשית: אפילו באופן בלתי מודע בנשיאת אמצעי לחימה מכל סוג ולכל מטרה שלא תגדיר...
רוצה לאמור: כדאי מאוד להתאמן ולהסתמך על יכולותיך ללא אביזרים - כל עוד הדבר אפשרי. גם ככה - כ"כ קל להסתבך בצרות פליליות

, משפטיות

, בריאותיות

ובכלל: כשנכנסים לעימות פיזי.

מן ההיבט הטכני / התפעולי: כלי מעצים כח, קרי כלי לחבטה - כאלה (טלסקופית או אחרת): נדיר שמכריע את הקרב. תוקפים (קשוחים / מאולחשים

) אינם נוטים ליפול ולהתנטרל כ"כ מהר...
לטעמי: אלות מקנות יותר בטחון עצמי מאשר יעילות טאקטית ובמיוחד בסביבה אורבנית בה הלחימה באה בהפתעה ובטווחים מאוד קצרים... בעייתי הוא אלמנט התגובה בזמן עמ' לייצר שליפה יעילה וחבטה בעלת מומנט מכריע... שלא לדבר על חבטות חוזרות ונשנות - מה שלרוב צריך.

בקיצור, אם אינך מפזר מהומות עם מגן פרספקס ואלה ומגובה בחבריך מהכח המשימתי עליו הנך נמנה: אני אינני משתגע על אלות למינהן.

: אם כבר הנך זקוק לתוספת / לציוד ליצירת ייתרון טאקטי: שקול לרכוש ספריי פלפל

.

בברכה, יובל.

 

[ש מים]

נקודה מעניינת...

יובל העלה נקודה מעניינת (אבל א"כ לדעתי כתב דברים סותרים): "אלות מקנות יותר בטחון עצמי מאשר יעילות טאקטית ובמיוחד בסביבה אורבנית בה הלחימה באה בהפתעה ובטווחים מאוד קצרים... בעייתי הוא אלמנט התגובה בזמן עמ' לייצר שליפה יעילה וחבטה".
למעשה, אם אני מבין נכון (ונראה לי שכוונתך לנושא עליו חשבתי מעט לאחרונה, בעקבות צפיה בסירטון תקיפת סכין מול אקדח, בכיכוב דן אינוסנטו), אתה מכוון לכך ש-"בסביבה אורבנית צפופה, בה ההתקפה תבוא לרוב בהפתעה, אין תחליף לעבודת יד ריקה. אם לכך התכוונת, אז אני מסכים. אבל במקרה זה, "ספריי פלפל", או כל מעצים כח אחר עומד בסתירה לעיקרון היד-הריקה

.

 

[יובל נחמקין]

אכן, ש'... ולא, לא מוצא סתירה...

אין ברירה אלא להסתמך על יד ריקה - ולו כתגובה ראשונית.
כתגובה שנייה: אם הצלחת להסיט / להדוף ההתקפה וליצור טווח / זוית שליטה - אולי ניתן לשלוף אמצעי לחימה. ובמקרה זה לספריי פלפל יש לעיתים מקום.

 

[מהבהב פעמיים]

מודה ומתוודה אני, שלא קראתי צ'כוב...

אבל כן קראתי קצת לאו-צה...
&nbsp
הייתי צריך לזכור את עניין השכרות והסימום. כאשר בנאדם במצב כזה, הוא לא "יירד למטה" כ"כ מהר...
&nbsp
תודה רבה, יובל

 

[CRAZY BOLI]

אני חושב שכולם ענו לך יפה רק תוספת

קטנטנה... חפש מקום בו תוכל להתאמן באומנויות לחימה (אני בטוח שאם תבקש המלצות לאיזורך יעלו פה בפורום ואם תרצה אתה יכול לפנות במסר אישי ואני אמליץ אם אני מכיר מישהו באיזור) , זה יעזור לך גם באימונים רק תחזור על דברים שאתה מכיר אתה תשפר את המיומנות ואם תלמד דברים חדשים מה טוב.

 

[מהבהב פעמיים]

תודה לכולכם על התגובות, מעריך מאוד.

אני מניח שבסופו של יום, חיפשתי איזשהו מגביר כוח, אך בניגוד למגביר כוח "אמיתי" שאדע מה לעשות איתו (אם אני יודע לתת אגרוף - הרי שאגרופן, יהיה כביכול מגביר הכוח כאן, אך אין לי וגם אין לי שום כוונה לרכוש אחד), אני מניח שרציתי משהו שייתן יותר הרגשת ביטחון, מאשר מגביר כוח שבאמת יוכל לנטרל.
במיוחד, כאמור, אם האדם שיכור או מסומם...
אני מניח שזה נובע מכך שלמרות שבעברי במשך מספר שנים התאמנתי ויש לי לא מעט ספארינג וקרבות אימון ברזומה, העובדה שלא דרכתי בביה"ס לא"ל מזה... 3 שנים בערך, הורידו לי מהביטחון העצמי.
פציעת כתף (שתמנע ממני לחזור לא"ל, אלא אם אנתח אותה) בזרוע החזקה (משוקמת, אך לא מספיק בשביל לחזור לאימוני א"ל סדירים) מהמבצע האחרון בעזה גם היא לא ממש תורמת לביטחון העצמי.
&nbsp
ובכן, די ירדתי מהרעיון כרגע... מניח שאסמוך על ידיי ורגליי בזמן אמת, כפי שהיה.
תודה לכולם

 

[ש מים]

פציעות ואמנות לחימה

אני לא יודע מה מצבך, אבל אוכל לספר לך מעט מנסיוני:
עברתי מספר פציעות לא קלות (גם על המזרן). בין היתר: שבר/סדק בצלעות, שבר במרפק והאחרונה (אולי הכי קשה

) - דלקת בכתף.
מה שלמדתי מהפציעות זה בעיקר ש- "זה לא סוף פסוק!". מסתבר שאפשר לתפקד (והפציעה האחרונה הוכיחה לי ש-"טוב מאוד") למרות הפציעות. הכל תלוי מה אתה מחפש ובסוג אמנות הלחימה (למשל: הפציעה האחרונה גרמה לי להפסיק עם הג'ודו).
אם תרצה, אשמח לדבר איתך (ובהזדמנות זו גם להזמין אותך לאימון נסיון - בנינג'וצו/בודו-טאיג'וצו, בפארק הירקון בת"א, אם אתה גר במרכז, או בדוג'ו בגבעת-עדה, אם אתה מתגורר באזור זכרון-יעקב, בנימינה, פרדס-חנה והסביבה).
חתימה טובה ושמור על עצמך!

 

[d y s]

אני לא מכיר פציעה שמונעת למידה

 

[יובל נחמקין]

אמת

 

[CRAZY BOLI]

לא יודע מה פציעתך

לכל פציעה זמן שיקום וקונטרה אינדקציות משלה.
אם זה יעודד אותך אני פרקתי את עצם הבריח בפריקה בדרגה 3 מתוך 5 לאחר חודש ניסיתי לחזור להתאמן (הרופאים אמרו לי שלא פרקתי למרות שלא יכולתי להזיז את הכתף והייתה נפוחה) ללא הצלחה.
הלכתי לרופא מומחה בעצת פיזיותרפיסט שחשש לטפל בי אחרי שראה את המצב (שזו אינדקציה שקצת הפחידה אותי בזמנו) והרופא לאחר סדרת בדיקות ואבחונים אמר לי שאני מקרה גבולי ומאחר ואני עוסק ומתפרנס מספורט כדאי לי לא לנתח והמליץ לי לשקם את הכתף בתרגילי כח באופן הדרגתי.
וכך יצא שעבדתי בהדרגה על הכתף ולאחר שנה-שנתיים של אימונים חזרתי לאימוני איגרוף והתחלתי למ"מ ולאחר 3 שנים אף היתה לי גיחה קצרצרה להאבקות של 6 חודשים.

כן היו לי הגבלות תנועה ופחד מלהיפצע שוב, כן היו מקרים של התקפות כאב אבל יכול לומר שלמדתי לשמור על זה ואני חושב שהיום הפציעה הזאת לא ממש מגבילה אותי מלהתאמן רק להיזהר מבריחים על הכתף הזו או נפילה לא טובה על הכתף (הפריקה עדיין קיימת לא ניתן להחזיר למקום במקרה שלי).
חיזוק כל השרירים הסובבים את הכתף והשכמה משרירים מייצבים ועד תנועתיים + בקרה על ייצוב ומקצב נכון בין כתף לשכמה + עבודה על טווחי תנועה עשו לי את העבודה בטווח הארוך זה היה סיזיפי אך משתלם.

למרות כל מה שאמרתי כל מקרה לגופו, נתתי לך דוגמא אישית רק להמחשה ועליך להתייעץ עם גורם מוסמך (רופא) לפני התחלת כל סוג פעילות.