זיהוי סימנים מחשידים טרום תקיפה

זיהוי סימנים מחשידים טרום תקיפה

מצ"ב סירטון שצולם במצלמת אבטחה בתחנת רכבת. לתיעוד צירפו ניתוח של האירוע, ובו רשימה של סימנים מטרימים לתקיפה שניתן היה לזהות מראש לו רק הנתקף היה פוקח עיניים ומתבונן סביבו.

לרון רותם מקמ"י על הסירטון.
 

sharonei1

New member
מה הנתקף היה צריך לעשות ?

הריי הוא ישב שם ואחריי חצי דקה העבריין התיישב ליידו
אין הרבה מה לעשות לפניי חוץ מללכת משם אבל זה תחנת רכבת והנתקף חיכה לרכבת
 
עליו להיות יותר מודע ועירני

לא כל הגברים יודעים להלחם, לא רק מבוגרים, מה עם נשים ? ולכן, מודעות וערנות יכולים להקטין את הסיכויים שלך.
התוקף מחפש קורבן נוח וזמין. אחד שלא שם לב, אחד שלא מודע. מספיק שאותו אדם שישב מבלי להסתכל היה ממשיך לעמוד, מתהלך, הולך בצורה זקופה, מסתכל לתוקף בעיניים לדוגמא, או כל דבר אחר, יש מצב שהתוקף היה בוחר שלא לתקוף דווקא אותו.

במידה וכבר נכנסת למצב של קרב, לעשות את המקסימום שאפשר.
 

WaveGal

New member
לא צריך לרוץ מהר מהאריה.רק מהר מהצבי השכן.

אפשר הרי, למשל, לפרוץ כל מנעול וכל מערכת אזעקה אבל הגנב יעדיף את הבית או הרכב שקל יותר לגנוב אותו או ממנו. המנעול או האזעקה תפקידם להוסיף עוד גורם במערכת השיקולים.

מלבד מה שכבר הזכירו (עירנות וגו') כדי לדחות את התוקף, אפשר גם להקטין את כוח המשיכה. לדוגמה אפשר לא לשאת "תיק מחשב" או להשתמש באוזניות לבנות. לתוקף כאן לא אכפת מהנתקף לכאן או לכאן ואם הוא יחשוב שעדיף לחכות, הוא יחכה לקורבן הבא.
 
נתחיל עם מודעות לסביבה

אפשר לעמוד ולזוז ולא לשבת, להתקשר בטלפון למישהו ולשוחח איתו בקול רם כדי שגם התוקף הפוטנציאלי גם ישמע, ליזום איתו שיחה בעצמך תוך ניסיון לעקר בכך את הרצון שלו לתקוף, לחפש מקום עם יותר אנשים לחכות איתם לרכבת, לתכנן את הדרך כך שלא תעבור במקומות שכוחי אל... כל אלה נכללים בהתנהגות מונעת.
אפשר גם להחזיק כלי נשק קר חוקי כמו תרסיס פלפל ולהיות מוכן להשתמש בו בעת הצורך, לעבור קורסי הגנה עצמית, להיות במצב גופני טוב...
 
כמה השערות:

נכון, תחנת רכבת, הם שני אנשים שם לבד, אבל הייתה יכולה להיות יותר עירנות מצד הנתקף:
1. שהתוקף הגיע הנתקף עמד (התיישב רק אח"כ).
2. שהתוקף הגיח ישירות לכיוונו - הנתקף התיישב בלי להסתכל לכיוונו בכלל.
3. לפני שהתוקף התיישב, הוא הגיע ממש מול הנתקף וצמוד אליו (התחנה גדולה, עצם הקרבה מחשידה).
4. שהתוקף התיישב נראה שהם ניהלו שיחה קצרה, כאן כבר מאוחר יותר, עדיין, הנתקף לא מראה שום שפת גוף של עירנות או מודעות כלשהיא.

אז נכון, קל לשבת ולצפות ולהגיד מה אני הייתי עושה אחרת, אבל עדיין..
מה אני הייתי עושה ? דבר ראשון הייתי נשארת לעמוד, בודקת את התוקף (לא מחייב כי הוא נראה חשוד, מספיק שרק אני והוא במקום בודד לבד) דבר שני ? אם היו לי שקיות או תיק, אולי הייתי אפילו מניחה אותן בצד (ידיים חופשיות לפעולה, ואז מחליטה אם אני נשארת עם ידיים פתוחות או ידיים סגורות).
ועוד דבר..הייתי זזה הצידה, מתחילה "לטייל" משנה מיקום, לא מתיישבת , מפני שאז הוא היה יושב לידי. ברגע שהוא התיישב לידי - מבחינתי הסלמתי את המצב.
 

anna127

New member


ממש לא מתוך נסיון רב או משהו כזה, סתם common sense בשילוב עם פראנויה קלה על רקע היותי בחורה כנראה - אם אני נמצאת לבד בסיטואציה דומה (תחנת אוטובוס, רכבת, סתם רחוב ריק בלילה), אני אשתדל להיות סופר ערנית, להסתכל לפחות בזווית העין מה עושה הבן אדם השני, ובעיקר - אנסה לשמור על מרחק סביר ממנו. במיוחד כשהבן אדם השני המדובר לא יושב לו בנינוחות וקורא איזה ספר או משהו
 
שכל בריא ולא פראנויה כלל

אם הדבר משפיע ומפריע בתפקוד חיי היום יום, כתחושת רדיפה זו פראנויה, את פשוט פועלת נכון.
את פועלת לפי עקרונות בסיסיים של הגנה עצמית - וזו מניעה מסיטואציות שעלולות להסלים.
 
סיפור המעלית

אני אספר לך את סיפור המעלית, שתראה איך בכל מצב, שנראה אפילו בלתי אפשרי, אפשר עדיין להיות במודעות ומוכנות לכל סיטואציה.
לפני כמה זמן עשיתי קניות, ונכנסתי למעלית, במהלך הנסיעה המעלית עצרה ונכנס גבר גדול עם חזות שלא נראתה לי, למעלית איתי. נעמד מאחוריי. עכשיו, זה שלב שאתה בטח אומר, מה כבר אפשר לעשות ? נכנס..אני במעלית..זהו.
דבר ראשון זזתי הצידה ונשענתי על צד המעלית, שלא יהיה מצב שהוא ישאר מאחורי.
דבר שני, שמתי את שתי השקיות על הרצפה (חלילה אם הוא יתקוף אותי יהיה לי קשה הרבה יותר עם דברים בידיים).
דבר שלישי, הרמתי את הידיים (כאילו שחקתי עם השיער) תכלס ? רציתי שהידיים יהיו למעלה אם חלילה אני אצטרך להגן ממכה, ולהגיב..
כל המחשבות הללו עלו לי בעניין של כמה שניות ספורות (עלינו יחד רק כמה קומות).
אז נכון, רוב הסיכויים שהוא לא תוקף/אנס, אבל עדיין...נכון, אני בסיטואציה שעלולה להגמר מאד רע, ואין לי הרבה יתרון..אבל הייתי עירנית ומודעת והיכולת שלי להגיב, בהתאם לפעולות שנקטתי, הייתה גבוהה הרבה יותר.

אח"כ, ששאלתי כמה חברות מה הן עושות בסיטואציה כזו - רובן ענו שהן היו ממשיכות לעמוד, והבחור מאחוריהן, ולא חושבות על כך בכלל...חבל.
 
כמו שאמרת - לקום וללכת, לטייל במקום.

אדם כמו התוקף מייד היה נראה לי בעייתי לפי המראה שלו. בטח שלא הייתי יושב לידו, כך בתחנת רכבת. לא הייתי מניח את התיק על הרצפה. הייתי יושב זקוף ומביט לפנים, לא עם פנים שפופות. כל זה מבלי יכולת לחפש סימני תקיפה. אבל לך תדע מה עבר על הבן אדם המותקף, איזו אישיות יש לו, הוא נראה "למטה" כמו שאומרים.
חוץ מכך - שים לב שחמש שניות לאחר ההתקפה מגיע מישהו לראות מה קרה, כלומר היו אנשים בסביבה.

שורה תחתונה - הוא לא התרחק מצרות.
 
דרך אגב...איני מגיב לסרטונים מסוג זה

בד"כ. אבל כפי שנראה לי, המקרה הזה גובל בחוסר ערנות ויותר מכך באי מודעות עצמית.
 

ommerl

New member
זו יכולת שצריך לאמן

כמו שמאמנים את הגוף, צריך לאמן את הראש כל הזמן להיות מודע.
ברגע ששוכחים, זה נעלם.
 

d y s

New member
אני חושב שאף אחד לא ממש יכול באמת

להיות חכם בדיעבד.אפשר רק ללמוד.זה יכל לקרות גם לבכיר אומני הלחימה.
 
למעלה